חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

שלום רב.
אשמח לדעת, אם אני קונה כבד, ממתי יש לספור 72 שעות, מרגע השחיטה או מרגע הקנייה בחנות?
תודה רבה.
 

תשובה:

אם הינך קונה כבד שאיננו צלוי, עליך לצלותו תוך 72 שעות מרגע השחיטה, וזאת על מנת שתוכל לאחר מכן לבשל או לטגן את הכבד.
אולם גם אם עבר 72 שעות מרגע השחיטה עד לצליית הכבד, תוכל עדיין לאכול את הכבד צלוי, ‘ללא בישול או טיגון’.

חשוב לציין כי לדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, ככל שהכבד הוקפא, ההקפאה עוצרת את ספירת 72 השעות. לכן אם קנית כבד שהוקפא תוך 72 שעות לזמן השחיטה, תוכל להוציאו מן ההקפאה ומיד לצלותו, ואח”כ תוכל גם לבשלו.
בהכשרים מסויימים מקפידים לציין את יום ואת שעת השחיטה, על מנת שתוכל לחשב מתי עוברים 72 השעות מעת השחיטה, שים לב לכך.
בהצלחה.
 

 

מקורות ונימוקים:

בשולחן ערוך יורה דעה סימן ע”ג סעיף א’ כתב כך, הכבד יש בו ריבוי דם, לפיכך לכתחילה אין לו תקנה לבשלו ע”י מליחה, אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה, וצולהו, ואחר כך יכול לבשלו.

טעם הדבר שלאחר הצליה יכול לבשלו, משום שהצלייה מוציאה את הדם מתוך הכבד, לפיכך לאחר הצליה מותר לבשל את הכבד או לטגנו בשמן. [לדעת האשכנזים לכתחילה לאחר הצליה יש להקפיד לשטוף את הכבד קודם לבישול או הטיגון].

 

נוסף לכך כתב השולחן ערוך יורה דעה סימן ס”ט סעיף י”ב כי בשר ששהה שלשה ימים מעת לעת בלא מליחה, נתייבש דמו בתוכו, ואין הדם יוצא עוד על ידי מליחה, לפיכך אין לאוכלו מבושל אלא צלי. ואחר שצלאו לא יבשלנו.

מכאן אנו למדים כי כל תועלת הצליה להוצאת הדם מהכבד, או תועלת המליחה להוצאת הדם מכלל הבשר, אינם אלא תוך שלשה ימים שהם שבעים ושתים שעות, אך לאחר מכן, לא ניתן לאכלו מבושל כלל אלא צלי.

 

לאור האמור, עולה בידינו, כי כבד שצלאו תוך שבעים ושתים שעות, מותר אחר כך לאוכלו גם על ידי בישול או טיגון, אולם במידה ועברו שבעים ושתים שעות ללא צליה, נדרש לצלותו ולאכלו כך צלוי בלא בישול או טיגון.

 

בשו”ת יחוה דעת חלק ו’ סימן מ”ו למרן הרב עובדיה זצ”ל, כתב לחדש עוד, כי כל האמור שאם עבר שבעים ושתים שעות, שוב איננו יכול לבשלו או לטגנו לאחר הצליה, היינו דווקא אם לא היה הכבד מונח בהקפאה, אולם ככל שהכבד הונח בהקפאה, באופן שהכבד נעשה קפוא לגמרי, מותר לכתחלה לבשל את הכבד לאחר הצלייה כנהוג בכל הכבדים. כי על ידי שהוקפאו ונקרשו אין כל חשש שנתייבש הדם בתוכם. כמו שכתב כיוצא בזה הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין בערוך השלחן (סימן סט ס”ק עט), שבמקומות הקרים בזמן החורף, שהבשר נקרש מרוב הקור, ושהה שלשה ימים בלא מליחה, מותר לבשל הבשר על ידי מליחה, לאחר שיפשר, שמכיון שהוא קרוש וקשה כאבן, לא שייך לומר שהדם מתקשה בתוכו.

 

לפיכך בנידון שאלתך, ככל שהכבד הוקפא תוך שלשה ימים לשחיטה, ניתן לצלותו ולאחר מכן לבשלו או לטגנו, אולם ככל שאין בידך מידע מתי נשחט העוף ומתי הוקפא הכבד, לא ניתן לבשל או לטגן את הכבד, אלא יש לאוכלו לאחר צליה ללא תוספת בישול או טיגון.

שאלה:

שלום רב.

