שאלה:
שלום!
יש לי שאלה אם אני צריך להמיר את דתי ליהדות או לא והנה הסיפור.
סבתא שלי הייתה נערה יהודייה צעירה שאיבדה את כל משפחתה בשואה. בגיל 9 היא אומצה על ידי משפחה נוצרית שהצילה את חייה. היא גדלה כנוצרית ונטבלה. אחרי שהיא גדלה היא הטבילה את אמא שלי, ולי עשתה את אותו הדבר.
תמיד ידעתי את סיפור משפחתי. ידעתי שיש לנו דם יהודי אבל סבתא שלי לא זכרה הרבה ומעולם לא רצתה לדבר על החלק הזה בחייה לפני שאומצה.
מגיל צעיר תמיד התעניינתי ביהדות וככל שגדלתי (עכשיו אני בן 27) אני מרגיש חיבור חזק מאוד עם כל העולם היהודי. כשהחלטתי ללמוד עוד על שורשי משפחתי גיליתי שאף אחד מהמסמכים לא נשמר כדי לאשר את הלאום של סבתי. בשנה שעברה היא נפטרה ובינתיים כל מה שיש לי זה רק הזיכרונות הקטנים שלה ביידיש על ילדותה.
עכשיו אני מרגיש אבוד. אני לא יודע אם אני צריך להמיר את דתי ליהדות או שאני כבר מספיק יהודי.
אשמח אם תוכל לייעץ לי ולתת לי מידע נוסף.
תודה מראש.
תשובה:
שאלתך חשובה מאוד
על פי הלכה היהודית, היהדות נקבעת לפי האם. לכן במידה וסבתך זכרונה לברכה הייתה יהודיה – גם אמך יהודיה וגם אתה יהודי, ואינך צריך גיור כלל.
למרות שסבתך ואמך עברו הטבלה לנצרות, אין בכך בכדי לפגום ביהדותם. יהודי איננו יכול להמיר את דתו, וגם אם הוטבל לנצרות נשאר יהודי.
אולם, מאחר ומדובר כאן בדבר משמעותי וחשוב מאוד, שהוא בירור הלאום והזהות עבורך, ומאחר ועד עתה לא החזקת את עצמך כיהודי, עליך לברר ולהגיע להוכחות שסבתך באמת הייתה יהודיה, ואת הוכחות אלו עליך להציג בפני בית דין רבני באזור מגוריך שהם המוסמכים לאשר את יהדותך. עצם הסיפור שידוע לך על סבתך, יתכן ואין בו די בכדי לאשר יהדות, אולי רק אביה היה יהודי ולא אמה. צריך מסמכים או הוכחות על מנת להוכיח יהדות, או לחילופין לבוא לבית הדין עם הסיפור המדוייק עם עדים ששמעו את הסיפור המדוייק על מנת שבית הדין יבחן אם יש בסיפור זה די בכדי לאשר יהדות.
לכן מוטל עליך לעשות עבודת שורשים לחפש הוכחות על הוריה של סבתך שהיו יהודים, כמו למשל כתובה או תעודת נישואין או מקום קבורה בבית הקברות, או שסבתך רשומה במסמך כל שהוא כיהודיה, או שרשומה במסמך כל שהוא בשמה היהודי שניתן לה בלידתה וכדו’.
יתכן מאוד והנך יהודי, ולכן הנך גם חש קשר ומשיכה חזקה ליהדות. אולם על מנת לקבוע את זהותך עליך למצוא הוכחות ולהציג אותם בפני בית דין שהוא הגורם המוסמך לאשר יהדות. כך תהיה שלם עם זהותך, הם יכריעו עבורך האם הנך יהודי או לא, וכך גם תוכל להנשא לאשה יהודייה ללא חשש.
בית הדין גם יוכל לעזור לך בבירור, ולהפנות אותך למומחים שיש להם יכולת להשיג מסמכים, שאתה לבדך לא תוכל להגיע אליהם. לאחר מכן כמובן תידרש לבצע ברית מילה שהוא הברית של העם היהודי עם בורא העולם, בכל זה בית הדין ידריך אותך.
זהותך היא הדבר החשוב ביותר עבורך, תשקיע בעצמך ותברר את זהותך.
בברכת הצלחה בהליך הבירור.
מקורות ונימוקים:
על פי ההלכה היהודית לאום הוולד נקבע לפי לאום האם
מתני’ פרק עשרה יוחסין, קידושין ס”ו: כל מי שאין לה לא עליו ולא על אחרים קידושין הולד כמותה ואיזה זה זה ולד שפחה ונכרית ע”כ.
בדברי המשנה מבואר כי וולד שנולד לאם יהודייה ואב גוי, או לאם נכריה ואב יהודי, מתייחס אחר האם. כך גם פסק השולחן ערוך להלכה אבן העזר סימן ד’ סעיף ה’, כי יהודי שבא על גויה וילדה הוולד כמותה. [זאת בשונה משאר הדתות, בהם מעמד הוולד נקבע לפי מעמד האב].
כך גם מוכיח הסופר עזרא את עם ישראל, מופיע בספר עזרא פרק י’, וְעַתָּ֣ה נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה. כלומר לגרש את הנשים הנכריות ואת ילדיהם, מאחר וילדיהם הינם גויים כמעמד אמותם.
הטבלה לנצרות אין ביכולתה להפסיק את היהדות
בנביא יהושע פרק ז פסוק יא נאמר, חָטָא֙ יִשְׂרָאֵ֔ל וְגַם֙ עָבְר֣וּ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אוֹתָ֑ם וְגַ֤ם לָֽקְחוּ֙ מִן־הַחֵ֔רֶם וְגַ֤ם גָּֽנְבוּ֙ וְגַ֣ם כִּֽחֲשׁ֔וּ וְגַ֖ם שָׂ֥מוּ בִכְלֵיהֶֽם.
בגמרא בסנהדרין דף מ”ד. איתא אמר רבי אבא בר זבדא, ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא. כלומר אין אפשרות ליהודי להפסיק את יהדותו, אף אם חטא והמיר את דתו, נשאר יהודי.
יתר על כן מבואר בדברי הגמרא ביבמות מ”ז: כי אף גר שהתגייר, אין יכולת בידו לחזור לסורו, כי משהתגייר הפך ליהודי שאין בידו להמיר את דתו.
למרות שחכמי הדורות תיקנו הרחקות לאלו המומרים שהמירו את דתם, כעין המבואר בדברי הגמרא על עשרת השבטים והכותים שחכמים עשאום כגויים גמורים. ובשו”ת חתם סופר כתב על פי זה “ונראה לפענ”ד שיש כח בכלל ישראל להוציא המורדים מכלל האומה, ויחזרו לגוים גמורים”. ובסימן ו’ ליקוטים מ”ט כתב עוד כי אם היה יכול היה נוקט בצעד זה כנגד הממירים את דתם בדורו.
אין הפירוש כי צעד זה פועל להפסק הדת, אלא הוא מדיני הרחקות וחומרות על הפורשים מקיום המצוות. משום כך כל הרחקות אלו אינם תקפים לגבי בניהם של האנוסים שהמירו את דתם.
כפי שכתב הנימוקי יוסף ביבמות, וכפי שפסק הרמ”א בהגהתו לשו”ע יורה דעה סימן רס”ח סוף סעיף י”ב, ישראל מומר שעשה תשובה אינו צריך לטבול, רק מדרבנן יש לו לטבול ולקבל עליו דברי חבירות בפני שלשה.
והעלה בתשובת הרשב”ש סימן ס”ח כי בני המומרים הערלים הנקראים אנוסים כשבאים לחזור בתשובה אין להודיעם מצות קלות וחמורות ועונשן ואין לבהלן, אבל יש למושכו חסד ואין צריך טבילה. ובעת המילה מברך להכניסו בבריתו של א”א ומברך גם כן ב’ ברכות על המילה. ואומר לאחר ברכת אשר קידש ידיד מבטן. אלוקינו ואלוקי אבותינו, הצלח נא לעבד הנקרא שמו כך ומשוך אליו חסדך וכשם שהטית לבו לשוב בתשובה שלמה לפניך כן תטע בלבו אהבתך ויראתך ותפתח לבו בתורתך ותדריכהו בנתיב מצותיך למען ימצא חן בעיניך כי יהי רצון ונאמר אמן.
לכן בנידון השאלה, ככל שיוכח שסבתו של השואל יהודיה איננו צריך טבילה ואין צריך להרחיקו מן המצוות. אלא אדרבא יש לקרבו ליהדות ולהצריכו מילה ללא טבילה, כמבואר.
ההוכחות הנדרשות לבירור יהדות
עקרונות ויסודות הבירור הנצרך לבירור יהדות, מבואר בשולחן ערוך אבן העזר סימן ג’, כמה דרכים ישנם, חזקה ברורה, עדות של שני אנשים כשרים, עדות של מסיח לפי תומו, גדול שמעיד את שראה בקטנותו וכדו’.
למרות שמעיקר הדין היה מספיק שיבוא אדם ויעיד על עצמו שהוא יהודי, כפי שמבואר בדברי התוספות והראשונים על הגמרא ביבמות מ”ו: תנו רבנן, מי שבא ואמר גר אני יכול נקבלנו, תלמוד לומר וכי יגור “אתך” גר, במוחזק לך. וכתבו התוספות שם דף מ”ז בד”ה במוחזק, אומר רבינו תם, דמיירי דוקא היכא דידעינן דהוה עכו”ם מעיקרא, דאי לא ידעינן נאמן במגו דאי בעי אמר ישראל אני, וכדמוכח בריש פסחים ג’: שהבא לפנינו ואומר ישראל אני נאמן. במקום ריעותא הדבר שונה.
ידועה מחלוקת הפוסקים בנוגע לבירור יהדותם של העולים מברית המועצות במסגרת חוק השבות. דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל בשו”ת יביע אומר חלק ז’ אבן העזר סימן א, כי מעיקר הדין העולים מרוסיה ומצהירים שהם יהודים, נאמנים הם, ורק אם יש רגלים לדבר שהצהרתם אינה נכונה, צריך לחקור ולדרוש היטב, עד שנגיע לחקר האמת.
מנגד דעת הגאון הרב אברהם דוב לווין אב”ד שע”י המועצה הדתית לממונות ולבירור יהדות, כי אין להתיר לעולים מברית המועצות לישא אשה יהודייה עד שיוכיחו את יהדותם. מאחר ונחלקו הראשונים במי שאין משפחתו ידועה לנו אם מתירים לו לישא אשה כשרה בקהל, כפי שהביא בטור אבן העזר סימן ג’. דעת רש”י בקדושין דף ע”ו ע”א ד”ה לא הוזהרו, וכתובות דף כד ע”א ד”ה ואינו נאמן, סובר שאין מעמידים אותו בחזקת כשרות, ואין מתירים לו להנשא בקהל עד שיביא ראיה, שמא עבד הוא, וכן דעת הרמ”ה. אבל ר”ת סובר שאין חוששים אצלו לפסולי קהל, ולדעת הטור אין חוששים אפילו להשיאו לכהונה.
כפי שכתב בספר בית הלל, הובא בבאה”ט אבהע”ז סי’ ב ס”ק ד, מי שבא מארץ אחרת הן איש או אשה או בחור או בתולה או אלמן או אלמנה, צריך ראיה שהוא ישראל, ואף שמתנהגים כדת ישראל ומדברים כלשוננו ויודעים בכל טיב היהודים, אעפ”כ צריכים ראיה, וכן הוא תקנות מדינות ליטא שאין לסדר שום קדושין אא”כ שיש לו ראיה שהוא ישראל ומאיזה משפחה. עכ”ל.
אולם אף דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל אינם אמורים אלא לגבי העולים מחבר העמים, מאחר ורובם יהודיים, לכן במקום כזה ניתן לסמוך על דברי הבא ואומר יהודי אני. אולם בנוגע לשאלה כמו זאת שלפנינו, שבא לפנינו בחור שמוחזק כגוי ונמצא במקום שרובם גויים, וטוען שסבתו יהודייה כפי שסיפרה לו וכפי שידוע הסיפור במשפחתו, עליו להוכיח את יהדותו במסמכים רשמיים או לבסס את הסיפור לפרטיו על ידי עדים כשרים על מנת לבחון אם יש בו די על מנת להוכיח יהדות.
מתווה להוכחת יהדות ליהודי ארצות הברית, התווה הגאון הגדול הרב משה פיינשטיין זצ”ל, על פי שלשת הפרמטרים דלהלן:
רישום לאום יהודי בתעודות.
שם יהודי מובהק.
ידיעת שפה יהודית ומסורת יהודית.
כאשר לבירור יהדות מספיקים שנים מתוך שלשת הפרמטרים הנזכרים.
לכן חשוב מאוד לנסות להשיג תעודות לידה ופטירה של הסבתא מצד האם, לנסות להשיג צילומים של קברי הורי הסבתא או בני המשפחה. תעודות נישואין כתובה וכדו’, כל זה בנוסף לעדויות על שם יהודי או שפה יהודית וכדו’.
קשה הדבר יותר ביהודי ארצות הברית, שם בשונה ממדינות אחרות, לא מופיע הדת במסמכים הרשמיים של המדינה. לכן קשה יותר למצוא תעודות בהם מופיע הלאום.
חשוב לציין כי באגרות משה כתב על נידון דומה שניתן להאמין לסיפור הסבתא, עיין בשו”ת אגרות משה אבה”ע סימן ו’ שכתב בזה”ל, “ובדבר מה שאין ראיה על אם אשתו שהיה יהודית רק מה שהיא אמרה לבתה ולו שהיא יהודית, נראה דלתוס’ ורא”ש יבמות (מ”ז) דבאדם שבא ואמר ישראל אני נאמן משום דרוב הבאים לפנינו בתורת יהדות ישראל הם, אינו דוקא שראינום שומרי תורה ומצוות אלא אף על אמירתם לבד שהוא ישראל הוו הרוב ישראל, משום דעכו”ם לא יאמרו על עצמם שהם ישראלים בכל המדינות שידוע שרובא דרובא דהעכו”ם ואולי כולם הם שונאי ישראל ומתביישים לומר שהם ישראלים וכ”ש באשה שהיא נשואה לעכו”ם שאם היא ג”כ עכו”ם לא תאמר על עצמה שהיא ישראלית ויש להאמינה למה שאמרה שהיא ישראלית וכו'” עכ”ד.
לאור האמור מתבקש שיספיק סיפור זה לבית הדין על מנת להכריע את בירור היהדות בנידון השאלה, אולם מאחר ובנידון השאלה ישנן ריעותות רבות מצד שני, שהרי חיו השואל עד עתה בידיעה שהוא גוי עם סיפור של דם יהודי במשפחה, מצב כזה פוגע בחזקה והדבר נדרש לבירור. נוסף על כך מצב כזה בה עדיין איננו נחשב כבא לפנינו בתורת יהדות, בכדי שנאמר כי רוב הבאים לפנינו בתורת יהדות ישראל הם.
