Références :
למרות שמעיקר הדין יוצא אדם ידי חובת תפילה מכל מקום ובכל זמן, ואף כאשר הוא יחיד.
בגמרא בברכות דף ו’. איתא, « תניא אבא בנימין אומר אין תפילתו של אדם נשמעת אלא בביהכ »נ, שנאמר לשמע אל הרינה ואל התפילה ».
עוד איתא בגמרא בברכות דף ח’. אין הקב »ה מואס בתפילתם של רבים.
ובזוהר הקדוש מבואר שכאשר האדם מתפלל ביחידות, הקב »ה בוחן ובודק את המתפלל ואת תפילתו, ואם ח »ו יש לו עוונות והתפילה « אינה מספיק יפה », היא נדחית. בשונה מתפילת רבים שהיא מתקבלת יותר ברצון, כאילו דרך פתח מיוחד בשמים, אשר דרכו נכנסות תפילות הרבים בלא להיבדק יתר על המידה.
לכן גם פסק השולחן ערוך להלכה באו »ח סימן צ’ סעיף ט’ בזה »ל: ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור, ואם הוא אנוס שאינו יכול לבוא לב »ה, יכוין להתפלל בשעה שהציבור מתפללים, וכן אם נאנס ולא התפלל בשעה שהתפללו הציבור והוא מתפלל ביחיד, אעפ »כ יתפלל בבית הכנסת.
כלומר ישנה מעלה ואף חובה להשתדל להתפלל בציבור, ומעלה נוספת ונפרדת ישנה להתפלל בבית הכנסת, אף כאשר אין זה בציבור.
ובלי ספק אף כאשר הדבר כרוך בהוצאות, שווה לטרוח ולהתאמץ להוציא ממון ולרכוש מקום לתפילה בבית הכנסת.
אמנם על הגבאים להתחשב ולבוא לקראת כל אותם האנשים שקשה להם לרכוש מקום בדמים מרובים, וכמו כן עליהם שלא להכביד על הציבור, אלא למכור את המקומות במחירים סבירים והגונים, ולכוון בכל מעשיהם שיהיו לשם שמים.













