הלכות תשעה באב לפי הרב עובדיה יוסף – מאת הגר”ד בר אושר

דיני תשעה באב

 דיני אכילת בשר בתשעת הימים

 המנהג בירושלים ובארץ ישראל, שלא להימנע מאכילת בשר אלא מיום שאחר ראש חודש אב. נוהגים להחמיר אף בתבשיל של בשר. אבל קדרה של בשר, אפילו היא בת יומה, מותר לבשל בה לכתחילה. ותלמיד חכם לא ינהג בחומרא יתרה זו להימנע מאכילת בשר מיום י”ז בתמוז, מפני שממעט ממלאכת שמים.

• מותר לטעום בערב שבת תבשילים של בשר, שמבשלים לכבוד שבת.
• מותר לשתות יין של הבדלה וכוס של ברכת המזון. ובני אשכנז נוהגים להחמיר שלא לשתות יין של הבדלה ושל ברכת המזון, ונותנים לתינוק לשתות. ובני עדות המזרח מותר להם לשתות יין של הבדלה. אבל בכוס של בהמ”ז, שברוב השנה אין אנו רגילים לברך בהמ”ז על הכוס, יש להימנע בימים אלו מלברך על הכוס, למחמירים בשתיית יין.
• האוכל אחר השבת משיורי הבשר שנשאר לו מסעודת שבת, יש לו על מה שיסמוך, ובפרט אם אוכל זה בסעודה רביעית, והוא רגיל לאכול בשר בסעודה רביעית.
• מותר לתת בשר לקטנים גם אחר ר”ח אב, בזמן הזה שירדה חולשה לעולם, ואפילו הגיעו לחינוך, ובפרט אם הוא קטן שאינו בריא כל כך. ורק כשהגיע הקטן לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד, שהוא בגדר מופלא הסמוך לאיש, טוב להחמיר עליו שלא יאכל מאכלי בשר בימים אלה עד אחר יום ט’ באב.
• יולדת בתוך שלשים ללידתה מותרת באכילת בשר בימים אלו. וכן יש להתיר לכל חולה שאין בו סכנה.
• מי שהיה חולה ונתרפא, אך נשאר חלש, מותר לו לאכול בשר בימים אלו. וכן “מינקת”, שאם לא תאכל בשר, ישפיע הדבר על החלב שלה, ושמא יפגע קצת בתינוק, מותר לה לאכול בשר בימים אלו. ועוד שסתם מינקת חולה היא.
• בסעודת מצוה שאחר ראש חודש אב, כגון בסעודת ברית מילה, מותר לאכול בשר. וכל הקרובים של בעל הברית רעיו ואוהביו הקרואים לסעודה רשאים לאכול שם בשרי. אבל סתם בני אדם שהולכים שם אך ורק למטרה זו של אכילת בשר, הרי הם כעושים מצוה הבאה בעבירה.

