Question :
J’ai une amie non-juive qui est très malade. Est-ce que je peux prier pour sa guérison ? Quel nom dois-je dire dans ma prière ?
Merci beaucoup
Réponse :
Bonjour,
Félicitation pour votre sensibilité envers votre amie !
C’est permis et recommandé de prier pour son amie malade, même si celle-ci n’est pas juive.
Tout être humain a été créé à l’image de Hachem.
Je vous conseille de réciter pour votre amie, des chapitres de Tehilim qu’a écrit le roi David.
Lorsque vous terminerez de dire les Tehilim, priez à Hachem dans vos mots qu’ils apportent la guérison à toutes les personnes malades du peuple juif et à votre amie. Vous évoquerez son nom tel que les gens ont l’habitude de l’appeler (même s’il n’est pas juif ou hébreu) et le nom de sa mère.
Je vous souhaite d’entendre de bonnes nouvelles
Références :
כתב השו”ע סי’ קנ”ח סעי’ א’ “עובדי גלולים משבעה העממין, שאין בינינו וביניהם מלחמה, ורועי בהמה דקה מישראל בארץ ישראל בזמן שהיו רוב השדות של ישראל וכיוצא בהן, אין מסבבין להם המיתה ואסור להצילם אם נטו למות, כגון שראה אחד מהם שנפל לים, אינו מעלהו אפילו אם יתן לו שכר. לפיכך אסור לרפאותן, אפילו בשכר, אם לא היכא דאיכא משום איבה”.
מבואר מדברי השו”ע שהאיסור להציל גויים, הוא רק אם עובדים הם עבודה זרה.
ועיין בדברי הכנסת הגדולה, שבזה יישב כיצד הרמב”ם ריפא גויים, כיון שלא היו הם עובדי עבודה זרה, בפרט שהיו ישמעאלים.
כן כתב גם בשו”ת חיים ביד סימן ל”ג “הנה תאבתי לעמוד על מי שיש לו גוי שהוא סוחר שלו ומרויח עמו ועושה לו טובה והוא חולה לשאול הגיע אי מותר להתפלל עליו שיחיה וגם לתת צדקה בעדו לת”ח שילמדו לרפואתו אם מותר או לא.
והשיב, נראה דמותר גמור הוא, כמו שכתב בספר חסידים סי’ תשמ”ו שיהודי שעשה לו גוי טובות כשזוכרו צריך לומר עליו זכרו לברכה וכו’.
וכתב בשו”ת בית שערים חלק יורה דעה סימן רכט “תבנא לדינא נ”ל דמותר להתפלל בעד נכרי חולה ולא מיבעיא אם אינו נוטה למות כמש”ל ד”ה שנית אלא אפי’ נוטה למות הרי לדעת כ”מ אם אינו עובד ע”ז מותר לרפאותו וכ”ש נכרים בזה”ז דלאו עע”ז הן, ומכ”ש כשמבקש להתפלל עבורו הרי מאמין באלקי ישראל והרי ב”נ אינו מצווה על השיתוף.
ועוד נ”ל דאפי’ אסור לרפאותו מ”מ להתפלל עבורו שרי והוא עפמ”ש נקה”כ סימן קנ”ח הנ”ל דאטו מי ידע אנטנינוס מי שאינו מקיים ז’ מצות ב”נ ולפ”ז י”ל דבאמת מי שמקיים ז’ מצות ב”נ אפי’ נאמר שאין מצוה להעלותן כגר תושב שאנו מצווין להחיותו כיון שלא קיבל עליו בפני ג’ חדשים מ”מ אין איסור להעלותן אלא דמשו”ה לא מעלין שמא אינו מקיים ז’ מצות ולא מורידין שמא מקיים ואסור להורידן כמ”ש ב”י וכ”ז לענין להעלותן ולרפאותן ביד”א אבל להתפלל לפני שומע תפלה היודע כל מעשי בני אדם ומחשבותם שפיר שרי דממנ”פ אם יודע שאינו מקיים ז’ מצות לא ישמע תפלתינו ואם יודע שמקיים ויועיל תפלתינו הרי אז באמת מותר להצילו” עיי”ש.
ראה עוד בשדי חמד (כללים מערכת הל’ כלל קי”ז) שהרחיב בנושא תפילה על גוי וחילק בין אם הגוי מבקש ממנו שיתפלל, וכן אם הוא רע לשמים שינסה להתחמק ממנו ע”ש עוד.
אכן עדיפא מיניה העלה להלכה בשו”ת יחווה דעת חלק ו’ סימן ס’ שמותר לגר להתפלל לרפואת אביו הגוי. ולא כתב לחלק אם הגוי עובד עבודה זרה או לא, הואיל וכתב שהגויים של היום אינם נקראים עובדי עבודה זרה ולפיכך ניתן להתפלל עליהם בלא לחוש.
זה לשונו שם: ולפי זה נראה שכיון שאף הנוצרים אין דינם כעובדי עבודה זרה מותר לרפאותם, אפילו במקום שאין לחוש לאיבה, וכן מותר להתפלל לרפואתם.
