הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

on : Bonjour Rav, Je voulais vous demander une question qui m’intrigue depuis longtemps… Comment est-il autorisé de vivre dans des pays froids alors qu’on ne pourra pas y accomplir correctement la Mitsva de Souccah ? Merci beaucoup      

le pays du questionneur: ישראל

se : Vos propos seraient effectivement justes, si la Torah nous avait en effet demandé de construire une Souccah qui soit adaptée pour y dormir la nuit. Nous aurions été alors contrariés, car dans les pays froids il n’aurait pas été possible d’accomplir cette Mitsva. Ce serait comme un Cohen qui vivrait dans un endroit où il ne peut pas faire la bénédiction des Cohanim, parce qu’il n’y a pas de Minyan pour prier. Il aurait perdu l’occasion de faire une Mitsva de la Torah. Cependant, ce n’est pas ainsi que la Torah nous ordonne. La Torah ne nous ordonne pas de construire une Souccah dans laquelle on pourra en pratique y dormir la nuit. La Torah nous demande de construire une Souccah qui aura en soi les conditions nécessaires pour y habiter et dormir. Cependant lorsqu’il y a des raisons circonstancielles telles que le mauvais temps, on sera dispensé de dormir dans la Souccah.  La personne sera alors dispensée de dormir dans la Souccah, car si la situation est incommode (Mitseta’er) on est exempté de la Souccah. La définition est que dans ce cas la Torah n’ordonne pas de dormir dans la Souccah. La Torah dit de vivre dans la Souccah pendant sept jours et nos sages enseignent que nous devons nous y installer comme si c’était notre maison. Or on n’habite pas dans une pièce où il fait trop froid. Par conséquent, il n’est pas possible de voir une interdiction de vivre dans les pays froids parce qu’on ne pourrait pas y accomplir correctement la Mitsva de Souccah. D’après ce que nous venons de voir, dans les pays froids, il n’y a aucun commandement de dormir dans la Souccah, car une personne qui est dans une situation incommode est exemptée de la Souccah. La Torah ne lui ordonne pas du tout de dormir dans la Souccah. Chaque personne doit en soi construire une Souccah Cacher et doit même y manger un Kazayit le premier soir de Souccot. Si pour des raisons circonstancielles, il ne pourra pas dormir, cela ne va pas à l’encontre de son obligation. Joyeuses et bonnes fêtes       Références : בגמרא בסוכה כ”ה: ובדף כ”ו. ובעוד כמה מקומות מבואר, כי המצטער פטור מן הסוכה. כן פסק השו”ע להלכה או”ח סימן תר”מ סעיף ד’, בזה”ל: מצטער פטור מן הסוכה הוא ולא משמשיו, איזהו מצטער זה שאינו יכול לישון בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצ”ב או מפני הריח. יתר על זה כתב המרדכי לפרק הישן סימן תש”מ בשם הרב רבי אליעזר ממיץ, הביאו גם הבית יוסף אורח חיים סימן תר”מ, כי דווקא שעשה סוכתו מתחלה במקום הראוי לאכול ולשתות ולישן בה ונולד לו הצער אחר כך רשאי לצאת מן הסוכה כדין מצטער, אבל עשאה מתחלה במקום הראוי להצטער באכילתו ובשתייתו או בשינה כגון שירא מן גנבים או מלסטים, לא מיבעיא דלא מיפטר בה אלא אפילו אין סכנה באכילה ובשתיה אלא בשינה לא יצא ידי חובתו כלל אפילו אכילה דהא כעין דירה בעינן, וכיון שאין יכול לעשות בה כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה בלא צער מתחלה לא הויא סוכה כיון דלצעורי קיימא עכ”ל. מן האמור היה מקום ללמוד שסוכה שנבנית במדינות הקרות, שלא ניתן לישון שם