Question:
Hello!
I have a question about whether I should convert to Judaism or not, and here’s the story.
My grandmother was a young Jewish girl who lost her entire family in the Holocaust. At the age of 9, she was adopted by a Christian family that saved her life. She grew up Christian and was baptized. After she grew up, she baptized my mother, and lee did the same thing.
I’ve always known the story of my family. I knew we had Jewish blood, but my grandmother didn’t remember much and never wanted to talk about that part of her life before she was adopted.
From an early age, I was always interested in Judaism and as I grew up (now I am 27 years old) I feel a very strong connection with the entire Jewish world. When I decided to learn more about my family’s roots, I discovered that none of the documents had been preserved to confirm my grandmother’s nationality. Last year she passed away and in the meantime all I have are her little memories of her childhood..
Now I feel lost. I don’t know if I should convert to Judaism or if I’m already Jewish enough.
I would love for you to advise me and give me more information.
Thank you in advance.
Answer:
Your question is very important.
According to Jewish law, Judaism is determined by the mother. So if your grandmother remembered that she was Jewish – both, your mother is Jewish and you are Jewish, and you do not need conversion at all.
Although your grandmother and mother have been baptized, this does not harm their Judaism. A Jew cannot convert, and even if he was baptized, he remains a Jew.
However, since this is a very significant and important thing here, which is the clarification of nationality and identity of you, and since until now you have not held yourself as a Jew, you must find out and come to the proof that your grandmother was truly Jewish, and this evidence must be presented to a rabbinical court in your area that is authorized to approve your Judaism. The very story you know about your grandmother may not be enough to confirm Judaism, maybe only her father was Jewish and not her mother. You have to find documents or proof to prove Judaism, or alternatively come to the court with the exact story with witnesses who heard the exact story in order for the court to examine whether this story is sufficient to confirm Judaism.
Therefore, you are tasked with doing root work, to find proof of your grandmother’s parents who were Jewish, such as a written or marriage certificate or burial place in the cemetery, or your grandmother is listed in any document as a Jew, or is listed in any document in her Jewish name given to her at birth, etc.’.
You may very well be Jewish, so you also feel a strong connection and attraction to Judaism. However, in order to determine your identity, you must find evidence and present it to a tribunal that is authorized to approve Judaism. In this way you will be a total man with your identity, they will decide for you whether you are Jewish or not, and so can you marry a Jewish woman without fear.
The tribunal will also be able to help you clarify, and refer you to experts who have the ability to obtain documents, which you alone will not be able to reach. After that, of course, you will be required to perform a circumcision that is the alliance of the Jewish people with the Creator of the world, in all this the tribunal will guide you.
Your identity is the most important thing for you, invest in yourself and find out your identity.
With the blessing of success in the inquiry process.
Sources and reasoning:
על פי ההלכה היהודית לאום הוולד נקבע לפי לאום האם
מתני’ פרק עשרה יוחסין, קידושין ס”ו: כל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הולד כמותה ואיזה זה זה ולד שפחה ונכרית ע”כ.
בדברי המשנה מבואר כי וולד שנולד לאם יהודייה ואב גוי, או לאם נכריה ואב יהודי, מתייחס אחר האם. כך גם פסק השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן ד’ סעיף ה’, כי יהודי שבא על גויה וילדה הוולד כמותה. [זאת בשונה משאר הדתות, בהם מעמד הוולד נקבע לפי מעמד האב].
כך גם מוכיח הסופר עזרא את עם ישראל, מופיע בספר עזרא פרק י’, וְעַתָּ֣ה נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה. כלומר לגרש את הנשים הנכריות ואת ילדיהם, מאחר וילדיהם הינם גויים כמעמד אמותם.
הטבלה לנצרות אין ביכולתה להפסיק את היהדות
בנביא יהושע פרק ז פסוק יא נאמר, חָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָבְר֣וּ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֤ם לָֽקְחוּ֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וְגַ֤ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָׂ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם.
בגמרא בסנהדרין דף מ”ד. איתא אמר רבי אבא בר זבדא, ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. כלומר אין אפשרות ליהודי להפסיק את יהדותו, אף אם חטא והמיר את דתו, נשאר יהודי.
יתר על כן מבואר בדברי הגמרא ביבמות מ”ז: כי אף גר שהתגייר, אין יכולת בידו לחזור לסורו, כי משהתגייר הפך ליהודי שאין בידו להמיר את דתו.