אשמח לדעת, אם אני קונה כבד, ממתי יש לספור 72 שעות, מרגע השחיטה או מרגע הקנייה בחנות?
תודה רבה.

 

תשובה:

אם הינך קונה כבד שאיננו צלוי, עליך לצלותו תוך 72 שעות מרגע השחיטה, וזאת על מנת שתוכל לאחר מכן לבשל או לטגן את הכבד.

אולם גם אם עבר 72 שעות מרגע השחיטה עד לצליית הכבד, תוכל עדיין לאכול את הכבד צלוי, ‘ללא בישול או טיגון’.

חשוב לציין כי לדעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל, ככל שהכבד הוקפא, ההקפאה עוצרת את ספירת 72 השעות. לכן אם קנית כבד שהוקפא תוך 72 שעות לזמן השחיטה, תוכל להוציאו מן ההקפאה ומיד לצלותו, ואח”כ תוכל גם לבשלו.

בהכשרים מסויימים מקפידים לציין את יום ואת שעת השחיטה, על מנת שתוכל לחשב מתי עוברים 72 השעות מעת השחיטה, שים לב לכך.

בהצלחה.

 

 

מקורות ונימוקים:

בשולחן ערוך יורה דעה סימן ע”ג סעיף א’ כתב כך, הכבד יש בו ריבוי דם, לפיכך לכתחילה אין לו תקנה לבשלו ע”י מליחה, אלא קורעו שתי וערב ומניח חיתוכו למטה, וצולהו, ואחר כך יכול לבשלו.

טעם הדבר שלאחר הצליה יכול לבשלו, משום שהצלייה מוציאה את הדם מתוך הכבד, לפיכך לאחר הצליה מותר לבשל את הכבד או לטגנו בשמן. [לדעת האשכנזים לכתחילה לאחר הצליה יש להקפיד לשטוף את הכבד קודם לבישול או הטיגון].

 

נוסף לכך כתב השולחן ערוך יורה דעה סימן ס”ט סעיף י”ב כי בשר ששהה שלשה ימים מעת לעת בלא מליחה, נתייבש דמו בתוכו, ואין הדם יוצא עוד על ידי מליחה, לפיכך אין לאוכלו מבושל אלא צלי. ואחר שצלאו לא יבשלנו.

מכאן אנו למדים כי כל תועלת הצליה להוצאת הדם מהכבד, או תועלת המליחה להוצאת הדם מכלל הבשר, אינם אלא תוך שלשה ימים שהם שבעים ושתים שעות, אך לאחר מכן, לא ניתן לאכלו מבושל כלל אלא צלי.

 

לאור האמור, עולה בידינו, כי כבד שצלאו תוך שבעים ושתים שעות, מותר אחר כך לאוכלו גם על ידי בישול או טיגון, אולם במידה ועברו שבעים ושתים שעות ללא צליה, נדרש לצלותו ולאכלו כך צלוי בלא בישול או טיגון.

 

בשו”ת יחוה דעת חלק ו’ סימן מ”ו למרן הרב עובדיה זצ”ל, כתב לחדש עוד, כי כל האמור שאם עבר שבעים ושתים שעות, שוב איננו יכול לבשלו או לטגנו לאחר הצליה, היינו דווקא אם לא היה הכבד מונח בהקפאה, אולם ככל שהכבד הונח בהקפאה, באופן שהכבד נעשה קפוא לגמרי, מותר לכתחלה לבשל את הכבד לאחר הצלייה כנהוג בכל הכבדים. כי על ידי שהוקפאו ונקרשו אין כל חשש שנתייבש הדם בתוכם. כמו שכתב כיוצא בזה הגאון רבי יחיאל מיכל אפשטיין בערוך השלחן (סימן סט ס”ק עט), שבמקומות הקרים בזמן החורף, שהבשר נקרש מרוב הקור, ושהה שלשה ימים בלא מליחה, מותר לבשל הבשר על ידי מליחה, לאחר שיפשר, שמכיון שהוא קרוש וקשה כאבן, לא שייך לומר שהדם מתקשה בתוכו.

 

לפיכך בנידון שאלתך, ככל שהכבד הוקפא תוך שלשה ימים לשחיטה, ניתן לצלותו ולאחר מכן לבשלו או לטגנו, אולם ככל שאין בידך מידע מתי נשחט העוף ומתי הוקפא הכבד, לא ניתן לבשל או לטגן את הכבד, אלא יש לאוכלו לאחר צליה ללא תוספת בישול או טיגון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש