מקורות ונימוקים:
בגמרא בנדרים דף ל”ב: איתא, אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקדוש ברוך הוא להוציא כהונה מ’שם’ שנאמר והוא כהן לאל עליון, כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם.
שנאמר “ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון”, אמר לו אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו? מיד נתנה לאברהם, שנאמר נאם ה’ לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך, ובתריה כתיב נשבע ה’ ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק, על דיבורו של מלכי צדק. והיינו דכתיב והוא כהן לאל עליון, הוא כהן ואין זרעו כהן, ע”כ.
מדברי הגמרא מבואר כי כוונת המילה אדוני שהוזכר בתחילת המזמור, נאום ה’ לאדוני, היא על אברהם.
וברש”י בפירוש התהילים כתב לכך תוספת ביאור שהטעם שנקרא אברהם בשם אדוני, כיון שכך נקרא שמו בעולם, כפי שנאמר בבראשית פרק כ”ג “אדוני שמעני” וכו’.
ועל הניצחון הגדול שהנחיל ה’ את אברהם במלחמתו עם ארבעת המלכים, זימר דוד המלך לה’ יתברך. כפי שממשיך המזמור, נאום ה’ לאדוני, שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך. היינו שעזרו הקב”ה לאברהם אבינו ואמר לו שב לימיני כי אני אשית את אויביך הדום לרגליך.