למרות שחכמי הדורות תיקנו הרחקות לאלו המומרים שהמירו את דתם, כעין המבואר בדברי הגמרא על עשרת השבטים והכותים שחכמים עשאום כגויים גמורים. ובשו”ת חתם סופר כתב על פי זה “ונראה לפענ”ד שיש כח בכלל ישראל להוציא המורדים מכלל האומה, ויחזרו לגוים גמורים”. ובסימן ו’ ליקוטים מ”ט כתב עוד כי אם היה יכול היה נוקט בצעד זה כנגד הממירים את דתם בדורו.
אין הפירוש כי צעד זה פועל להפסק הדת, אלא הוא מדיני הרחקות וחומרות על הפורשים מקיום המצוות. משום כך כל הרחקות אלו אינם תקפים לגבי בניהם של האנוסים שהמירו את דתם.
כפי שכתב הנימוקי יוסף ביבמות, וכפי שפסק הרמ”א בהגהתו לשו”ע יורה דעה סימן רס”ח סוף סעיף י”ב, ישראל מומר שעשה תשובה אינו צריך לטבול, רק מדרבנן יש לו לטבול ולקבל עליו דברי חבירות בפני שלשה.
והעלה בתשובת הרשב”ש סימן ס”ח כי בני המומרים הערלים הנקראים אנוסים כשבאים לחזור בתשובה אין להודיעם מצות קלות וחמורות ועונשן ואין לבהלן, אבל יש למושכו חסד ואין צריך טבילה. ובעת המילה מברך להכניסו בבריתו של א”א ומברך גם כן ב’ ברכות על המילה. ואומר לאחר ברכת אשר קידש ידיד מבטן. אלוקינו ואלוקי אבותינו, הצלח נא לעבד הנקרא שמו כך ומשוך אליו חסדך וכשם שהטית לבו לשוב בתשובה שלמה לפניך כן תטע בלבו אהבתך ויראתך ותפתח לבו בתורתך ותדריכהו בנתיב מצותיך למען ימצא חן בעיניך כי יהי רצון ונאמר אמן.
לכן בנידון השאלה, ככל שיוכח שסבתו של השואל יהודיה איננו צריך טבילה ואין צריך להרחיקו מן המצוות. אלא אדרבא יש לקרבו ליהדות ולהצריכו מילה ללא טבילה, כמבואר.
הנדרש לבירור יהדות
עקרונות ויסודות הבירור הנצרך לבירור יהדות, מבואר בשולחן ערוך אבן העזר סימן ג’, כמה דרכים ישנם, חזקה ברורה, עדות של שני אנשים כשרים, עדות של מסיח לפי תומו, גדול שמעיד את שראה בקטנותו וכדו’.
למרות שמעיקר הדין היה מספיק שיבוא אדם ויעיד על עצמו שהוא יהודי, כפי שמבואר בדברי התוספות והראשונים על הגמרא ביבמות מ”ו: תנו רבנן, מי שבא ואמר גר אני יכול נקבלנו, תלמוד לומר וכי יגור “אתך” גר, במוחזק לך. וכתבו התוספות שם דף מ”ז בד”ה במוחזק, אומר רבינו תם, דמיירי דוקא היכא דידעינן דהוה עכו”ם מעיקרא, דאי לא ידעינן נאמן במגו דאי בעי אמר ישראל אני, וכדמוכח בריש פסחים ג’: שהבא לפנינו ואומר ישראל אני נאמן. במקום ריעותא הדבר שונה.
ידועה מחלוקת הפוסקים בנוגע לבירור יהדותם של העולים מברית המועצות במסגרת חוק השבות. דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק ז’ אבן העזר סימן א, כי מעיקר הדין העולים מרוסיה ומצהירים שהם יהודים, נאמנים הם, ורק אם יש רגלים לדבר שהצהרתם אינה נכונה, צריך לחקור ולדרוש היטב, עד שנגיע לחקר האמת.
מנגד דעת הגאון הרב אברהם דוב לווין אב”ד שע”י המועצה הדתית לממונות ולבירור יהדות, כי אין להתיר לעולים מברית המועצות לישא אשה יהודייה עד שיוכיחו את יהדותם. מאחר ונחלקו הראשונים במי שאין משפחתו ידועה לנו אם מתירים לו לישא אשה כשרה בקהל, כפי שהביא בטור אבן העזר סימן ג’. דעת רש”י בקדושין דף ע”ו ע”א ד”ה לא הוזהרו, וכתובות דף כד ע”א ד”ה ואינו נאמן, סובר שאין מעמידים אותו בחזקת כשרות, ואין מתירים לו להנשא בקהל עד שיביא ראיה, שמא עבד הוא, וכן דעת הרמ”ה. אבל ר”ת סובר שאין חוששים אצלו לפסולי קהל, ולדעת הטור אין חוששים אפילו להשיאו לכהונה.
