מקורות ונימוקים:
בשולחן ערוך חו"מ סימן שצ"ח סעיף ד' כתב בזה"ל:
"נפל לבור שבחצר והבאיש את מימיו, אם הבאישם בשעת נפילה, חייב בנזקי המים; ואם הבאישם אחר נפילה, פטור, שהרי נעשה כשאר תקלה שחשוב כבור, והמים חשובים ככלים, ובור פטור בנזקי כלים"
במקרה המתואר בשאלה הכלב הזיק מיד בכניסתו למים, ולא נחשב כ"בור" הפטור בנזקי כלים (המים), אלא כשור המזיק, אמנם נחלקו הפוסקים האם חייב מדין "שן ורגל" וחייב נזק שלם, כן דעת הט"ז שם, אבל הסמ"ע סובר שהוי קרן וחייב בתם רק חצי נזק, שאין זה דרך הילוכו כרגל,אבל הט"ז הקשה מדוע אין זה דרך הילוכו אם סובר הסמ"ע שנפל השור באונס, הרי בנפלה באונס פטור לגמרי כמבואר בסימן שצד, לכן מבאר הט"ז את ההלכה שלא נפל באונס אלא דרך הילוכו, וחייב מדין רגל נזק שלם.
וראיתי בפתחי חושן (ח"ו פרק ו) שביאר סברת הסמ"ע שהוא משונה ולכן הוי קרן, [ועדיין הקשה דאין כוונתו להזיק יעויי"ש] ונראה שהסמ"ע לא יחלוק בנדון שלפנינו שאין זה משונה שיכנס כלב לשחות במים, וגם לא נעשה באונס, ולכן חייב נזק שלם מדין רגל.