 בליל המילה – בברית יצחק אין הסעודה נחשבת לסעודת מצוה שיהיה מותר לאכול בה בשרי

• מילה שלא בזמנה, אם נעשית מיד כשהתינוק נתרפא ואפשר למולו, מותר לכל הקרואים לאכול בשר בסעודת המילה, אבל אם לאחר שנתרפא התינוק דחו את המילה בכוונה לאחר ראש חודש אב כדי שיוכלו לאכול בסעודה בשר, הואיל ועבירה היא בידו של אבי הבן שהשהה את הברית אין לאכול בשר באותה סעודה.
• המוהל והסנדק ואבי הבן רשאים לאכול בשר בכל סעודותיהם שביום הברית-מילה, ששולחים להם מסעודת המילה, או אפילו כשאוכלים לבדם בביתם, שיום טוב שלהם הוא.
• בסעודת סיום מסכתא שנזדמנה בימים אלה, רשאים כל הקרואים לסעודה משום קירבה או רעות לאכול בה בשר, מפני שהיא סעודת מצוה, ואפילו מי שלא למד עמהם יכול להשתתף עם המסיימים. ומכל שכן המחזיקים בידי הלומדים בממונם ובהוצאות הסעודה. והוא הדין בסעודת בר מצוה בזמנה. ויש נוהגים שלא לאכול בשר בסעודת מצוה אלא דגים וכיו”ב. ובמקום שאין מנהג ידוע יש להקל.
• המשתתפים בסעודת מצוה ואוכלים בשר אינם צריכים לעשות התרה על מנהגם הקודם שאין אוכלים בשר בימים אלה, שאין כוונתם לבטל מנהגם כליל אלא רק במקום סעודת מצוה, שעל דעת כן לא נהגו.
• מי שהוא אבל על אביו ואמו תוך י”ב חודש, מותר לו להשתתף בסעודת מצוה של סיום מסכת שעושים בימים אלו.
• מי שבירך על חתיכת בשר, ושוב נזכר שבימים אלו אין לאכול בשר, יטעם מעט מן הבשר, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה, שאין בטעימה כזאת לא משום שמחה ולא משום ביטול המנהג.
• מותר לישראל בעל מסעדה כשרה למהדרין לספק מאכלי בשר ללקוחותיו גם אחר ראש חודש אב, ובפרט אם יש מקום לתלות שהלקוח אינו בקו הבריאות. ואם אפשר להגיש בשר עוף, עדיף יותר מאשר להגיש בשר בהמה, כמו שנאמר (בחגיגה דף ח ע”א) שאין שמחה אלא בבשר בהמה.

 דיני ימים שבוע שחל בו

     דיני תספורת

 התספורת אסורה בשבוע שחל בו תשעה באב, בין ראשו בין זקנו, עד יום התענית. ובשפם כל שמעכב האכילה מותר. אכן הספרדים ועדות המזרח נוהגים להקל כדעת מרן השו”ע (סי’ תקנא), שאין להסתפר בשבוע שחל בו תשעה באב בלבד. הלכך בחורי ישיבה מעדות המזרח מותר להם להסתפר ולהתגלח בימי בין המצרים, אף על פי שלומדים בישיבות שרוב תלמידיהם מבני עדות אשכנז. ומכל מקום אם רצו להחמיר על עצמם ולנהוג שלא להסתפר ולהתגלח כל ימי בין המצרים, תבוא עליהם ברכה.

• מותר לבחורה להסתפר בימים אלו, כדי שתנשא בקרב ימים. וכל שכן אם היא משודכת, ורבו שערות ראשה, שיכולה להסתפר, אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב.
• בעלי ברית, המוהל והסנדק ואבי הבן מותרים להסתפר ביום המילה, אף לאחר שנכנס ראש חודש, שיום טוב שלהם הוא. והוא הדין לחתן תוך שבעת ימי המשתה, שדינו לעניין זה כבעל הברית, כיון שימים טובים הם אצלו. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב שאסור מדין התלמוד, אין להתיר אף לכבוד המילה.
• חתן בר מצוה ששלמו לו י”ג שנה ויום אחד אחר ראש חודש אב, אינו רשאי להסתפר ביום הבר מצוה שהוא יום שמחת לבו, בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם מותר לו ללבוש בגדי שבת ביום הבר מצוה, אבל לא בגדים חדשים ממש.
• אסור לגדולים לספר את הקטנים בשבוע שחל בו תשעה באב. ומכל מקום בגדי ילדים קטנים בני שלש שנים, שדרכם להתלכלך תמיד, מותר לכבסם. וכל שכן שמותר לכבס חיתולים שמלפפים בהם התינוקות. וטוב שיכבסם בצינעא.
• מותר ליטול הציפורניים אפילו במספרים גם בשבוע שחל בו תשעה באב, כי יש להזהר תמיד ליטול הציפורניים העודפים על הבשר.

       דיני כיבוס בגדים

• אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב. ואף הבגדים המכובסים קודם לכן אסור ללבשן בשבוע שחל בו תשעה באב, מכל מקום הלבנים שעל הגוף כגון הגופייה והלבנים, שהם בגדי זיעה, מן הדין מותר להחליפם בשבוע שחל בו תשעה באב, ובפרט מי שדרכו להחליף בגדי הלבנים בכל יום מפני הזיעה.
• חליפה של שבת שנפל עליה כתם, ואין לו חליפה אחרת לשבת, מותר לכבס מקום הכתם אף בשבוע שחל בו תשעה באב, ושה לכבוד השבת מותר.
• בעלי הברית רשאים ללבוש בגדי שבת בשעת המילה, אף בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל לא בבגדים מכובסים ומגוהצים בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל קודם השבוע שחל בו תשעה באב מותרים אפילו בבגדים חדשים, ובשעת המילה שמברך שהחיינו, יכוין לפטור גם את הבגדים החדשים.
• מותר לגהץ במגהץ חם את בגדיו אפילו בשבוע שחל בו ט’ באב, ולכן חולצה מכובסת שכבר לבשה קודם לכן, מותר לגהץ אותה.
• יש להכין הבגדים שעליו להחליפם בשבוע שחל בו מלפני כן או בשבת חזון, וינהג כך, שאחר שלבש בערב שבת בגד מכובס לכבוד שבת, אחר שיפשטנו מעליו בלילה כשהולך לישון, בבוקר ילבש בגד אחר המכובס, והבגד הראשון יניחנו להחליפו באמצע השבוע. ואם הוא רגיל לישון ביום שבת, אחר השינה ילבש בגד אחר המכובס לכבוד שבת, ומה שלבש מקודם יניחנו ללבשו באמצע השבוע.

דיני רחיצה

 אף על פי שאיסור רחיצת גופו מן הדין אינו אסור אלא ביום תשעה באב, מכל מקום מנהג הספרדים ועדות המזרח שלא להתרחץ כל גופו בחמין בכל השבוע שחל בו תשעה באב. ואחינו האשכנזים נוהגים להחמיר בזה מיום ראש חודש אב. וכל עדה תחזיק במנהגה. ולכן לפי מנהג הספרדים מותר להם להתרחץ כל גופם בחמין בערב שבת חזון, ולחפוף ראשם וגופם בסבון. ואפילו למי שנתרשל איזה פעמים מלהתרחץ בערב שבת, משום צינה, או טרדה, מותר לו להתרחץ בערב שבת חזון. ורק בשבוע שחל בו תשעה באב יש להימנע מלהתרחץ בחמין. ולהתקלח במים קרים מותר אף בשבוע שחל בו תשעה באב. ולכן מותר להיכנס לבריכה או לים.

• מותר לטבול לשם טהרה להתפלל ולקרוא קריאת שמע, משום הכון לקראת אלהיך ישראל, שאין זו רחיצה לשם תענוג. ואם קשה עליו לטבול במים קרים מותר לטבול במים פושרים או חמים, שאין רחיצה אסורה בימים אלו מן הדין אלא מן המנהג, ולכן אין להחמיר לעניין טבילה.
• היולדת רוחצת בחמין כדרכה, אף בשבוע שחל בו תשעה באב, כי לא אסרו אלא רחיצה של תענוג. ועוד שכתבו הפוסקים שלא אסרו רחיצה אלא לאנשים ולא לנשים, כדי שלא יתגנו על בעליהן. וכן אשה מעוברת מותר לה לרחוץ בחמין בחודש התשיעי כדי להקל מעליה צער הלידה.
• יש נוהגים שלא לשטוף ולהדיח הרצפה של חדרי הבית כל תשעת הימים, ואינו מנהג נכון. וכן אנו נוהגים להקל בזה לשטוף ולהדיח את הרצפה עם חומרי ניקוי בכל תשעת הימים, וכל שכן שהדבר מותר בערב שבת לכבוד שבת.

דיני ערב תשעה באב

לימוד תורה

 מותר ללמוד תורה בערב תשעה באב אף אחר חצות היום, שלא אסרו תלמוד תורה אלא בתשעה באב עצמו, ומשום שנאמר פקודי ה’ ישרים משמחי לב, ותשעה באב אסור בשמחה, אבל בערב תשעה באב, בין כשחל בשבת, בין כשחל בחול, כל היום מותר עד בין השמשות.

• בערב תשעה באב במנחה אין אומרים וידוי ונפילת אפים.
• לא יטייל בשוק בתשעה באב כדי שלא יבא לידי שחוק וקלות ראש.

