ברכת ‘ברוך שאמר’ – פתק מן השמיים
א. ‘ברוך שאמר’ נתקן ע”פ פתק שנפל מהשמים ברכת ‘ברוך שאמר’ לא נזכרה בש”ס, אולם הובאה בספרי הגאונים (סדר רב
בחזון עובדיה הלכות ארבעה תעניות עמוד תכו בהערה אות ג’ פסק מרן הרב עובדיה זצ”ל שכאשר ראש השנה חל ביום שני ושלישי (כמו שחל השנה זו תשפ”ב) בשבת שבין ראש השנה ליום כיפורים מפטירים “דרשו”, ואילו ההפטרה “שובה” קוראים בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.
השאלה שלי, האם באמת יש לנהוג כן? כיון שמרן השלחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ח הביא ב”סתם” שלעולם קוראים “שובה” בשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ובשם “ויש אומרים” כמו שכתב בחזון עובדיה הנ”ל. וגם נראה שמנהג העולם (גם אצלנו הספרדים) שבשבת שבין ראש השנה ליום הכיפורים שהוא “שבת תשובה” קוראים בו תמיד “שובה”, ובשבת בין יום הכיפורים לסוכות מפטירים “וידבר דוד”. ולא שמענו שמרן הרב עובדיה זצ”ל נהג אחרת (ואולי כן?).
אכן מנהג הספרדים בארץ ישראל להפטיר לעולם בין ר”ה ליוהכ”פ “שובה ישראל”, וכפי שכתב מרן בבית יוסף (סי’ תכח) דהעיקר לעולם להפטיר הפטרה זו בין ר”ה ליוהכ”פ מכיון שנקראת שבת שובה, וכן סתם בשו”ע. וכן מנהג הספרדים בארץ הקודש שלעולם מפטרין בשבת זו בשובה בין אם חל ר”ה ביום שני ושלישי ובין בשאר ימים, וכפי שהעיד בגודלו הרב כף החיים (סי’ תכח ס”ק מח). וכן היה מנהגו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק”ל.
ומה שכתב בס’ חזו”ע שציינת, היינו דווקא לנוהגים להפטיר בצום גדליה במנחה, אבל אנו הספרדים לא נוהגים כן וכפי שציין שם בשם הרחיד”א. וכן האריך בזה בספרו שו”ת יחוה דעת ח”ה (סי’ מ) שאנו הספרדים לא מפטירין במנחה כלל, עיי”ש. ולפיכך הדרינן למ”ש מרן בשו”ע.
לתשומת לב הגולשים:
אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.
מאמרים אחרונים
ברכת ‘ברוך שאמר’ – פתק מן השמיים
א. ‘ברוך שאמר’ נתקן ע”פ פתק שנפל מהשמים ברכת ‘ברוך שאמר’ לא נזכרה בש”ס, אולם הובאה בספרי הגאונים (סדר רב
הרב אליהו ברכה א. איסור הרהור בדברי תורה במקום מטונף א. בגמרא ברכות (כד:) תלמיד חכם אסור לו לעמוד
סדר חנוכת הבית מחולק לעשרה לומדים כל אחד עמוד נפרד בנוסף היהי רצון שכתב מרן החיד”א זיע”א וכן קיצור הלכות
נידונים, בירורים, סיפורים ומשלים בענייני דגים
לכבוד חודש אדר אשר סמלו הוא ‘מזל דגים’, ולא לחינם נקרא בלשון רבים, יען יש שני אדרים בשנה מעוברת, והשנה
הרה”ג אליהו ברכה הריגת חפים מפשע במלחמה נשאלתי כמה פעמים ובפרט לאחרונה שנת תשפ”ד באשר ביום שמחת לבנו בתורה הקדושה
הלכות ומנהגים פורים קטן התשפ”ד – 2024 ביום י”ד וט”ו שבאדר ראשון (הנקרא “פורים קטן”), אין נפילת אפיים בכל המקומות,
בטח יעניין אתכם!
תפילה על קברות הצדיקים – על חשבון לימוד תורה?
אמנם ההשטחות בקברות הצדיקים היא דבר גדול ונשגב, מ”מ יש לדעת דלעולם יהא אדם שוקד על תלמודו ולא ימשך אחר
מתי עושים “תשליך” השנה – 2023 ?
מקורות ונימוקים מקור מנהג ה’תשליך’ וטעמו מנהג התשליך לא מוזכר בגמרא או בספר הזוהר ואף לא בדברי מרן השולחן ערוך,
להכנס לשטח תחת אש בשביל מצות כיבוד הורים
מקורות בספר חסידים (סי’ שמ”א) משמע שבשביל מצות כיבוד הורים, יש לאדם להכניס עצמו אפי’ למקום סכנה, וצ”ב מאי
האם מותר לשמוע מוזיקה רגועה בימי ספירת העומר
מקורות ונימוקים: מקור המנהג שלא לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר הנה האיסור לשמוע מוזיקה בימי ספירת העומר לא הוזכר בדברי
היתר אשה שבעלה נתן לה גט בתנאי שתחזור אליו ואכן הם קיימו יחסים לאחר הגט
מקורות ונימוקי פסק הדין ענף א – נידון כשרות הגט א. בראשית ההשקפה, לכאורה נראה פשוט, דאף אם ננקוט שיש
מהו ‘ממחרת השבת’ האמור בקרבן העומר וחג השבועות
מקורות ונימוקים: יום הקרבת קרבן העומר – ממחרת הפסח ויקרא פרק כ”ג פסוק ט’: וַיְדַבֵּ֥ר יְקֹוָ֖ק אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר: דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י
בס”ד גזל ואינו יודע ממי גזל מקורות ונימוקים: א). כתב מרן הש”ע (חו”מ סי’ שס”ו סעי’ ב’): הרועים והגבאים והמוכסים,
חובת מעסיק בתשלום משכורת העובד – איסור בל תלין בעיכוב תשלום משכורת חודשית
מקורות ונימוקים: התחייבות שכר פועל מחייבת את המעסיק בתשלומים, גם אם לא נעשתה בפני עדים, שהרי לא איברו סהדי אלא
האם שואל נאמן לומר שהמשאיל נתן לו רשות להשאיל את החפץ לאחרים
מקורות ונימוקים: אין השואל רשאי להשאיל בגמרא בבא מציעא דף כ”ט: איתא, אמר מר השואל ספר תורה מחבירו הרי זה
קנה רכב לבנו בכרטיס האשראי בהלוואה וקיבל נקודות – למי הנקודות?
מקורות ונימוקים: הואיל ובנידון דידן לא היה עניין לבן כיצד ישלם האב על רכישת הרכב, ובכל מקרה הבן לא קיבל
מטפלים זרים אכילת חמץ בבית ישראל
בס”ד עובדים זרים – אכילת חמץ בבית היהודי מקורות ונימוקים: א). בפסחים (דף ה:) איתא: ומה שאור האמור בגבולין –
מאגר התשובות
מאגר תורני
הרשם לקבלת הניוזליטר
הרשם לקבלת תוכן מאגר 'תשובות' מידי שבוע לתיבת המייל שלך
כל הזכויות של התשובות והמאמרים שמורים לרבנים המשיבים שליט"א
הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.
בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!
השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם