Références :
אף שבספר מעשה רב- להגר »א מבואר שהיה הגר »א מברך ברכת שעשה לי כל צרכי במוצאי כיפור תיכף כשנועל מנעליו בלילה, וכ »כ הרב מאמר מרדכי (סי’ מו סוף ס »ק י’). אולם כבר כתב בשו »ת רב פעלים (חאו »ח ח »ב סי’ ח’) בשם הרד »א והלבוש ועוד, שברכות השחר נתקנו דווקא ביום על מנהגו של עולם שהולכים בשוק ויש להם הנאה מן המנעלים, אבל בלילה כיון שחשכה אין דרך לצאת וללכת אנה ואנה לעשות צריכהם, לפיכך אין לברכם עוד בלילה. ועוד נימק שם, דע »פ סודם של דברים אין לברך ברכה זו אחר שחשכה קודם חצות לילה, יעו »ש. וע »ע בכה »ח (סי’ עא), ובספר חזו »ע – אבלות ח »א (עמ’ קלח).
ומ »ש שבהגיע חצות לילה יכול לברך את הברכות של היום הבא אפילו לא הלך לישון, כ »כ הרש »ש בספר נהר שלום (דף פז) ובסוף עץ חיים (דף כ), וכתב, שאם לא עושה כן, גורם פגם גדול. אולם כבר כתב בספר מקבציאל המיוחס להרב בא »ח (פרשת וישב או’ כט) להליץ בעד העם הנוהגים לסדרם בהשכמה בבוקר, יעו »ש דהוא מפני שיש הרבה ששוכחים וכשמסדרים הברכות מברכים גם ברכות התורה, יעו »ש. וכן נהגו וכן הוא ע »פ הפוסקים הפשטנים, ואין לשנות.












