דף הבית » שו"ת » שונות » עמוד 23

שונות

Array
(
    [_edit_lock] => Array
        (
            [0] => 1705910495:1605
        )

    [_edit_last] => Array
        (
            [0] => 3
        )

    [_wp_page_template] => Array
        (
            [0] => default
        )

    [_yoast_wpseo_content_score] => Array
        (
            [0] => 30
        )

    [_yoast_wpseo_estimated-reading-time-minutes] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [mechaber] => Array
        (
            [0] => מורנו הרה"ג אליהו בחבוט
        )

    [_mechaber] => Array
        (
            [0] => field_612536f9f7350
        )

    [time] => Array
        (
            [0] => חשוון תשפ"ב
        )

    [_time] => Array
        (
            [0] => field_61253829f7352
        )

    [name] => Array
        (
            [0] => a:3:{i:0;s:21:"במעגל החיים";i:1;s:14:"מיסטיקה";i:2;s:10:"שונות";}
        )

    [_name] => Array
        (
            [0] => field_6127828d07a3a
        )

    [תמונה] => Array
        (
            [0] => 10382
        )

    [_תמונה] => Array
        (
            [0] => field_615eb60518e04
        )

    [_yoast_wpseo_primary_catgori_shut] => Array
        (
            [0] => 32
        )

    [_thumbnail_id] => Array
        (
            [0] => 10814
        )

    [type] => Array
        (
            [0] => פשוטה
        )

    [_type] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [langy] => Array
        (
            [0] => he
        )

    [_langy] => Array
        (
            [0] => field_65301e82f29c2
        )

    [question] => Array
        (
            [0] => רציתי לברר אם יש ענין להחמיר לא לקנות בגדים לתינוק לפני הלידה.
תודה
תשובה: ישנם משפחות שנהוג אצלם להקפיד להימנע מקניית מוצרים לתינוק (כגון בגדים, עגלה, עריסה, בקבוקים וכדומה), ואין ללגלג על מנהגם כי יש לקפידא מקום לנוח. אך מי שאין במשפחתו מסורת מפורשת להקפיד על זה, אין לו לחוש כלל, ואין צורך להקפיד בזה, כי זו קפידא מחודשת מאוד, ובפרט בימינו, וכפי שיתבאר במקורות.
מקורות:
ישנם שלמים וכן רבים הנוהגים כיום להימנע מזה, ונהי דלא מצינו לזה מקור, לפום ריהטא היה אפשר לומר דזהו בכלל מה שמביא מרן הב"י ביו"ד סי' קט"ז מהירושלמי פרק ח' דתרומות הל' ג' "אמר רבי אמי צריכין למיחוש למה דברייתא חששין" ע"כ, ומודעת זאת נמי מה שכתב בספר חסידים ס' רס"א שדבר שהאנשים רגילים לומר שהוא מסוכן, אפי' אם באמת אינו מסוכן הרי הוא מזיק מחמת לשון בני אדם שאומרים שיש בזה סכנה עיי"ש. איברא דלענין דנן, הטעם העיקרי בפומא דאינשי, אינו משום חשש סכנה לעובר וכיו"ב, אלא מחשש לעוגמת נפש, שאם ח"ו תהיה הפלה או "לידה שקטה" ר"ל וכיו"ב - שהדבר יגרום עוגמת נפש רבה לאותם ההורים בראותם את כל מה שקנו והכינו עבור התינוק אשר איננו. וכ"כ בשו"ת עשה לך רב ח"ו סי' פ"ח דהטעם לנוהגים להמנע מקניית מוצרים לתינוק טרם לידתו, הוא משום חשש לעוגמת נפש כנ"ל עיי"ש. ובלכתך בדרך זו, אין כאן אלא "עצה טובה" בעלמא מטעמים גשמיים ולא "מנהג" מנימוק רוחני, ואין בזה חשש סכנה כלל, ולא שייך בזה דברי הירושלמי וספר חסידים. וכל שכן שאין כל איסור בדבר ואף לא מידת חסידות, אלא עצה טובה קמ"ל ותו לא מידי.

ובשו"ת תשובת ישראל ח"ג סי' ק' אות ב' ג"כ נקט דנימוק ה"מנהג" הנז' הוא מחשש עוגמת נפש כנ"ל, ועפ"ז כתב לחלק בין העיתים, דכל זה היה שייך בדורות קודמים שהיה מצוי מאוד שהתינוק לא היה מתקיים, משא"כ בזמננו אנו אשר תלי"ת קיים מיכשור מתקדם בבתי החולים, ואם מזהים מצוקה לעובר תיכף מבצעים ניתוח קיסרי ומצילים את הילוד, וגם תינוקות שנולדים פגים מצילים אותם ע"י מכישור המתאים, וכהנה וכהנה אכשורי דרא בחכמת הרפואה, שוב לא שכיחא כולי האי שהתינוק ימות, וממילא אין בזה בית מיחוש לקנות בגדים ועגלה ושאר צרכי התינוק אף טרם לידתו.

ואולם בשו"ת שאלת רב (תשובות הגר"ח קנייבסקי שליט"א) ח"ב עמ' נ"ח אות ד' כתב נימוק אחר להאי קפידא שלא לקנות מידי לפני הלידה, והוא משום עין הרע. וכ"כ בספר מנחת תודה הוניגסברג פרק ל"ח עמ' שע"ז: "שמעתי מרבינו (הגר"ח קנייבסקי שליט"א) שנשים אומרות לא לקנות עגלה לתינוק לפני הלידה, מפני עין הרע" עכ"ל. ולפי טעם זה, הדעת נוטה דאין חילוק בין הדורות, וגם יש לזה קצת תוקף של "מנהג" (לנוהגים כן) ולא עצה טובה בעלמא, אם כי רחוק מאוד מגדר "איסור" כמובן [ואם הוא בבחינת "מנהג" הרי הוא בכלל מש"כ ]. וראה גם בספר סגולות רבותינו בחלק שאלות הגר"ח הערה של"ח כתב בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאפי' להזמין את הדברים לתינוק מהחנות (בלי להביא אותם הביתה עד אחר הלידה) אינו ראוי, ורק "אולי בשעת הדחק" עכ"ל הגר"ח שליט"א. עיי"ש. והיינו לשיטתו דהטעם לקפידא זו הוא משום עינא בישא, אך לטעמא קמא הנ"ל ליכא קפידא כולי האי בכה"ג.

[ומ"מ גם אי נימא דהמנהג הוא מטעם עינא בישא, אכתי לא שייך בזה החשש מדברי ספר חסידים הנ"ל, דכיון דעכ"פ אינו מפורסם בפומי דאינשי שהחשש הוא מעין הרע, אלא אדרבא הנימוק היותר מפורסם הוא מחמת החשש לעוגמת נפש להורים, ממילא אין כאן נזק מצד לשון בני אדם, אלא רק החשש בעצם לעינא בישא כנ"ל].

ובשו"ת ברכת ראובן שלמה ח"י סי' מ"ח עמ' ק"ס כתב גם כן, מסברא דנפשיה, דהנימוק של "מנהג" להמנע מקניית מוצרים לתינוק לפני לידתו הוא משום עינא בישא, וכתב דא"כ אפשר לקנות את המוצרים ולעשות את מה שמוזכר בגמ' בברכות דף כ' ע"א לומר "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא" דמועיל נגד עין הרע עכת"ד. ודבריו שגבו ממני, דאם אמת נכון הדבר שיש בזה חשש דעינא בישא, לא היה לנו להקל לכתחילה בהסתמך על אמירת "אנא מזרעא וכו'", כשם שאין מעלים לתורה שני אחים זה אחר זה ושאר הדברים שנזהרים מפני עין הרע ולא מתירים לכתחילה באמירה הנ"ל, אלא הלחש הנ"ל וכל שאר הסגולות נגד עינא בישא נועדו לגוונא דבלא"ה קיימת מציאות של חשש עין הרע ולא כדי להתיר לעשות פעולות המביאות עינא בישא. ועכ"פ אה"נ דאם יש הכרח לקנות את המוצרים לתינוק לפני הלידה (דמותר לעשות כן מעיקר הדין), יקנה ויאמר כנ"ל. (וכל זה והיה בהני"ח כנ"ל דיש בזה באמת חשש של ממש לעין הרע, מה שאינו ברור כלל דכאמור י"ל דנהגו כן משום חשש לעוגמת נפש, וגם לא כולם נהגו בזה וכדלהלן).

ובשו"ת ודרשת וחקרת ח"ו אה"ע סי' כ"ג אות ה' כתב אף הוא, שמסתבר שהטעם של המדקדקים לא לקנות מאומה לפני הלידה, הוא משום עין הרע וסכנה לעובר, דומיא דמה שכתבו הפסוקים שאין לקרוא לתינוק שם לפני שהוא נולד [א"ה ולענ"ד טובא איכא בינייהו ולא כאן המקום], והעלה שם ד"בודאי זה בכלל דברי הזקנים והזקנות שכתב רבינו הרשב"א בשו"ת סי' ט' שאין לזלזל בהם בלי ראיה מהש"ס" עכ"ל, עיי"ש עוד בזה.

וכן ידידינו הג"ר משה רחמים שעיו שליט"א בשו"ת מחקרי ארץ ח"ו חיו"ד סי' ד' כתב שסיבת המנהג לא לקנות חפצים לתינוק לפני הלידה הוא משום עין הרע, וכדי שלא יתמהו האנשים מאחר ועדיין לא נולד לו, ולכן כתב שאם יש הכרח לקנות מוצרים מסויימים יכול לקנות בצנעה ולא יגיד שקונה עבור תיקון שעדיין לא נולד, וההכרח לא יגונה, עכת"ד.

וכשענ"י לעצמי היה נראה להוסיף בכל זה, שגם אם הקפידא היא מטעם עין הרע, מקום יש בראש לחלק בין דורות קודמים לימינו אנו. כי בדורות קודמים כל אדם היה קונה רק דבר הנצרך לו ביותר, ורק מה שמוכרח באותו רגע, ולכן אם היה מקדים לקנות צורכי התינוק עוד לפני שהוא נולד, היה הדבר זר בעיני הבריות ושייך בזה עינא בישא. משא"כ בדור זה, שבחסדי ה' עלינו ירד שפע גשמי גדול לעולם, ובעוה"ר גם נוצרה "תרבות" של קנייה, וכל אדם קונה לעצמו חבילות חבילות של מוצרים שאין לו הכרח מיידי בהם, הרי שקניית צורכי תינוק כאשר האשה בהריון הוא דבר נאה ומתקבל על הדעת ואין בכך כל פליאה, ולכן לא שלטא ביה עינא בישא, ובפרט אם קונה מהחודש השלישי והלאה שאז בלא"ה כולם כבר יודעים שהאשה בהריון ולא מתחדש להם דבר בכך שרואים אותם קונים מוצרים לתינוק. ודו"ק.

והגר"ח רבי נר"ו בספר עבד ה' עמ' ס"ד כתב לחדש בטובו נימוק שלישי (קרוב להטעם הראשון הנ"ל אך חלוק ביסודו) למקפידים שלא לקנות כנ"ל, דלאחר שהביא שם (בעמ' ס"ג) בשם ספר הישר לר"ת שער השישי, שעל האדם תמיד לחשוב על הצרות שיכולות לבוא עליו ח"ו ובכך היה נכנע תמיד לפני בוראו, כתב דמכאן סמך לנשים מעוברות שנוהגות שלא לקנות עגלה ובגדים וכיוצא בזה לפני הלידה, שהגם שברור במצד ההלכה אין כל איסור בדבר, מ"מ נוהגות כן כדי להרגיש כל הזמן שהם תלויות בחסדי ה' כי לא תמו, וכי שוב דבר אינו מובן מאיליו, וכמו שמצינו כיו"ב בספר בן יהוידע על ברכות דף נ"ה ע"א ד"ה שלושה עיי"ש. ואם כדבריו, אין בזה אלא מידת חסידות מחודשת, להרחיק את עצמו מ"וישמן ישרון ויבעט", ועכ"פ איסור בוודאי אין בזה כמו שכתב שם, ולדבריו נראה דבימינו שנשים הולכות תמיד למעכב הריון אצל הרופא לבדוק לעיתים מזומנים שהכל כשורה, הרי שכבר נזכרות תמיד שהדבר לא מובן מאליו, ואין צורך להוסיף עוד גדרים בזה.

ובספר שו"ע המקוצר ח"ד סי' קל"ט סע' י"ט כתב דאין להקפיד כלל להמנע מלקנות בגדים לתינוק לפני הלידה, מפני שאין שום מקור למנהג המקפידים, עיי"ש [וקצת יש מקום לדון על נועם אמריו עפ"י הדברים הידועים שכתב בשו"ת חת"ס ח"א חאו"ח סי' נ"א וז"ל: "לא ילעג עוד על מנהגי ישראל שנעלם טעמם ממנו, כי ממקור מים חיים הם נובעים, ורגיל אני לומר כל המפקפק על נימוסינו ומנהגנו צריך בדיקה אחריו וכו'." עכ"ל. וכיו"ב בספרי דבי רב טובא ואכמ"ל. אלא דכנראה הרב שו"ע המוקצר סמך על מה שכתב שם שלא היה מנהג תימן להקפיד בזה בדורות קודמות, וא"כ אין ללמוד מדבריו למשפחות משאר העדות שאצלם קיים מנהג כזה מלפנים, דעכ"פ טענת "לא מצינו מקור" לא סגי לעקור את הקפידא מהנוהגים להיזהר, אך כאמור מקום יש בראש להקל מהטעמים האחרים שנתבארו כאן עפ"י הנימוקים שנאמרו במנהג גופא]. ובשם הגרב"צ מצופי שליט"א מובא (בספר סגולות רבותינו הנ"ל), שכתב להשיב בנ"ד שאין להקפיד בזה כלל, ואפשר לרכוש את החפצים לתינוק לפני הלידה. עיי"ש.

ובספר מאור ישראל הראל עמ' קצ"ו ד"ה אברך מייתי מעשה בחמיו הגה"ק הבבא סאלי זלה"ה, שיעץ למי שלא זכה לזרע של קיימא, לחזק את בטחונו בהקב"ה ע"י קניית כל צרכי התינוק, להראות את האמונה שבוודאי יפקד בדבר ישועה ורחמים, ובזה יזכה להיפקד, וכן היה שנפקד באותה שנה עיי"ש. [אלא דיש לחלק, דהיכא דאין האשה בהריון, ורק רוצה לזכות להריון, לא שייך כולי האי טעמא דעוגמת נפש ועינא בישא וכו']. ובדומה לזה מובא בספר בית ומנוחה עמ' י"ג מעשה בהצדיק הנסתר מוה"ר שלמה בלוך זצ"ל עיי"ש. וכ"ה בספר אוצר הסגולות עמ' קפ"א. ועל זה הדרך, בגליון הרב נאמ"ן לספר עבד ה' הנ"ל, ומובא גם בספר ואין למו מכשול ח"ב סי' ז' הערה ה', כתב: "בענין מנהג נשים שנוהגות שלא לקנות צורכי התינוק לפני הלידה, אם נהגו נהגו, אבל עדיף לכאורה לקנות כדי להראות בטחון בהשם יתברך שהלידה תהיה כתקנה." עכ"ל.

ובספר נתיבות המערב עמ' רנ"א ב"מנהגי הריון ולידה" אות ו' הביא בזה מנהגים סותרים במרוקו, שיש שהיו נוהגים בחודש השמיני מיד להתחיל קניות לצורכי הרך הנולד, ויש שהיו מקפידים לאידך גיסא, שלא לקנות מאומה לפני הלידה, עיי"ש.
        )

    [_question] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [answer] => Array
        (
            [0] => ישנם משפחות שנהוג אצלם להקפיד להימנע מקניית מוצרים לתינוק (כגון בגדים, עגלה, עריסה, בקבוקים וכדומה), ואין ללגלג על מנהגם כי יש לקפידא מקום לנוח. אך מי שאין במשפחתו מסורת מפורשת להקפיד על זה, אין לו לחוש כלל, ואין צורך להקפיד בזה, כי זו קפידא מחודשת מאוד, ובפרט בימינו, וכפי שיתבאר במקורות.
מקורות:
ישנם שלמים וכן רבים הנוהגים כיום להימנע מזה, ונהי דלא מצינו לזה מקור, לפום ריהטא היה אפשר לומר דזהו בכלל מה שמביא מרן הב"י ביו"ד סי' קט"ז מהירושלמי פרק ח' דתרומות הל' ג' "אמר רבי אמי צריכין למיחוש למה דברייתא חששין" ע"כ, ומודעת זאת נמי מה שכתב בספר חסידים ס' רס"א שדבר שהאנשים רגילים לומר שהוא מסוכן, אפי' אם באמת אינו מסוכן הרי הוא מזיק מחמת לשון בני אדם שאומרים שיש בזה סכנה עיי"ש. איברא דלענין דנן, הטעם העיקרי בפומא דאינשי, אינו משום חשש סכנה לעובר וכיו"ב, אלא מחשש לעוגמת נפש, שאם ח"ו תהיה הפלה או "לידה שקטה" ר"ל וכיו"ב - שהדבר יגרום עוגמת נפש רבה לאותם ההורים בראותם את כל מה שקנו והכינו עבור התינוק אשר איננו. וכ"כ בשו"ת עשה לך רב ח"ו סי' פ"ח דהטעם לנוהגים להמנע מקניית מוצרים לתינוק טרם לידתו, הוא משום חשש לעוגמת נפש כנ"ל עיי"ש. ובלכתך בדרך זו, אין כאן אלא "עצה טובה" בעלמא מטעמים גשמיים ולא "מנהג" מנימוק רוחני, ואין בזה חשש סכנה כלל, ולא שייך בזה דברי הירושלמי וספר חסידים. וכל שכן שאין כל איסור בדבר ואף לא מידת חסידות, אלא עצה טובה קמ"ל ותו לא מידי.

