קבר יוסף הצדיק – מעלותיו וסגולותיו

ציונו של יוסף הצדיק בעיר שכם

מתוך הספר ששוני ציו”ן (עודנו בכת”י)

עצמות יוסף

דברים נשגבים נאמרו בחז”ל על חשיבות עצמותיו של יוסף הצדיק, ובמשנה[1] התבטאו: “מי לנו גדול מיוסף שלא נתעסק בו אלא משה. משה זכה בעצמות יוסף ואין בישראל גדול ממנו. שנאמר ויקח משה את עצמות יוסף עמו”. ע”כ.

ובזכות עצמותיו נקרע הים בצאתם ממצרים[2], והיו נושאים את ארונו ליד ארון הברית[3]. וכל מקום שהיו מונחים שם עצמות יוסף, היה המקום מתברך בזכותו[4].

ויש שכתבו, שבזכות עצמות יוסף הוא שלא כלו בני ישראל במשך שנות גלות מצרים[5], ועוד, שיצאו ממצרים חמישים שנה לפני הזמן בזכות עצמותיו של יוסף[6], ולא עוד אלא שזכו להתפרנס ארבעים שנה במדבר מהמן מחמת הזכות של עצמות יוסף שהיה שרוי בקרבם[7].

ולאחר שעצמותיו נקברו בשכם, זכותו מגן על כל התושבים באותה נחלה[8].

מגבלות לתפילה בקבר יוסף

• יש מי שכתב דיש להמנע מלהיכנס לאיזור קבר יוסף, מפני קדושת המקום, שהיה שם מזבח שבנה יעקב אבינו ע”ה[9]. אך לא נהגו כן[10], ובכן העיקר להקל[11].
• ויש שהקפידו שמי שלא תיקן את החטא הידוע, שלא יכנס לקבר יוסף, מפני שיוסף הצדיק הוא המרכבה למידת היסוד ומקנא קינאת ה’ במי שלא שמר על אות ברית קודש בקדושה ובטהרה[12].
• וי”א דאין לנסוע לקבר יוסף הצדיק, עפ”י דברי רש”י בפרשת וישב, שעיר שכם הוא מקום המועד לפורענות, ולכן איכא סכנתא לנסוע לשם[13].

מעלות ומסוגלת המקום

• לפי המסורת, ליד קברו של יוסף הצדיק ע”ה (למרגלותיו[14]), קבורים גם מנשה ואפרים, וישנם צדיקים זצ”ל שאישרו מסורת זו עפ”י רוה”ק[15].
• לפי הזוה”ק[16] סיבת הגלות היא (גם) מחמת חטא מכירת יוסף. ולפיכך דבר גדול הוא להשתטח על קבר יוסף ולבקש ממנו מחילה על המכירה, ובפרט ביום ר”ח תמוז[17]. ויש מי שחידש[18], דכשם שבגאולה ראשונה (גאולת מצרים) היה צורך בחיבור של בני ישראל עם “עצמות יוסף” ע”י לקיחת ארונו, כך כדי לאפשר הגאולה האחרונה יש צורך בהשתטחות על עצמות יוסף (או בקברי צדיקים ששייכים לבחינת נשמת יוסף הצדיק). בין כך ובין כך, מסתברא מילתא שהתפילה על גאולתינו ופדיון נפשנו בקבר יוסף יש בה כח מיוחד, כי אמרו חז”ל שעתידים ישראל להיגאל בזכות יוסף[19].
• ויש מגדולי החסידות שכתבו אודות חשיבות ציון יוסף הצדיק, דמה שכתוב[20] על יעקב אבינו ע”ה “וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה” פירושו שאילו היה יעקב אבינו ע”ה יכול להתפלל על קברו של יוסף, כביכול היה מתנחם במיתתו[21].

מקורות:

[1] סוטה דף ט’ ע”ב.

[2] מכילתא דרבי ישמעאל פרשת בשלח (מסכתא ד”ויהי” פרשה ג’): “שמעון איש קטרון אומר בזכות עצמות של יוסף אני קורע להם את הים שנאמר ויעזוב בגדו אצלה וינס החוצה (בראשית ט”ל י”ב) וכתיב הים ראה וינס (תהלים קי”ד ג’).” ע”כ. ובבראשית רבה פרשת וישב פרשה פ”ד הוסיפו עוד: “א”ר יודן ב”ר שמעון, אף הירדן לא נקרע אלא בזכותו של יוסף.” ע”כ.

[3] בסוטה דף י”ג ע”א: “וכל אותן שנים שהיו ישראל במדבר, היו שני ארונות הללו אחד של מת ואחד של שכינה מהלכין זה עם זה. והיו עוברין ושבין אומרים מה טיבן של שני ארונות הללו. אמרו, אחד של מת ואחד של שכינה. וכי מה דרכו של מת להלך עם שכינה (בתמיהה). אמרו, קיים זה כל מה שכתוב בזה.” ע”כ. ובמדרש תנחומא פרשת נשא סי’ ל”ד נאמר: “ולא עוד אלא שהיה ארונו של יוסף מהלך לפני הארון.” ע”כ.

