קבר שמעון הצדיק – מעלותיו וסגולותיו

ציון שמעון הצדיק

בימי קדם (וגם בדור האחרון) היה קבר זה מן המקומות העיקריים אצל בני ציון תושבי ירושלים ת”ו להתפלל על כל צרה שלא תבוא[1].

והיה מנהגם (לכל הפחות משנת התרל”ה ואילך), שמפני המרחק הרב למירון, היו עולים בל”ג בעומד לציונו של שמעון הצדיק[2], ושם היו חוגגים ההילולא בשמחה ובטוב לבב, והיה ידוע חג זה בשם עיד אל יהוד (חג היהודים)[3]. וע”ז הדרך לענין תגלחת הילדים, שהיה מנהג אנשי ירושלים לגלח את הילדים בפעם הראשונה בקבר שמעון הצדיק[4]. וכמו כן מנהג קהילות החסידים בעיה”ק ירושלים ת”ו להשתטח על ציון שמעון הצדיק לפני חג השבועות בג’ ימי הבחנה[5].

ואמרי אינשי שכל הבאים לציון שמעון הצדיק זוכים לקבל ממנו בחינת “ברכת כהנים”[6].

ויש אומרים שמערת שמעון הצדיק הינה מקום מסוגל לתפילות גם מפני ששם התרחש הנס של שמעון הצדיק עם אלכסנדרוס מוקדון[7].

מקורות:

[1] בספר שיח יצחק אלפייה דף קט”ו ע”ב כתב שהוא מנהגם של יושבי ירושלים דור אחר דור להתפלל על כל צרה שלא תבוא בקבר שמעון הצדיק, ובפרט ביום פטירתו.

וידוע מה שמביא מרנא הרי”ח הטוב זלה”ה בעל הבן איש חי, בספרו עוד יוסף חי דרושים פרשת בשלח, מעשה בהגאון רבי משה גאלנטי זלה”ה, אשר הוא ציוה ויעמוד לכל תושבי ירושלים להתפלל בציון שמעון הצדיק על הגשמים, ולאחר תפילה קצרה נתקדרו שמים בעבים וירדו גשמי עוז בברכה. ועיין ספר מעם לועז על משלי פרק ב’ פסוק י”ב, ובספר חסד ואמת חורי ח”ב דרוש י’ דף כ”ט ע”ד, ושו”ת רבבות אפרים ח”ד בהקדמה השניה.

ובספר ארחות רבינו ח”ד עמ’ ש”ע (בנדמ”ח) כתב: “אמר לי מו”ר (שליט”א) [זצוק”ל] שהגאון הק’ מהרי”ל דיסקין זצוק”ל היה הולך לקבר רבי שמעון הצדיק להתפלל וגם מו”ר (שליט”א) [זצוק”ל] נסע לשם להתפלל.” עכ”ל, ולכאו’ משמע שכוונתו שמהרי”ל דיסקין חיבב את קבר שמעון הצדיק יותר משאר קברות צדיקים. ועיין ספר אהל יהושע דיסקין הל’ תפילה עמ’ קכ”ג.

וכבר הזכרתי במקום אחר, שהגאון מוהר”ר בן ציון חזן זלה”ה (תלמידו של הרב בן איש חי) כתב בספר קו’ “מעשה נורא של הרוח”, שדרך שבכל ערב שבת קודש היו אנשים ירא אלקים משתטחים על קבר שמעון הצדיק. ומביא שם, שאפי’ רוח של אדם שהיה בכף הקלע, ניסה לקבל לעצמו תיקון מנשמת שמעון הצדיק ע”י שהלך לקברו הגשמי, אך דחאו שמעון הצדיק, עיי”ש.

ומודעת זאת שהיו כמה תלמידי חכמים וצדיקים שקבעו את מקום תפילתם בציון שמעון הצדיק בתדירות דבר יום ביומו, ומהם הרה”ג ר’ יעקב יוסף זצ”ל (ועיין בהסכמתו לספר פתח השלחן עופר, כי השב”ח השבי”ח מעלת בית הכנסת העומד על ציונו של שמעון הצדיק עיי”ש באורך), וילחט”א המקובל הרה”צ בעל אוסרי לגפן נר”ו, ועוד. ובספר עוד יוסף חי לוי פרק ה’ מובא שהגה”צ רבי יוסף שלמה דיין זצ”ל (ספר עוד יוסף חי לוי פרק ה’) היה מקפיד להתפלל על ציון שמעון הצדיק בכל ליל שישי.

[2] במכתב הנדפס בקובץ מגנזי ירושלים כרך כ”ד (אינו יודע מחבר המכתב, ושנת המכתב היא סביבות תרל”ז) העד העיד בזה”ל: “חוק ומנהג קדום הוא ליושבי ירושלים, ללכת ביום ל”ג בעומר אל קברות הצדיקים שבאותו מגרש וביחוד אל קבר שמעון הצדיק. ביום הזה ינהרו למקום זה אלפי אנשים, נשים וטף.” עכ”ל.

[3] ספר אריג פז פרק ז’ בשם ספר אוצר יהודי ספרד עמ’ קכ”ב.

[4] ומובא בשם הרה”ק ר”י מטאלנא זיע”א שביאר את המנהג, דיש לשמעון הצדיק שייכות רבה לענין דתגלחת השערות לשם שמים, עפ”י המעשה שבגמ’ בנדרים דף ט’ ע”ב דתניא אמר שמעון הצדיק מימי לא אכלתי אשם נזיר טמא אלא אחד וכו’ ראה שם כל המעשה, והדברים ידועים.

[5] קובץ בית אהרן וישראל גליון פ”ג ק”ט. ומביא שם דכן מצינו בכתבי הגה”ק רבי אברהם אלימלך מקארלין הי”ד, במכתב קדשו לחג השבועות תרצ”א, שכתב וז”ל: “גם בהיותכם על ציון שמעון הצדיק זכות צדיק יגן עליכם ועלי שבטח גם אותי תזכרו שנזכה כלנו לקב”ת.” עכ”ל.

[6] בספר ים החכמה (תשס”ט) על מסכת נדרים דף ט’ ע”ב (עמ’ תכ”ז) כתב וז”ל: “יש קבלה מצדיקים שכשבאים לציון שמעון הצדיק זוכים לקבל ברכת כהנים משמעון הצדיק שעומד מעל קברו ומברך להבאים על ציונו וזה בסוד הנ”ל”. עכ”ל.

[7] אוסרי לגפן ח”ט עמ’ שי”א, ומביא שהמקור לכך שם אירע הנס הוא מספר מישרים מגיד. וכתב דנ”מ דגם בשבת שנפש הצדיק אינה מושגת, יש מעלה גדולה בתפילה במערת שמעון הצדיק, עיי”ש.