ובשו"ת תשובת ישראל ח"ג סי' ק' אות ב' ג"כ נקט דנימוק ה"מנהג" הנז' הוא מחשש עוגמת נפש כנ"ל, ועפ"ז כתב לחלק בין העיתים, דכל זה היה שייך בדורות קודמים שהיה מצוי מאוד שהתינוק לא היה מתקיים, משא"כ בזמננו אנו אשר תלי"ת קיים מיכשור מתקדם בבתי החולים, ואם מזהים מצוקה לעובר תיכף מבצעים ניתוח קיסרי ומצילים את הילוד, וגם תינוקות שנולדים פגים מצילים אותם ע"י מכישור המתאים, וכהנה וכהנה אכשורי דרא בחכמת הרפואה, שוב לא שכיחא כולי האי שהתינוק ימות, וממילא אין בזה בית מיחוש לקנות בגדים ועגלה ושאר צרכי התינוק אף טרם לידתו.

ואולם בשו"ת שאלת רב (תשובות הגר"ח קנייבסקי שליט"א) ח"ב עמ' נ"ח אות ד' כתב נימוק אחר להאי קפידא שלא לקנות מידי לפני הלידה, והוא משום עין הרע. וכ"כ בספר מנחת תודה הוניגסברג פרק ל"ח עמ' שע"ז: "שמעתי מרבינו (הגר"ח קנייבסקי שליט"א) שנשים אומרות לא לקנות עגלה לתינוק לפני הלידה, מפני עין הרע" עכ"ל. ולפי טעם זה, הדעת נוטה דאין חילוק בין הדורות, וגם יש לזה קצת תוקף של "מנהג" (לנוהגים כן) ולא עצה טובה בעלמא, אם כי רחוק מאוד מגדר "איסור" כמובן [ואם הוא בבחינת "מנהג" הרי הוא בכלל מש"כ ]. וראה גם בספר סגולות רבותינו בחלק שאלות הגר"ח הערה של"ח כתב בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאפי' להזמין את הדברים לתינוק מהחנות (בלי להביא אותם הביתה עד אחר הלידה) אינו ראוי, ורק "אולי בשעת הדחק" עכ"ל הגר"ח שליט"א. עיי"ש. והיינו לשיטתו דהטעם לקפידא זו הוא משום עינא בישא, אך לטעמא קמא הנ"ל ליכא קפידא כולי האי בכה"ג.

[ומ"מ גם אי נימא דהמנהג הוא מטעם עינא בישא, אכתי לא שייך בזה החשש מדברי ספר חסידים הנ"ל, דכיון דעכ"פ אינו מפורסם בפומי דאינשי שהחשש הוא מעין הרע, אלא אדרבא הנימוק היותר מפורסם הוא מחמת החשש לעוגמת נפש להורים, ממילא אין כאן נזק מצד לשון בני אדם, אלא רק החשש בעצם לעינא בישא כנ"ל].

ובשו"ת ברכת ראובן שלמה ח"י סי' מ"ח עמ' ק"ס כתב גם כן, מסברא דנפשיה, דהנימוק של "מנהג" להמנע מקניית מוצרים לתינוק לפני לידתו הוא משום עינא בישא, וכתב דא"כ אפשר לקנות את המוצרים ולעשות את מה שמוזכר בגמ' בברכות דף כ' ע"א לומר "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא" דמועיל נגד עין הרע עכת"ד. ודבריו שגבו ממני, דאם אמת נכון הדבר שיש בזה חשש דעינא בישא, לא היה לנו להקל לכתחילה בהסתמך על אמירת "אנא מזרעא וכו'", כשם שאין מעלים לתורה שני אחים זה אחר זה ושאר הדברים שנזהרים מפני עין הרע ולא מתירים לכתחילה באמירה הנ"ל, אלא הלחש הנ"ל וכל שאר הסגולות נגד עינא בישא נועדו לגוונא דבלא"ה קיימת מציאות של חשש עין הרע ולא כדי להתיר לעשות פעולות המביאות עינא בישא. ועכ"פ אה"נ דאם יש הכרח לקנות את המוצרים לתינוק לפני הלידה (דמותר לעשות כן מעיקר הדין), יקנה ויאמר כנ"ל. (וכל זה והיה בהני"ח כנ"ל דיש בזה באמת חשש של ממש לעין הרע, מה שאינו ברור כלל דכאמור י"ל דנהגו כן משום חשש לעוגמת נפש, וגם לא כולם נהגו בזה וכדלהלן).

