QUESTION :
Chalom Rav,
Chaque année, la question me revient à l’esprit :
Dois-je me lever et m’arrêter pendant la sonnerie qui retentit pendant Yom Hazikarone pour les soldats de Tsahal ? Et qu’en est-il de celle de Yom Hashoah ?
Y’ aurait-il un problème de Houkot Hagoym ?
REPONSE :
Il n’y a aucun interdit de s’arrêter lors de cette sonnerie. Au contraire, pendant ce laps de temps, on stoppe et on peut murmurer un Tehilim ou une Michna en souvenir et our l’élévation de l’âme des défuns soldats, ainsi que des 6 millions de victimes de la Shoah.
Que D. nous apporte bientôt la Guéoula, Amen.
מקורות:
כתב מרן השולחן ערוך (יו”ד סי’ קעח ס”א): אין הולכים בחוקות הגויים ולא ילבש מלבוש המיוחד להם, ולא יגדל ציצית ראשו כמו ציצית ראשם, וכו’. וכתב הרמ”א (שם) וכל זה אינו אלא בדבר שנהגו בו לשם פריצות כגון, שנהגו ללבוש מלבושים אדומים, או בדבר שנהגו בו לחוק ולמנהג ואין בו טעם, אבל דבר שנהגו לתועלת, וכן שעושים משום כבוד, או טעם אחר, מותר. ומקורו טהור בשו”ת מהרי”ק (שורש פח). וכן מבואר בהר”ן (פ”ק דע”ז דף יא) שלא אסרה תורה אלא חוקות של ע”ז שהם דברים של הבל ובטלה ולכולם יש צורך עבודת כוכבים אבל דברים של טעם, שרי. והוסכם על כל הפוסקים. וע”ע בב”י (סימן קעח) שמה שהעולם מקילין בדברים אלו, משום שהבינו שאין איסור אלא בדברים הנזכרים בגמרא.
מעתה ברור שעמידת דום לדקה לזכרם של נופלים, וכן יריות כבוד לזכרם, או לכבוד אישים חשובים וכדומה, הם ענין שנתקבלו בכל העולם כמחוות של כבוד, ואין אני רואה כל איסור אם גם אנו מסגלים אותם, אף כי יתכן שהיה טוב יותר לו נמנעה חברתנו מדברים אלה מכל וכל, כי אחרי הכל הם דברים שבעיקרם תפלים וחסרי טעם.
ולו היתה חברתנו דתית או רובה דתית, היה מן הראוי שבאותה דקה של התייחדות, יעמדו כל העם על רגליהם ויקראו פרק תהלים אחד לנשמתם וזכרם של הנופלים, ואז היה גם טעם לעמידתם, שכן כל עת שמזכירים נפטר, יורדת נפשו באותה שעה למטה לארץ ולכן נהגו לעמוד בשעת אזכרת נשמות דרך כבוד (כ”כ בספר אמת ליעקב אלגזי בשם מוהרד”ך ששמע מפי מוהר”י מולכו שאמר כן מפי חכם גדול בקי בסתרי תורה). אלא שכיון שכבר נהגו והנהיגו כך גם במדינתנו, אין שום צד איסור אם ינהג אדם כן, כיון שכבר נתקבל שזו הדרך לחלוק כבוד לנופלים. וראה עוד בספר חזון עובדיה – אבלות ח”א (דיני בית הקברות עמוד תמ) שהתיר מעיקר ההלכה להניח זרי פרחים על הקבר או על הארון של הנפטר ושאין בזה משום חוקות הגוים. וכן הרחיב בזה בשו”ת יביע אומר ח”ג (חיו”ד סי’ כד), וכן העלה בנד”ד בשו”ת עשה לך רב חלק ד’ (סימן ד’) שאין בעמידה בצפירה משום ובחוקותיהם לא תלכו.
ובפרט אם אתה נמצא ברשות הרבים, שאם תמשיך בהליכתך עלול להיגרם בזה חילול ה’, מצב ומריבה וכפי שעיננו רואות לצערנו, א”כ תעמוד ותקרא פרק תהלים או משנה אחת באותו הזמן לעילוי נשמת הנפטרים.
