דינים והנהגות לחג הפסח וחודש ניסן – תשפ”ב

לוח זמנים

(שיטת מג”א ע”פ לוח עיתים לבינה)

 

סוף זמן אכילת חמץ:   9:58

סו”ז ביעור חמץ :       11:19

חצות יום ולילה:      12:39

שעה עשירית:          15:54

 

 

 

הכשרת כלי חשמל

  • ‘מנגל’ (פחמים, חשמלי, גז): את הרשת שעל גבי המנגל יש להחליף, ולא די בליבונה על גבי האש הגלויה, ואפילו אם רק פעם אחת השתמשו בה בחמץ, כגון נקניקיות, בשר בתערובת קמח, או שחימם עליה פיתה וכיוצ”ב, אבל גוף המנגל מותר בשימוש ואין צריך הכשר כלל, ומ”מ יש לצפות היטב בנייר כסף עבה (150 מיקרו) את מסגרת המנגל. (שו”ע תנא ס”ב, ועי’ רמ”א יו”ד צב ס”ח, ובפמ”ג א”א יו”ד סי’ קה שפ”ד ס”ק כב, מ”ב תנא ס”ק קלו, ובשו”ת תורת מאיר סי’ צה הארכתי. ומ”ש אפי’ פעם אחת, היינו משום דלא אזלינן בכלי שרוב תשמישו בהיתר ומיעוט באיסור בתר רוב תשמישו, כמ”ש החזו”א או”ח קיט ס”ק טו, מנח”ש סי’ צז או’ ד’, אול”צ עמ’ קכג).

  • פלטה חשמלית: אפילו אם חיממו עליה לחם, בורקס וכדו’, בצורה ישירה ללא נייר כסף, ניתן להשתמש בה לאחר ניקוי יסודי, אם יעטפה בנייר כסף עבה שלא יקרע. (מבית לוי ח”א עמ’ ל, חוט שני – פסח פ”י סק”ח, אול”צ עמ’ קיח). ובכל ימות הפסח לא יניח מאכלים בצורה ישירה על נייר הכסף. (רמ”א יו”ד צב ס”ח, ומ”ב תנא ס”ק קלו). ואם הקפיד במשך השנה שלא לחמם בצורה ישירה אלא רגיל לכסותה בנייר כסף, אין צריך להכשירה, ודי שיחליף את נייר הכסף. (הליכות מועד – מלכא עמ’ סח).

  • מיחם חשמלי, מיחם שעל פלטה, קומקום חשמלי: עדיף לייחד חדשים לפסח. (דמצוי שעירה במשך השנה על דייסא, או על ‘מנה חמה’, או על קדירת חמין ואפילו פעם אחת בלבד, ויש לחוש משום ‘זיעה’ ומשום ‘ניצוק’ חיבור, שו”ע יו”ד צב ס”ח, ושם ברמ”א קה ס”ג, ואף שכל השנה המקילין בב”ח בזה, יש להם ע”מ שיסמכו, עי’ שו”ת מנח”ש ח”ב סי’ צז. מ”מ באיסור כל שהוא חמיר טפי, עי’ בס’ יד יהודה סי’ קה פי’ הקצר ס”ק לב, ובשו” תורת מאיר הארכתי). ובשעת הצורך, אם לא חיממו על גבי המכסה בצורה ישירה במשך השנה לחמים, פיתות, בורקסים, ינקם היטב ואין צריך להסיר את האבנית, ויערה רותחין מכלי ראשון ע”ג ברז המים. ואם חיממו חמץ על גבי המכסה ואפי’ פעם אחת, כל הדוד צריך הגעלה, וגם המכסה די להכשירו בהגעלה (וא”צ ליבון), ואין חילוק בין מכסה פלסטיק למתכת. (ולפעמים מכסה הפלסטיק עלול להתקלקל בהגעלה, וע”כ יש לקנות מכסה חדש, או שישתמש בנייר כסף בתור תחליף למכסה). (אול”צ עמ’ קיט, סידור הפסח כהלכתו עמ’ קטו בשם מרן הגרי”ש זצ”ל. וע”ע בס’ הגעלת כלים פי”ג הע’ שפה בשם הגרשז”א והגר”ש ואזנר זצוק”ל).

  • תנור: עדיף שלא להכשירו ולהשתמש בו, ויסגרנו ויכתוב עליו פתק ‘חמץ’. (אול”צ עמ’ קיג), ומ”מ בשעת הצורך, ימתין 24 שעות מהשימוש האחרון, ואז ינקה היטב את כל הדפנות וגג התנור עם חומרים פוגמים וגם מדלת התנור יסיר כל השומן, ואם נשאר שומן במקומות שאינו יכול להגיע אליהם, יתיז שם חומרים פוגמים, ואז יפעיל את התנור קרוב לשעה על החום הגבוה ביותר. (מנח”ש מה”ת סי’ נא, מבית לוי ח”א עמ’ ל’, חזו”ע עמ’ קלב, שו”ת תפלה למשה ח”ב סי’ ט’, חוט שני – פסח פ”י, וע”ש דמהני אף שדלת התנור עשויה מזכוכית). ובתבניות התנור: אין להשתמש כלל. וברשתות הפנימיות: יכניסם לתנור בחום הגבוה ביותר (ורשאי להכניסם באותה שעה שמכשיר התנור), ובימי הפסח לא יניח על גבם מאכלים בצורה ישירה, רק על ידי הפסק תבנית.

  • תנור ‘פירוליטי’ – ניקוי עצמי: ניתן להכשירו ולהשתמש בו לכתחילה בפסח ע”י שיפעילנו בתהליך הניקוי העצמי (האורך כשעתיים), דזהו ליבון חמור לכל הדעות (שמגיע לחום של כ- 500 מעלות). ואת התבניות יש להחליף (כיון שלפי הוראת יצרן יש להוציאם בשעת הניקוי). (וכ”כ בעל האג”מ ס’ הלכות פסח פט”ז). והרשתות והמסילות ותופסי התבניות (שצריך לפרקם בחלק מהתנורים הנ”ל בשעת הניקוי), ילבנם בתנור בליבון קל (200- 250 מעלות), ויעטפם בנייר כסף עבה במידת האפשר. (הליכות מועד עמ’ עג. ויש שכתבו להוציא את הגומיות ולהגעילן, או להחליפן, עי’ שמעתתא עמיקתא עמ’ 47).