ובשו"ת ודרשת וחקרת ח"ו אה"ע סי' כ"ג אות ה' כתב אף הוא, שמסתבר שהטעם של המדקדקים לא לקנות מאומה לפני הלידה, הוא משום עין הרע וסכנה לעובר, דומיא דמה שכתבו הפסוקים שאין לקרוא לתינוק שם לפני שהוא נולד [א"ה ולענ"ד טובא איכא בינייהו ולא כאן המקום], והעלה שם ד"בודאי זה בכלל דברי הזקנים והזקנות שכתב רבינו הרשב"א בשו"ת סי' ט' שאין לזלזל בהם בלי ראיה מהש"ס" עכ"ל, עיי"ש עוד בזה.

וכן ידידינו הג"ר משה רחמים שעיו שליט"א בשו"ת מחקרי ארץ ח"ו חיו"ד סי' ד' כתב שסיבת המנהג לא לקנות חפצים לתינוק לפני הלידה הוא משום עין הרע, וכדי שלא יתמהו האנשים מאחר ועדיין לא נולד לו, ולכן כתב שאם יש הכרח לקנות מוצרים מסויימים יכול לקנות בצנעה ולא יגיד שקונה עבור תיקון שעדיין לא נולד, וההכרח לא יגונה, עכת"ד.

וכשענ"י לעצמי היה נראה להוסיף בכל זה, שגם אם הקפידא היא מטעם עין הרע, מקום יש בראש לחלק בין דורות קודמים לימינו אנו. כי בדורות קודמים כל אדם היה קונה רק דבר הנצרך לו ביותר, ורק מה שמוכרח באותו רגע, ולכן אם היה מקדים לקנות צורכי התינוק עוד לפני שהוא נולד, היה הדבר זר בעיני הבריות ושייך בזה עינא בישא. משא"כ בדור זה, שבחסדי ה' עלינו ירד שפע גשמי גדול לעולם, ובעוה"ר גם נוצרה "תרבות" של קנייה, וכל אדם קונה לעצמו חבילות חבילות של מוצרים שאין לו הכרח מיידי בהם, הרי שקניית צורכי תינוק כאשר האשה בהריון הוא דבר נאה ומתקבל על הדעת ואין בכך כל פליאה, ולכן לא שלטא ביה עינא בישא, ובפרט אם קונה מהחודש השלישי והלאה שאז בלא"ה כולם כבר יודעים שהאשה בהריון ולא מתחדש להם דבר בכך שרואים אותם קונים מוצרים לתינוק. ודו"ק.

והגר"ח רבי נר"ו בספר עבד ה' עמ' ס"ד כתב לחדש בטובו נימוק שלישי (קרוב להטעם הראשון הנ"ל אך חלוק ביסודו) למקפידים שלא לקנות כנ"ל, דלאחר שהביא שם (בעמ' ס"ג) בשם ספר הישר לר"ת שער השישי, שעל האדם תמיד לחשוב על הצרות שיכולות לבוא עליו ח"ו ובכך היה נכנע תמיד לפני בוראו, כתב דמכאן סמך לנשים מעוברות שנוהגות שלא לקנות עגלה ובגדים וכיוצא בזה לפני הלידה, שהגם שברור במצד ההלכה אין כל איסור בדבר, מ"מ נוהגות כן כדי להרגיש כל הזמן שהם תלויות בחסדי ה' כי לא תמו, וכי שוב דבר אינו מובן מאיליו, וכמו שמצינו כיו"ב בספר בן יהוידע על ברכות דף נ"ה ע"א ד"ה שלושה עיי"ש. ואם כדבריו, אין בזה אלא מידת חסידות מחודשת, להרחיק את עצמו מ"וישמן ישרון ויבעט", ועכ"פ איסור בוודאי אין בזה כמו שכתב שם, ולדבריו נראה דבימינו שנשים הולכות תמיד למעכב הריון אצל הרופא לבדוק לעיתים מזומנים שהכל כשורה, הרי שכבר נזכרות תמיד שהדבר לא מובן מאליו, ואין צורך להוסיף עוד גדרים בזה.

ובספר שו"ע המקוצר ח"ד סי' קל"ט סע' י"ט כתב דאין להקפיד כלל להמנע מלקנות בגדים לתינוק לפני הלידה, מפני שאין שום מקור למנהג המקפידים, עיי"ש [וקצת יש מקום לדון על נועם אמריו עפ"י הדברים הידועים שכתב בשו"ת חת"ס ח"א חאו"ח סי' נ"א וז"ל: "לא ילעג עוד על מנהגי ישראל שנעלם טעמם ממנו, כי ממקור מים חיים הם נובעים, ורגיל אני לומר כל המפקפק על נימוסינו ומנהגנו צריך בדיקה אחריו וכו'." עכ"ל. וכיו"ב בספרי דבי רב טובא ואכמ"ל. אלא דכנראה הרב שו"ע המוקצר סמך על מה שכתב שם שלא היה מנהג תימן להקפיד בזה בדורות קודמות, וא"כ אין ללמוד מדבריו למשפחות משאר העדות שאצלם קיים מנהג כזה מלפנים, דעכ"פ טענת "לא מצינו מקור" לא סגי לעקור את הקפידא מהנוהגים להיזהר, אך כאמור מקום יש בראש להקל מהטעמים האחרים שנתבארו כאן עפ"י הנימוקים שנאמרו במנהג גופא]. ובשם הגרב"צ מצופי שליט"א מובא (בספר סגולות רבותינו הנ"ל), שכתב להשיב בנ"ד שאין להקפיד בזה כלל, ואפשר לרכוש את החפצים לתינוק לפני הלידה. עיי"ש.

