שאלה: מדוע המרתה האדמה את צווי ה‘ ולא הוציאה עץ פרי עושה
פרי, הרי היא דומם? בבקשה ,אם אפשר תשובה שאפשר להבינה בברור , ולהסביר לתלמידים .
שנית מדוע חטאה האדמה כאשר פצתה פיה , לבלוע דמי הבל הרי טבעה מהבריאה לשאוב כל הלחות שבעולם?
תשובה: העצים שינו ולא הוציאו טעם העץ כטעם הפרי וכמ”ש רש”י (שם), וכוונתם היתה לטובה, לפי שלא רצו שבני אדם יאכלו את גזעי העצים ואז לא יישארו מינים אלו בעולם, (מלבד עץ האתרוג שלא שינה וטעם עצו ופריו שווה וכדאי’ בסוכה לה. ובפירוש קרבן העדה על הירושלמי פרק ג’, שם ולפיכך הרי הוא הדר).
ומה ששאלת בחכמה הרי האדמה היא דומם ומה שייך שתשנה מצווי הבורא? דע לך אחי, שכבר אמרו רבותינו במדרש רבה (בראשית י’, ו’) שאין לך כל עשב ועשב שאין לו מלאך שמכהו על קדקדו ואומר לו גדל. הרי שאין הדברים אמורים כלפי האילנות עצמם אלא לגבי המלאכים הממונים עליהם. וכן נראה מדברי הגמ’ ורש”י במסכת חולין (ס.). וראה עוד באריכות במלבי”ם (תורה אור בראשית פרק א’). וראה עוד בזוה”ק פר’ שמות (ד’ ט”ו ע”ב – בפי’ הסולם אות רס”ו) דאיתא שם: כל עשב הארץ נתמנה עליהם שרים חזקים בשבים, שאין לך עשב ועשב בארץ שאין לו כוכב ומזל ברקיע, שמכה אותו ואומר לו גדל כל אחד ואחד מהעשבים יש לו סוד בפני עצמו, כעין של מעלה, כמו שיש להם למעלה ממונים מיוחדים, ומשום זה “שדך לא תזרע כלאים”, כי כל אחד ואחד נכנס לבדו, ויוצא לבדו, שאין ממונה מתערב בחברו, והזורע כלאים, מערב שליטתם זה בזה, ע”כ.
ומכאן תשובה גם לשאלתך השניה, שהן אמת שזהו טבע האדמה, אבל מצינו שהאדמה שינתה מטבעה כגון בבתולי רבקה שלא בלעה דמים אלו וכך סר חשדו של יצחק באליעזר וכנז’ במדרשים, הרי שהמכוון בזה על השרים הממונים על האדמה ועצי השדה, והם אלו שנתקללו.
