הלכות חנוכה
| לפי לוח אור החיים | זמנים |
| 15:47 | פלג המנחה |
| 16:39 | שקיעה |
| 16:52 | צאת הכוכבים |
| הנוהגים 20 דקות16:10 | הדלקה בערב שבת |
| /הנוהגים 40 דקות – 15:5916:19 – דקות הנוהגים 20 | כניסת שבת |
| 17:10 | יציאת שבת |
| 17:44 | הדלקה לפי זמן ר”ת |
| שלשה עולים בפרשת הנשיאים. (במדבר ו’, כ”ב) | קריאת תורה בימי חנוכה |
| שבעה עולים בפרשת וישב
(ואומרים קדיש).
|
קריאת התורה של שבת חנוכה
שני ספרי תורה |
| עולה המפטיר בפרשת הנשיאים (ואומר קדיש) ומפטיר רני ושמחי (זכריה ב’) | הפטרה של שבת חנוכה |
| שלשה עולים בפרשת ראש חודש. (ולא אומר קדיש).
רביעי קורא בספר תורה השני בפרשת הנשיאים. (ואומר קדיש). |
קריאת התורה של חנוכה וראש חודש
שני ספרי תורה |
נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה, כגון תפירה וסריגה, בעוד שנרות החנוכה שבבית דולקים, במשך חצי שעה מהדלקתם. אבל בבישול ואפיה וצרכי אוכל נפש מותרות.
- נוהגים לומר זמירות ותשבחות להשי”ת בסעודות ימי חנוכה ואז נחשבות לסעודות מצוה. יש נוהגים להרבות במאכלי גבינה בימי חנוכה, זכר לנס שנעשה על ידי “יהודית”. ומנהג ישראל תורה הוא. וכיום נוהגים לאכול סופגניות מטוגנות בשמן, לכן סופגניות הנמכרות במסעדות עם הכשר כדת, והדלקת האש נעשית על ידי ישראל והנכרי שהוא שכיר נותן את הבצק על האש לטגנו יש להתירם באכילה, אך צריך להזהר שישראל ידליק את האש. והרוצה להחמיר על עצמו תבוא עליו ברכה.
בלילה הראשון מדליק נר אחד ומכאן ואילך מוסיף אחד בכל לילה עד שבלילה האחרון יהיו שמנה נרות, ואפילו אם היו בני הבית מרובים לא ידליקו יותר.
- אף הנשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה מפני שאף הן היו באותו הנס. לכן אלמנה הניזונת מנכסי היתומים, צריכים לספק לה שמן להדלקת נר חנוכה, שתוכל לברך ולצאת ידי חובתה.
- מי שאין לו שמן שיספיק להדלקת כל שמונת ימי חנוכה, אלא רק כדי הדלקה ללילה אחד, שהוא שיעור חצי שעה, אין לו לחלק את השמן שבידו לשמנה חלקים, כדי שידליק בכל לילה לפרסם הנס, אלא ידליק כשיעור בלילה ההוא ואם לא ישאר לו לכל שאר הלילות, אין בכך כלום, אנוס רחמנא פטריה.
- מי שיש לו שמן בלילה השני כשיעור החיוב וההידור בלבד, וחושש פן למחר לא יהיה לו שמן להדליק נר חנוכה, מוטב שידליק רק נר אחד, שהוא מן הדין, ואת היתר ישאיר למחר.
- מי שאין לו שמן הרבה בלילה השמיני, כדי שיספיק לכל שמונת הנרות עם ההידור, יתן בנר השמיני כשיעור הדלקת חצי שעה, שהוא מן הדין, והנותר יחלק לכל שאר הנרות, ולא יחלק השמן באופן שיתן בכולם שווה בשווה, שאז לא יצא ידי חובת ההדלקה כלל, וגם לא יוכל לברך להדליק נר חנוכה, הואיל ואין באף אחד מהם כשיעור הנדרש לפי הדין.
- מי שטעה והדליק בלילה הראשון ב’ נרות, או שהדליק בלילה השני ג’ נרות, יצא ידי חובתו, וא”צ לחזור ולהדליק לפי הראוי לאותו לילה.
- מצוה להניח נרות החנוכה בטפח הסמוך לפתח משמאל הנכנס, כדי שתהיה המזוזה מימין ונרות החנוכה משמאל, וכשהוא נכנס ויוצא הרי הוא מוקף במצות. וביחוד כשנכנס בטלית קטן מצוייצת כהלכתה, אשר עליו יכון מה שאמרו: “והחוט המשולש לא במהרה ינתק”.
- כשמדליק הנר בלילה הראשון ידליק את הקיצוני מימין, הרחוק ביותר מהפתח. ובלילה השני ידליק הנר הנוסף החדש תחילה, ואחר כך הנר שהודלק אתמול. וסדר ההדלקה איפוא משמאל לימין. (כסדר כתיבת אנגלית). וכן בלילה השלישי יתחיל בנר החדש, הקרוב לפתח, ואחר כך הנר של אתמול, ואחר כך הנר של שלשום. וכן על זה הדרך, מדי יום ביומו, עד שבליל שמיני ידליק תחלה הנר הסמוך ממש לפתח, שהוא הקיצוני משמאל, וממשיך להדליק משמאל לימין, ויסיים בנר שהודלק הראשון, ונמצא שתמיד מברך על הנר הנוסף, כי בתוספת הימים נתוסף הנס.
- מצות הנחת נרות חנוכה היא בתוך שמונים סנטימטר מקרקע הדירה, ואם הניחם למעלה מזה יצא. ויש להניחם למעלה מעשרים וארבע סנטימטר.
- מי שגר בקומה גבוהה מצוה שיניחנה ליד החלון או במרפסת הסמוכה לרשות הרבים, כדי לקיים פרסומי ניסא. וטוב להניח נרות החנוכה בתוך מיתקן של זכוכית ולהעמידם במרפסת, כדי שיראו לעוברים ושבים שברשות הרבים. ואם הוא גר בקומה שהמרפסת גבוהה מקרקע רשות הרבים 9.60 מטר יניח הנרות בפתח הדירה מבפנים, הואיל ואין בזה היכר כל כך לבני רשות הרבים.
- בזמן הזה שהכל מדליקים בתוך הבית מבפנים ואין שום היכר לבני רשות הרבים, לכן אע”פ שיש לחצר כמה פתחים אין צריך להדליק אלא בפתח אחד.
- במסיבות הנערכות באולמות בלילי חנוכה שמשמיעים בהם דברי תורה לקרב את ישראל לצור מחצבתם, נוהגים להדליק נרות חנוכה עם הברכות בשם ומלכות, משום פרסומי ניסא.
- מברכים ומדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת לפרסומי ניסא, ומניחים את הנרות על שולחן לימין ארון הקודש, שהוא צד דרום של בהכ”נ.
- נוהגים שהשליח צבור או הרב של בית הכנסת, מדליק בבית הכנסת את נרות החנוכה, וטוב שלא יתנו לקטן להדליקם בבית הכנסת, משום פרסומי ניסא בכבוד הראוי.
- אם אין עשרה אנשים בבית הכנסת, אין לברך על הדלקת נרות החנוכה, כי פרסומי ניסא לא שייך בפחות מעשרה. ואם ידוע שלאחר מכן יבאו עוד אנשים וישלימו למנין, ויראו את נרות החנוכה דולקות, רשאי הש”צ להדליק בברכה. ואף נשים, וקטנים שהגיעו לחינוך, מצטרפים לעשרה.
- שליח צבור שהדליק נר חנוכה בלילה הראשון של חנוכה בבית הכנסת, ובירך כל שלשת הברכות, כשיחזור להדליק נר חנוכה בביתו, חוזר ומברך את כל שלשת הברכות לפני הדלקתו, כדי להוציא את בני ביתו ידי חובתם, אלא אם כן הוא גר לבד בביתו, שאז כשמדליק בביתו לא יברך אלא ברכת להדליק נר חנוכה בלבד.
- האבל, אפילו בתוך שבעת הימים, חייב בכל המצות כולן, לפיכך מדליק נר חנוכה ובברכה. ובלילה הראשון של חנוכה מברך בביתו גם ברכת שהחיינו, ומוציא את בני ביתו ידי חובתם. ומיהו בבית הכנסת אין האבל מדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, בגלל ברכת שהחיינו שמעורר בקהל הרגשה לא נעימה. ואם אין אדם אחר רוצה להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת, נראה לי שהאבל ידליק בבית הכנסת, וגם יברך שהחיינו. ובתום ימי האבל, לא יעלו קרובי הנפטר בימי חנוכה, ליד הקבר, עד לאחר ימי החנוכה.
- בבית הכנסת מדליקים נרות חנוכה בין מנחה לערבית, ואע”פ שזמן הדלקת נר חנוכה לכל אחד בביתו הוא בצאת הכוכבים.
- בית כנסת שמתקיים בו שיעור תורה בכל יום בערב מיד אחר תפלת ערבית עם קהל המתפללים, אם אין כל חשש שכל יחידי הקהל ילכו להדליק נרות חנוכה בביתם, ומיד יחזרו לבית הכנסת לשמוע את השיעור כמו בכל יום, יותר טוב שילכו להדליק נרות חנוכה, ויחזרו לבית הכנסת. אבל אם יש חשש שמקצת מן המתפללים לא יחזרו לשיעור כגון שדירתם רחוקה מבית הכנסת, יקיימו את השיעור כמידי יום ביומו, ואחר השיעור ילכו להדליק נר חנוכה בביתם.
