האם מוטל על הקונה לברר אם המוכר טעה בתמחור

שאלה:

יש אתר מסוים למכירת מוצרי חשמל, שמשלוח עד הבית הם רושמים 19 ש”ח, ומשלוח לנקודת איסוף 22 ש”ח. פעם רכשתי מהם משלוח עד הבית ועלה לי 22 ש”ח.

לכן חששתי שאולי יש טעות בתמחור באתר, [כי מדוע שעד הבית יעלה יותר זול מאשר נקודת איסוף, ומה גם שפעם אותו הסכום של 22 ש”ח עלה לי עד הבית]. לכן פניתי לשירות הלקוחות בטלפון לברר האם נפלה טעות, וזה אמור להיות הפוך.

נאמר לי שאין טעות, ומשלוח עד הבית זה 19 ש”ח, ומה שעולה 22 ש”ח זה כי דרך ספק, שהמחיר שלו יותר יקר.

השאלה שלי היא:

1. האם אני יכול לסמוך על זה? או שאני מחוייב לפנות לחברה בשאלה רשמית נוספת לברר אם הנציג לא טעה?

2. בהנחה ויש טעות, והמשלוח היה אמור להיות 22 ש”ח ולא 19, נניח. והיה לי ספק אבל בכל זאת הזמנתי. האם בדיעבד יש עלי גזל, מצד דיני שמיים, או שזה טעות של החברה שלא אני אמור לוודא אותה, הגם שאולי מחובתי היה לפנות לברר, בדיעבד אין איסור?

תשובה:

אין עליך חובה לשלם לחברה מעבר למה שהחברה דורשת, אלא”כ ניכר שהחברה טעתה בחישוב. במקרה שלך כיון שהוברר לך שהחברה לא טעתה, שהרי אתה טרחת והתקשרת וביררת מול נציג וקיבלת תשובה שמניחה את הדעת. אינך צריך לשלם מאומה יותר מכפי שהחברה דורשת, גם לא בדיני שמים.

בנוגע לשאלתך האם ניתן לסמוך על הנציג, חשוב לדעת שלנציג יש סמכות מסויימת שניתנת לו מאת החברה. התשובה שהנציג ענה לך בהחלט נמצאת במכלול הסמכויות שהחברות נותנות לנציג, כך שתוכל לסמוך על תשובתו ולהניח את דעתך.

בברכת הצלחה בכל מעשי ידיך

מקורות ונימוקים:

האם ואימתי מוטל על הלוקח לחשוש לטעות המוכר בתמחור המקח

פסק השולחן ערוך חושן משפט הלכות אונאה ומקח טעות סימן רל”ב סעיף א’, בזה”ל: המוכר לחבירו במדה ובמשקל או במנין, וטעה בכל שהוא, חוזר לעולם, שאין אונאה אלא בדמים אבל בחשבון חוזר. כיצד, מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצאו מאה ואחד או תשעים ותשעה, נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו אחר כמה שנים. וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר מהמנין שפסקו, חוזר. ואפילו לאחר שקנו מידו שלא נשאר לו אצל חבירו כלום, חוזר, שקנין בטעות הוא.

על דרך זה המשיך השו”ע וכתב בסעיף ב’ שהמקבל מעות מחבירו בין שהם במכר בין בהלואה בין בפרעון, ומצא יתרון במעות, אפילו אם לא תבעו חייב להחזיר אם הוא בכדי שהדעת טועה, דהיינו שאם יש לחלק המעות העודפות להוציאם עשרה עשרה או חמשה חמשה, ואין אחת או שתים עודפות שאינן באות לכלל חמש, יש לומר שטעה בחשבונו בשעת הספירה. אבל אם עודפות על החמישיות אחת או שתים או שלשה או ארבעה שאין מגיעות לחמש, כולם מתנה.

מבואר שבמקום שאנו מבינים שהתמחור נעשה בטעות בחישוב, חלה החובה לעדכן את המוכר ולשלם ואם הוא יתגלה שישנו טעות בתמחור, המקח חוזר או שנשלם לו את המחיר אותו הוא דורש.

אולם במקרה שאין אנו תולים את המחיר בטעות בתמחור, כי אין סכום הטעות בכדי שהדעת טועה, אנו אומרים שהמחיר הוא לפי קביעת המוכר, ואפי’ אם הוא זול, נאמר שהוא עושה מחיר זול בדרך מתנה.

לכן בנידון השאלה, לאחר שביררת שהמחיר איננו טעות, אינך צריך לדאוג שמא המחיר הוא גבוה יותר. בפרט שעל פי החוק ישנה השלכה לתמחור המופיע באתר, והוא מחייב את המוכר.

סמכות נציג מכירות בקביעת מחיר המוצר

בנוגע לשאלת הסמכות לנציג לענות לך על שאלתך, הנה במשנה בב”ק דף קי”ח: איתא אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים ולא משומרי פירות עצים ופירות אבל לוקחין מן הנשים כלי צמר ביהודה וכלי פשתן בגליל ועגלים בשרון וכולן שאמרו להטמין אסור ולוקחין ביצים ותרנגולין מכל מקום.

כן פסק הרמב”ם הלכות גניבה פרק ו’ הלכה ד’ כן פסק השולחן ערוך להלכה סימן שנ”ח סעיף ה’ בזה”ל “אין לוקחין מהנשים ומהעבדים ומהקטנים, אלא דברים שחזקתן שהם שלהם מדעת הבעלים, כגון נשים שמכרו כלי פשתן בגליל, או עגלים בשרון. ולוקחים בצים ותרנגולים בכל מקום, וכולם שאמרו הטמן, אסור.

מבואר בדברי המשנה והרמב”ם שכל דבר שאיננו בחזקת שלהם אסור לקנות מאיתם אלא מהבעלים.

למרות זאת כתבו הפוסקים כן כתב הרא”ש בתשובה כלל י”ג סעיף י”א וכלל ל”ט סעיף ח’, שאשה יכולה ליתן מתנה מועטת לאור ההנחה שבוודאי שדעת בעלה מסכמת לזה. כן כתב גם בשו”ת מהר”ם מרוטנבורג סימן נ”ח.

לכן גם בנוגע למענה שקיבלת מהנציג, הדבר הוא בכלל סמכות הנציג שניתנה לו מהמעסיק, ובהחלט עליך להסתפק בתשובת הנציג ולא מוטל עליך לברר מעבר לכך, לא חובה בדיני אדם ולא חובה בדיני שמים.