מקורות ונימוקים:
ויש מי שרצה לומר שמי שמוכר גם היתר מכירה יש לו דין של 'חשוד', ולא נראים דבריו, שהרי דין חשוד נאמר על המוכר דבר איסור גמור, ולא על מי שסובר כרבותיו שמותר הדבר, וכיון שאלו המוכרים סומכים על הפוסקים המתירים היתר מכירה, אין להם דין חשוד הנז' בשו"ע (יו"ד סי' קיט סעיף א') ומותר לקנות מהם, ועי' שו"ת כתב סופר (חיו"ד סי' עז). וכן ראיתי מובא בנד"ד בשם הגרש"ז אוירעבאך זצ"ל.













