Pergunta:
Fui convidado para um casamento que vai ser na sexta-feira de tarde, posso participar e comer a refeição do casamento?
Resposta:
Pela halachá, a refeição de casamento não deve ser realizada na sexta-feira de tarde, essas refeições são demoradas e nao são como refeições comuns do dia a dia, e não se deve comer na sexta-feira uma refeição que não é habitual.
Mas se for necessário ir ao casamento para não ofender etc, deve-se evitar comer o banquete completo, que inclui um segundo e um terceiro prato, mas deve-se comer como uma refeição usual nos dias de semana, por exemplo, apenas o primeiro prato ou apenas o segundo prato.
Fontes:
בתלמוד ירושלמי (ביצה פ”ה ה”ב) איתא: אסור לארס אשה בערב שבת, הדא דאת אמר שלא לעשות סעודת אירוסין, הא לארס יארס. שמואל אמר אפילו בתשעה באב יארס שלא יקדמנו אחר. ע”כ. וכתב המגן אברהם (סימן רמט סק”ג): נראה לי דהכי פירושו, אסור ליארס בערב שבת, הדא דאיתמר סעודת אירוסין, פירוש: אם אירס קודם לכן אסור לעשות בערב שבת סעודת אירוסין. אבל לארס מותר, פירוש: מותר לארוס בערב שבת שמא יקדמנו אחר, ואז מותר גם כן לעשות סעודה. ע”כ. וכדבריו הסכים בביאור הגר”א לשו”ע (סימן רמט ס”ב). וראה בביאור הלכה (סימן רמט ד”ה ואפילו) מה שביאר בדברי הגר”א.
ובשולחן ערוך (סימן רמט סעיף ב) פסק כדברי הירושלמי, וכתב: אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בה בימי החול ואפילו היא סעודת אירוסין. ע”ש. ולפי מה שביאר המג”א זהו דוקא בסעודת אירוסין שלא אירס בו ביום, אבל אם אירס בו ביום ממילא מותר בעשיית סעודה. וכן כתבו הפרי מגדים (סימן רמט א”א סק”ג) והמשנה ברורה (סימן רמט סק”ט). אולם באליה רבה (סימן רמט סק”ד) כתב: ולי נראה, דאף באירס בערב שבת אם אפשר לדחות למחר או יום אחר אסור לעשות בערב שבת. ע”ש. ומו”ר זי”ע בספר חזון עובדיה (עמוד לב) הביא להקת פוסקים שחולקים על המג”א, וסוברים שאין לעשות סעודת אירוסין בערב שבת כלל. ושכן הוא פשט דברי השולחן ערוך.
ולמעשה, במשנ”ב כתב שלכתחילה טוב ונכון אם אפשר לדחות הסעודה למחר או יום אחר. ע”ש. וקיבל דברי המחמירים רק לכתחילה ולא לעיכובא כלל. ובכף החיים (סימן רמט אות י) כתב: המנהג פעיה״ק ירושת״ו שאעפ״י שעושין האירוסין והנישואין בפעם אחת בערב שבת, אין עושין הסעודה כי אם בליל שבת. ע”כ. גם בחזון עובדיה שם מסיק לאסור בזה. ויש להוסיף עוד ולומר שכיון שיכול לעשות סעודה מבערב כן יעשה, שאין זמנה מוכרח ליום דוקא.
ובמגן אברהם (שם) כתב: והוא הדין סעודת נישואין דהיה אפשר לעשותו ביום אחר, דאסור. ע”ש. וכן כתב הגר”ז (סימן רמט ס”ו): במה דברים אמורים, בסעודת הרשות או אפילו סעודת מצוה אלא שאין זמנה בערב שבת, שיכול לדחותה ליום אחר ולעשות הסעודה באותו יום, אבל אם זמנה היום כגון סעודת מילה וסעודת אירוסין ונישואין שאין לו לדחות וכו’ מותר. ע”כ. וכן מסקנת הפרי מגדים (שם) שאין לחלק בזה בין סעודת נישואין לאירוסין, ואם נשא היום מותר גם לערוך סעודה. וכן כתב המשנה ברורה (שם). ואין להאריך, כי בזמן הזה פשט המנהג לעשות אירוסין ונישואין כאחת, וסעודת נישואין שלנו יש בכללה גם סעודת אירוסין. [ראה דבר נחמד בזה במנהג ישראל תורה לאה”ע (סימן סד) ואכמ”ל].
ואיסור זה נוהג כל היום כולו ולא רק משעה תשיעית ואילך, וכמ”ש הרב המגיד (שבת פ”ל ה”ד): סעודה ומשתה שאינו נוהג בימות החול אסור לעשותו בערב שבת, וכל היום בכלל האיסור. ע”כ. ועל כן גם אם החתונה מתקיימת בשעות הבוקר יש להמנע מלאכול שם. אך העצה לזה היא שיאכל שם סעודה רגילה שאין רגיל בה בחול, שזה מותר עכ”פ עד לשעה תשיעית של היום וכמ”ש השו”ע (סימן רמט).