בלילה, והדבר ידוע כבר מעת בניית הסוכה, אין הסוכה סוכה כיון דלצעורי קיימא. אולם במרדכי עצמו שם בסימן אחר כך סי’ תשמ”א, הוסיף וכתב, שלמרות שמסקנת הסוגיא בסוכה כ”ו. שאסור לישן חוץ לסוכה אכן סומכין העולם על דבר זה שיראים מן הצינה והוי כחולה שאין בו סכנה או כמצטער שפטור מן הסוכה. והביא עוד המרדכי לדברי הארחות חיים בהל’ סוכה אות ל”ב שכתב בשם הרב רבינו פרץ בהגהות הסמ”ק סי’ צג עמ’ נו אות מח, כי מצטער דפטור מן הסוכה היינו דוקא מלישון אבל לאכול לא מדאמרינן (כו.) רבא שרי לרב אחא למיגני חוץ לסוכה משום בקי ולא קאמר למיכל ושמא היינו משום דאכילה אינה אלא לפי שעה והר”ש כתב דפטור אפילו מאכילה וכן דעת רוב הפוסקים עכ”ל. מדברי המרדכי הללו מבואר בהדיא, שאף הסוכה שנעשית במדינות הקרות ומתחילה ידוע שלא יהיה ניתן לישון שם בלילה כשירה היא, ואף חייבים לאכול בה, ורק לישון אין צריך. ודבריו צ”ב. אלא העניין הוא פשוט, שמה שכתב מתחילה המרדכי שסוכה שנבנתה מתחילה במקום של צער כגון במקום ליסטים וגנבים וכדו’, איננה סוכה, והיא פסולה. היינו דווקא כאשר הסוכה מצד עצמה אין בה אפשרות שינה או אכילה וכדו’ כי נבנתה מתחילה במקום בו יש פחד מגנבים וכדו’ או שם יש ריח רע וכדו’, או שהיא קטנה מצד עצמה שאין בה שיעור שניתן לישון בה בצורה נוחה. שבכל אלו המקרים הסוכה מצד עצמה איננה סוכה הראויה למגורים לשינה ולאכילה. אולם סוכה שמצד עצמותה ראויה לשינה ולאכילה, אלא שמזג האוויר הכללי באזור איננו מאפשר לישון בה מבחינת הקור, הרי שהסוכה איננה פסולה, אלא שהאדם פטור מלישון בה מדין מצטער, כי גם אם היה לו חדר כזה בבית לא היה ישן בו. לכן הסוכה נחשבת ככשירה ואף חייב לאכול בה את הכזית בלילה הראשון, כפי שכתב הרמ”א על השו”ע או”ח סימן תר”מ סעיף ד’. חילוק כעין זה כתב הביכורי יעקב ס”ק י’, וכן ראיתי שכתב גם הגאון הרב שלמה זלמן שטיינהויז, בקובץ קול תורה ט”ז שיצא לאור בלונדון בשנת תשמ”ה. בדרך מעט שונה כתב לבאר בעל ערוך השולחן כאן בסימן תר”מ סעיף ט’ שכתב לבאר בזה”ל: ודברי המרדכי צריכים ביאור, דא”כ במדינות החמות שמצויים שם זבובים בכל מקום ולהיפך במדינות הקרות שהקור גדול וכמעט מהנמנעות לישן שם נפטור את עצמינו לגמרי מן הסוכה. אך העניין כן הוא דהתורה אמרה תשבו כעין תדורו שתהיה הסוכה כביתו ודירתו ודבר ידוע שהאדם שעושה לו דירה יחפש אחר המקום היותר הגון ואם יהיה מקום הגון ומקום שאינו הגון יבחר במקום ההגון, אבל אם כל המקומות אינם הגונים בהכרח לעשות לו דירה איך שהוא וכמו כן בסוכה אם כל המקומות אינם הגונים מפני החום או מפני הקור פשיטא שמחוייב לעשות סוכה איך שיכול אמנם כשבידו לברור כגון שבמקום זה שולט הרוח או הריח רע או זבובים ופרעושים ובמקום אחר אינם נמצאים מחוייב לעשות במקום שאין נמצאים ואם עשה במקום שנמצאים לא יצא ידי חובתו דאין זה כעין תדורו ולכן אין לעשות סוכה ברשות הרבים דאין אדם עושה דירתו ברשות הרבים אמנם בסימטא נראה דמותר דאע”פ שיש לחוש לגנבים שיגנובו החפצים מ”מ הוי דירה שיכול להכניסן לבית והרי גם בחצרות מצויים גנבים וזה שכתב רבינו הרמ”א דבמקום דמתיירא מלסטים או מגנבים לא יצא ידי חובתו זהו כשיש חשש שיפגועו בגופו דמקום כזה וודאי אינו ראוי לישן כלל אבל לא מפני גניבת חפצים. כלומר לדבריו, הואיל וכל המדינה היא כך, בלי ספק שהסוכה נקראת כשירה ולא ניתן לפסול אותה בגלל שאיננה ראויה לשינה בלילה, כי אלו הן הנתונים הקיימים באיזור מגורים זה, וכאשר האדם חי באזור מסויים הוא עושה את המקסימום האפשרי למצוא פיתרון למגורים באזור זה, אבל לעבור אזור התורה לא מצווה, ואם לא ניתן לישון בה הרי שפטורים מלישון בה מדין מצטער הפטור מן הסוכה, אך הסוכה מצד עצמה כשרה. ורק כאשר באותו אזור ישנה אפשרות בחירה בין מקום למקום, בזה אמרינן שאם בונה האדם את הסוכה במקום שיש בו ריח וכדו’ אין זו סוכה.

