שאלה:
לקחתי סיר בשרי המשמש לבישול בשר מידי פעם, שטפתי אותו כראוי והשתמשתי בו לבישול פרווה. האם זה בסדר לאכול מוצרי חלב מיד לאחר מכן?
תשובה:
שלום וברכה
זה בסדר גמור לאכול חלב ומוצריו לאחר אכילת מאכל פרווה שהתבשל בסיר בשרי.
גם אם התבשל בסיר בשר באותו יום ממש, ככל שלא נשאר בשר בסיר, ובושל בו תבשיל פרווה. האוכל אינו צריך להמתין שש שעות קודם לאכילת חלב.
כי לעניין המתנת שש שעות החמירו חז”ל להמתין רק לאחר אכילת תבשיל שיש בו בשר ממש, ולא אחר אכילת תבשיל פרווה שהתבשל בסיר בשרי.
מקורות ונימוקים:
דין המתנת שש שעות לאחר אכילת בשר
בגמרא בחולין דף ק”ה. איתא, גופא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר. אמר ליה רב אחא בר יוסף לרב חסדא בשר שבין השינים מהו קרי עליה הבשר עודנו בין שיניהם. אמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא, ע”כ.
כפי הידוע נאמרו ב’ טעמים בטעם המתנת ו’ שעות לאחר אכילת בשר קודם לאכילת חלב, כפי שהביא הטור ביורה דעה סימן פ”ט, הטור כתב שהוא משום טעם הבשר שנשמך בפה ובחיך בעת אכילת הבשר, וטעם זה נמוג לאחר ו’ שעות, ולפיכך אם מוצא בשר בין השינים לעולם צריך להסירו. אולם הרמב”ם כתב שטעם ההמתנה הוא משום הבשר שבין השינים, שלאחר ו’ שעות הבשר הופך לעץ בעלמא ואיננו בשרי, ולפיכך לדבריו לאחר שש שעות, גם אם מצא בשר בין השיניים אינו כלום, ולאידך גיסא אם לועס הוא בשר בשיניו ולא בולעו לרמב”ם צריך להמתין ואילו לטור אינו צריך להמתין שהרי לא בלעו.
וסיים הטור וכתב, וטוב לאחוז בחומרי ב’ הטעמים אכל גבינה מותר לאכול אחריו בשר מיד.
כן פסק השולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף א’ בזה”ל:
אכל בשר, אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות. ואפילו אם שהה כשיעור, אם יש בשר בין השינים, צריך להסירו. והלועס לתינוק, צריך להמתין. והוסיף הרמ”א שאם מצא אחר כך בשר שבין השינים, ומסירו, צריך להדיח פיו קודם שיאכל גבינה על פי דברי הר”ן בחולין.
דין המתנת שש שעות לאחר אכילת תבשיל של בשר
כפי שהבאנו עד כה, בגמרא ובטור והשולחן ערוך עסקו בצורך להמתין שש שעות לאחר אכילת בשר ממש, אולם לא דיברו על המתנת ו’ לאחר אכילת תבשיל עם בשר, כאשר איננו אוכל את הבשר עצמו, בנושא זה מצאנו למחלוקת בפוסקים, דהנה הטור ביורה דעה סימן פ”ט ובאורח חיים סימן קע”ג בזה”ל:
“במה דברים אמורים דצריך להמתין ו’ שעות בין אכילת בשר לחלב דווקא כשאוכל הבשר והגבינה בעצמם, אבל אם אוכל תבשיל של בשר מותר לאכול אחריו מיד תבשיל של גבינה ואפי’ הנטילה ביניהם אינה אלא רשות, ואם בא לאכול הגבינה בעצמה אחר תבשיל של בשר או הבשר בעצמו אחר תבשיל של גבינה חובה הוא ליטול ידיו”.
אולם בב”י או”ח ס’ קע”ג [ד”ה והמרדכי] כ’ בזה”ל והמרדכי כתב ראיתי מורי שאסר לאכול גבינה אחר ביצים מטוגנים בשומן של בשר משום גזירה אטו בשר בחלב. עכ”ל המרדכי. וכן נהגו העולם שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כלל ואין לפרוץ גדר. מיהו אם אין בשר בתבשיל אע”פ שנתבשל בקדירה שמבשלין בה בשר לא נהגו להחמיר ומותר לאכול אחריו גבינה. עכ”ל הב”י. וכן הביא הדרכ”מ ביו”ד ס’ פ”ט ס”ק ו’ בשם הב”י ובשם האו”ה דנהגו עכשיו להחמיר אפילו לא אכל בשר עצמו אלא אפי’ תבשיל של בשר או שומן של בשר כבשר עצמו. עכ”ל.
נמצא מבואר שלמרות שמעיקר הדין אין צורך להמתין ו’ שעות לאחר אכילת תבשיל של בשר, אלא רק לאחר אכילת בשר ממש. מ”מ מדין המנהג הביא הב”י בשם המרדכי שנהגו להמתין ו’ שעות אף לאחר אכילת תבשיל של בשר. ואף משום מנהג זה אין להמתין אלא לאחר אכילת תבשיל שהתבשל בו בשר ממש, אבל תבשיל שהתבשל בקדירה שבישל בה בשר א”צ להמתין אחר אכילת תבשיל זה ו’ שעות וכל שכן שבנידון השאלה תבשיל שהתבשל בו בצל שנחתך בסכין בשרי אין צריך להמתין אחריו ו’ שעות.