  • כיריים ‘אינדוקציה’, ‘קרמיות’ חשמליות שזכוכית חסומה קבועה עליהן: יש לעשות את הפעולות הבאות כדי לצאת מכל ספק. א. ינקם היטב עם סבון ומסיר שומנים. ב. יניחם עשרים וארבע שעות ללא שימוש. ג. ידליק את המבערים על החום הגבוה כעשר דקות. ד. יערה סביבות האש והכירה מים רותחים. ובכיריים ‘אינדוקציה’ שאינן נדלקות ללא קדירה, לאחר שעשה הפעולות הנז’, ידליקם עם קדירה שיש בה מים במשך כעשר דקות על החום הגבוה. ובכל ימי הפסח יקפיד שמשטח הכירה יהיה יבש. (והגם שאין ידוע ממה עשויה זכוכית זו, מ”מ עי’ בשו”ת רב פעלים או”ח ח”ג סי’ כח. וי”א דדי בשטיפה יסודית כשאר כלי זכוכית, וכן אמר לי הגר”ב שרגא שליט”א אחר שבירר המציאות ע”פ מומחים, ואנו כתבנו לצאת יד”ח כל ספק. ובתשו’ סי’ צז, הארכתי בזה). ובני אשכנז רצוי שלא ישתמשו בהם. (אא”כ ישימו רשת או דבר אחר, בין האש ובין הסירים, אבל לא יכסוהו בנייר כסף, שהזכוכית עלולה להיבקע). (הליכו”ש עמ’ מד).

  • מיקרוגל: ראוי שלא להשתמש בו כלל, ומ”מ בשעת הצורך, ינקה היטב את המיקרוגל, ימתין 24 שעות ללא שימוש, ויכניס קערה עם מים וסבון ויפעיל אותו למשך כעשרים דקות על החום המקסימלי, ויחמם בו בימי הפסח רק בכלים סגורים. (אול”צ שם, אשרי האיש עמ’ שמז, הגר”מ אליהו עמ’ 51).

  • צ’יפסר: אם טיגנו בו גם דברי חמץ צריך הגעלה, ומכיון שאי אפשר להגעילו כיון שיש בו גופי חימום, על כן ימלא את הצ’יפסר מים עד הגובה המקסימלי, ויחמם עד שיגיע למצב רתיחה וישפוך לתוכו מים רותחים כדי שיגלשו מעט, ואת הרשת יש להחליף. (שו”ע סי’ תנב ס”ו).

  • מטחנה: אם השתמשו בה כל השנה לטחינת פירות וירקות בלבד, די בשטיפה והדחה. ואם טחנו בה תבלינים או בשר עם לחם ושום, יגעילנה. (וצריך להגעיל רק את מקום הסכינים). (שו”ע תנא סט”ז). ואם טחנו בה כל השנה רק בשר, די בהדחה. (ואף בבשר שכבר נמלח). והצנצנת שבה טוחנים אפילו שמו בה תבלינים, אינה צריכה הכשר, ודי בניקוי בעלמא.

  • מדיח כלים: ימתין 24 שעות ללא שימוש ויפרק את חלקי המדיח הפנימיים כולל הסלסלות והרשתות וינקה שלא יישאר בהם חמץ בעין כלל, ויפעילנו ללא כלים על החום המקסימלי ובשעת ההפעלה יניח בו חומרי ניקוי. (שו”ע יו”ד צה ס”ג, אגרו”מ חאו”ח ג’ סי’ נח, אול”צ עמ’ קכה, הגר”מ אליהו בס’ החגים עמ’ 53).

  • בקבוק תינוק: יש לערות עליו מים חמים מכלי ראשון, וקודם לכן ייבש את הבקבוק. ואת פיטמת הבקבוק רצוי להחליף, ואם אין בה סדקים וחריצים, יערה עליה רותחין ודי בזה. (מנחת יצחק ח”ג סז, צי”א ח”ד סי’ ו’, חזו”ע עמ’ קנב, אול”צ עמ’ קכז, הגריש”א והגר”ש וואזנר הוב”ד במ”ב ‘דרשו’ עמ’ 89).

  • שמיכה שמכסה בה האוכלין בשבת: טעונה כיבוס במכונת כביסה בחום של 45 מעלות. (האלף לך שלמה יו”ד סי’ קנ, וס’ הכשרות למעשה עמ’ תז בשם הגריש”א זצ”ל).

מכירת חמץ

  • מי שיש לו שכן או קרוב משפחה, הרחוק משמירת תורה ומצוות, מצוה רבה יעשה אם ימכור בעבורו את חמצו לגוי ואפילו ללא ידיעתו (ומ”מ רצוי להודיעו קודם המכירה) ויכתוב את מקום מגוריו המדויק, ומצילו על ידי כך מאיסורי תורה ודרבנן, ובלבד שהלה אינו אוכל חמץ בפסח. (שו”ת באר יצחק – ספקטור חאו”ח סי’ א’ ענף ג’, שדי חמד מערכת חמץ סי’ ט’ או’ ב’, אשרי האיש בשם מרן הגרי”ש פנ”א עמ’ טז, הליכו”ש פ”ו ב’, חזו”ע – פרוזבול עמ’ עה. ובנד”ד דהגוי משלם עבור החמץ, מהני גם למי שסובר שלא אמרינן זכין ‘מאדם’, חזו”א אהע”ז סי’ מט או’ י’).

  • מי שגמר לפני הפסח את כל החמץ, ואינו משאיר שום דבר חמץ או תערובת חמץ, מעיקר הדין אינו צריך לעשות מכירה ואדרבה י”א שעדיף טפי שלא יעשה מכירה. (אול”צ ח”ג עמ’ קח). אולם המנהג לעשות מכירה בכל אופן. (הליכו”ש עמ’ קכט. ובפרט שהרבה פעמים אין מודעות שבהרבה מוצרים או תרופות יש תערובת חמץ).

  • המוכר את כל חמצו לגוי כפי שנהגו, ומצא בפסח חמץ בעין שאינו מאוס, אינו רשאי לשרפו משום גזל הגוי, ומשום חסרון דעת בעצם המכירה. (הגרצ”פ פרנק זצ”ל בספר מקראי קודש – פסח ח”א סימן עד, וע”ע בשדי חמד שם או’ לה, ובשו”ת תשוה”נ ח”א סי’ רפח, הליכות מועד – מלכא עמ’ רנ, שו”ת תורת מאיר סי’ צד). וע”כ יטלטלנו בשינוי למקום ששם מונח החמץ המכור לגוי. (ואפי’ בחוה”מ אין לטלטלו בידיו, ריב”ש סי’ תא, ביה”ל ריש סי’ תמו).

  • יש להצניע את החמץ וכליו בארון או בחדר סגור, ונכון לתלות ג”כ פתק להיכר שכתוב עליו ‘חמץ’, או ‘מכור לגוי’. ומוצרי חמץ הצריכים הקפאה, רשאי להשאירם במקרר שבביתו (וימכרם לנכרי), ובלבד שיזהר לעטפם ולקשרם היטב בשתי שקיות ניילון וירשום ע”ג באופן הניכר ‘חמץ’. וכן תנורי אפייה, מיקרוגל, וכד’ שלא הכשירם, יש לסגרם בחבל או בדבק נייר עבה. (שו”ע תנא ס”א, אול”צ עמ’ קיג).  