[4] בראשית רבתי פרשת ויחי: “בתחלה היה נקבר בשדה אחד, ונתברך כל השדה בשבילו כשהיה קבור שם, כשראוהו, אחרים גנבוהו משם ונשאוהו וקברוהו בשדותיהם כדי שיתברכו. נשמע למלכות, אמרו חכמי פרעה מצרים אינה שותה אלא מימי נילוס, קברו אותו בנילוס, נתברך בזכותו. מיד עשו לו ארון של מתכת ושקעוהו בנילוס, כדי שלא יבא עליהם רעב.” ע”כ.

[5] כ”כ הכהן הגדול מאחיו הגה”ק בעל שבט מוסר זלה”ה בספרו מדרש אליהו פרשת ויגש, דמהאי טעמא לא ביקש יוסף הצדיק שיקברוהו בארץ ישראל תיכף לאחר פטירתו (כפי שנעשה עם יעקב אבינו ע”ה) אלא רק בעת שיצאו ישראל ממצרים. וכן מייתי נמי הגאון מוהר”ח פלאג’י זלה”ה בספרו ארצות החיים דרוש ח’ דף פ”ח סוע”א.

[6] כ”כ הגה”ק רבי שמשון מאוסטרופולי זלה”ה הי”ד בספרו ניצוצי שמשון פרשת כי תשא, ופירש דזה כוונת הפסוק ביהושע כ”ג ל”ב: “ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל” – ר”ל שעצמות יוסף העלו את בני ישראל. [ובעיקר פירוש הפסוק הנז’, כבר כתב כן בספר דרשות מהר”מ ן’ חביב דרוש א’ לפרשת בשלח (עמ’ קנ”א) בשם מהר”י בירב זלה”ה, אלא דשם נקט כן עפ”י המובא לעיל דהים נקרע בזכות עצמות יוסף, דממילא התאפשר להם להיגאל, משא”כ בדברי רבי שמשון זלה”ה הנ”ל נאמר להדיא דעצם הגאולה היתה בזכות עצמות יוסף, מלבד ענין קריעת ים סוף, עיי”ש היטב].

[7] מגלה עמוקות (באר עמוקים) פרשת וישלח דף טו”ב סוע”א, וספר חיי נפש קניג עמ’ ד”ן.

[8] רבינו אלעזר מגרמייזא ז”ל בעל הרוקח, בפירושו לתורה פרשת בשלח (מהדורת תשי”ט ריש עמ’ מ”ד). ומובא גם בספר מנות הלוי למהר”ש אלקבץ דף ח”י.

[9] בכפתור ופרח פרק י”א כתב וז”ל: “ואל זה השדה שבו יוסף ע”ה, מיום שעמדתי על חקירת ארץ ישראל, מנעתי רגלי מלהכנם שם, ומרובעו נדור באבנים, וזה מפני הקדושה שהרי היה שם מזבח.” עכ”ל. וכן מובא בשם ספר “מישרים מגיד” (ספר שנכתב ע”י רבי יצחק צבי ברנפלד זצ”ל, בנוסח שנכתב עפ”י גילויים ממלאך מגיד, כדגומת ספר “מגיד מישרים” לב”י) כתב: “כאשר תרד מן ההר ותלך על קבר יוסף ובניו לא תקרב הלום כי על מקום שיעקב בנה את המזבח שם נקבר יוסף, בחלקה אשר קנה משכם, ומקום מזבח קדוש גם אחר חורבנו, אלא על יד החלקה מבחוץ תעמוד.” עכ”ל.

[10] כ”כ הרה”ג ר’ משה האלברשטאם זצ”ל (מח”ס דברי משה) בנוסח שאלתו ששלח לגר”ש וואזנר זצ”ל, כנדפס בספר שבט הלוי ח”ו סי’ קפ”ח.

[11] שו”ת שבט הלוי ח”ו סי’ קפ”ח, שכתב דחומרת הכו”פ אין לה שום שורש בהלכה, דמה שהיה פעם מזבח זה לא מחייב שיעור קדושה עד שיהיה אסור לכנוס, כיון שאין עכשיו המזבח שם, דאפי’ בירושלים ומקום המקדש ממש פליגי אי קדושה לשעתה וקידשה לדורות, וגם לדידין דקיי”ל קידשה לעולם הוא דין מיוחד בירושלים שאין אחריה היתר לא לענין להקריב במק”א ולא להפקעת קדושת המקום, וע”ע שם שהביא ראיה מזבחים דף קי”ב ע”ב וממגילה יו”ד ע”א, ודחה ראיותיו של הכפתור ופרח מתמורה דף י”ד ע”ב, עיי”ש. וראה גם בשו”ת ציץ אליעזר ח”י סי’ א’ סוף אות צ”ב, דהבין כמילתא דפשיטא דגם הכפתור ופרח גופיה לא התכווין אלא למידת חסידות עיי”ש. וע”ע מה שהאריך הרחיב בזה הרה”ג ר’ יעקב עדס שליט”א בספר דברי יעקב על נביאים וכתובים, ספר יהושע פכ”ד פסוק ל”ב.

[12] בשם האדמורי”ם מתולדות אהרן זלה”ה, הובאו בספר זכור לאברהם (מתולדות אהרן) עמ’ רל”ג.

וגם האדמו”ר הפני מנחם מגור זצ”ל, לא היה ממליץ בנקל להשתטח על קברי יוסף הצדיק, עפ”י הגמ’ ביומא דף ל”ה סוע”ב שיוסף מחייב את מי שאינו צדיק, כמובא בספר אוצר המכתבים מבעל הפני מנחם זיע”א ח”ב סי’ שכ”ז ושם בהערה ל”א (ועכ”פ בתשובה שהשיב לתלמיד מסויים, כתב שם דאם כוונת הנוסע לשם שמים, וישמור את עצמו מדברים בטלים ומכל דבר, וילמד ספרי מוסר בדרך, יכול לנסוע, עיי”ש).

[13] בשם האדמו”ר מתולדות אהרן זלה”ה, הובאו בספר זכור לאברהם (מתולדות אהרן) עמ’ רל”ג.

[14] ספר מישרים מגיד ברנפלד מובא באוסרי לגפן ח”ז עמ’ קע”א.

[15] בספר יסוד צדיק מזוועהיל עמ’ רמ”ה מובא שהגה”ק ר’ שלמק’ה מזוועהיל זלה”ה כאשר היה בציון יוסף הצדיק בשכם, אמר שמרגיש שנמצאות במקום נשמת יוסף הצדיק ומנשה ואפרים, עיי”ש. וכ”כ בספר בית ישראל טויסיג (להאדמו”ר ממטרסדורף זצ”ל) ח”ח עמ’ רי”ח שהעד העיד בנו ששמע כן מפי קודשו של מוהר”ש הנז’ זלה”ה.

ובעיקר נושא זיהוי ציון יוסף הצדיק עפ”י רוח הקודש, לכו חזו נמי בספר מאיר החיים ח”ג עמ’ קמ”ג, שמובא שהגה”ק בעל “אמרי חיים” מוויזניץ ג”כ הרגיש בנוכחותו של יוסף הצדיק במקום קבורתו הידועה, ולא עוד אלא שהרגיש אפי’ מהו הצד שבו מנוח ראשו של הצדיק, עיי”ש.

[16] זוהר חדש פרשת וישב דף נ’ ע”א: “ואיתער ההיא שנאת חנם דקדמיתא, הה”ד וישנאו אותו לההוא צדיק, וכדין יהב יתהון קב”ה בידא דמאן דסני לון שנאת חנם הה”ד באדום, יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל ע”י חרב, וכדין אתפרע מנייהו ע”י מניינא דאינון שנין דחסרו מרזא דשבע על חטאתיכם.” ע”כ (ועל פי זה מביא הזוה”ק בהמשך ענין סוד תחילת הקץ, עיי”ש).

[17] מוהר”ח פלאג’י זלה”ה בספרו מועד לכל חי סי’ ט’ אות ג’, עפ”י עמודי שמים ח”ב דף ס”ז ע”א.

[18] כוכבי אור עמ’ קכ”ג עפ”י דברי בעל הליקוטי הלכות.

[19] מדרש תנחומא פרשת נשא סי’ לד: “אמר ליה הקב”ה ליוסף, יוסף אע”פ שפרעתי לך מקצת שכר בעולם הזה, הקרן קיים לך לעולם הבא, כשיגאלו ישראל גאולת עולמים, בזכות יעקב ובזכותך הם נגאלים, שנאמר (תהלים ע”ז ט”ז): גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה.” ע”כ.

וכשענ”י לעצמי יש בזה תוספת כתוב”ה, דהנה הבט וראה בספר קול התור פרק ב’ אות ק”י שכתב (בשם הגר”א) שסוד משיח בן יוסף והגאולה העתידה טמון בנושא “עצמות יוסף”. ואם כי שם לכאו’ הכוונה למושג הרוחני של עצמות יוסף (עצמיות) ולא לעצמות הגשמיים (קבר), מ”מ דבר נאה ומתקבל על הדעת שהתפילה במקום ששם “עצמות יוסף” הגשמיים הוא מקום ראוי מאוד לעורר הכח הרוחני של “עצמות יוסף” ע”י התפילה על גאולתנו ופדיון.

[20] בראשית ל”ז ל”ה.

[21] אמרי חיים מוויזניץ ח”ג בדרשות לערב יוהכ”פ עמ’ קפ”ח, עיי”ש (ובכן בספר מאיר החיים ח”ב עמ’ תי”ד מובא דכאשר השתטח האמרי חיים זצ”ל על ציון יוסף הצדיק, התבטא בזה”ל: “כל חללא דעלמא שוה לי השהיה אצל ציון יוסף הצדיק, אין אדם כה מאושר כמוני.” עכ”ל).