Question :
Bonjour,
Je voudrais vous poser une question au sujet d’une société internationale qui vend des articles sur internet. Entre autres, la société vend des colis cadeaux contenant des bouteilles de vin non Cacher. Si l’un des propriétaires de l’entreprise est juif, transgresse-t-il l’interdit de vendre du “Yayin nesse’h” (du vin destiné à la libation idolâtre) ? Tout en sachant qu’évidement le vin est vendu pour la consommation et pas pour de l’idolâtrie.
Merci beaucoup
Réponse :
Bonjour,
Il faut tout d’abord distinguer le “Yayin nesse’h” du “Stam Yeynnam– le vin interdit”. Le “Yayin nesse’h”, est un vin qu’on a versé pour une idole. Celui-ci est interdit par la Torah, au profit et à la boisson, même pour un non-juif. Par contre, l’interdit que nos sages ont instauré, de boire du vin d’un non-juif, ne s’applique pas au non-juifs. Par conséquent, il n’y a pas de problème Hala’hique de donner à un non-juif du vin.
Deuxièmement, l’interdit Rabbinique sur le vin de Goy, ne s’applique qu’au vin cru et non au vin cuit. Aujourd’hui, la majorité des vins subissent une pasteurisation. Et Maran Rav ‘Ovadya Yossef Zal pense que la pasteurisation est considérée comme une cuisson et donc il n’y aura pas de problème de “Stam Yeynnam– de vin interdit” (en tout cas à fortiori – c’est-à-dire en cas de force majeure).
Troisièmement, il faut savoir que lorsque le Goy touche une bouteille de vin, quand celle-ci est fermé, il n’y a pas l’interdit de “Stam Yeynam”. On ne rencontrera l’interdit que lorsque le non-juif a eu contact avec le vin lui-même, ou s’il a versé du vin de la bouteille.
De toutes ces raisons-là, on peut prétendre qu’en vendant des bouteilles de vins non-Cacher qui n’ont pas été touchées par un non-juif, on ne transgresse pas l’interdit de nos sages.
On pourrait craindre qu’en vendant à des inconnus, on risque qu’un Goy prendra la bouteille et versera devant l’idole. Mais il en n’est pas ainsi. L’interdit de poser une embuche devant l’aveugle n’est valable que lorsque c’est presque sûr qu’une personne transgressera un interdit. Mais dans votre situation, vous n’avez pas une information qui vous amenant à dire qu’un client fera de l’idolâtrie. Surtout que de nos jours, c’est très rare de trouver des personnes qui versent du vin devant leur idolâtrie.
En dehors des arguments cités, il faut savoir que pas n’importe quelle personne considérée comme propriétaire ou actionnaire dans une société sera responsable des interdits transgressés par celle-ci.
Sans rentrer dans le nombre de pourcentage que la personne a dans l’entreprise, un point est important pour fixer sa responsabilité d’un point de vue Hala’hique. Il faut que cette personne ait un poids au sein de la société. Ce poids doit s’exprimer par le fait que l’on prend en compte son opinion. Qu’il est droit de vote. Qu’il est force de décision sur certaines choses.
Je vous souhaite beaucoup de bénédictions
Rav David O’hayon
Références :
חילוק בין איסור יין נסך לבין איסור סתם יינם של גויים
יין נסך האסור מן התורה הוא, יין שנוסך ממש לשם עבודה זרה, שהוא אסור מן התורה בין בהנאה בין בשתיה.
אולם יין שלא נוסך ממש לשם עבודה זרה, אלא רק נגע בו הגוי, איננו אסור אלא משום גזירת חז”ל לאסור גם סתם יינם של גויים, גזירה משום יין נסך, וגזירה בכדי שלא יבואו להתחתן עם בנותיהם של הגוי.
כפי שפסק השו”ע להלכה יו”ד סימן קכ”ג סעיף א’ בזה”ל: סתם יינם של עובדי כוכבים אסור בהנאה. וה”ה למגעם, ביין שלנו. וביאר הרמ”א דהיינו משום גזירת יין שנתנסך לאלילים.
בנוגע לסתם יינם בזמן הזה שאין שכיח כלל שהגויים מנסכים לשם עבודה זרה כתב הרמ”א, ובזמן הזה, שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים, י”א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אוסר בהנאה, רק בשתייה, וכן סתם יין שלהם, אינו אסור ליהנות ממנו, וכו’.
ופשוט שאיסור סתם יינם, שגזרו חז”ל, איננו שייך כלפי הגויים, אלא כלפי היהודיים בלבד, שלהם גזרו חז”ל את איסורם, ולא על הגויים. אלא שהיהודי אסור בהנאה מיין זה לפיכך אסור לו למכור אותו לגוי.
איסור יין נסך אינו שייך ביין מבושל
נוסף לכך, הרי פסק השו”ע יו”ד סימן קכ”ג סעיף ג’ שיין מבושל שלנו שנגע בו העובד כוכבים, מותר.
אי לכך, הואיל ורוב היין הקיים עובר הליך פסטור, כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל שאין איסור יין נסך במגע גוי ביין כזה, הואיל והפיסטור הוא כבישול, וגזירת חז”ל לא נאמרה אלא על יין חי. כן כתב בשו”ת יביע אומר חלק ח’ יו”ד סימן ט”ו, כי היין המבושל אין בו איסור יין נסך במגע גוי או מחלל שבת בפרהסיא, לעניין דיעבד על כל פנים.
מגע גוי בבקבוק סגור איננו אוסר את היין מדין יין נסך
נוסף לכך, חשוב לדעת כי מגע גוי בבקבוק יין סגור איננו אוסר את היין.
כפי שכתב הרמב”ם בהלכות מאכלות אסורות, “כלי סתום מותר לטלטלו העכו”ם ממקום למקום ואף על פי שהיין מתנדנד שאין זה דרך הניסוך”.
וכן פסק השו”ע יו”ד סימן קכ”ה סעיף ט’, העביר העובד כוכבים נוד של יין ממקום למקום והוא אוחז פי הנוד בידו, בין שהיה הנוד מלא או חסר, מותר ואף על פי שהיין מתנדנד, שאין דרך ניסוך בכך.
לכן למעשה אם גוי טלטל בקבוק יין סגור, אין היין נאסר כלל, ואינו נחשב יין נסך.
איסור לפני עיוור לא תתן מכשול אינו במקום ספק אם יעבור על האיסור
עד כה כתבנו להוכיח כי היין שמחולק לאותם הגויים איננו מוגדר כיין נסך בעת נתינתו לגוי. השאלה שנותר לנו לדון בה היא, האם יש עלינו לחשוש לאיסור לפני עיוור לא תתן מכשול, הואיל ובנתינת היין לגוי, עלולים להכשיל את הגוי עצמו בניסוך היין לשם עבודה זרה.
אכן גם לכך אין לחשוש הואיל ובכל מקום שישנו ספק אם יעבור הלה בעבירה תולין להקל, ואין איסור לפני עיוור לא תתן מכשול, כפי שלמדים אנו מדברי המשנה בשביעית פרק ה משנה ו’, שם נכתב בזה”ל: אלו כלים שאין האומן רשאי למכרם בשביעית מחרישה וכל כליה העול והמזרה והדקר אבל מוכר הוא מגל יד ומגל קציר ועגלה וכל כליה זה הכלל כל שמלאכתו מיוחדת לעבירה אסור, לאיסור ולהתר מותר.
לפיכך הואיל וכיום רוב ככל הגויים אינם מנסכים יין לשם עבודה זרה, אין צורך לחשוש שמא מחמת נתינת היין לגוי, יכשל בכך הגוי וינסך את היין לעבודה זרה. הואיל ובוודאי שניתן לתלות שהגויים מקבלי היין לא ינסכו את היין לשם עבודה זרה.
בביאור העניין שאין חוששין לאיסור לפני עיוור במקום ספק, אעתיק בזה לתוכן דברי החזו”א (שביעית סי’ יב אות ט) שהסביר מדוע לא החמירו בספק ‘לפני עיוור’ ו’מסייע’ ותולים להקל: “ונראה דהא דהקילו חכמים בספק אע”ג דספק מכשול ודאי אסור ליתן לפני עור והיה ראוי להחמיר בספיקות, משום דאם באנו להחמיר בספיקות נמי נעשה מכשול שנמנע חסד ודרכי חיים ושלום מעצמנו ומהם, והן רק ע”ה וחייבין אנחנו להחיותם ולהיטיב עמם, וכש”כ שלא להרבות שנאה ותחרות בינינו וביניהם, ועוברין על לא תשנא ועוד כמה לאוין שאין איסורן קל מאיסור זה שאנו באין להציל אותם ממנו, [ואף למכור לעכו”מ כן שגם הן מוזהרין על השלו’ עם ישראל] וכן אמרו מ”ק י”ז א’ במכה בנו גדול, והלכך שקלו חז”ל בפלס עד כמה שיש להתנהג לקונסם ולמשוך ידינו מהם ושלא נגרום מכשולים יותר גדולים להם ולנו, והכריעו לאסור למכרם בזמן שהוא ודאי לעבירה ולהתיר בספק וזו דרך הממוצעת והישרה, [והיינו נמי טעמא דשרינן בשעה שאין האיסור עדיין מוכן כמו שמותר למכור שדה לחשוד על המעשר ולא נאסר אלא לאחר שהגיע לעוהמ”ע בע”ה, כדתנן מעשרות פ”ה מ”ג, וכן בחשוד על השביעית תנן התם שלא ימכור משהגיע לעוהמ”ע אבל קדם מותר, וכש”כ שמותר קדם שביעית, אע”ג דכל הני סופו לבוא ע”י מכשול להחשוד אלא שהדבר מסור לחכמים ועי’ סי’ י”ט ס”ק כ”ב]”.
העולה למעשה
לפיכך לעניין מעשה, אין איסור יין נסך בחלוקת יין באריזות שי לגויים, הואיל וכפי שנתבאר, יין בבקבוקים סגורים איננו יין נסך, וכמו כן יין מבושל אינו נאסר במגע גוי.
גם מצד לפני עיוור לא תתן מכשול אין איסור בחלוקת היין לגויים, כי יתכן בהחלט שלא ינסכו אותו, הואיל ורוב הגויים כיום אינם מנסכים יין לשם עבודה זרה, ואין איסור לפני עיוור במקום שניתן לתלות שלא יעברו על האיסור.