  • מוצרים שיש בהם חשש תערובת חמץ ונפגמו מאכילת אדם, כגון תרופות שאין בהם טעם, (אולם ויטמינים למיניהם יש תערובת חמץ כגון ויטמי ן c ) וטיפות לסוגיהן, סבונים, משחת נעליים, תמרוקים וחומרי ניקוי, מותר לכתחילה להשהותן בביתו, ואין צריך למוכרן לגוי. (שו”ע תמב ס”ג וד’).

  • אף מי שמחמיר שלא להשאיר בביתו חמץ בימות הפסח, מותר לו לכתחילה לקנות לאחר הפסח חמץ שנמכר לגוי כדת וכדין, ומותר באכילה אפילו הוא חמץ גמור וכל שכן בקמח שיש להתיר לקנותו לכתחילה. (אגרו”מ או”ח ח”ד סי’ צה, אול”צ פ”ט ה, הליכו”ש פ”ו או’ ט’, ובס’ ללקוט שושנים – בחבוט ח”ד עמ’ צט בשם מרן החזו”א זצ”ל, והגרח”ק שליט”א). ויש מחמירים שלא לאכול אחר הפסח מחמץ ואפילו מקמח הנמכר לגוי. (מעשה רב או’ קפא, תשובות והנהגות א’,  שט).

  • העובדים במשרדים שבהם ההנהלה אינה שומרת מצוות ואינה מקיימת מכירת חמץ, עליהם לשים לב במוצרים שיש בהם חשש לתערובת חמץ, שאחר הפסח אסורים באכילה.

  • אין חשש במה שמוכר את החמץ ע”י כמה רבנים שונים. (שו”ת מנח”י ח”ו לח, שו”ת פרי השדה ח”ג סי’ צא או’ ד’).

  • אין לרכוש חמץ לאחר הפסח במכולות ובקיוסקים למיניהם, עד שיראה שיש שם אישור שמוצרי החנות נמכרו כדת, ויראה להבחין בתאריך האישור, ואין לסמוך בזה בע”פ על דברי המוכר כשאינו שומר תורה ומצוות, ומיהו כשמראה תעודת כשרות, אפילו אם בעל המכולת אינו בחזקת שומר תורה ומצוות, אין להחמיר. (אג”מ או”ח ד’ סי’ צה, שו”ת יחו”ד ג’  כח).

  • ניתן לטלפן לחברו או לרב ולמנותו להיות שלוחו עבור מכירת החמץ, וכן מועיל גילוי דעת ע”י שליחת הודעה, דרך מכשירים סלולריים. (הגריש”א הב”ד באשרי האיש עמ’ שלד, אול”צ פ”ט ב’).

  • באופן עקרוני מותר למכור את החמץ עד יום שישי בבוקר (בשעה 11:19) (שו”ע תמג ס”א), אולם יש להזדרז ולעשות זאת בימים שקודם החג.

בדיקת חמץ

  • בבית שיש בו ילדים קטנים כל המקומות צריכים בדיקה, מלבד המקומות הגבוהים ביותר שאין ידם מגעת שם ואין רגילות להניח שם חמץ, כגון על זיזי התריס, ‘אינטרסול’ (בוידים), וכדומה. (מג”א תלג ח’, מ”ב ס”ק יט).

  • מכונית, חייבת בבדיקה בליל י”ד אף אם עברה ניקוי ושטיפה יסודית קודם לכן, ואחר הבדיקה שבביתו תיכף ירד לבודקה לאור פנס ולא לאור הנר, ואין להסתפק בתאורה הפנימית שברכב, כיון שצריך בדיקה בחורים וסדקים, ולא יברך שנית על בדיקה זו. (שו”ת יחוו”ד ח”א סי’ ה, אול”צ פ”ז ט’, הליכו”ש פ”ה ה’). ורבים מסתפקים בניקוי ובשטיפה שעושים לרכב קודם לכן. (ונראה שסמכו שדינה כאכסדרה ראה שו”ע סי’ תלג ס”א, הליכו”ש שם. וע”ע בחק יעקב סי’ תלג ס”ק יז, ובמגן האלף סי’ תלו סק”ט, דתקנת ‘בדיקה’ לאור הנר היתה דווקא בבית. ועי’ ברמ”א סו”ס תלג).

  • מחסן, חייב בבדיקה לאור הנר בליל י”ד, אא”כ בדעתו למכרו לגוי. (מ”ב סי’ תלו ס”ק יא, אול”צ עמ’ פ, הגר”מ אליהו בס’ על החגים עמ’ 57). אולם אם יודע שלא השתמש שם בחמץ, וכן שלא נכנס לתוכו באמצע סעודתו, או ששלח ילדים להביא דברים משם, אין צריך בדיקה. (מ”ב תלג ס”ק יד).

  • כיסי הבגדים חייבים בבדיקה, אולם לא נהגו לבודקן לאור הנר אלא יש לנערן היטב, (מ”ב תלג מז, הגרי”ש בס’ הערות לפסחים ח:, שבה”ל ח”א סי’ קלו), ואין חילוק בין כיסים של אנשים גדולים (עי’ מ”ב שם, ומצוי שמכניסים סוכריות וכדו’ לחלקן לקטנים וכדו’), לבין של קטנים. ואם הבגדים כובסו אינם צריכים בדיקה, לפי שנפגמו ע”י חומרי הכביסה. וה”ה בתיקים ובילקוטי הילדים. (אול”צ ז’ יא, חוט שני פ”ד עמ’ פג. ומ”מ טוב לבודקן על ידי מישוש היד, או ניעור).

  • ספרים שרגילים להביאם ע”ג השולחן כל השנה ללמוד בהם, לכל הדעות יש לבודקן ולנערם היטב מחשש לנפילת פירורין לאוכל, ונכון להימנע מלהביאם בפסח לשלחן שאוכל בו. וספרי שירה, וברכונים, שהם מלאים חמץ, יש להצניעם עד לאחר הפסח. (אשרי האיש עמ’ שעט, אול”צ פ”ז י, הגר”מ אליהו בס’ על החגים).

  • עובדים במשרדים ובמקומות עבודה שונים, שיש להם ארונות ומגירות פרטיים, חייבים בבדיקת חמץ בליל י”ד לאור הנר ובברכה, ואם הזמן דחוק או שהמקום סגור, יבדקו קודם שעוזבים את המקום ולאור הנר (אפילו ביום) וללא ברכה. (שו”ע סי’ תלו ס”א ובמ”ב, הגר”ז תלב ס”ח, הליכו”ש פ”ה ד’). ובחדר העבודה והמשרד, חובת הבדיקה מוטלת על מנהלי המקום, ואם אינם בודקים או שאינם שומרים מצוות, חובת הבדיקה חלה על העובדים ולא די בשטיפת המקום. (הגר”ז תלו ס”ג, סידור הפסח כהלכתו פי”ב סעיף ט’, אול”צ פ”ז יד). ואם המקום סגור בימי הפסח ונמכר לגוי, אינו צריך בדיקה כלל, ונכון שיעשו בכה”ג מכירה ביום י”ג בניסן. (עי’ מ”ב תלו ס”ק לב).

