ניסיתי את ה’ בצדקה ולא ראיתי את קיום ההבטחה

שאלה:

אמרו לנו שמותר לבדוק את ה’ לגבי צדקה, אם כי מעולם לא נאמר לי מהם הפרמטרים של הצלחה או כישלון

השנה נתתי כ-200% מההכנסה שלי לצדקה (כמה אלפים למטרות יהודיות של חב”ד ועוד הרבה יותר כדי לעזור לאמא שלי), בסביבות 40 אלף דולר בסך הכל. עם זאת, השנה הזו הייתה השנה ההרסנית ביותר מבחינה כלכלית בחיי.

כיצד אוכל לדעת מתי הבדיקה נכשלה, וכיצד אוכל ליישב את התוצאות עם ההבטחה?

תשובה:

שלום וברכה

ראשית אני משתתף בצערך על ההפסדים שפקדו אותך.

דע לך ידידי, מה שאמרו לך נכון הוא, מותר לנסות את ה’ יתברך במצוות הצדקה, כפי שנאמר בנביא מלאכי ג’, “ובחנוני נא בזאת”, הקב”ה מבטיח להרעיף שפע גדול על מי שמקפיד ומתאמץ במצוות הצדקה.

נתינת צדקה היא מעין שותפות עם הקב”ה אני אתן ואתה הקב”ה תשפיע עלי עוד ועוד, אבל אסור לנו לשכוח, לא תמיד התוצאה היא מיידית, לפעמים ההשקעה היא לטווח ארוך יותר, לפעמים לוקח זמן לראות את הרווחים.

בלי ספק שהקב”ה ירעיף עליך שפע רב, השם יתברך מכיר את השותפים שלו ומשפיע עליהם כל טוב, רק הוא יכול להשפיע בלי סוף, השאלה היא רק כמה זמן יקח לך לראות את זה.

בנוסף, פעמים רבות הקב”ה משפיע שפע רב שהוא סמוי, כלומר הקב”ה נותן ברכה במה שיש לך, שדברים בביתך אינם מתקלקלים, אינך נזקק להוצאות רפואיות או שאר טיפולים וכדו’, לא תמיד הברכה ניכרת בתוספת כמות הנראית לעין.

היה סמוך ובטוח שעוד תראה רווחים גדולים וברכה גדולה בכל מעשי ידיך, השותף הכי טוב שיכולתי לאחל לעצמי הוא שותף כמו הקב”ה.

תתחזק באמונה כי ה’ יתברך ישלם וישפיע עליך שפע גדול, אל תיתן לניסיון הזה לבלבל אותך. תוסיף ותתחזק גם בתפילה, תפנה אל ה’ כמו אל השותף שלך, ובעזרת ה’ תראה ברכה גדולה מאוד.

אל תשכח לעדכן כשתראה את הברכה…

מקורות ונימוקים:

בכל המצוות אסור לאדם לנסות את ה’ יתברך, כפי שנאמר בדברים ו’ ט”ז לא תנסו את ה’ אלוקיכם כאשר ניסיתם במסה, אמנם מצוות הצדקה שונה היא, כפי המבואר בגמרא בתענית ט’. וכפי שנאמר בפסוק במלאכי ג’ “הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת אמר ה’ צבאות, אם לא אפתח לכם את ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די, וגערתי לכם באוכל ולא ישחת לכם את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר ה’ צבאות.

כך גם נפסק להלכה בהגהת הרמ”א יו”ד סי’ רמ”ז סעי’ ד, שמותר לנסות את השם בצדקה, למרות שיש האומרים כי האמור הוא דווקא על מעשר מן התבואה ולא מעשר כספים. החפץ חיים בספרו אהבת חסד פרק י”ח אות א’, הכריע להלכה שמותר לנסות את השם גם במעשר כספים, ובפרט כאשר נותן את מעשר הכספים לעמלי התורה, שהרי התכלית של תרומות ומעשרות הוא כדי שהכהנים והלווים יוכלו לעסוק בתורה ללא דאגות, וכפי שנאמר בפסוק (דברי הימים ב’ לא ד): ‘לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה”, וכיום הם עמלי התורה אשר השווה אותם הרמב”ם לשבט לוי.

אכן כפי המופיע בלשון הפסוק לא כל ברכה נראית היא לעין, אלא ישנה ברכה המתבטאת במניעת הפסדים ונזקים, כגון בכך שהארבה שאוכל את התבואה, לא יאכל את פרי השדה, והגפן לא תשכל בשדה, וכיוצ”ב שלא יהיו הפסדים ונזקים. בנוסף גם הברכה אשר הינה נראית לעין אפשר שמתמהמת היא, אולם אין ספק כלל שהקב”ה שהוא היחיד שהנו כל יכול ירעיף שפע רב מטובו וחסדו על המתאמצים בצדקה כפי שהבטיח.

חלק מהנסיונות המגיעים לאדם הנם עצם המציאות וההרגשה החיצונית המראה לאדם שכביכול ההבטחה איננה מתקיימת שיש הסתר פנים, וכביכול השם אינו משגיח על העולם. הנסיון הוא האם האדם יסחף אחר מצג השוא הנראה לעין בשר ודם, או שישכיל להבין שהעולם נברא בתכנון והקפדה ויש מי שמנהל אותו, והברכה קיימת ובוא תבוא וההסתר הוא הניסיון לראות עד כמה אמונתו חזקה