ובספר מאור ישראל הראל עמ' קצ"ו ד"ה אברך מייתי מעשה בחמיו הגה"ק הבבא סאלי זלה"ה, שיעץ למי שלא זכה לזרע של קיימא, לחזק את בטחונו בהקב"ה ע"י קניית כל צרכי התינוק, להראות את האמונה שבוודאי יפקד בדבר ישועה ורחמים, ובזה יזכה להיפקד, וכן היה שנפקד באותה שנה עיי"ש. [אלא דיש לחלק, דהיכא דאין האשה בהריון, ורק רוצה לזכות להריון, לא שייך כולי האי טעמא דעוגמת נפש ועינא בישא וכו']. ובדומה לזה מובא בספר בית ומנוחה עמ' י"ג מעשה בהצדיק הנסתר מוה"ר שלמה בלוך זצ"ל עיי"ש. וכ"ה בספר אוצר הסגולות עמ' קפ"א. ועל זה הדרך, בגליון הרב נאמ"ן לספר עבד ה' הנ"ל, ומובא גם בספר ואין למו מכשול ח"ב סי' ז' הערה ה', כתב: "בענין מנהג נשים שנוהגות שלא לקנות צורכי התינוק לפני הלידה, אם נהגו נהגו, אבל עדיף לכאורה לקנות כדי להראות בטחון בהשם יתברך שהלידה תהיה כתקנה." עכ"ל.

ובספר נתיבות המערב עמ' רנ"א ב"מנהגי הריון ולידה" אות ו' הביא בזה מנהגים סותרים במרוקו, שיש שהיו נוהגים בחודש השמיני מיד להתחיל קניות לצורכי הרך הנולד, ויש שהיו מקפידים לאידך גיסא, שלא לקנות מאומה לפני הלידה, עיי"ש.
        )

    [_answer] => Array
        (
            [0] => 
        )

    [publishdate] => Array
        (
            [0] => 13-03-2022
        )

    [_publishdate] => Array
        (
            [0] => field_65302beb935c6
        )

    [include] => Array
        (
            [0] => yes
        )

    [_include] => Array
        (
            [0] => field_65313c6aec354
        )

    [country] => Array
        (
            [0] => ברזיל
        )

    [_country] => Array
        (
            [0] => field_652fe3233b842
        )

    [תוכן_שאלה] => Array
        (
            [0] => ה: רציתי לברר אם יש ענין להחמיר לא לקנות בגדים לתינוק לפני הלידה.
תודה

) [_תוכן_שאלה] => Array ( [0] => field_63330b7d51121 ) [תוכן_תשובה] => Array ( [0] => בה: ישנם משפחות שנהוג אצלם להקפיד להימנע מקניית מוצרים לתינוק (כגון בגדים, עגלה, עריסה, בקבוקים וכדומה), ואין ללגלג על מנהגם כי יש לקפידא מקום לנוח. אך מי שאין במשפחתו מסורת מפורשת להקפיד על זה, אין לו לחוש כלל, ואין צורך להקפיד בזה, כי זו קפידא מחודשת מאוד, ובפרט בימינו, וכפי שיתבאר במקורות.

מקורות:

