שאלה:
האם זה בסדר ללכת ולהסתובב תוך כדי התפילה, לפעמים זה מוסיף לי כוונה בתפילה.
תשובה:
מעיקר הדין אין מניעה ללכת ולהסתובב תוך כדי התפילה, כגון בעת אמירת הקרבנות פסוקי דזמרה וברכות, למעט בעת תפילת שמונה עשרה הנקראת גם תפילת העמידה, שבעת תפילה זו יש לעמוד ברגלים צמודות.
אולם כל אדם יבחן את עצמו האם ההליכה מוסיפה לו כוונה או לא, כי בעת התפילה אנו פונים לקב”ה בבקשה שישמע את תפילתנו ובוודאי ראוי לאדם לעשות זאת בצורה מכובדת וראויה.
נוסף על כך יבדוק כל אדם האם כאשר הולך הוא ומסתובב בשעת התפילה, אין בכך הפרעה למתפללים אחרים.
ויהי רצון שישמע ה’ תפילתך ברחמים וברצון.
מקורות וציונים:
בעת אמירת הקרבנות הזמירות ואפילו הברכות, ראוי שלא להתעסק בשום דבר, כפי שכתב בספר בן איש חי, וכפי שכתב במשנה ברורה או”ח סימן ה’ ס”ק א’ שבעת הברכה וכן התפילה מודה הוא לבורא העולם ומבקש ממנו צרכיו ובוודאי ראוי להתרכז ככל האפשר. אכן הליכה אינה מוגדרת התעסקות, ואיננה בהכרח גוזלת הכוונה, כפי שמבואר בשולחן ערוך או”ח סימן צ”ד סעיף ד’ אף לעניין תפילת העמידה, שאם היה רוכב על החמור איננו צריך לרדת ולהתפלל אלא מתפלל דרך הילוכו, וכן אם היה הולך ברגליו מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ירושלים ואפילו שלא במקום סכנה.
אולם לעניין תפילת שמונה עשרה, ככל שהאדם לא מוגדר הולך דרכים, כגון שאיננו בנסיעה ברכבת או במטוס או אוניה וכדו’, עליו לעמוד ולהתפלל באימה ובכובד ראש.
שהרי לעניין תפילת שמונה עשרה התירו להתפלל תוך כדי הליכה, רק להולך דרכים שאם יצטרך לעמוד יטרד ליבו ולא יוכל לכוון, וגם בכה”ג נחלקו הפוסקים לגבי הברכה הראשונה שבתפילת העמידה, כפי שכתב השו”ע או”ח סימן צ”ד סעיף ד’ בזה”ל, היה רוכב על החמור, אין צריך לירד ולהתפלל, אפילו אם יש לו מי שתופס חמורו, אלא מתפלל דרך הילוכו, וכן אם היה בספינה או ע”ג קרון, אם יוכל לעמוד, עומד ואם לאו, יושב במקומו ומתפלל. או אם היה הולך ברגליו, מתפלל דרך הילוכו אף אם אין פניו כנגד ירושלים, אפילו שלא במקום סכנה, כי אם יעמוד ויתפלל יקשה בעיניו איחור דרכו ויטרד לבו ולא יוכל לכוין והכל לפי הדרך ולפי המקום ולפי יראתו ויישוב דעתו. ויש מחמירין לעמוד באבות, וראוי לחוש לדבריהם אם הוא שלא במקום סכנה.