מקורות ונימוקים:
על מנת להכריע בנידון השאלה עלינו לדון תחילה מכמה היבטים שונים וכדלהלן:
- האם יש בהסרת שיער בלייזר איסור “השחתת הזקן”
- האם יש בגילוח שיער שתחת לעיניים איסור “הקפת פאת הראש”
- האם יש בהסרת שיער בלייזר איסור “לא ילבש גבר שמלת אשה”
- האם יש בהסרת שיער הזקן בלייזר איסור משום “חוקות הגויים”
- האם יש להימנע מגילוח הזקן הואיל והדבר אסור על פי הקבלה.
איסור השחתת הזקן
בראש ובראשונה עלינו לדון האם בהסרת שיער בלייזר יש משום השחתת הזקן, שהרי המקום שתחת לסנטר הינו בכלל פאות הזקן, ואמרה התורה (ויקרא י”ט) לא תשחית פאת זקנך. ובמשנה במכות דף כ’. איתא כי המשחית את זקנו חייב, ובשולחן ערוך יו”ד סימן קפ”א פסק לאיסור השחתת הזקן.
אכן בגמרא בקידושין ל”ה: איתא, לא יגלחו יכול גילחו במספריים יהיה חייב ת”ל לא תשחית יכול לקטו במלקט וברהיטני יהא חייב ת”ל לא יגלחו הא כיצד גילוח שיש בה השחתה הוי אומר זה תער. וכן הוא בגמרא במכות דף כ”א. ת”ר ופאת זקנם לא יגלחו יכול אפי’ גלחו במספרים יהא חייב ת”ל לא תשחית אי לא תשחית יכול אם לקטו במלקט ורהיטני יהא חייב תלמוד לומר לא יגלחו הא כיצד גילוח שיש בו השחתה הוי אומר זה תער
וכן פסק השולחן ערוך יו”ד סימן קפ”א סעיף י’ בזה”ל: אינו חייב על השחתת פאת הזקן אלא בתער, אבל במספרים מותר, אפילו כעין תער.
מן האמור מבואר שאין האיסור אלא על גילוח בתער, אולם גילוח במכונת גילוח שפעולתה הוא כעין מספרים, ואין בה חשש הצמדת הסכין לעור, אין בזה משום השחתה ומותר.
ואף שלאחר מכן יבצע פעולת שריפת שורש השערה בלייזר, אין בזה גילוח שיש בו השחתה, אלא הוא השחתה כעין סם שמותר. ואין איסור השחתת הזקן אלא בגילוח שיש בו השחתה דהיינו תער.
הואיל וכך, בנידון שלפנינו אין לאסור משום השחתת הזקן כל זמן שמקפיד לגלח שלא בתער אלא במכונת גילוח שפעולתה כעין מספרים ואינה נצמדת לעור הפנים.
ראוי לציין, שאף שכתב הרמ”א לעניין גילוח המקום שתחת לגרון שהוא מותר אף בתער, כי אינו מקום הפאות, כפי שכתב בסימן קפ”א סעיף י’. אין ראוי לסמוך על דבריו בזה, הואיל והב”ח פליג כפי שהביא שם הט”ז. והואיל וכבר כתב הרמ”א בסעיף י”א שם בזה”ל: פאות הזקן הם חמש, ורבו בהם הדעות, לפיכך ירא שמים יצא את כולם ולא יעביר תער על כל זקנו כלל. ואפילו תחת הגרון.
איסור הקפת הראש
עוד מוטל עלינו לדון האם יש איסור להסיר את השיער שתחת לעיניים משום בל תקיפו פאת ראשכם. שאמרה תורה ויקרא י”ט כ”ז, “לא תקיפו פאת ראשכם”.
אף שנחלקו הראשונים האם גם לעניין הקפת פאת הראש אין איסור אלא בגילוח שיש בו השחתה, ודעת הרמב”ם שאין לאסור אלא גילוח שיש בו השחתה, מ”מ הרי דעת הרא”ש במכות סימן ב’-ג’, וכן דעת התוס’ בשבועות ב’: ורבינו ירוחם ועוד, שיש לאסור גם גילוח שאין בו השחתה.
ולעניין הלכה כתב השו”ע לחוש לדבריהם, כפי שכתב ביו”ד סימן קפ”א סעיף ג’ בזה”ל: אינו חייב אלא בתער, ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם.
לפיכך חובה עלינו לברר, מהו המקום שאסור בו גילוח השיער משום בל תקיף, דהנה כתב השולחן ערוך יורה דעה סימן קפ”א סעיף ט’, בזה”ל: שיעור הפאה מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן, מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם, וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד, ע”כ.
ויש שכתבו ללמוד מדברי השולחן ערוך הללו, שכתב וכל רוחב מקום זה לא תגע בו יד, שאף באזור שתחת לעיניים שהוא כנגד האוזן ומעל תנוך האוזן, הוא בכלל כל רוחב מקום זה שכתב השולחן ערוך, והרי הוא בכלל איסור בל תקיף, ולפיכך כתבו שאסור גם לגלח שערות שבמצח מעל העיניים. וכן כתבו להוכיח מדברי היד הקטנה שהביא הדרכי תשובה על סימן קפ”א, שאיסור בל תקיפו הוא איסור הקפת כל הראש, אלמא בכלל מקום זה הוא המצח, והמקום שתחת לעיניים, [כן ראיתי שכתב בשו”ת שאל בני חלק ב’].
אולם לדעתי טעות הוא בידם, ואין זה פירוש דברי היד הקטנה שהביא הדרכי תשובה, אדרבא מדבריו ניתן להוכיח שאין האיסור אלא במקום הצדעיים, שהרי כתב לבאר שאיסור ההקפה הוא שלא להשוות את מקום הצדעיים שם הוא מקום גדילת השיער למקום הפנים והפדחת בו לא גדל שיער, וביאר כי איסור ההקפה הוא שלא לגלח את שיער הצדעיים ולהשוותם למקום בו לא גודל שיער. אלמא המקום בו לא גודל השיער שאינו מקום הצדעיים, אינו אסור בתגלחת.
כן ראיתי שכתב גם הגאון הרב אברהם חיים עדס שליט”א בספרו האסור והמותר בתספורת הראש והזקן, בסעיף כ”ח בנושא פאת זקנך, ששמע מהגאון הגדול הרב ניסים קרליץ זצ”ל שהשיער שעל עצם הפנים סביב לעיניים, אין בו איסור בל תקיף, למרות שהוא כנגד האוזן ומעל התנוך.
איסור לא ילבש גבר שמלת אשה
מעתה עלינו לברר האם אין בהסרת שיער בלייזר משום “לא ילבש גבר שמלת אשה” דברים כ”ב ה’, שמכאן למדנו שאסור לגברים לעשות תיקוני נשים, כפי שפסק השולחן ערוך יורה דעה סימן קפ”ב סעיף א’.
אכן לעניין זה עלינו לברר תחילה האם אכן מוגדר הוא הסרת שיער זה כתיקוני נשים, שהרי כתב הרמב”ם וכן פסק השולחן ערוך שם, שאין איסור הסרת שיער בית השחי ובית הערווה אסור אלא במקום שאין מעבירים אותו אלא נשים, כדי שלא יתקן עצמו תיקוני נשים. אבל במקום שמעבירין אותו גם האנשים, אם העביר אין מכין אותו. והוסיף הרמ”א וביאר, דהיינו שאפילו לכתחלה שרי כפי שכתב הר”ן פרק ב’ דעבודה זרה.
בעניין זה יש צורך להכיר את התחום מקרוב, ומבירור קל שערכתי עלה בידי, שכיום ישנם מכוני לייזר רבים המעסיקים מטפלים גברים להסרת שיער בקרב גברים חרדים בלייזר. אף שבוודאי לא מפיהם אנו חיים ואין ללמוד מהם היתר הלכתי לעניין זה כלל, אולם ניתן להסיק מכך שאין כל טיפול בלייזר להסרת שיער, מוגדר כתיקוני נשים. ומסתברא הוא שהעניין תלוי לפי הטיפול, לדוגמא טיפול לעיצוב הגבות כדרך הנשים, אין ספק שהוא תיקוני נשים, אולם טיפול להפרדת הגבות למי שגבותיו מחוברות וכדו’, איננו מוגדר כתיקוני נשים. אולם אין בידי להכריע מבירור זה האם טיפול הסרת שיער בלייזר במקומות שהוזכרו בנידון השאלה שלפנינו מוגדר כתיקוני נשים, וקשה לסמוך על כך לעניין היתר.
הסרת שיער חריג איננו בכלל איסור לא ילבש גבר שמלת אשה
אמנם מצד אחר יש להקל בנידון השאלה שלפנינו, אם השיער אותו מעוניין השואל להסיר גדר באופן חריג ומהווה הפרעה במראה, דכל כה”ג יש להגדיר את הסרת השיער כסילוק מום ולא רק לשם ייפוי גרידא.
כעין זה כתב בשו”ת הליכות שלמה תניינא חלק ב’ סימן פ”ו אות ג’ לעניין ניתוח פלאסטי לגברים בזה”ל: הנני משיב לו בקיצור את אשר נלענ”ד, דכה”ג דלא קעביד משום יפוי אלא משום צער וכגון שחוטמו משונה מאד משל כל אדם והוא מתבייש בו אפשר להקל וכמ”ש ר”ת בתוס’ יבמות מ”ח ע”א ד”ה לא, והגמ’ בנזיר נ”ט ע”ב עיין שם, ומטעם זה גם נוהגים להקל לצבוע או ללקט לבנות מתוך שחורות למי שהוא צעיר ובכה”ג שלפי הגיל שלו הוא כעין מום וכוונתו רק להסיר ממנו את המום ולהיות ככל אדם ואין זה דומה לתיקוני נשים, וה”נ גם כאן אפשר דיש להקל, אבל בכה”ג שכוונתו ממש ליפוי נראה דאסור, עכ”ל.
כן כתב גם בשו”ת אז נדברו חלק ד’ סימן ל”ז לעניין טיפול בסבונים ומשחות להסרת פצעי בגרות, שטיפול שנועד לניקיון או להסרת מום, או אפי’ לסילוק דבר מכוער, איננו נחשב כתיקוני נשים לנוי ויופי.
הואיל וכך גם בנידון שלפנינו, ככל שהשואל מעוניין להסיר את השיער בלייזר מהמקומות שציין, הואיל וסובל הוא מגדילת יתר, והדבר מהווה הפרעה עבורו, ומהווה דבר מכוער, יש להתיר את הטיפול בלייזר. הואיל וטיפול לסילוק דבר מכוער אינו נחשב כתיקוני נשים עליו נאמר איסור לא ילבש גבר שמלת אשה. אולם אם השואל מעוניין להסיר את השיער מהמקומות שציין בשביל תוספת נוי וייפוי, יש לאסור את הדבר משום לא ילבש גבר שמלת אשה.
איסור הסרת שיער הזקן משום חוקות הגויים
כתב הרמב”ם בסוף הלכות עבודה זרה פרק י”ב הלכה א’, כי הקפת הראש והשחתת הזקן אסרם הכתוב מפני שעושין כן עודי עבודה זרה וכומריהם.
אף שהטור כבר כתב שטעם איסור זה איננו מפורש, ואין אנו צריכים לבקש טעם למצוות כי מצוות מלך הם עלינו אף אם לא נדע טעמן.
אכן אף הטור יודה שבכל מקום שיש בדבר משום חוקות הגויים יש לאסור משום הכי, וכן כתב הדרכי תשובה יו”ד קפ”א ס”ק י”ז באריכות על עניין גילוח הזקן שיש לאוסרו אם אכן הוא מנהג הגויים.
אמנם כבר כתב בשו”ת החתם סופר בתשובה או”ח חלק א’ סימן קנ”ט בזה”ל: אבל אשר שם פניו נגד מגולחי הזקן, לא ידעתי מה הרעש הגדול הזה, לכו נא ונוכחה אי משום חוקת הגויים אשאלהו ויודיעני מי התיר לנו נעלים שחורים המבואר בש”ס לאסור מסאני אוכמי ולהפליא ענין אמרו במס’ תענית כ”ב ע”א דהוה מסיים מסאני אוכמי, ויעיין ב”ק נ”ט ע”ב ובתוס’ שם ד”ה דהוה מסיים, ובשיטמ”ק שם מחלק בין שחור לאוכם וזה מסכים קצת לפי’ ה”ג דמייתי תוס’ פרק אלו טרפות מ”ו ע”ב ד”ה אוכמי, הנאמר שהוא מקור משחת, כאשר כתב על עם ה’ אלו, לא ניחא למרייהו למימר הכי, והוא דבר דלא נמצא בש”ס ופוסקים וגם לא בשום ספר מספרי חיצונים שיהי’ הפרש בין ישראל לאינו ישראל בגילוח הזקן כי אז גם כל האומות היו מגדלים זקניהם, ויעיין בש”ס שבת קנ”ב ע”א תלת אמרת לי תלת שמעת וכו’, וברבה בראשית פ’ י”א סי’ ז’ פילוסוף שאל את ר’ יהושע וכו’ מפני מה אותו האיש מגלח פאת ראשו ומגדל זקנו וכו’ יע”ש, אבל לא נמצא בשום מקום שיהיה בזה משונה מנהג גוים.
