Question :
Bonjour Rav,
J’habite dans la ville de ‘Hollon. Hier, je suis allé à Bné Brak où j’ai acheté trois Etroguim avec la meilleure qualification de Cacheroute. Les Etroguim étaient dans des boîtes fermées. J’ai dit au vendeur que j’habite dans une autre ville. Je lui ai demandé que dois-je faire si lorsque j’ouvre les boites il s’avère qu’ils ne sont pas réellement de bonne qualité. Le vendeur m’a répondu que si un Rav compétant ( “Moré Tsédek” ) lui donne son avis par écrit, il acceptera que je les rende et je recevrais mon argent en retour. (D’ailleurs c’est ce qui est précisé sur les boîtes).
En arrivant chez moi j’ai ouvert les boîtes. J’ai montré les Etroguim au Rav de ma Synagogue qui est compétent dans le domaine. Celui-ci m’a affirmé qu’un des Etroguim n’est Cacher que de justesse. Mais sûrement pas de bonne qualité.
J’ai donc appelé le vendeur qui m’a dit que je pouvais lui rendre le Etrog et je recevrais mon argent.
Je souhaiterais savoir qui doit se déplacer ? Est-ce moi qui dois aller chez lui pour l’échanger ou est-ce lui qui doit venir le chercher ? Il savait bien que j’habite dans une autre ville et il m’a quand même dit qu’il me le changerait en cas de besoin.
Quelle est la Hala’ha dans ce cas ?
Réponse :
Ce que vous dites est juste dans la plupart des cas. Dans une vente, si le vendeur est au courant que l’acheteur habite dans une autre ville et qu’un défaut est découvert dans l’objet vendu, ce sera au vendeur de se déplacer.
Plus encore, si le vendeur était conscient du défaut et du fait que l’acheteur habite dans une autre ville, il devra dédommager l’acheteur des frais du voyage.
Cependant, lorsqu’il s’agit d’un achat d’Etrog, ce sera différent. Puisque tout le monde sait que les Etroguim sont vérifiés en très grande quantité, il est évident qu’il y aura des erreurs de tri et donc des retours. C’est d’ailleurs pour cela qu’il est précisé sur la boite et le vendeur vous la dit à l’oral, que si un Rav compétant n’est pas satisfait du niveau de qualité du Etrog, il sera possible de le rendre.
Puisqu’il en est ainsi, depuis le départ lorsque vous avez acheter les Etroguim, c’est avec la condition de venir les présenter au vendeur accompagnés de l’avis d’un Rav à l’écrit. C’est ainsi qu’il est précisé sur les boîtes. C’est comme si vous avez convenu avec le vendeur au moment de la vente, que vous lui apporterez les Etroguim chez lui si vous y trouvez une anomalie. Vous allez devoir vous déplacer chez le vendeur pour recevoir l’argent en retour.
Je vous souhaite de bonnes fêtes
Rav David O’hayon
Références :
בשו”ע סימן רל”ב סעיף כ”א כתב, הלוקח מקח מחבירו והודיעו שהוא מוליכו למדינה פלונית למכרו שם, ואחר שהוליכו לשם נמצא בו מום, אינו יכול לומר החזר לי מקחי לכאן, אלא מחזיר לו הדמים והמוכר מטפל להביא ממכרו או למכרו שם, ואפילו אבד או נגנב, הרי הוא ברשות מוכר.
ואם היה המוכר יודע בממכרו שהיה בו מום, חייב בהוצאות שהוציא הלוקח להוליך אותו למקום פלוני. ואם לא היה יודע שהיה בו מום, פטור מהוצאת ההולכה, ואינו חייב אלא בהוצאת החזרה. ואם לא הודיע למוכר שמוליכו למדינה אחרת, והוליכו ונמצא בו שם מום, הרי זה ברשות הלוקח עד שיחזיר המקח במומו למוכר.
לאור האמור מתבקש לכאורה שבנידון השאלה, למרות שהמוכר לא ידע מסתמא מהעובדה שבקופסא בעלת רמת הידור א’ א’ נמצא אתרוג שכשר בדיעבד, מ”מ הואיל והמקח טעות, על המוכר לבוא לקונה וליטול את המקח ולהחזיר את הדמים.
