שאלה: שלום כבוד הרב,
א. אם חזן מאריך בניגון בסוף ברכות הש”ץ, צריך לשים לב להתחיל לענות אמן רק כאשר מסתיימת לגמרי המילה האחרונה של הברכה? השאלה קיימת בפרט כאשר הניגון של החזן הוא של סוף ברכה, וקשה לשים לב לפעמים שבעצם עוד לא נגמרה המילה האחרונה..
ב. עוד ברצוני לשאול, כשעונים אמן יהא שמה רבה מברך וכו’.. צריך לומר ברצף את האמן והיהא שמה רבה, או אמן ולהפסיק קצת ואז לומר את ההמשך? אם כן מדוע?
תשובה:
-
אם חזן מאריך יש לדקדק ולענות אמן, בסיום האות האחרונה שבניגון, לפי שקודם לכם לא מסתיימת הברכה, ויש לשים לב כי רבים נכשלים בכך. אמנם כל זה כשהשליח ציבור מאריך בניגון שבשאר ברכות החזרה או כהנים וכיוצ”ב, אבל אם מאריך הרבה בניגון בקדיש, כגון שמושך תיבות בסוף התיבות של “ואמרו אמן”, יענה תיכף, לפי שהסתיימה כבר עצם הבקשה אחר תיבת “בזמן קריב” או אחר תיבת “דאמרינן בעלמא”.
-
יש להפסיק מעט בין עניית אמן, ליהא שמיה רבה.
מקורות
- כ”כ המ”ב (סי’ קכד ס”ק לה, וע”ע סי’ נו סק”ב).
- הנכון הוא שיש להפסיק בין תיבת “אמן” ליהא שמיה רבה, וכמ”ש הפרי מגדים (משבצ”ז סי’ נא סק”ג), והמ”ב (סי’ נו סק”ב). והטעם, לפי שאמן קאי על ענייה על הש”ץ, ויהא שמיה רבה, הוא מאמר בפני עצמו.
וה”ה לענין ענייה של אמן קודם מודים, שיענה אמן על מחזיר שכינתו לציון, ומודים מאמר בפני עצמו, וכמ”ש הפמ”ג (שם).