  • בעלי חנויות (אפי’ שאינם מיועדים לממכר אוכל), ומכולות, חייבים בבדיקת חמץ בליל י”ד לאור הנר ובברכה, (שו”ע סי’ תלג ס”ג, מ”ב ס”ק יד), ואם עוזבים את החנות קודם ליל י”ד, יבדקו ביום לאור הנר וללא ברכה,  ואם דרים בסמוך לחנותם רשאים לפטור בברכה אחת את הדירה והחנות ובלבד שיתכוונו. (שו”ע תלב ס”ב, מ”ב סק”ז). וחנויות אוכל שעדיין יש להם חמץ ברשותם, יניחוהו  במקום משתמר ויעשו מחיצה בפניו, ואת שאר החנות יבדקו, ואם החנות מוכרת עדיין חמץ כמו פלאפל וכד’ יבדקו מיד בתחילת הלילה בקצת מקומות שאין שם חמץ, ולאחר שילכו הקונים יגמור הבדיקה. (אול”צ ז’ ב’).

  • המתארח בבית מלון בליל י”ד – יום חמישי, חייב לבדוק את חדרו בברכה, ואם מגיע ביום י”ד – יום שישי, יברר אם בדקו קודם לכן את החדר, (ובדר”כ בבתי מלון לא בודקים לאור הנר רק מנקים), ואם לא בדקו, יבדוק לאור הנר ובברכה. (שו”ע תלז סעיף א’ – ד’, שו”ת מנחת שלמה ח”ב סי’ נח, שבט הלוי ח”י סי’ סח).  ועליו להוציא מחדרו את בקבוקי החמץ שבמקרר. (מנח”ש שם).         

  • חדר מדרגות, חייב בבדיקת חמץ וכן המעלית. (שעה”צ תלג ס”ק לו), ונכון שהשכנים יסכמו ביניהם שכל דייר יבדוק את הקומה שלו. (אול”צ פ”ז יב, הגרי”ש הב”ד ב’דרשו’ שם הע’ 16).

  • מרפסת בין פתוחה ובין מקורה, חייבת בבדיקה, ואם אינו יכול לבודקה ע”י נר מפני הרוח, יבדוק ע”י פנס. (שו”ע תלג ס”ו, והאידנא אוכלים שם ודאי חמץ. וע”ע בשו”ת קנין תורה ח”ג סי’ פג).

  • רשאים בני הבית לכתחילה לסייע לבע”ב בבדיקה, וטוב שיהיו זכרים וגדולים מגיל י”ג שנה, ומיהו אינו מעכב. (שו”ע תלב ס”א, ובמ”ב סק”ח, ובמ”ב תלז ס”ק יח)

  • אדם שמחפש רק אחר העשרה פתיתין שהוחבאו קודם לכן על ידי בני הבית, לא קיים מצוות בדיקת חמץ, וברכתו לבטלה. (שלמי מועד).

  • מותר לדבר באמצע הבדיקה בדברים שהם צורך הבדיקה, אבל בדברים אחרים טוב שלא לדבר ומיהו בדיעבד אינו הפסק. (שם), ואם היה צריך לנקביו, רשאי לברך ‘אשר יצר’ באמצע הבדיקה. (מבית לוי ח”א עמ’ כב).

  • טוב להניח מעט מלח בקערה שמוליך הבודק עימו. (בא”ח פ’ צו או’ ו’).

  • אם יש חמץ במקומות שקשה טכנית להגיע אליהם, די בביטול. (שו”ע תלח ס”ב). ועל כן פירורי לחם וכדומה שנפלו תחת המדף הקבוע במקרר ולא יגיע אליהם אא”כ יפרק הברגים, וכן חמץ שנפל בין ארון קיר לקיר הבית, או מתחת לארון כבד, וכן מצוי ברכב במקומות שאין אליהם גישה, רשאי לסמוך לכתחילה על הביטול שאומר אחרי הבדיקה. (חוט שני – פסח פ”ב ס”ק יא, הגרי”ש זצ”ל – קונט’ הליכות והנהגות  פסח).

  • תנורי אפייה, תבניות וכדו’, שסוגרם ולא משתמש בהם בכל ימי הפסח, אין צריך לנקות ולהסיר את השומנים הדבוקים בדפנותיהם, ורק יסיר את החמץ שבעין. (שו”ע תמב ס”ח, ועי’ בשו”ת יבי”א ח”ז חאו”ח סי’ מג,  הליכות מועד עמ’ עא).    

  • אחר הבדיקה יבטל את החמץ ויפקירו, ועליו להבין מה שמוציא מפיו, ואם אמר בלשון ארמית או בלשון הקודש ולא הבין את משמעות הביטול וחשב שזו בקשה בעלמא, לא קיים מצוות ביטול. (רמ”א תלד ס”ב, חק

יעקב ס”ק יא, גר”ז שם ס”ח).

שריפת חמץ

  • יש לשים לב לרוקן את פחי האשפה שבביתו ושבחצרו ושבחדר המדרגות שבבנין המגורים. (אגרו”מ או”ח ח”ג סי’ נז, שו”ת מנחת יצחק ח”ד סי’ נו, שבט הלוי ח”א סי’ קלז). אולם אם זרקו החמץ קודם זמן איסורו לפח האשפה הציבורי שברה”ר ולא פינוהו, אין עליו עוד חובת ביעור. (מ”ב תלג ס”ק כח, הליכו”ש פ”ח דבה”ל או’ כד). וראוי להשליך החמץ שלא מתכוין לשורפו לפח האשפה שברשות הרבים, כבר בי”ג ניסן כדי שיספיקו עובדי העירייה לפנותו קודם זמן איסורו. (שו”ע סי’ תמה ס”ג, חזו”ע עמ’ סה, הגר”מ אליהו בס’ על החגים עמ’ 63).

  • יש להמתין ולומר את נוסח הביטול רק אחר שנשרף החמץ ונעשה פחמין, ולא מיד לאחר שזרקו לאש. (רמ”א תלד ס”ב, ובמ”ב סי’ תמה סק”א).

מב. יש לשמור לשריפת חמץ לפחות כזית חמץ (27 גרם), כיון שפחות מכזית בטל ואינו מקיים מצוות עשה ד’תשביתו’. (מ”ב תמה סק”י, אול”צ פ”ז הכ”ב)

  • אין לעטוף את פתיתי החמץ בנייר כסף, כיון שאין האש שולטת בתוכם רק מבחוץ. (מ”ב תמה סק”א, כה”ח סק”ג). ואם שורף מלבד הפתיתין עוד חמץ, אין לחוש. (מ”ב שם סק”י).

  • ראוי שלא לשפוך נפט לפני שריפתו, ויקפיד בזה עכ”פ בכזית מן החמץ. (מ”ב שם סק”י, הליכו”ש פ”ו י’).

 

 

תענית בכורות

  • בכור שקשה עליו התענית רשאי לפטור עצמו מהתענית ע”י שישתתף בסיום מסכת, ובלבד שישתתף בסיום ולכתחילה יאכל ‘כזית’ מזונות, או רביעית יין, וגם ‘כזית’ תמרים מהני, (חזו”ע עמ’ ריב, אול”צ יב א’). אולם בדיעבד כשאינו מוצא עוד סיום, או שאין די בכיבוד, סגי באכילת תמרה או סוכריה אחת, (שלמי מועד עמ’ שמט, וע”ש שבשעה”ד כגון שהוא אנוס ואינו יכול להצטרף לסיום, יישמע הסיום דרך הטלפון. אשרי האיש עמ’ שסג בשם הגריש”א). ומי ששלחו לו עוגה או יין ממקום הסיום ולא השתתף בסיום, או שבא בגמר הסיום, לא עשה כלום ולא פטר עצמו מחיוב התענית. (הליכו”ש עמ’ קפ,אשרי האיש, חזו”ע, אול”צ שם). ונכון שיבין את הנאמר בסיום. (הגר”ח פלאגי’ בס’ חיים לראש, חזו”ע עמ’ ריב).  

מלאכה בערב פסח

  • אסור להסתפר לאחר חצות היום (ב- 12:39) ע”י ספר יהודי ואפילו בחינם, והמספר אינו רואה סימן ברכה מכספו, והאיסור הוא בין על הספר ובין על המסתפר, והמקילין בזה יש לגעור בהם. (שו”ע תסח ס”א וס”ה). ומ”מ מותר לגלח הזקן בעצמו אחר חצות. (עי’ מ”ב סק”ז, ובשו”ת אול”צ פי”ג א’ בביאורים. ובשו”ת תורת מאיר סי’ פט).

  • אין לכבס הבגדים לאחר חצות היום, ומיהו לגהץ או לתקן מעט את הבגדים הנצרכים לחג, מותר. (שו”ת בית דוד סי’ רצט, וע”ע במ”ב שם סק”ז דכל שמותר בחוה”מ וכו’, חזו”ע עמ’ קצג)

אכילה בערב פסח

  • אסור לאכול מצה כל יום שישי י”ד ניסן ואין חילוק בין מצת עבודת יד לבין מצת מכונה, ואפילו מצת חמץ אין לאכול. (שו”ע תעא ס”א, מקראי קודש פסח ח”ב סי’ כה). וקטנים פחות מגיל חמש מותרים באכילת מצה. (רמ”א שם ס”ב, הגדה של פסח להגריש”א עמ’ 18). ויש שנהגו שלא לאכול מצה מר”ח ניסן. (מ”ב שם ס”ק יב). אולם חרוסת, כרפס ושאר הדברים הנאכלים בלילה אין איסור כלל באכילתם כל יום י”ד. (רמ”א סי’ תעא ס”ב, ובס’ הליכות עולם פ’ צו).

  • כמו כן אין לאכול עוגות ועוגיות העשויות מקמח מצה במשך כל יום שישי מהבוקר. (רמ”א תעא ס”ב, חזו”ע עמ’ קצט, אול”צ יג ג’, אשרי האיש עמ’ שע). אבל קציצות בשר העשויות מקמח מצה וביצים שנתבשלו, מותרים, וקציצות המטוגנות בשמן עמוק, דינם כבישול. (שלמי מועד עמ’ שמה). וכן עוגות העשויות מבטנים, קוקוס, קמח תפו”א וכדו’, מותרים באכילה כל היום.

  • מותר לאכול אורז לנוהגים היתר באכילתו בפסח, (והנוהגים איסור בקטניות, גם בער”פ אין להתיר, הגרי”ש זצ”ל הב”ד בסידור הפסח כהלכתו), תפו”א, דגים, בשר, ופירות כל היום. ומ”מ לא ימלא כריסו מהם, ובפרט משעה עשירית (ב: 15:54) יראה להימנע מהם. (שו”ע סי’ תעא ס”א).

הנהגות כלליות – ערב פסח

  • כשגומר לאכול חמץ ידיח ויצחצח שיניו היטב, שמא יבוא לבלעו אחר זמן איסורו, ומי שיש לו בשיניו סדקים ובקעים, יש לו להשתמש באמצעות חוט ‘דנטלי’, וקיסם. (בא”ח פ’ צו או’ ח’).

  • נכון ומומלץ לשקול את הכזיתות מבעוד יום ולהניחם תוך שקית שלא יתייבשו, (שו”ע סי’ תק ס”ב, כה”ח סי’ שו או’ סג, אשרי האיש עמ’ שפז, עמ’ שצ), ומ”מ אם לא עשה כן ואינו יודע לכוון כמות הכזית, יש להקל ולשקול גם בחג עצמו (במשקל מכני ולא דיגיטלי). (שו”ע שו ס”ז, שש”כ עמ’ תעא, אול”צ ח”ב פכ”ה או’ ב’).

צורת ההסיבה

  • יש להישען על כר וכסת, או על כסא עם משענת, ואם היטה עצמו באוויר אין זה דרך היסבה וחרות. (מ”ב תעב סק”ז, אול”צ עמ’ קנד, הגריש”א -והגית- פסח).

  • אותם אלו שמסיבים בצורה זו, שרק ראשם מוטה לשמאל, או שמיסבים על גבם, אינם יוצאים יד”ח הסבה, אלא צריכים להטות גם את
    גופם לצד שמאל,
    (הסדר הערוך פ”מ הע’ 2, חוט שני פי”ז סק”ו), ולדעת כמה
    פוסקים צריך להטות את רוב גופם בזווית של 45 מעלות, היינו בין
    תנוחת שכיבה לתנוחת ישיבה.
    (אול”צ עמ’ קנד, הגש”פ להגריש”א עמ’ 22 משכ”ב).

מדיני הסדר

  • קדש:יקח כוס המכילה לא פחות מ- 86 סמ”ק, ויקפיד לשתות  את כולה ובדיעבד אם שתה רוב רביעית (44  סמ”ק – רבע כוס חד פעמי), יצא יד”ח, ואם הכוס גדולה, ישתה לכתחילה את רובה, ועל כן לכתחילה לא יקח כוס שמכילה נפח גדול, כדי שיוכל לשתות רביעית יין וגם רוב כוס.

(שו”ע תעב ס”ט, מ”ב ס”ק לג, כה”ח או’ סו). גם קטנים שהגיעו לחינוך (גילאי 5-6 ומעלה),

מצוה להניח לפניהם כוס המכילה רביעית כמו הגדולים, אבל אינם צריכים לשתות יותר ממלא לוגמם. (30-35 סמ”ק). (שו”ע תעב סט”ו, ביה”ל רעא סי”ג ד”ה והוא). אולם ילדים פחות מגיל 5 אין חיוב להשאירם ערים במהלך הסדר. (הגריש”א הגדה של פסח עמ’ 18).