אלא שהואיל ובנידון דידן, העוסק באתרוגים סגורים בקופסאות, הדבר מצוי מאוד שרמת ההידור איננה תואמת את האתרוג הנמצא בקופסא, הואיל והמיון נעשה בכמויות מסחריות, ופעמים רבות נעלם מעיני הממיינים איזהו שהוא חיסרון או נקודות שחורות וכדו’.
לפיכך מראש הרכישה נעשית על דעת התנאי שמפורש על הקופסאות, ואף נהוג בקרב כל מוכרי האתרוגים בקופסאות הסגורות, שבכפוף להמצאת הקונה חוות דעת ממורה הוראה על האתרוג שאיננו תואם את רמת ההידור אליו סווג יוחזר הכסף לקונה.
הואיל וכך, רכישת האתרוגים בקופסאות הסגורות, על דעת תנאי זה נעשתה, ושונה היא מסתם רכישות אשר לגביהם מבואר הדין בשולחן ערוך הנ”ל. והואיל והדבר ברור וגם מפורש במה שנכתב בקופסא, שהחזרת דמי הרכישה לקונה יהיה בכפוף להמצאת הקונה למוכר חוו”ד כתובה ממו”צ ולא שהמוכר יצטרך לבוא לקונה. על הקונה לבוא למוכר ולהמציא לו את חוות הדעת ולהחזיר לו את האתרוג.
אף שלא בוצע תנאי כדת וכדין כתנאי בני גד וראובן, מ”מ כל מוסכמה ומנהג הנהוג לגבי מקח מסויים, נחשב כתנאי שהותנה בין המוכר והקונה, והכל הולך בזה לפי המנהג. כפי שמבואר בדברי התוס’ בקידושין מ”ט: על דברי הגמרא שם, ההוא גברא דזבין לנכסיה אדעתא למיסק לארץ ישראל ובעידנא דזבין לא אמר ולא מידי, אמר רבא הוי דברים שבלב ודברים שבלב אינם דברים, ע”כ. מבואר מדברי הגמרא שאם היה המוכר אומר בשעת המכירה כי מוכר הוא על דעת לעלות לארץ ישראל, אם לבסוף היה נמנע ממנו האפשרות לעלות לארץ ישראל היה המכר בטל. כך מבואר גם בדברי הגמרא שם נ’ עמוד א’.
כן פסק גם השו”ע להלכה, חו”מ סימן ר”ז סעיף ג’ בזה”ל. “מי שמכר חצירו או שדהו ופירש בשעת המכירה שהוא מוכר כדי לילך למקום פלוני או מפני המטר שנמנע כדי לקנות חיטים בדמיו, הרי זה כמוכר על תנאי. לפיכך אם ירד המטר אחר שמכר, או באו חיטים והוזלו, או נמנע הדרך לעלות או לקנות החיטים, הרי זה מחזיר לו הדמים ותחזור לו הקרקע. שהרי פירש שאינו מוכר אלא לעשות דבר פלוני, והרי לא נעשה, וכן כל כיוצא בזה”, ע”כ.
והוסיף שם התוספות קידושין מ”ט: שכל מה שצריך שיאמר המוכר בהדיא שמוכר על דעת דבר מסויים, היינו דווקא בדבר שאינו ברור בלא שיפרש זאת בהדיא, אבל דבר שהוא אומדנא דמוכח ואנן סהדי שעל דעת כן מוכר, אף אם לא פירש שעל דעת כן מוכר, הרי הוא כאילו התנה במפורש, ואם התבטל התנאי בטלה המכירה. כן הביא הרמ”א להלכה, חו”מ סימן ר”ז סעיף ד’ בזה”ל, מיהו אי איכא אומדנא דמוכח נתבטל המקח.
הואיל וכך בנידון דידן גם אם תמצי לומר שהתנאי לא היה מספיק ברור ולא נכתב במפורש מי צריך להביא למי את האתרוג על מנת שיחזירו לקונה את הכסף, הדבר ברור באומדנא דמוכח מעל כל ספק שהתנאי לא היה שהמוכר יבוא לכל הרוכשים ויחזר אחריהם לאסוף את האתרוגים ולהחזיר את הכסף, אלא הרוכשים הם אלו שעומדת להם הזכות להביא חוו”ד ממו”צ מוסמך ולהחזיר את האתרוג ולקבל את הכסף בחזרה מהמוכר.