ישנם שלמים וכן רבים הנוהגים כיום להימנע מזה, ונהי דלא מצינו לזה מקור, לפום ריהטא היה אפשר לומר דזהו בכלל מה שמביא מרן הב"י ביו"ד סי' קט"ז מהירושלמי פרק ח' דתרומות הל' ג' "אמר רבי אמי צריכין למיחוש למה דברייתא חששין" ע"כ, ומודעת זאת נמי מה שכתב בספר חסידים ס' רס"א שדבר שהאנשים רגילים לומר שהוא מסוכן, אפי' אם באמת אינו מסוכן הרי הוא מזיק מחמת לשון בני אדם שאומרים שיש בזה סכנה עיי"ש. איברא דלענין דנן, הטעם העיקרי בפומא דאינשי, אינו משום חשש סכנה לעובר וכיו"ב, אלא מחשש לעוגמת נפש, שאם ח"ו תהיה הפלה או "לידה שקטה" ר"ל וכיו"ב - שהדבר יגרום עוגמת נפש רבה לאותם ההורים בראותם את כל מה שקנו והכינו עבור התינוק אשר איננו. וכ"כ בשו"ת עשה לך רב ח"ו סי' פ"ח דהטעם לנוהגים להמנע מקניית מוצרים לתינוק טרם לידתו, הוא משום חשש לעוגמת נפש כנ"ל עיי"ש. ובלכתך בדרך זו, אין כאן אלא "עצה טובה" בעלמא מטעמים גשמיים ולא "מנהג" מנימוק רוחני, ואין בזה חשש סכנה כלל, ולא שייך בזה דברי הירושלמי וספר חסידים. וכל שכן שאין כל איסור בדבר ואף לא מידת חסידות, אלא עצה טובה קמ"ל ותו לא מידי. ובשו"ת תשובת ישראל ח"ג סי' ק' אות ב' ג"כ נקט דנימוק ה"מנהג" הנז' הוא מחשש עוגמת נפש כנ"ל, ועפ"ז כתב לחלק בין העיתים, דכל זה היה שייך בדורות קודמים שהיה מצוי מאוד שהתינוק לא היה מתקיים, משא"כ בזמננו אנו אשר תלי"ת קיים מיכשור מתקדם בבתי החולים, ואם מזהים מצוקה לעובר תיכף מבצעים ניתוח קיסרי ומצילים את הילוד, וגם תינוקות שנולדים פגים מצילים אותם ע"י מכישור המתאים, וכהנה וכהנה אכשורי דרא בחכמת הרפואה, שוב לא שכיחא כולי האי שהתינוק ימות, וממילא אין בזה בית מיחוש לקנות בגדים ועגלה ושאר צרכי התינוק אף טרם לידתו. ואולם בשו"ת שאלת רב (תשובות הגר"ח קנייבסקי שליט"א) ח"ב עמ' נ"ח אות ד' כתב נימוק אחר להאי קפידא שלא לקנות מידי לפני הלידה, והוא משום עין הרע. וכ"כ בספר מנחת תודה הוניגסברג פרק ל"ח עמ' שע"ז: "שמעתי מרבינו (הגר"ח קנייבסקי שליט"א) שנשים אומרות לא לקנות עגלה לתינוק לפני הלידה, מפני עין הרע" עכ"ל. ולפי טעם זה, הדעת נוטה דאין חילוק בין הדורות, וגם יש לזה קצת תוקף של "מנהג" (לנוהגים כן) ולא עצה טובה בעלמא, אם כי רחוק מאוד מגדר "איסור" כמובן [ואם הוא בבחינת "מנהג" הרי הוא בכלל מש"כ ]. וראה גם בספר סגולות רבותינו בחלק שאלות הגר"ח הערה של"ח כתב בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א שאפי' להזמין את הדברים לתינוק מהחנות (בלי להביא אותם הביתה עד אחר הלידה) אינו ראוי, ורק "אולי בשעת הדחק" עכ"ל הגר"ח שליט"א. עיי"ש. והיינו לשיטתו דהטעם לקפידא זו הוא משום עינא בישא, אך לטעמא קמא הנ"ל ליכא קפידא כולי האי בכה"ג. [ומ"מ גם אי נימא דהמנהג הוא מטעם עינא בישא, אכתי לא שייך בזה החשש מדברי ספר חסידים הנ"ל, דכיון דעכ"פ אינו מפורסם בפומי דאינשי שהחשש הוא מעין הרע, אלא אדרבא הנימוק היותר מפורסם הוא מחמת החשש לעוגמת נפש להורים, ממילא אין כאן נזק מצד לשון בני אדם, אלא רק החשש בעצם לעינא בישא כנ"ל]. ובשו"ת ברכת ראובן שלמה ח"י סי' מ"ח עמ' ק"ס כתב גם כן, מסברא דנפשיה, דהנימוק של "מנהג" להמנע מקניית מוצרים לתינוק לפני לידתו הוא משום עינא בישא, וכתב דא"כ אפשר לקנות את המוצרים ולעשות את מה שמוזכר בגמ' בברכות דף כ' ע"א לומר "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא דלא שלטא ביה עינא בישא" דמועיל נגד עין הרע עכת"ד. ודבריו שגבו ממני, דאם אמת נכון הדבר שיש בזה חשש דעינא בישא, לא היה לנו להקל לכתחילה בהסתמך על אמירת "אנא מזרעא וכו'", כשם שאין מעלים לתורה שני אחים זה אחר זה ושאר הדברים שנזהרים מפני עין הרע ולא מתירים לכתחילה באמירה הנ"ל, אלא הלחש הנ"ל וכל שאר הסגולות נגד עינא בישא נועדו לגוונא דבלא"ה קיימת מציאות של חשש עין הרע ולא כדי להתיר לעשות פעולות המביאות עינא בישא. ועכ"פ אה"נ דאם יש הכרח לקנות את המוצרים לתינוק לפני הלידה (דמותר לעשות כן מעיקר הדין), יקנה ויאמר כנ"ל. (וכל זה והיה בהני"ח כנ"ל דיש בזה באמת חשש של ממש לעין הרע, מה שאינו ברור כלל דכאמור י"ל דנהגו כן משום חשש לעוגמת נפש, וגם לא כולם נהגו בזה וכדלהלן). ובשו"ת ודרשת וחקרת ח"ו אה"ע סי' כ"ג אות ה' כתב אף הוא, שמסתבר שהטעם של המדקדקים לא לקנות מאומה לפני הלידה, הוא משום עין הרע וסכנה לעובר, דומיא דמה שכתבו הפסוקים שאין לקרוא לתינוק שם לפני שהוא נולד [א"ה ולענ"ד טובא איכא בינייהו ולא כאן המקום], והעלה שם ד"בודאי זה בכלל דברי הזקנים והזקנות שכתב רבינו הרשב"א בשו"ת סי' ט' שאין לזלזל בהם בלי ראיה מהש"ס" עכ"ל, עיי"ש עוד בזה. וכן ידידינו הג"ר משה רחמים שעיו שליט"א בשו"ת מחקרי ארץ ח"ו