Question :

Bonjour Rav,

Je voulais vous demander une question qui m’intrigue depuis longtemps…

Comment est-il autorisé de vivre dans des pays froids alors qu’on ne pourra pas y accomplir correctement la Mitsva de Souccah ?

Merci beaucoup

 

 

 

Réponse :

Vos propos seraient effectivement justes, si la Torah nous avait en effet demandé de construire une Souccah qui soit adaptée pour y dormir la nuit. Nous aurions été alors contrariés, car dans les pays froids il n’aurait pas été possible d’accomplir cette Mitsva.

Ce serait comme un Cohen qui vivrait dans un endroit où il ne peut pas faire la bénédiction des Cohanim, parce qu’il n’y a pas de Minyan pour prier. Il aurait perdu l’occasion de faire une Mitsva de la Torah.

Cependant, ce n’est pas ainsi que la Torah nous ordonne. La Torah ne nous ordonne pas de construire une Souccah dans laquelle on pourra en pratique y dormir la nuit. La Torah nous demande de construire une Souccah qui aura en soi les conditions nécessaires pour y habiter et dormir. Cependant lorsqu’il y a des raisons circonstancielles telles que le mauvais temps, on sera dispensé de dormir dans la Souccah.  La personne sera alors dispensée de dormir dans la Souccah, car si la situation est incommode (Mitseta’er) on est exempté de la Souccah. La définition est que dans ce cas la Torah n’ordonne pas de dormir dans la Souccah. La Torah dit de vivre dans la Souccah pendant sept jours et nos sages enseignent que nous devons nous y installer comme si c’était notre maison. Or on n’habite pas dans une pièce où il fait trop froid.

Par conséquent, il n’est pas possible de voir une interdiction de vivre dans les pays froids parce qu’on ne pourrait pas y accomplir correctement la Mitsva de Souccah. D’après ce que nous venons de voir, dans les pays froids, il n’y a aucun commandement de dormir dans la Souccah, car une personne qui est dans une situation incommode est exemptée de la Souccah. La Torah ne lui ordonne pas du tout de dormir dans la Souccah. Chaque personne doit en soi construire une Souccah Cacher et doit même y manger un Kazayit le premier soir de Souccot. Si pour des raisons circonstancielles, il ne pourra pas dormir, cela ne va pas à l’encontre de son obligation.

Joyeuses et bonnes fêtes

 

 

 

Références :

בגמרא בסוכה כ”ה: ובדף כ”ו. ובעוד כמה מקומות מבואר, כי המצטער פטור מן הסוכה.

כן פסק השו”ע להלכה או”ח סימן תר”מ סעיף ד’, בזה”ל: מצטער פטור מן הסוכה הוא ולא משמשיו, איזהו מצטער זה שאינו יכול לישון בסוכה מפני הרוח או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצ”ב או מפני הריח.

יתר על זה כתב המרדכי לפרק הישן סימן תש”מ בשם הרב רבי אליעזר ממיץ, הביאו גם הבית יוסף אורח חיים סימן תר”מ, כי דווקא שעשה סוכתו מתחלה במקום הראוי לאכול ולשתות ולישן בה ונולד לו הצער אחר כך רשאי לצאת מן הסוכה כדין מצטער, אבל עשאה מתחלה במקום הראוי להצטער באכילתו ובשתייתו או בשינה כגון שירא מן גנבים או מלסטים, לא מיבעיא דלא מיפטר בה אלא אפילו אין סכנה באכילה ובשתיה אלא בשינה לא יצא ידי חובתו כלל אפילו אכילה דהא כעין דירה בעינן, וכיון שאין יכול לעשות בה כל צרכיו אכילה ושתיה ושינה בלא צער מתחלה לא הויא סוכה כיון דלצעורי קיימא עכ”ל.

מן האמור היה מקום ללמוד שסוכה שנבנית במדינות הקרות, שלא ניתן לישון שם בלילה, והדבר ידוע כבר מעת בניית הסוכה, אין הסוכה סוכה כיון דלצעורי קיימא.

אולם במרדכי עצמו שם בסימן אחר כך סי’ תשמ”א, הוסיף וכתב, שלמרות שמסקנת הסוגיא בסוכה כ”ו. שאסור לישן חוץ לסוכה אכן סומכין העולם על דבר זה שיראים מן הצינה והוי כחולה שאין בו סכנה או כמצטער שפטור מן הסוכה. והביא עוד המרדכי לדברי הארחות חיים בהל’ סוכה אות ל”ב שכתב בשם הרב רבינו פרץ בהגהות הסמ”ק סי’ צג עמ’ נו אות מח, כי מצטער דפטור מן הסוכה היינו דוקא מלישון אבל לאכול לא מדאמרינן (כו.) רבא שרי לרב אחא למיגני חוץ לסוכה משום בקי ולא קאמר למיכל ושמא היינו משום דאכילה אינה אלא לפי שעה והר”ש כתב דפטור אפילו מאכילה וכן דעת רוב הפוסקים עכ”ל.

מדברי המרדכי הללו מבואר בהדיא, שאף הסוכה שנעשית במדינות הקרות ומתחילה ידוע שלא יהיה ניתן לישון שם בלילה כשירה היא, ואף חייבים לאכול בה, ורק לישון אין צריך. ודבריו צ”ב.

אלא העניין הוא פשוט, שמה שכתב מתחילה המרדכי שסוכה שנבנתה מתחילה במקום של צער כגון במקום ליסטים וגנבים וכדו’, איננה סוכה, והיא פסולה. היינו דווקא כאשר הסוכה מצד עצמה אין בה אפשרות שינה או אכילה וכדו’ כי נבנתה מתחילה במקום בו יש פחד מגנבים וכדו’ או שם יש ריח רע וכדו’, או שהיא קטנה מצד עצמה שאין בה שיעור שניתן לישון בה בצורה נוחה. שבכל אלו המקרים הסוכה מצד עצמה איננה סוכה הראויה למגורים לשינה ולאכילה.

אולם סוכה שמצד עצמותה ראויה לשינה ולאכילה, אלא שמזג האוויר הכללי באזור איננו מאפשר לישון בה מבחינת הקור, הרי שהסוכה איננה פסולה, אלא שהאדם פטור מלישון בה מדין מצטער, כי גם אם היה לו חדר כזה בבית לא היה ישן בו. לכן הסוכה נחשבת ככשירה ואף חייב לאכול בה את הכזית בלילה הראשון, כפי שכתב הרמ”א על השו”ע או”ח סימן תר”מ סעיף ד’.

חילוק כעין זה כתב הביכורי יעקב ס”ק י’, וכן ראיתי שכתב גם הגאון הרב שלמה זלמן שטיינהויז, בקובץ קול תורה ט”ז שיצא לאור בלונדון בשנת תשמ”ה.

בדרך מעט שונה כתב לבאר בעל ערוך השולחן כאן בסימן תר”מ סעיף ט’ שכתב לבאר בזה”ל:

ודברי המרדכי צריכים ביאור, דא”כ במדינות החמות שמצויים שם זבובים בכל מקום ולהיפך במדינות הקרות שהקור גדול וכמעט מהנמנעות לישן שם נפטור את עצמינו לגמרי מן הסוכה. אך העניין כן הוא דהתורה אמרה תשבו כעין תדורו שתהיה הסוכה כביתו ודירתו ודבר ידוע שהאדם שעושה לו דירה יחפש אחר המקום היותר הגון ואם יהיה מקום הגון ומקום שאינו הגון יבחר במקום ההגון, אבל אם כל המקומות אינם הגונים בהכרח לעשות לו דירה איך שהוא וכמו כן בסוכה אם כל המקומות אינם הגונים מפני החום או מפני הקור פשיטא שמחוייב לעשות סוכה איך שיכול אמנם כשבידו לברור כגון שבמקום זה שולט הרוח או הריח רע או זבובים ופרעושים ובמקום אחר אינם נמצאים מחוייב לעשות במקום שאין נמצאים ואם עשה במקום שנמצאים לא יצא ידי חובתו דאין זה כעין תדורו ולכן אין לעשות סוכה ברשות הרבים דאין אדם עושה דירתו ברשות הרבים אמנם בסימטא נראה דמותר דאע”פ שיש לחוש לגנבים שיגנובו החפצים מ”מ הוי דירה שיכול להכניסן לבית והרי גם בחצרות מצויים גנבים וזה שכתב רבינו הרמ”א דבמקום דמתיירא מלסטים או מגנבים לא יצא ידי חובתו זהו כשיש חשש שיפגועו בגופו דמקום כזה וודאי אינו ראוי לישן כלל אבל לא מפני גניבת חפצים.

כלומר לדבריו, הואיל וכל המדינה היא כך, בלי ספק שהסוכה נקראת כשירה ולא ניתן לפסול אותה בגלל שאיננה ראויה לשינה בלילה, כי אלו הן הנתונים הקיימים באיזור מגורים זה, וכאשר האדם חי באזור מסויים הוא עושה את המקסימום האפשרי למצוא פיתרון למגורים באזור זה, אבל לעבור אזור התורה לא מצווה, ואם לא ניתן לישון בה הרי שפטורים מלישון בה מדין מצטער הפטור מן הסוכה, אך הסוכה מצד עצמה כשרה. ורק כאשר באותו אזור ישנה אפשרות בחירה בין מקום למקום, בזה אמרינן שאם בונה האדם את הסוכה במקום שיש בו ריח וכדו’ אין זו סוכה.

Laisser un commentaire

Votre adresse e-mail ne sera pas publiée. Les champs obligatoires sont indiqués avec *

Attention !

En aucun cas on ne pourra apprendre d'un cas à l'autre. Chaque situation est différente. Il faudra toujours demander la question dans son contexte afin de recevoir une réponse adéquate. La Hala'ha peut changer en fonction des conditions et des circonstances. De manière générale, il est toujours préférable de contacter directement des Rabbanim et vérifier avec eux la Hala'ha spécifique à votre cas. Rencontrer un Rav, face à face, est toujours préférable à un contact virtuel ou téléphonique.

Publiez ici !
Tous les dons sont reversés à l'association Bircat Avraham'. A travers ce site vous avez une excellente occasion de donner convenablement la Tsedaka. C'est aussi l'espace adéquate pour publier votre entreprise de façon rentable.

Pas trouvé votre bonheur ?

 

Posez dès maintenant votre question au Rav, 

votre reponse arrivera rapidement

Les derniers articles

Contact

צור קשר

מזכירות:

La Segoula de notre maître le 'Hida Zatzal pour renforcer le Mazal

Notre Rav, directeur des institutions, ainsi que des dizaines d’érudits éminents, effectueront pour vous la Segoula du ‘Hida pour le renforcement du Mazal, lors de l’ouverture du Hei’hal.

Par la grâce de D., nombreux sont ceux qui ont été sauvés de manière surnaturelle !

Laissez vos coordonnées et, avec l’aide de D., nous reviendrons vers vous

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש