מקורות ונימוקים:
פסק השו”ע יו”ד סימן צ”ה סעיף א’ דגים שנתבשלו או שניצלו בקדירה של בשר רחוצה יפה שאין שום שומן דבוק בה מותר לאכלם בכותח משום דהוי נ”ט בר נ”ט דהיתירא.
ותמהו הפוסקים מדוע אין איסור לאכול את הדגים משום סכנה שהרי התבשלו בסיר בשרי, וכתב הט”ז שם ס”ק ג’ וכן בסי’ קט”ז ס”ק ב’ דאין סכנה באכילת דגים שנתבשלו בכלי בשרי משום שיש בו רק בליעות של בשר, ואין סכנה כשיש רק בליעות. כן פסק להלכה בספר חכמת אדם כלל ס”ח ס”א.
אמנם יש פוסקים המחמירים לייחד להם כלים מיוחדים לדגים, כפי שהביא הטור יו”ד סימן קט”ז, וכן בספר מנחת יעקב כלל נ”ז ס”ק א’ הוכיח מדברי הים של שלמה בחולין פ”ז סי’ ט”ו דיש להחמיר בזה משום סכנה. אולם הפרי מגדים במשבצות זהב ס”ק ג’ כתב לדחות את דברי המנחת יעקב, וכתב שאין להוכיח כן מדברי המהרש”ל שם בים של שלמה.
כמו כן עיין בדברי רעק”א סי’ קט”ז במה שכתב על הש”ך סק”א שם שיש להקל בדבר, וכן כתב להקל בשו”ת האלף לך שלמה סי’ שי”ב וסי’ שי”ג. ועיין עוד בשו”ת חת”ס יו”ד סי’ ק”א, ובשו”ת שבט הלוי חלק ו’ סימן קי”א.
ולמעשה המנהג הוא שלא לייחד כלים מיוחדים לדגים, אלא להשתמש בכלים בשריים או חלביים, בלא חשש.