חיו"ד סי' ד' כתב שסיבת המנהג לא לקנות חפצים לתינוק לפני הלידה הוא משום עין הרע, וכדי שלא יתמהו האנשים מאחר ועדיין לא נולד לו, ולכן כתב שאם יש הכרח לקנות מוצרים מסויימים יכול לקנות בצנעה ולא יגיד שקונה עבור תיקון שעדיין לא נולד, וההכרח לא יגונה, עכת"ד. וכשענ"י לעצמי היה נראה להוסיף בכל זה, שגם אם הקפידא היא מטעם עין הרע, מקום יש בראש לחלק בין דורות קודמים לימינו אנו. כי בדורות קודמים כל אדם היה קונה רק דבר הנצרך לו ביותר, ורק מה שמוכרח באותו רגע, ולכן אם היה מקדים לקנות צורכי התינוק עוד לפני שהוא נולד, היה הדבר זר בעיני הבריות ושייך בזה עינא בישא. משא"כ בדור זה, שבחסדי ה' עלינו ירד שפע גשמי גדול לעולם, ובעוה"ר גם נוצרה "תרבות" של קנייה, וכל אדם קונה לעצמו חבילות חבילות של מוצרים שאין לו הכרח מיידי בהם, הרי שקניית צורכי תינוק כאשר האשה בהריון הוא דבר נאה ומתקבל על הדעת ואין בכך כל פליאה, ולכן לא שלטא ביה עינא בישא, ובפרט אם קונה מהחודש השלישי והלאה שאז בלא"ה כולם כבר יודעים שהאשה בהריון ולא מתחדש להם דבר בכך שרואים אותם קונים מוצרים לתינוק. ודו"ק. והגר"ח רבי נר"ו בספר עבד ה' עמ' ס"ד כתב לחדש בטובו נימוק שלישי (קרוב להטעם הראשון הנ"ל אך חלוק ביסודו) למקפידים שלא לקנות כנ"ל, דלאחר שהביא שם (בעמ' ס"ג) בשם ספר הישר לר"ת שער השישי, שעל האדם תמיד לחשוב על הצרות שיכולות לבוא עליו ח"ו ובכך היה נכנע תמיד לפני בוראו, כתב דמכאן סמך לנשים מעוברות שנוהגות שלא לקנות עגלה ובגדים וכיוצא בזה לפני הלידה, שהגם שברור במצד ההלכה אין כל איסור בדבר, מ"מ נוהגות כן כדי להרגיש כל הזמן שהם תלויות בחסדי ה' כי לא תמו, וכי שוב דבר אינו מובן מאיליו, וכמו שמצינו כיו"ב בספר בן יהוידע על ברכות דף נ"ה ע"א ד"ה שלושה עיי"ש. ואם כדבריו, אין בזה אלא מידת חסידות מחודשת, להרחיק את עצמו מ"וישמן ישרון ויבעט", ועכ"פ איסור בוודאי אין בזה כמו שכתב שם, ולדבריו נראה דבימינו שנשים הולכות תמיד למעכב הריון אצל הרופא לבדוק לעיתים מזומנים שהכל כשורה, הרי שכבר נזכרות תמיד שהדבר לא מובן מאליו, ואין צורך להוסיף עוד גדרים בזה. ובספר שו"ע המקוצר ח"ד סי' קל"ט סע' י"ט כתב דאין להקפיד כלל להמנע מלקנות בגדים לתינוק לפני הלידה, מפני שאין שום מקור למנהג המקפידים, עיי"ש [וקצת יש מקום לדון על נועם אמריו עפ"י הדברים הידועים שכתב בשו"ת חת"ס ח"א חאו"ח סי' נ"א וז"ל: "לא ילעג עוד על מנהגי ישראל שנעלם טעמם ממנו, כי ממקור מים חיים הם נובעים, ורגיל אני לומר כל המפקפק על נימוסינו ומנהגנו צריך בדיקה אחריו וכו'." עכ"ל. וכיו"ב בספרי דבי רב טובא ואכמ"ל. אלא דכנראה הרב שו"ע המוקצר סמך על מה שכתב שם שלא היה מנהג תימן להקפיד בזה בדורות קודמות, וא"כ אין ללמוד מדבריו למשפחות משאר העדות שאצלם קיים מנהג כזה מלפנים, דעכ"פ טענת "לא מצינו מקור" לא סגי לעקור את הקפידא מהנוהגים להיזהר, אך כאמור מקום יש בראש להקל מהטעמים האחרים שנתבארו כאן עפ"י הנימוקים שנאמרו במנהג גופא]. ובשם הגרב"צ מצופי שליט"א מובא (בספר סגולות רבותינו הנ"ל), שכתב להשיב בנ"ד שאין להקפיד בזה כלל, ואפשר לרכוש את החפצים לתינוק לפני הלידה. עיי"ש. ובספר מאור ישראל הראל עמ' קצ"ו ד"ה אברך מייתי מעשה בחמיו הגה"ק הבבא סאלי זלה"ה, שיעץ למי שלא זכה לזרע של קיימא, לחזק את בטחונו בהקב"ה ע"י קניית כל צרכי התינוק, להראות את האמונה שבוודאי יפקד בדבר ישועה ורחמים, ובזה יזכה להיפקד, וכן היה שנפקד באותה שנה עיי"ש. [אלא דיש לחלק, דהיכא דאין האשה בהריון, ורק רוצה לזכות להריון, לא שייך כולי האי טעמא דעוגמת נפש ועינא בישא וכו']. ובדומה לזה מובא בספר בית ומנוחה עמ' י"ג מעשה בהצדיק הנסתר מוה"ר שלמה בלוך זצ"ל עיי"ש. וכ"ה בספר אוצר הסגולות עמ' קפ"א. ועל זה הדרך, בגליון הרב נאמ"ן לספר עבד ה' הנ"ל, ומובא גם בספר ואין למו מכשול ח"ב סי' ז' הערה ה', כתב: "בענין מנהג נשים שנוהגות שלא לקנות צורכי התינוק לפני הלידה, אם נהגו נהגו, אבל עדיף לכאורה לקנות כדי להראות בטחון בהשם יתברך שהלידה תהיה כתקנה." עכ"ל. ובספר נתיבות המערב עמ' רנ"א ב"מנהגי הריון ולידה" אות ו' הביא בזה מנהגים סותרים במרוקו, שיש שהיו נוהגים בחודש השמיני מיד להתחיל קניות לצורכי הרך הנולד, ויש שהיו מקפידים לאידך גיסא, שלא לקנות מאומה לפני הלידה, עיי"ש. ) [_תוכן_תשובה] => Array ( [0] => field_63330ba451123 ) [entry_views] => Array ( [0] => 256 ) )

צור קשר

מזכירות:

זקוק לתפילה מיוחדת??

כ-70 רבנים אברכי הכולל יתפללו עבורכם לאחר סדר שלם של לימוד תורה בהתמדה, בתפילה מיוחדת עם כוונות עפ”י הסוד. וראינו בזה ישועות גדולות בחסדי ה’.
השאירו את הפרטים ונחזור אליכם בקרוב בע”ה