  • ולכתחילה יזהרו לשתות הרביעית בבת אחת ללא הפסק,
    ובדיעבד אפילו הפסיק כמה פעמים יצא, רק לא ישהה יותר מכדי שתיית רביעית
    (3-4 שניות). (רמ”א תעב ס”ט, מ”ב שם, בא”ח צו או’ כט), ובדיעבד אפי’ הפסיק בשתייה עד ב’ דקות, יצא יד”ח. (חזו”ע עמ’ טז, אול”צ עמ’ קנו).

  • נכון שכל המסובים אנשים ונשים יגביהו בידם את הכוס בשעת הקידוש גם אם אינם מקדשים בפני עצמם אלא יוצאים ידי חובה בברכת המקדש. (הליכו”ש עמ’ רלט).

  • יכוין בברכת שהחיינו שבקידוש על היו”ט, ועל מצוות הלילה, דהיינו מצה ומרור וסיפור יציאת מצרים, (ברכ”י תעג סק”א, כה”ח שם סק”א, אול”צ עמ’ קסא). ובני ספרד צריכים לכוין בברכת הגפן שבכוס הראשונה לפטור כוס שניה.

  • מי שמצד מזגו יכול לשתות ד’ כוסות יין, ייקח יין ולא מיץ ענבים. ואם קשה לו יערב חצי כוס יין וחצי כוס מיץ ענבים, ולפחות יעשה כן בכוס הראשונה. (דיין עדיף ממיץ ענבים, חדא שרוב היינות אינם מבושלים, ואין בהם סוכר, שו”ע רעב ס”ח, ובמ”ב שם ס”ק לט, ועוד דביין מקיים שמחת יו”ט, ומשום דמשכר, וגם דהוי דרך חירות, הגדת הגר”מ פינשטיין זצ”ל, מקראי קודש להגרצ”פ ח”ב עמ’ קלא, שיש להחמיר בזה יותר מקידוש דשבת, ועי’ שבות יצחק פסח פ”י בשם הגריש”א, אול”צ עמ’ קנז), ונשים וקטנים, יכולים לקיים לכתחילה ד’ כוסות במיץ ענבים. (שם).

  • ורחץ: אע”פ שאין מברכין על הנטילה אין ראוי לדבר עד אחר ברכת ואכילת הכרפס. (חזו”ע דיני הסדר עמ’ לב).

  • כרפס:באכילת הכרפס אין צורך בהסיבה. (ברכ”י תעג ס”ק יד, בא”ח צו או’ לב), ויאכל הימנו פחות מכזית ויכווין לפטור בברכת בפה”א גם את המרור שיאכל אח”כ בסעודה. (שו”ע תעג ס”ו ובמ”ב שם). ויטבילנו בחומץ או במי מלח, ואם טובלו במי לימון, יקפיד שיהיה בהם רוב מים. (כה”ח קנח או’ מ. וע”ע שער המלך ברכות פ”ו סוף הלכה א’, וטוב יותר אם יערב שם רוב מים, עי’ אול”צ עמ’ קסא, וחזו”ע פסח- כרפס עמ’ לה).

  • יחץ:בוצע בידו ולא בסכין, וישתדל לבצוע צורת דל”ת וא”ו, וחלק הוא”ו יניחו לאפיקומן, והדל”ת בין המצות. (שו”ע תעג ס”ו, ובא”ח פ’ צו או’ לג). ובמצות קשות קשה לעשות כן, לכן בשעת חצייתו יכווין אותיות אלו במחשבתו. (כה”ח שם או’ קיח).

  • מגיד:גם הנשים והבנות שהגיעו לחינוך חייבות באמירת ההגדה ובשאר מצוות הנוהגות בלילה הזה, (שו”ע תעב סי”ד), ומ”מ אם קשה להם לומר מילה במילה, די שישמעו מבעליהן ויצאו יד”ח מדין שומע כעונה. (כנה”ג סי’ תעא, חזו”ע עמ’ מח), ואם אינן יכולות לשמוע את כל ההגדה מחמת טרדות הילדים, צריכות להקפיד לכל הפחות להיות בחלק האחרון של ההגדה מ”רבן גמליאל אומר כל שלא אמר שלשה וכו” עד חתימת ההגדה בברכת גאל ישראל. (מ”ב ס”ק סד בשם החיי”א). וגם את ההלל יקפידו לומר או לשמוע היטב. (עי’ ביה”ל תעב ד”ה שלא כסדר).

  • כשהבנים הנשואים מתארחים אצל ההורים ויש לבנים אלו בנים שהגיעו לחינוך, ישתדלו לספר לבניהם סיפור יציאת מצרים ולקיים בעצמם מצוות והגדת לבנך, ולא יסמכו על מה שהסבא או עורך הסדר מספר. (אול”צ עמ’ קסד).

  • יש להיזהר שלא לדבר דברי חולין בזמן אמירת ההגדה ורק לצורך גדול, מותר. (זוה”ק פ’ בא מ:, החיד”א בס’ לב דוד, של”ה, הוב”ד בכה”ח תעג או’ קלג, חזו”ע עמ’ נז).

  • אין לאכול ולשתות בזמן אמירת ההגדה. (מ”ב תעג סק”ד, ובביה”ל ד”ה הרשות, אול”צ עמ’ קסא), ובשעת הצורך, יש להקל בשתיית משקאות קלים. (הליכו”ש עמ’ רסח, ועי מ”ב שם ס”ק טז). ומותר ליתן לקטנים לאכול ממתקים, כדי שלא יירדמו.

 

  • רחצה:יטול ידיו בברכה, ונכון שיגע במנעליו ויטנפם קודם הנטילה, ובפרט אם יודע שידיו נקיות ולא הסיח דעת משמירתם. (ביה”ל תעה ד”ה יטול, ואי”ז גרם ברכה שאינה צריכה, לפי שעושה כן להסתלק מן הספק, די”א דאפי’ ודאי לא הסיח דעתו

    נטילה קמייתא לטיבולו במשקה לא עלתה לו, ראה שו”ע קנח ס”ז, ועי’ חזו”ע עמ’ סד, וצ”ע). וכן יעשה אם כשנטל ידיו בראשונה, שכח ובירך ענט”י. (כה”ח סי’ תעג סק”ז).

  • מוציא מצה:יש להשתדל מאד לקחת לכזיתות המצווה (ולא לסעודה) של הלילה הראשון לו ולכל בני ביתו, מצות עבודת יד ולא מצות מכונה, אבל בשאר הסעודות שבימי הפסח רשאי לאכול לכתחילה גם מצות מכונה שנעשו בהשגחה מהודרת. (הר צבי חאו”ח סי’ ו’, ובאול”צ עמ’ קלג  החמיר אפי’ בדיעבד, ובשו”ת יחוו”ד ח”א סי’ יד בהערה, כ’ דראוי לחוש ולהחמיר. וכ”כ בחזו”ע עמ’ רכא. ובהליכו”ש עמ’ קנז, כ’ שיוצאים יד”ח אף לכתחילה במצות מכונה, ומיהו יש ‘להדר’ במצות עבודת יד. ומ”מ גם המקילין, יזהרו שתהיה המצה שיוצאים בה ידי חובה, שמורה משעת קצירה. שו”ע תנג ס”ד).