הואיל וכך, כיון שגם בימינו אנו, רואים אנו כי מנהג הגויים והיהודיים כאחד לגלח את שיער זקנם, לפיכך אין בעצם גילוח הזקן משום חוקות הגויים.
אף שבנידון השאלה שלפנינו הנושא הוא הסרת השיער בלייזר ואינו גילוח רגיל, מ”מ ניתן ללמוד מדברי החתם סופר הנז’ דכיון שהשאלה היא לעניין גילוח במקומות שלרוב בני אדם אין שם שיער, אין בהסרת שיער כעין זה משום חוקות הגויים, הואיל וכך הוא טבען של בני אדם יהודיים כגויים.
האם צריך להימנע מגילוח הזקן בגלל האיסור על פי הקבלה
לסיום דברינו, לא נוכל שלא לציין כי אין האמור עד כה אלא על פי הפשט, אולם על פי המקובלים, גילוח שיער הזקן הינו אסור. כפי שכתב הברכי יוסף בשיורי ברכה סי’ קפ”א ס”ק י’ שעל דרך האמת בסתרי תורה איסור גמור הוא לגלח הזקן בשום אופן, וכמ”ש האר”י ז”ל.
אף שבשו”ת חתם סופר חלק או”ח סימן קנ”ט כתב בזה”ל: ומה שרמז לספרי מקובלים שכתבו שלא להושיט ידים בדקני כלל אין לי עסק בנסתרות, אבל מהם ומהמונם הותרה הרצועה לגמרי בכל ארץ אטלי’ שכל חכמיה מגולחי זקן ונתלים באילן גדול ר’ מנחם עזרי’ בעל עשרה מאמרות אבי המקובלים שהוא היה מגולח מבלי השאיר שערה א’, וכן העיד עליו היש”ר מקאנדיא באילים שלו, וכו’.
כבר תמהו על דבריו, ועיין בשו”ת דברי יוסף אירגאס סי’ כ”ה שם תמה על הרב באר עשק שהתיר לגלח הזקן בחו”ל, והביא ראיה ממנהג הרמ”ע מפאנו שהיה מסתפר בדיקניה כמנהג איטליא. וכתב עליו, שהיא ראיה לסתור, וכו’.
וכן הוא בהדיא בלשון האר”י ז”ל בשער המצות פרשת קדושים, שאיסור גדול מאד הוא. וכן הוא בכף החיים או”ח סי’ שג ס”ק קכ”ז. וכן בשו”ת דברי מלכיאל ח”ה סי’ פ”א כתב כי על פי הזוה”ק לא לגלח הזקן אפילו שלא כעין תער.
אמנם אין זה אלא מנהג ראוי על פי הקבלה, אך אין ספק שאיננו איסור מדינא, כפי שכבר האריך להוכיח מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק ט’ יורה דעה סימן י’, שם נשאל בעניין גלוח הזקן במכונה, האם צריכים לחוש לדעת המקובלים שאוסרים, או אין זה אלא חסידות וחומרא. והוכיח כי על פי הפשט אין איסור בגילוח הזקן במספרים כעין תער, ודבריהם עיקר נגד הקבלה, וכ”ש שאין לחייב ההמון ללכת ע”פ הקבלה כי אם ע”פ הש”ס והפוסקים. בפרט שמר”ן ז”ל שקבלנו את כל הוראותיו בין להקל בין להחמיר, התיר הלכה למעשה, וכן העיד הכנה”ג שכן נהגו בכל תפוצות הגולה, וא”כ מי שם פה לערער עוד בזה, ובכה”ג אמרינן הנח להם לישראל. לפיכך כתב העלה למעשה כי אמנם לכתחילה כל איש שיכול לגדל זקנו או לתקנו במספרים שלא כעין תער, תבא עליו ברכה. אבל אלו שאינם יכולים, הן מפני סיבות של פרנסה, שלום בית וכדו’ ומגלחים זקנם במכונת גילוח חשמלית, יש להם על מה שיסמוכו, ובלבד שיזהרו שלא להדק את המכונה אל עור הפנים, כדי שלא יעקר השיער משרשו.