כפי שכתב בספר בית הלל, הובא בבאה”ט אבהע”ז סי’ ב ס”ק ד, מי שבא מארץ אחרת הן איש או אשה או בחור או בתולה או אלמן או אלמנה, צריך ראיה שהוא ישראל, ואף שמתנהגים כדת ישראל ומדברים כלשוננו ויודעים בכל טיב היהודים, אעפ”כ צריכים ראיה, וכן הוא תקנות מדינות ליטא שאין לסדר שום קדושין אא”כ שיש לו ראיה שהוא ישראל ומאיזה משפחה. עכ”ל.
אולם אף דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל אינם אמורים אלא לגבי העולים מחבר העמים, מאחר ורובם יהודיים, לכן במקום כזה ניתן לסמוך על דברי הבא ואומר יהודי אני. אולם בנוגע לשאלה כמו זאת שלפנינו, שבא לפנינו בחור שמוחזק כגוי ונמצא במקום שרובם גויים, וטוען שסבתו יהודייה כפי שסיפרה לו וכפי שידוע הסיפור במשפחתו, עליו להוכיח את יהדותו במסמכים רשמיים או לבסס את הסיפור לפרטיו על ידי עדים כשרים על מנת לבחון אם יש בו די על מנת להוכיח יהדות.
מתווה להוכחת יהדות ליהודי ארצות הברית, התווה הגאון הגדול הרב משה פיינשטיין זצ”ל, על פי שלשת הפרמטרים דלהלן:
רישום לאום יהודי בתעודות.
שם יהודי מובהק.
ידיעת שפה יהודית ומסורת יהודית.
כאשר לבירור יהדות מספיקים שנים מתוך שלשת הפרמטרים הנזכרים.
לכן חשוב מאוד לנסות להשיג תעודות לידה ופטירה של הסבתא מצד האם, לנסות להשיג צילומים של קברי הורי הסבתא או בני המשפחה. תעודות נישואין כתובה וכדו’, כל זה בנוסף לעדויות על שם יהודי או שפה יהודית וכדו’.
קשה הדבר יותר ביהודי ארצות הברית, שם בשונה ממדינות אחרות, לא מופיע הדת במסמכים הרשמיים של המדינה. לכן קשה יותר למצוא תעודות בהם מופיע הלאום.
חשוב לציין כי באגרות משה כתב על נידון דומה שניתן להאמין לסיפור הסבתא, עיין בשו”ת אגרות משה אבה”ע סימן ו’ שכתב בזה”ל, “ובדבר מה שאין ראיה על אם אשתו שהיה יהודית רק מה שהיא אמרה לבתה ולו שהיא יהודית, נראה דלתוס’ ורא”ש יבמות (מ”ז) דבאדם שבא ואמר ישראל אני נאמן משום דרוב הבאים לפנינו בתורת יהדות ישראל הם, אינו דוקא שראינום שומרי תורה ומצוות אלא אף על אמירתם לבד שהוא ישראל הוו הרוב ישראל, משום דעכו”ם לא יאמרו על עצמם שהם ישראלים בכל המדינות שידוע שרובא דרובא דהעכו”ם ואולי כולם הם שונאי ישראל ומתביישים לומר שהם ישראלים וכ”ש באשה שהיא נשואה לעכו”ם שאם היא ג”כ עכו”ם לא תאמר על עצמה שהיא ישראלית ויש להאמינה למה שאמרה שהיא ישראלית וכו'” עכ”ד.
לאור האמור מתבקש שיספיק סיפור זה לבית הדין על מנת להכריע את בירור היהדות בנידון השאלה, אולם מאחר ובנידון השאלה ישנן ריעותות רבות מצד שני, שהרי חיו השואל עד עתה בידיעה שהוא גוי עם סיפור של דם יהודי במשפחה, מצב כזה פוגע בחזקה והדבר נדרש לבירור. נוסף על כך מצב כזה בה עדיין איננו נחשב כבא לפנינו בתורת יהדות, בכדי שנאמר כי רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות ישראל הם.