  • הידור חשוב הוא ליקח למצת מצוה ממצות שנעשו לאחר חצות היום בערב פסח, ואפי’ מצה אחת ממצות אלו. (שו”ע תנח ס”א, מ”ב סק”ג בשם האחרונים. חזו”ע עמ’ קסז כ’, ‘דבדיעבד’ יוצאים גם יד”ח במצה שנאפת קודם ער”פ).

  • שיעור המצה – שיעור כזית: תלוי בסוג המצה, במצות רכות עבודת יד, יש לשקול שיעור 38 גרם, ובמצות קשות עבודת יד שיעור של 20 גרם. (כיון ששיעור כזית הוא לפי מידת נפח, אול”צ עמ’ קסד, הליכו”ש עמ’ ריב, הגדה של פסח להגריש”א). ולחולים זקנים וקטנים שאכילה זו קשה עליהם, יש להקל במצות עבודת יד קשות בכ- 12-13 גרם. ובמצות רכות 25 גרם. (שו”ת חזו”ע סי’ כח).

  • חייב לאכול את המצה והכורך והאפיקומן בהסבה, אכל ולא היסב לא יצא יד”ח וחוזר ואוכל בהסבה. (שו”ע תעב ס”ז), ואשה שלא הסבה, לבני אשכנז יצאה ידי חובה, (רמ”א תעב ס”ד), ולבני ספרד, י”א שיצאה ידי חובה, (שו”ת חזו”ע סי’ ד), וי”א שלא יצאה יד”ח. (אול”צ עמ’ קנה).

  • מעיקר הדין רק עורך הסדר שבירך המוציא ועל אכילת מצה, צריך לאכול כזית מכל אחד, אבל שאר המסובין שאין אוכלים מהמצות שבירך עליהם בעה”ב (לפי שלא מספיק בדר”כ לכולם), יכולים לכתחילה לאכול רק כזית אחד. (עי’ היטב ביה”ל סי’ תעה ד”ה כזית, שבות יצחק בשם הגריש”א, הליכו”ש בשם הגרשז”א, חזו”ע עמ’ סח. ויש מחמירים עי’ אול”צ שם).

  • זקן או חולה וכן כל אדם שהלעיסה קשה עליו מחמת כל סיבה שהיא, רשאין להרטיב את המצה או להשרותה במים (ואם אי אפשר במים, רשאין אף בשאר משקין), לזמן מועט, אבל שאר כל אדם לא ישרה את המצה במים בכזיתות של המצווה. (שו”ע סי’ תסא ס”ד, ובמ”ב ס”ק יז וי”ח).

  • מרור:נכון לטבול את כולו בתוך החרוסת מתחילתו ועד סופו וינער החרוסת ויברך על אכילת מרור ולא יאכלנו בהיסבה. (שו”ע תעה ס”א, פרי חדש, אול”צ עמ’ קעא, חזו”ע עמ’ פט).

  • שיעור המרור 27-30 גרם חסה, ולחולים זקנים וקטנים יש להקל בכ- 19 גרם חסה. (אול”צ עמ’ קסד).

  • כורך:אין לדבר ולהסיח דעת בעניינים אחרים משעת ברכה על אכילת המצה עד אחר גמר אכילת הכורך. (שו”ע תעה ס”א), ובדיעבד אם סח אינו חוזר ומברך על אכילת הכורך. (מ”ב ס”ק כד).

  • שולחן עורך:לא ימלא כרסו בסעודה כדי שיהיה לו קצת תאווה לאכילת האפיקומן שאם אכלו אכילה גסה, לא קיים המצוה. (רמ”א תעו א).

  • יזדרזו מעט באכילת הסעודה כדי שיספיקו לאכול את האפיקומן וכן את אמירת ברכת ההלל קודם חצות הלילה (ב- 12:39). (וראה להלן).

  • הזרוע שנהגו לצלותו אין לאכלו בליל פסח, והוא הדין בשר ועופות, אין לאכלם צלי בלילה זה, וביום מותר. (שו”ע תעו ס”א).

  • צפון:יאכל האפיקומן בסוף הסעודה בהסיבה, ויקפיד לסיים אכילתו קודם חצות לילה. (ב- 12:39). (שו”ע תעז ס”א).

  • ברך:צריכים כל המסובין לתפוס את כוס היין ביד ימינם בלא סיוע יד שמאל במשך כל זמן ברכת המזון ולהגביהו טפח מן השולחן. (שו”ע קפג ס”ג, ס”ד, ועי’ חזו”ע עמ’ קטו משכ”ב). ועל פי הסוד יש למזוג את היין במים בכל הד’ כוסות. (בא”ח צו או’ כח).

  • הלל:לכתחילה יש להיזהר לסיים גם את ההלל בברכתו קודם חצות לילה, (רמ”א תעז ס”א), ובדיעבד אם עבר חצות, יברכו על ההלל (ועל הכוס הרביעית לבני אשכנז). (מעשה רב בשם הגר”א ס”ס קפז, פשטות המ”ב תעז סק”ז, כה”ח או’ יד, חזו”ע עמ’ קכד, הגדה של פסח להגריש”א עמ’ 27), וי”א דסב”ל ולא יברכו על ההלל. (אול”צ עמ’ קעג).

  • נרצה:אחרי אכילת האפיקומן אסור לאכול עוגות, פיצוחים וכדו’, כל הלילה. (שו”ע תעח). וכן אין לשתות, ומ”מ בשעת הצורך, כגון שחש צמא, מותר לשתות משקאות קלים ותה וקפה. (ברכ”י תפא, מ”ב תפא סק”א, הגדה של פסח  להגריש”א,

אול”צ עמ’ קעד, חזו”ע עמ’ קיב).

  • יש נוהגים שלא לקרות קריאת שמע שעל המיטה בלילה זה, (רמ”א סי’ תפא ס”ב), וע”פ הקבלה קוראים כמו בכל לילה. (בא”ח צו לח).

  • נוהגים למזוג כוס יין נוסף וקוראים אותו כוס של אליהו, (מ”ב תפ סק”י), ויש מקפידין שיהא כוס מיוחד בגודלו. (מנהגי חת”ס סי’ י’, כה”ח ס”ק טוב), ורשאי לקדש עליו בבוקר, ובתנאי שהקפידו לכסותו כל הלילה. (שו”ע רעב ס”א).

דינים והנהגות כלליות

  • ישנם מוצרים שמותר להשתמש בהם גם ללא כשרות לפסח: .
    איפור
    (מייקאפ, רימל, תוחמים), שפתונים (לייפסטיק) מכל החברות (ג’ד, לוראיל, קרליין, וולף, ריבלון), בשמים מכל החברות, קרמים ומשחות רפואיות לשימוש חיצוני על העור מכל הסוגים והחברות, סבון מכל החברות, משחת שיניים, טיפות עיניים ואוזניים, משאפים. ויש הנמנעים מלהשתמש במוצרים אלו ללא כשרות לפסח, אולם מעיקר הדין אין כל חשש דלא מעורב בהם חשש חמץ, וגם שכבר נפגמו ונפסלו מאכילת כלב. (ע”פ בירור מומחי כשרות. וע”ע במדריך הכשרות של בד”ץ העד”ח – פסח עמ’ 125, שו”ת תורת מאיר סי’ צא , שמעתתא עמיקתא – פסח עמ’ 129).