סעודה מפסקת

 בסעודה המפסקת אסור לאכול שני תבשילים. ואפילו בישל מין אחד בשתי קדירות, אלא שהאחד קשה ואחד רך, גם זה נחשב שני תבשילים. אבל אם שניהם שווים אלא שהוצרך לבשל בשני קדרות מפני שבני הבית מרובים, מותר לאכול משניהם.

• יש נוהגים לאכול בסעודה המפסקת ערב תשעה באב, תבשיל של עדשים, או ביצים קשות, מפני שהם מאכל אבלים. ואסור לאכול עדשים וגם ביצים, בזה אחר זה, כשהם מבושלים כל אחד בפני עצמו, ששני תבשילין אסרו חכמים, ולא חילקו בין סוגי המאכלים, שכל שני תבשילין אסורים, ואפילו הם מאכל אבלים. ויש מקומות שהיו נוהגים בכל השנה לתת ביצים טרופות לתוך התבשיל של עדשים ומבשלים אותם ביחד בקדרה אחת, הנוהגים כן רשאים לעשות כן גם בערב תשעה באב בסעודה המפסקת, אבל ברוב המקומות שאין נוהגים בכך כל ימות השנה אין להם להקל בזה.
• המנהג לסעוד סעודה המפסקת כשהם יושבים על הארץ, אלא שיש לתת בגד שמפסיק בינו לבין הקרקע, וזקן חלש מותר לו לתת כר תחתיו.
• לכתחילה יזהרו שלא ישבו שלשה לאכול ביחד, פן יתחייבו בזימון בסעודה זו, ומכל מקום בדיעבד שאכלו שלשה ביחד, יזמנו.
• לשתות חלב חם או תה או קפה בסוף הסעודה המפסקת, מותר מן הדין לשתות, שאין זה נחשב לתבשיל נוסף. ומכל מקום נראה שבעל נפש טוב שיחמיר לעצמו היכא דאפשר, כדי להתנהג בפרישות.
• אף על פי שסיים לאכול סעודה המפסקת בערב תשעה באב, ובירך ברכת המזון, מותר לו לחזור ולאכול, ואפילו אם קיבל בלבו התענית, אין קבלתו כלום, אלא אם כן קיבל עליו בפירוש והוציא בשפתיו, מפני שאין דין תוספת לתענית תשעה באב, שלא אסרו אלא בין השמשות שלו, ותו לא מידי.

יום תשעה באב

 הרחיצה אסורה בתשעה באב בין בחמין בין בצונן, ואפילו להושיט אצבעו במים אסור. ומיהו אם היו ידיו מלוכלכות בטיט ובצואה מותר לרחוץ להעביר הלכלוך, ולא יטול כל ידיו, אלא רק לפי הצורך להעביר הלכלוך. והעושה צרכיו מותר לו לרחוץ ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו. וכן בנטילת ידים שחרית יטול ידיו עד סוף קשרי אצבעותיו. והכהנים שעולים לדוכן, כמנהג ירושלים, נוטלים ידיהם עד פרק הזרוע, שכן היה קידוש הכהנים במקדש, מפני שאין רחיצה זו לשם תענוג אלא לשם מצוה.

• החולה האוכל בתשעה באב פת, נוטל ידיו כדרכו עד סוף פרק הזרוע, שאין רחיצה זו לשם תענוג, אלא לצורך המצוה.
• אסור לנעול נעלים או סנדלים של עור, אבל נעלים של גומי או של בגד ושאר מינים מותר.
• מנהג כל ישראל בכל המקומות ששמענו שומעם שלא לעשות מלאכה בתשעה באב. ובליל תשעה באב יש להתיר עשיית מלאכה.

לימוד תורה בתשעה באב

 אסור לקרוא בתורה, נביאים, כתובים, משנה, במדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות, משום שנאמר פקודי ה’ ישרים משמחי לב. ותינוקות של בית רבן בטלים בו. אבל מותרים לקרוא בספר איוב, ובדברים הרעים שבספר ירמיה, ואם יש ביניהם פסוקי נחמה צריך לדלגם.

• אף הרגיל ללמוד “חק לישראל” בכל יום, בתשעה באב אין לו לקרוא בחק לישראל. וכן הרגיל בסדר “מעמדות” בכל יום, בתשעה באב לא יאמר המעמדות.
• יש להקל למי שאינו בקי ללמוד בשאר דברים הרעים, ואינו יודע אלא קריאת תהלים, שיכול לקרות בספר תהלים, שלא יתבטל לגמרי מלימוד תורה.
• ספרי מוסר המעוררים את האדם לשוב בתשובה ולהטיב אורחותיו, מותר ללמוד בהם בתשעה באב.
• חייבים לקום ולעמוד גם בתשעה באב מפני תלמיד חכם, ומפני זקן, וכל שכן מפני אביו ומפני רבו המובהק, אף על פי שיושבים על גבי קרקע מפני האבלות, וכן המנהג בתשעה באב, כמו בשאר הימים.
• מותר לכתוב חידושי תורה שנתחדשו לו בדברים המותרים בתשעה באב, מדין דבר האבד, דשמא ישכחם אחר תשעה באב.
• מותר לסוחר לכתוב חשבונותיו ולכתוב מכתבים בכתיבה שלנו שאינה מעשה אומן. וטוב לעשות כן אחר חצות היום, היכא דאפשר.
• אין שאילת שלום לחברים בתשעה באב, אלא יושבים דוויים ונאנחים כאבלים. ואם אחד מדלת העם אמר שלום לחברו, משיב לו שלום בשפה רפה ובכובד ראש. ויש אוסרים אפילו לומר צפרא טבא (או בוקר טוב), ויש מתירים בזה. וטוב שלא לומר כלום.
• ואומרים נחם בברכת ירושלים, ועננו בשומע תפלה בכל שלוש תפילות. והשליח צבור אומר עננו ברכה בפני עצמה, בין גואל לרופא, ונחם בברכת ירושלים. והכהנים נושאים כפיהם בתשעה באב בשחרית ובמנחה.
• בדין ברכת “שעשה לי כל צרכי”, רוב הפוסקים – ראשונים ואחרונים הסכימו שיש לברך ברכה זו גם בתשעה באב וביום הכפורים, לפי שאין הברכה אלא ברכת השבח שנתקנה על מנהגו של עולם, ועוד שמותר לנעול נעלי גומי, ונעלי לבדים וכיוצא בהן, ולא נאסר לנעול אלא נעלים של עור. הלכך שפיר מברך “שעשה לי כל צורכי”.
• בעלי הברית חייבים להשלים התענית עם הצבור, דאתי אבלות דרבים ודחי יום טוב דיחיד. ולעניין נעילת הסנדל, יש להחמיר שלא לנעול נעלי עור אף בשעת המילה, אלא נעלי בד או גומי וכיוצא בזה.
• כל העושה מלאכה בתשעה באב, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה.
• הבונה את ביתו על ידי קבלן גוי, מותר להמשיך בבנייתו גם בתשעה באב, כיון שרוב העיר בונים בתיהם בקבלנות. ואע”ג דאוושא מילתא, כיון שהיתר גמור הוא, שפיר דמי.

דיני מנחה בתשעה באב

 בתפלת המנחה יום תשעה באב, נוהגים לשבת בבית הכנסת על כסאות או ספסלים, ומתפללים כתפלת מנחה של כל יום, ואחר שמסיים השליח צבור אשרי יושבי ביתך, אומר חצי קדיש, ומוציאים ספר תורה וקוראים בו שלשה עולים בפרשת ויחל, והשלישי מפטיר “שובה ישראל עד ה’ אלהיך”, ומסיים בפסוקי מי אל כמוך. והאשכנזים מפטירים דרשו ה’ בהמצאו. ואין השלישי אומר קדיש, אלא החזן אומר חצי קדיש קודם תפלת העמידה.

• הכהנים נושאים כפיהם בתפלת החזרה כמו בכל תענית צבור כשהוא סמוך לשקיעה.
• אחר החזרה אומרים פסוקי נחמה, כמו שכתוב בסידורים. ומה טוב שיכוין השליח צבור לסיים החזרה עם שקיעת החמה, כדי שיאמרו פסוקי הנחמה אחר השקיעה, ולא ביום תשעה באב עצמו.

