שאלה:
קראתי את ספר שמות והתבלבלתי לגבי עשרת הדיברות. הלוחות שהכילו את המצוות שאני מכיר נופצו על ידי משה. מאוחר יותר נראה שנכתבו מצוות אחרות לגמרי.
אלו מצוות אכן נמסרו לבני ישראל בלוחות הראשונות ואלו באחרונות?
תשובה:
הנך צודק שעשרת הדיברות שנאמרו לעם ישראל בהר סיני מפי הקב”ה ומפי משה רבינו, הם אלו הכתובות על שני לוחות הברית.
כפי שנאמר בתורה בספר דברים פרק ה’ פסוק י”ט, אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ ה’ אֶל־כָּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתּ֤וֹךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל ק֥וֹל גָּד֖וֹל וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי.
אולם חשוב לדעת, שבשני הלוחות גם הראשונות וגם השניות, נכתבו עשרת הדברות ואין שינוי ביניהם. כפי שנאמרה בתורה בספר דברים פרק י’ פסוק ד’ וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשׁ֗וֹן אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְקֹוָ֨ק אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֣וֹם הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם ה’ אלָֽי. כלומר שהכתוב על הלוחות השניות היה כפי הכתוב בלוחות הראשונות.
למרות האמור, ציינתי במקורות, לכמה הבדלים מינוריים בין המופיע בעשרת הדברות הראשונות לשניות, כמו למשל שבלוחות הראשונות נאמר ‘זכור את יום השבת לקדשו’ ובלוחות השניות נאמר ‘שמור את יום השבת לקדשו’, ועל זה כבר תיקן רבי שלמה אלקבץ בפיוט “לכה דודי” שמור וזכור בדיבור אחד השמיענו אל המיוחד.
מקורות וציונים:
בספר שמות פרק כ’ פסוקים א – י”ד מופיעים עשרת הדיברות כפי שנאמרו לעם ישראל בהר סיני, וזהו תוכן הכתוב על הלוחות הראשונות.
בספר דברים פרק ה’ פסוקים ו’ – כ’ מופעים עשרת הדיברות כפי שנאמרו לעם ישראל בהר סיני בכמה שינויי לשון מועטים.
ההבדלים בין עשרת הדיברות שבספר שמות לאלו שבספר דברים
להלן ההבדלים:
- באיסור עבודת אלילים, בספר שמות כתוב מצותי, ובספר דברים כתוב מצוותו.
- במצוות שמירת שבת, בספר שמות כתוב זכור את יום השבת, ובספר דברים כתוב שמור את יום השבת לקדשו.
- כמו כן בספר שמות, לא כתוב למען ינוח שורך וחמורך, ובספר דברים מוזכר, וישנה שם גם תוספת דברים, וזכרת וכו’.
- במצוות כיבוד אב ואם, בספר דברים נוסף למען ייטב לך והארכת ימים וכו’.
- באיסור עדות שקר, בספר שמות נאמר לשון ‘שקר’ ואילו בספר דברים נאמר לשון ‘שוא’.
- באיסור לא תחמוד, בספר שמות הוקדם בית רעך לאשתו, ואילו בספר דברים הסדר הפוך.
- בספר דברים מתחלף לא תחמוד אחד בלא תתאוה. וכן נוסף האיסור על שדה שאיננו נזכר בספר שמות.
- בספר דברים האיסורים של החלק השני בלוחות מתחברים על ידי וו החיבור.
- בשנים מהדיברות בספר דברים (שבת וכיבוד אב ואם) מחוזק או מדויק האיסור באמצעות המשפט “כאשר ציוך ה’ אלוקיך“.
ההסבר להבדלים
ביאור ראשון להבדלים הוא, שהמופיע בספר דברים הוא תיאור למה שנאמר בהר סיני, וכתיאור הוא איננו חייב להיות מדוייק, לפיכך גם כתבה התורה בספר דברים “כאשר ציווך ה’ אלוקיך”, כלומר הנוסח לא נועד להיות ציטוט מדויק של עשרת הדיברות שבפרשת יתרו.
הסבר נוסף ישנו, שלמרות הנוסחים השונים, שניהם גם יחד נאמרו על ידי הקב”ה בהר סיני, למרות שאין זה אנושי לומר שני נוסחאות שונות יחד, על זה אמרה הגמרא בראש השנה דף כ”ז. שאין זה דבר שאדם יכול לעשות, “אחת דיבר אלוקים שתים זו שמעתי”. וזהו שאמר רבי שלמה אלקבץ בפיוט לכה דודי, שמור וזכור בדיבור אחד השמיענו אל המיוחד.
ביאור נוסף משמע מדברי הגמרא במסכת בבא קמא דף נ”ד. שהדיברות המופיעות בספר שמות הם אלו שנכתבו בלוחות הראשונות, ואילו הדיברות המופיעות בספר דברים הם אלו שנכתבו על הלוחות השניות, והיה הבדל מועט ביניהם.
ז”ל הגמרא שם, שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא בר אבא מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם טוב ובדברות האחרונות נאמר בהם טוב, הואיל וסופן להשתבר.
משמע שהשינוי בין המופיע בעשרת הדברות שבספר דברים שם נאמר במצוות כיבוד אב ואם למען ייטב לך, לבין המופיע בעשרת הדיברות שבספר שמות, הוא שינוי בין הכתוב על גבי הלוחות הראשונות לבין הכתוב על גבי הלוחות השניות.
כאמור, למרות השינויים הדקים, כל תוכן הדברים זהה בין הלוחות הראשונות לשניות, כפי שאמרה התורה, בספר דברים פרק י’ פסוק ד’ וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשׁ֗וֹן אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ ה’ אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתּ֥וֹךְ הָאֵ֖שׁ בְּי֣וֹם הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם ה’ אלָֽי. כלומר שהכתוב על הלוחות השניות היה כפי הכתוב בלוחות הראשונות.
