מנהגי ימי בין המצרים        

אמירת תיקון רחל לאחר חצות היום

• חסידים ואנשי מעשה נוהגים אחר חצות היום בימי בין המצרים, לומר “תיקון רחל”, שבו פסוקים של בכי וצער על חורבן בית המקדש, ומנהג יפה הוא.

 

זהירות בשלושת השבועות

• יש להזהר בימי בין המצרים שלא ללכת יחידי מתחילת שעה רביעית של היום עד סוף שעה תשיעית, (שבסך הכל הם שש שעות), מפני קטב מרירי, שהוא שד השולט בימים ההם. וכן יש להזהר בימים אלה שלא ללכת ברחוב בין חמה לצל. והמלמדים יזהרו לא להכות התלמידים, וכן ההורים יזהרו שלא יכו את ילדיהם בימים אלו, מפני שיש חשש סכנה בדבר.

 

לברך ברכת שהחיינו על פרי או בגד

• מיום שבעה עשר בתמוז עד תשעה באב, נוהגים להימנע מלאכול פרי חדש, או מללבוש בגד חדש, כדי לא לברך ברכת “שהחיינו”, שאי אפשר לומר בימים אלו שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, ונכון להחמיר עד ליל י”א אב.

 

לברך ברכת שהחיינו בשבת

• בשבתות שבתוך ימי בין המצרים מן הדין מותר לברך שהחיינו. ויש חסידים שנוהגים להחמיר בזה אף בשבתות.

 

פרי חדש שלא יהיה מצוי בשוק

• פרי שנמצא בשוק זמן מועט, ואחר תשעה באב ספק אם עוד ימצא בשוק, מותר לברך עליו שהחיינו, וטוב להניחו עד השבת, שאז מותר לברך שהחיינו.

 

מעוברת שראתה פרי חדש

• אשה מעוברת שרואה פרי חדש ומתאוה לו, רשאית לברך עליו ברכת שהחיינו ולאוכלו.

 

ברכת שהחיינו בברית או פדיון הבן

• מילה או פדיון הבן שאירעו בימי בין המצרים מברכים שהחיינו, כיון שהיא מצוה בזמנה, ואי אפשר לדחות הברכה לאחר מכן.

 

לברך ברכת הגומל

• אפשר לברך ברכת הגומל בימי בין המצרים.

 

לברך ברכת הטוב והמטיב

• אפשר לברך ברכת הטוב והמטיב על היין בימי בין המצרים.

 

נישואין בימי בין המצרים

• במציאות שבארץ ישראל בימינו, אין רושמי הנישואין רושמים בני זוג לנישואין מיום י”ז בתמוז עד ט’ באב, שהם ימי “בין המצרים”. אבל לעשות “אירוסין”, מותר גם אחר ראש חודש אב. ואפילו בתשעה באב עצמו, בין ביום בין בלילה, שמא יקדמנו אחר.

 

להחזיר גרושתו בימי בין המצרים

• לכל הדעות מותר להחזיר גרושתו מן הנישואין בכל ימי בין המצרים, עד יום התענית, כי אין שם שמחה כל כך.

 

 לשמוע שירים בכלי נגינה

• אף על פי שמותר מעיקר הדין לשמוע בשאר ימות השנה שירי קודש המלווים בכלי נגינה, מכל מקום בימי בין המצרים יש להימנע מלשמוע.

 

להשמיע כלי נגינה בסעודת מצוה

• בשמחת מצוה כגון ברית מילה, או פדיון הבן, או בר מצוה, או סיום מסכת, מותר לשמוע שירי קודש המלווים בכלי נגינה, שכל שהיא שמחת מצוה יש להקל בדבר. אבל בשמחת “אירוסין” אין להשמיע כלי נגינה.

 

להשמיע נעימה בתפילה

• שירה בפה כשהיא דרך הודאה להשם יתברך בלי כלי נגינה, מותרת אף בימים אלה, ומכל שכן שמותר להשמיע נעימה בתפילה או בשעה שעוסק בתורה, וכל שכן בשבתות שבתוך ימי בין המצרים, ואין להחמיר בזה כלל, ואפילו בשבת שחל בה תשעה באב.

 

מי שפרנסתו לנגן בכלי נגינה

• מי שפרנסתו לנגן בכלי נגינה אצל נכרים, מותר לו להמשיך לנגן עד שבוע שחל בו ט’ באב. וכן מורה לנגינה שמלמד תלמידים לנגן בכלי שיר, ויש לו הפסד ממון אם יפסיק מללמד לנגן, מותר לו להמשיך ללמד לנגן בכלי שיר עד שבוע שחל בו ט’ באב. וטוב להחמיר מראש חודש אב.