דיני מוצאי תשעה באב

 יש להחמיר ולהימנע מלברך שהחיינו עד ליל י”א אב.

• נוהגים שלא להכין בתשעה באב צרכי סעודה, ולא לבשל ולטגן וכיו”ב, לצורך סעודת מוצאי תשעה באב, עד לאחר חצות היום.
• מי שטס במטוס מארצות הברית לארץ ישראל, מיד אחר שסעד סעודה המפסקת בערב תשעה באב, והגיע לארץ ישראל ביום תשעה באב, רשאי לאכול בצאת הכוכבים – במוצאי תשעה באב שבאופק ארץ ישראל, אף על פי שעוד היום גדול בארצות הברית, עד כשבע שעות, ולא עברו כ”ד שעות בתעניתו, שאין לך אלא מקומו ושעתו.
• נוהגים לא לברך ברכת הלבנה קודם יום תשעה באב, אלא לברך בליל מוצאי תשעה באב. ואם אפשר קודם שיברך ברכת הלבנה ינעל מנעליו ויטעם מידי.
• מנהג כשר שלא לאכול בשר ולא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי, כי בתשעה באב לעת ערב נכנסו האויבים והציתו אש בהיכל, והיה נשרף עד שקיעת החמה של יום עשירי.
• מותר לספרדים ועדות המזרח להתרחץ ולהסתפר ולכבס במוצאי תשעה באב, והאשכנזים נוהגים להחמיר בזה. והשנה שחל מוצאי תשעה באב בליל שישי שהוא ערב שבת, מותר גם לאשכנזים להתרחץ ולהסתפר ולכבס לכבוד שבת.
• בחור שלא קיים פריה ורביה, ויש לו צורך לישא אשה בליל מוצאי תשעה באב, מותר לערוך לו נישואין, כיון שהם נישואין של מצוה.

יְבָרֶכְךָ֥ יְהֹוָ֗ה מִצִּ֫יּ֥וֹן וּ֭רְאֵה בְּט֣וּב יְרוּשָׁלַ֑יִם כֹּ֗ל יְמֵ֣י חַיֶּֽיךָ

מי הם הפטורים מתענית תשעה באב – עפ”י רפואה והלכה

•  שאלה. האם נשים מעוברות חייבות להתענות בתשעה באב.

•  שאלה. האם נשים מניקות חייבות להתענות בתשעה באב.

•  שאלה. עד אימתי פטורה היולדת מלהתענות בתשעה באב.

•  שאלה. יולדת שילדה על ידי ניתוח האם צריכה להתענות בתשעה באב.

•  שאלה. אשה הרה שהפילה האם צריכה להתענות.

•  שאלה. האם חולה שאין בו סכנה חייב בתענית תשעה באב.

•  ובכלל חולה שפטור מלצום בתשעה באב: כל מי שיש לו חום למעלה מהרגיל.

•  כל אלו הפטורים מהתענית, מותרים לאכול כרגיל, ואינם צריכים לאכול פחות מכשיעור. וכן אינם צריכים לפגום את מה שאוכלים או שותים.

•  שאלה. מי שהיה חולה ונתרפא, ועדיין הוא חלש, האם צריך להתענות בתשעה באב.

•  שאלה. מי שהיה לו חום לפני תשעה באב האם פטור מלצום.

•  שאלה. מי שעבר ניתוח לפני תשעה באב האם צריך לצום.

•  שאלה. מי שיש לו אבן כליות האם חייב לצום.

•  שאלה. המתענה בתשעה באב וצריך לבלוע גלולות לרפואה, האם רשאי לשתות מים.

•  שאלה. מי שיש לו מיגרנה ונתקף בכאבי ראש עזים האם רשאי להתרחץ כדי להעביר את הכאבים.

•  שאלה. מי שחייב לעשן סיגריות בתשעה באב, האם רשאי לעשן.

•  שאלה. האם צריך לחנך את הקטנים לתענית שעות בתשעה באב.

•  שאלה. חולה הצריך לאכול בתשעה באב, האם אומר נחם בתפילה ובברכת המזון.

•  שאלה. האם בעלי ברית או חתן מתענים בשעה באב.