כן פסקו גם השו”ע והרמ”א יו”ד ס’ פ”ט סעיף ג’, אכל תבשיל של בשר מותר לאכול אחריו תבשיל של גבינה והנטילה ביניהם אינה אלא רשות, אבל אם בא לאכול הגבינה עצמה אחר תבשיל של בשר או הבשר עצמו אחר תבשיל של גבינה חובה ליטול ידיו. הג”ה ונהגו עכשיו להחמיר שלא לאכול גבינה אחר תבשיל של בשר כמו אחר בשר עצמו ואין לשנות ולפרוץ גדר. מיהו אם אין בשר בתבשיל רק שנתבשל בקדירה של בשר מותר לאכול אחריו גבינה ואין בו מנהג להחמיר. ע”כ.
אין צריך להמתין שש שעות לאחר אכילת מאכל עם טעם בשר
עד כה עסקנו בדין המתנת שש שעות לאחר אכילת בשר או תבשיל של בשר, אולם לאחר תבשיל שיש בו רק טעם בשר אין צריך להמתין שש שעות, כיון שאין התבשיל מוגדר בכך לתבשיל של בשר, כפי שכתב הש”ך יורה דעה סימן פ”ט ס”ק י”ט בזה”ל:
ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אח”כ היינו אפי’ נתבשל בקדירה שלא הודחה יפה דהוי קצת ממשות של איסור דבכה”ג אסור לאוכלו עם גבינה [דאי”ז נ”ט בר נ”ט] כמבואר בסי’ צ”ה, והכא שרי לאכול אחריו גבינה בלא המתנת ו’ שעות ע”כ. וכ”כ הב”ח ס”ק ד’.
וברור הוא שהש”ך עוסק אף כאשר אין שישים בתבשיל כנגד הממשות של איסור שטוחה על פני הקדירה, שמשום כך לאכול עם גבינה ממש אסור והכא לעניין המתנת ו’ שעות מחדשים הב”ח והש”ך דשרי. דהרי אם היה שישים כנגד הממשות אזי אף לאכלו עם גבינה ממש שרי. וזה פשוט. וכ”כ היד יהודה (בפירוש הארוך ס”ק ה’) וכ”כ ערוך השולחן בס”ק י”ג וכ”כ הפתחי תשובה ס”ק ז’.
אמנם האליה רבה (באו”ח ס’ קע”ג ס”ק ד’) וכן היד יהודה (יו”ד ס’ פ”ט בפיה”א ס”ק ה’) חולקים על ביאור זה דהוכיחו הב”ח והש”ך. כיון דמתרצים הם דהא דקמ”ל כאן דמה שנתבשל בקדירה של בשר מותר לאכול אחריו חלב היינו משום דכאן מיירי בנתבשל בקדירה של בשר דע”ז כ’ הרמ”א בסי’ צ”ה דאסור לכתחילה לאכלו עם חלב ולא אמרינן בזה להיתר דנ”ט בר נ”ט כיון דהוא נ”ט בר נ”ט בדרך בישול, ולזה אשמועינן כאן דלאכול חלב תוך שש שעות לאכילת תבשיל זה שנתבשל בקדירה בשרית שרי אף לכתחילה. וממילא אין מקום להוכחת הש”ך והב”ח דמיירי הרמ”א בקדירה שלא הודחה יפה, אלא ודאי היכא דלא הודחה יפה ואין שישים כנגד הממשות שטוח על פני הכלי אסור לאכול אחרי אכילת תבשיל זה חלב תוך ו’ שעות ורק בתבשיל שהתבשל בקדירה נקיה בשרית שרי לאכול אח”כ לכתחילה תוך ו’ שעות.
אולם בפמ”ג בשפתי דעת ס”ק י”ט דחה לתרוצם דהיד יהודה והאליה רבא, וכ’ דאין ליישב דאזיל הרמ”א לשיטתו בסי’ צ”ה דאוסר לכתחילה נ”ט בר נ”ט בדרך בישול דהרי מקור דברי הרמ”א הם דברי הב”י דחילק בזה, והרי הב”י פליג על הרמ”א בזה והוא ס”ל דאף לכתחילה מותר נ”ט בר נ”ט בדרך בישול.
וכן בספר אורח מישור על הדרכ”מ הארוך יו”ד ס’ פ”ט ס”ק ה’ האריך להצדיק את דברי הש”ך ודחה לתרוצם דהיד יהודה והאליה רבא, וכ’ דכיון דהרמ”א איירי באכל את תבשיל הבשר וע”ז כ’ דאין צריך להמתין ו’ שעות היכא דנתבשל בקדירה בשרית הרי דהוי כדיעבד דהרי בעינן לאסור עליו מעתה לאכול חלב ו’ שעות, וא”כ תו לא שייך לומר דבא הרמ”א לאשמועינו דשרי לכתחילה אף דמדין נ”ט בר נ”ט אסור לכתחילה דהרי הוי כאן דיעבד.
