Les dangers
d’Internet

Mettre les Tephiline avant le lever du jour

Question

Bonjour Rav,

Je pris le matin dans un Minyan de personnes qui travaillent très tôt. Je souhaiterais savoir s’il est permis de mettre les Tephiline avant l’aube (‘Alot Hacha’har) ?

Merci beaucoup

Réponse

le pays du questionneur: ישראל

Bonjour,

Votre question est très importante. On ne pourra pas mettre les Tephiline avant le lever du jour. Avant l’aube, c’est encore la nuit et il n’est pas permis de mettre les Tephiline pendant la nuit.

Même après l’aube, on ne pourra pas tout de suite mettre les Tephiline avec Bra’ha. Il faudra attendre de pouvoir reconnaitre un ami à la lueur du jour venant. C’est-à-dire six minutes Zmanyiot (mesure de temps Hala’hique) après l’aube.

Il est encore mieux de ne pas mettre les Tephiline avant « l’heure de la mise des Tephiline » indiquée dans les calendriers. (Une heure avant le « Nets Ha’ha » – le lever du soleil.)

Lorsqu’on n’a pas le temps et que l’on est pressé, on pourra commencer la prière jusqu’au passage de « Barou’h Chéamar » et seulement à ce moment là mettre le Talit et les Tephiline.

Si même ça ne suffit pas parce que l’on est vraiment très, on pourra dire les ‘Psouké Dézimra » jusqu’à « Yichtaba’h » et seulement à ce moment-là, mettre le Talit et les Tephiline. Puis on continuera normalement avec Kadich et Bare’hou.

Il faut savoir, qu’il vaut mieux abréger la prière qui suit la ‘Amida plutôt que de dire les « Psouké Dézimra » (« les versets de chant ») avant le lever du jour.

Si on est vraiment très serré dans le temps, il est possible de ne pas faire la répétition de l’officiant. A la place, tout le Minyian dira ensemble à haute voix les trois premières Bénédictions de la ‘Amida pour dire ensemble la Kédoucha. Ensuite on continuera la suite de la ‘Amida à voix basse.

Quoiqu’il en soit, on ne pourra pas mettre les Téphiline en disant la Bra’ha avant les six minutes qui suivent l’aube.

Dès que l’on retourne à l’heure d’hiver, il est vraiment très important de refaire à nouveau la Tephila normalement et posément.

Je vous souhaite de nombreuses bénédictions.

Rav David O’hayon

Références :

אסור להניח תפילין בלילה פסק השו »ע או »ח סימן ל’ סעיף ב’ אסור להניח תפילין בלילה שמא ישכחם ויישן בהם. ומקור הדין הוא מדברי הגמרא במנחות דף ל »ו: שם אמר ר’ אשי כי לילה אמנם זמן תפילין אך זו היא הלכה שאין מורין כן, ופירש רש »י דהיינו טעמא משום שמא ישכח ויישן בהם.

מן האמור מבואר שאין מניחים תפילין בלילה, ובהיות וקודם עלות השחר הוא לילה, לפיכך אין להניח תפילין קודם עלות השחר.

אין לברך על הנחת תפילין אלא עד לאחר חלוף שש דקות זמניות מעלות השחר אף לאחר עלות השחר שאין לאיסור זה של הנחת תפילין בלילה, עדיין לא הגיע זמן הנחת התפילין, ואין לו לברך עליהם עד שיגיע זמן שיכיר את חבירו הרגיל עמו קצת בריחוק ד’ אמות.

כפי שהתבאר בגמרא בברכות דף ט’: בנוגע לזמן שחרית, ואחרים אומרים משיראה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו אמר רב הונא הלכה כאחרים, אמר אביי לתפילין כאחרים.

וכן פסק השו »ע להלכה או »ח סימן ל’ סעיף א’, זמן הנחתן בבוקר, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד’ אמות, ויכירנו.

ושיעור זמן זה כתב הכף החיים סימן י »ח אות י »ח שמנהג ירושלים לשער שעה אחת קודם הנץ החמה בין בקיץ בין בחורף.

אמנם בשו »ת יחווה דעת חלק ב’ סימן ח’ ובהליכות עולם חלק א’ עמוד י »ט, וכן בילקוט יוסף חלק א’ עמוד קל »ז בהערות, כתבו שמעיקר הדין זמן זה הוא שעה ושש דקות זמניות קודם הנץ החמה, אלא שטוב להחמיר ולהמתין לזמן שעה קודם הנץ החמה.

לפיכך גם כאשר עלות השחר מאוחר והזמן דוחק, אין להניח תפילין בברכה קודם לזמן שעה ושש דקות זמניות קודם הנץ החמה, ולכתחילה ימתין לזמן שעה לפני הנץ, וזמן זה הוא המופיע בלוחות השנה כזמן ציצית ותפילין.

ועדיף שיתחילו את התפילה קודם לזמן עלות השחר ויגיעו עד לברכת ברוך שאמר, ואז יניחו תפילין ויתעטפו בציצית.

ואם גם כך הזמן דוחק, עדיף שיגיעו בתפילה עד לאחר ישתבח, ולאחר ישתבח יניחו תפילין ויתעטפו בציצית. אך לא יניחו תפילין בברכה קודם לזמן שעה ושש דקות זמניות קודם הנץ.

אלא שיש להעדיף לומר ברוך שאמר ופסוקי דזמרה לאחר עלות השחר, הואיל ונחלקו הפוסקים אם ניתן לומר פסוקי דזמרה קודם עלות השחר.

כפי שהביא מרן הרב עובדיה יוסף זצ »ל בספרו יחווה דעת חלק ב’ סימן ח’ בזה »ל: ועיין באליה רבה (סימן תרסד סק »ג) שכתב: פעם אחת בליל הושענא רבה טעו יחידי הקהל וכסבורים היו שעלה עמוד השחר, מפני שהלבנה היתה זורחת, והתחילו להתפלל, ולאחר מכן נודעה שגגתם, וגזר מהרי »ל על הקהל להתענות בערב ר »ח חשון, ולהוציא ספר תורה ולקרות ויחל, ולומר סליחות, על שאמרו פסוקי דזמרה (בברכותיהם) והניחו טלית ותפילין בעוד לילה. ע »כ. ומשמע שגם פסוקי דזמרה אין לומר אלא לאחר עלות השחר. אך הגאון בעל תשובה מאהבה חלק ב’ (דף ו ע »ג) הוכיח במישור מפירוש רש »י בברכות (יא רע »ב) בד »ה יוצר אור, שברכות פסוקי דזמרה מותר לאומרם קודם עמוד השחר. ע »ש. וכן העיר הגאון מהרש »ם בספר דעת תורה (סימן תרסד) על דברי המהרי »ל, מפירוש רש »י הנ »ל. עכ »ל.

ואף שכתב מרן השולחן ערוך שם או »ח סימן ל’ סעיף ג’ בדין היוצא לדרך, בזה »ל: היה רוצה לצאת לדרך בהשכמה, מניחם, וכשיגיע זמנן ימשמש בהם ויברך, דליכא למיחש שמא יישן בהם, כיון שהשכים ויצא לדרך.

אין נידון דידן דומה לזה, שהרי כפי שמבואר בדברי הגמרא במנחות שם, וכפי שביאר המשנה ברורה, היוצא לדרך מניח את התפילין לפני עלות השחר, כי אין לו אפשרות להניחם בדרך, כגון שחושש שמא יאבדו וכדו’ או שאינו יכול להניחם בדרך מפני הצינה וכדו’. אכן לא מברך עליהם עד לאחר הנחתן.

אולם בנידון השאלה איננו עוסקים כאשר אין אפשרות להניח לאחר שהגיע זמן הנחתם, לפיכך אין להורות להניחם קודם בלא לברך עליהם, ורק לאחר שיגיע זמנן למשמש בהן ולהניחם, אלא הנכון הוא שלא להניחם עד שיגיע זמנם, ואז להניחם בברכה כאמור.
כיצד יתפללו שחרית הפועלים הממהרים מאוד וזמנם קצר
ואם הזמן דוחק ביותר ויכולים לקצר בנוסח התפילה שלאחר שמונה עשרה, או לחילופין לומר את פסוקי דזמרה קודם לעלות השחר, יש להעדיף לומר את פסוקי דזמרה לאחר עלות השחר ולקצר בנוסח התפילה שלאחר שמונה עשרה.

כפי שכתב מרן זצ »ל בספרו יחווה דעת חלק ב’ סימן ח’, בזה »ל: ולכן נראה שיש להורות בנידון שלנו, שהפועלים, והשכירים אשר אצים למלאכתם, יתחילו בפרשת העקידה והקרבנות ופיטום הקטורת, בתשעים דקות לפני הנץ החמה (על פי מה שמתפרסם בלוח היומי הזמן של הנץ החמה). באופן שיתחילו ברוך שאמר רק לאחר שיגיע זמן של שבעים ושתים דקות לפני הזריחה, שהוא הזמן של עמוד השחר לפי דעת רוב הפוסקים ומרן השלחן ערוך. ולא יתעטפו בטלית ולא יניחו תפילין אלא עד לאחר שיסיימו הזמירות עם ברכת ישתבח, שבינתים יגיע זמן של הנחתם, שהוא בכדי שיראה את חבירו בריחוק ארבע אמות ויכירנו. ואז יתעטפו בטלית ויניחו תפילין, ויברכו עליהם.

ואחר כך יאמר השליח צבור חצי קדיש וברכו, וימשיך מברכת יוצר והלאה, עד תפלת העמידה. ובתפלת שמונה עשרה יאמר השליח צבור שלש ברכות הראשונות בקול רם כדי לומר יחד עם הקהל קדושה, ואח »כ ימשיך את תפלת השמונה עשרה בלחש, ואין צורך להתפלל חזרה, מכיון שהזמן מצומצם, והפועלים ממהרים לצאת למלאכתם, ולבם בל עמם.

ואם עדיין יש להם פנאי, יסיימו וידוי ונפילת אפים ושאר התפלה, ואם לאו ידלגו הוידוי ונפילת אפים, מכיון שלדעת הגאונים אמירת נפילת אפים בכל יום אינה חובה. ולכן כשהזמן מצומצם מאד, יכולים לדלג וידוי ונפילת אפים. ויאמר השליח צבור חצי קדיש, ויסיים עם הקהל אשרי יושבי ביתך, ובא לציון גואל, וקדיש תתקבל, מפני שהפליגו חז »ל בשבח אמירתם. ואז רשאים לחלוץ התפילין. (כמו שכתב בשלחן ערוך /או »ח/ סימן כה סעיף יג), וכן הטלית.

Laisser un commentaire Annuler la réponse

Attention !

En aucun cas on ne pourra apprendre d'un cas à l'autre. Chaque situation est différente. Il faudra toujours demander la question dans son contexte afin de recevoir une réponse adéquate. La Hala'ha peut changer en fonction des conditions et des circonstances. De manière générale, il est toujours préférable de contacter directement des Rabbanim et vérifier avec eux la Hala'ha spécifique à votre cas. Rencontrer un Rav, face à face, est toujours préférable à un contact virtuel ou téléphonique.

Publiez ici !

Tous les dons sont reversés à l'association Bircat Avraham'. A travers ce site vous avez une excellente occasion de donner convenablement la Tsedaka. C'est aussi l'espace adéquate pour publier votre entreprise de façon rentable.

Prenez contact en cliquant ici