  • המוכר חלקים מדירתו לגוי במכירת חמץ, וצריך להכנס לשם בפסח להוציא חפצים וכדו’, רשאי להכנס ולצאת מיד, וכן בארונות ומגירות המכורים לנכרי. (כיון שכותבים בשטרי המכירה שהגוי מסכים זכות דריסת רגל במקומות המכורים לו).

  • ראוי להדר בכל שבעת ימי הפסח לאכול מצה שמורה משעת קצירה. (ביה”ל סי’ תנח ד”ה טוב, בשם הגר”א, ברכ”י שם או’ ח’).

  • עוגיות רבות בפסח ברכתן שהכל ולאחריהן בורא נפשות, לפי שעשויות מקמח תפו”א, או מבטנים ושקדים טחונים היטב, וכן נעשות מפרי הקוקוס, ויש לשים לב דמתוך הרגל של כל השנה רבים מברכין עליהם מיני מזונות, ומ”מ בדיעבד יצא יד”ח. (בית מאיר סי’ רב ס”ו, הליכו”ש פסח עמ’ שלז, שערי ברכה עמ’ תרמג).

  • ברכת מצה מטוגנת בביצה וכדו’: אם טוגנה בשמן עמוק, והיינו עד שתתכסה המצה ואפילו מצד אחד, אם יש בכל חתיכה כזית (שני שליש מצה מכונה), ברכתה המוציא ולאחריה ברכת המזון, ואם החתיכות פחותות מכזית (כפי שמצוי בדרך כלל), ברכתן מזונות ולאחריהן מעין שלש. ואם טוגנו במעט שמן רק כדי שלא ידבקו וישרפו במחבת, ברכתן המוציא אפילו אין בהם כזית. ואם טוגנו בריבוי שמן בכמות שיש בה כדי ליתן טעם (וזהו הטיגון המצוי בדר”כ, שאיננו בשמן עמוק), אם אין בהם כזית, לדעת המ”ב ברכתן מזונות, ולדעת החזו”א ברכתן המוציא, ומספק יש לאכלם תוך הסעודה, ואם יש בהם כזית, ברכתן המוציא בכל אופן. (שו”ע קסח ס”י, ובמ”ב ס”ק נה, שעה”צ נב, חזו”א סק”ט, שלמי מועד עמ’ שמה, ושש”כ פ”א הע’ רה. וע”ע כה”ח שם או’ פה גבי ‘הקניידלך’ וכדו’).

  • כשמצרפים את המצות ללחם משנה בשבת ויו”ט יש להקפיד שלא יהיו חסרים ושבורים בצדיהם, (וראה בשערי תשובה סי’ רעד בשם החכם צבי).

  • מותר לעלות לבית העלמין בחודש ניסן מלבד בימי החג וחול המועד, ואין חילוק בין שנה הראשונה לפטירה לבין שאר השנים. (שו”ת דבר משה – אמריליו חיו”ד סח, שו”ת מלמד להועיל ח”ב עמ’ סד, ציוני הלכה עמ’ תריג בשם מרן הגריש”א זצ”ל. ספר ‘רבינו’ עמ’ רד בשם מרן הגרע”י זצ”ל, שו”ת תורת מאיר סי’ פח).

הלכות הנוהגות בשנה זו

  • בשנה זו ראוי להיזהר ולהכין את המי מלח לטיבול הכרפס קודם השבת. ואם לא עשה כן, יטבול במי לימון או חומץ, או יכין מי מלח מועטים בקערה קטנה. (ע”פ השו”ע סי’ שכא ס”ב, מ”ב סי’ תעג ס”ק כא). כמו כן יש להכין את החרוסת, קודם השבת. (משום איסור טוחן ולש, עי’ שו”ע סי’ שכא סי”ב וסט”ז).

  • חמץ שנמכר לגוי כהלכה, נחלקו הפוסקים האם מותר לאכלו ביום שבת שלאחר שביעי של פסח מכמה חששות, וע”כ לכתחילה ראוי להימנע מלאכול חמץ, ויאכלו מצה בסעודות השבת. (מענין מוקצה, עי’ שער המלך הל’ יו”ט פ”א הכ”ד, פרי מגדים תצח סק”ז, אור שמח הל’ יו”ט ד’, וע”ע ביה”ל סי’ תרסה ד”ה אתרוג. וע”ע בהליכו”ש עמ’ שמב בשם מרן הגרשז”א זצ”ל שאסר, גם בשו”ת אול”צ עמ’ קי, כתב דראוי להימנע, ע”ש מילתא בטעמא. ומ”מ משום גזל וחסרון סמיכות דעת במכירה אין לחוש, לפי שהאידנא כותבים בכל השטרות שהגוי מסכים שישתמשו בחמץ ויבואו לכלל חשבון ע”ז. ומרן הגרע”י זצ”ל בשו”ת יחוו”ד ח”ב סי’ סד התיר את השימוש בחמץ).

  • בליל פסח השנה שחל בשבת יש שלא נוהגים לומר ‘שלום עליכם’, ‘אשת חיל’ ‘ואתקינו סעודתא’. (שו”ת רב פעלים סוד ישרים ח”א סי’ יג. וי”א הטעם, משום שנא’ ‘אני ולא מלאך’). ויש שאומרים כבכל שבת רגילה. (אהבת חיים פ’ ויקהל או’ ח’, מאמר מרדכי – אליהו בס’ על החגים עמ’ 87 ושכן המנהג).

  • יש לקרוא פרשת ‘אחרי מות’ בליל שבת או בשבת בבוקר קודם הסעודה, אבל לא יקרא לכתחילה ביום שביעי של פסח. (ע”פ המקובלים לא קוראים תרגום ביו”ט, מחז”ב קונ”א סי’ קנו או’ א’ בשם הרמ”ע מפאנו, בא”ח ש”ש פ’ לך לך או’ ט’, אול”צ ג’ קצז).

 

דרשת שבת הגדול(פרשת מצורע)

ידרוש מורנו הרב מאיר פנחסי שליט”א

בבית הכנסת ‘דרכי דוד’ רחוב תחכמוני 2

בהלכות החג המצויים – הלכה למעשה

בשעה:18:00 (תפילת מנחה בשעה :18:00).

—————————————————————————————————————————————

כמו כן ידרוש הרב שליט”א בבית הכנסת ‘מגן אברהם‘ גבעת שאול רח’ נטרונאי גאון 11 בשעה 19:30 בדיוק! (לאחר מכן תפילת ערבית)

בברכת שבת הגדול שלום!

 

 

צור קשר