- זמן הדלקת נרות החנוכה בצאת הכוכבים (16:51), לא מאחרים ולא מקדימים, לכן אסור לאכול סעודת קבע קודם הדלקת נרות חנוכה. וכן אסור להתחיל במלאכה קודם הדלקת נרות חנוכה. ויש להחמיר חצי שעה קודם זמן ההדלקה שלא לאכול סעודת קבע, דהיינו יותר מכביצה פת. אבל סעודת עראי ואכילת פירות ושתיית משקאות קלים מותר. ואפילו ללמוד תורה אסור משיגיע זמנה.
- צריך ליתן שמן בנרות שיעור שתדלוק חצי שעה אחר צאת הכוכבים.
- מי שלא הדליק בתחילת הלילה והגיע לביתו בשעה מאוחרת וכל בני הבית כבר נרדמו, אם יכול להעיר אחד או שנים מבני הבית, כדי שישמעו ממנו ברכת “להדליק נר חנוכה”, הנה מה טוב, וגם אם לא, בכל זאת יברך וידליק נר חנוכה.
- בכל ימי חנוכה יש להתפלל תפלת ערבית לפני הדלקת נרות חנוכה. ומי שהגיע לביתו בלילה בשעה מאוחרת בימי חנוכה, ולפניו מצות תפלת ערבית, ומצות הדלקת נר חנוכה, יקדים להתפלל תפלת ערבית, שתדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. ועוד שיש להקדים קריאת שמע שהיא דאורייתא, ואח”כ ידליק נר חנוכה, ויקיים גם פרסומי ניסא.
מדליקים נר חנוכה מנר חנוכה הסמוך לו על ידי פתילות ארוכות, ומותר להדליק אפילו נר של המהדרין מן המהדרין, מנר החיוב, כיון שעל כל פנים שניהם נרות מצוה. אבל לא ידליק מנר חנוכה לנר חנוכה על ידי אמצעי, כגון הנר שבידו שמדליק ממנו את נרות החנוכה כבה, אינו רשאי להדליקו מנר חנוכה כדי שימשיך להדליק את נרות החנוכה הנוספים. ואם הדליק נרות החנוכה ואחר כך כבתה אחת מהן, ורוצה להחמיר לחזור ולהדליקה, לא ידליקנה מהנר הסמוך לה שעדיין דולק, ואין צריך לומר שאסור להדליק נר של חול או סיגריה מנר החנוכה, ורק אחר שעבר זמן מצותה, דהיינו חצי שעה לאחר ההדלקה מותר להדליק ממנה, כמו שמותר להשתמש לאורה לדבר הרשות.
- אין צורך להחליף הפתילות כל ערב בפתילות חדשות.
- מכיון שההדלקה עושה מצוה, אם הדליקה כדת ואחר כך נשב רוח וכיבה אותה, אינו צריך לחזור ולהדליקה שכבר יצא ידי חובתו. ומכל מקום הרוצה לזכות במצוה שלימה, יחזור וידליקנה שנית בלא ברכה, ותבוא עליו ברכה. [ואפילו המדליק נרות חנוכה בערב שבת מבעוד יום, ואחר כך כבתה לפני קבלת שבת, בכל זאת אינו צריך להדליקה שנית. ואף על פי כן אם החמיר וחזר והדליקה שנית תבוא עליו ברכה]. אבל אם היתה הרוח נושבת, והיה צפוי מראש שלא תוכל להחזיק מעמד בפני הרוח, ובכל זאת הדליקה בפני הרוח וכבתה, לא יצא ידי חובה, וצריך לחזור ולהדליקה בפנים בלי ברכה באופן שלא יכבנה הרוח.
- כיון שהדלקה עושה מצוה צריך שבשעה שמדליק נרות החנוכה יהיה בנר שמן כדי שיעור הדלקת נר החנוכה שהוא חצי שעה, ואם לא היה בנר שמן כדי שיעור ההדלקה, אפילו אם אחר שבירך והדליק, הוסיף שמן כדי שיעור הדלקת נרות חנוכה, לא יצא ידי חובתו. וצריך לכבותה ולאחר שיוסיף שמן כדי שיעור ההדלקה, יחזור וידליקנה “בלא ברכה”. ולכן כל אחד קודם שיברך וידליק נרות חנוכה, ישים לב אם יש בנר של החנוכיה שמן כשיעור, ואחר כך יברך וידליק.
- צריך להדליק את נרות החנוכה במקום הנחתם, שאע”פ שהדלקה עושה מצוה ולא ההנחה, הדלקה במקומה בעינן. ואם היתה החנוכיה מונחת במקומה שלא לשם מצוה, אינו צריך להסירה ולהניחה לשם מצות חנוכה, אלא מדליקה שם. לפיכך נר שהדליקה מערב שבת למצות חנוכה והיתה דולקת כל היום, במוצאי שבת מכבה ומדליקה לשם מצות חנוכה.
- אם בעל הבית חולה ואינו יכול לקום ממיטת חוליו להדליק נרות חנוכה, אין לבני הבית להביא לו ליד מיטתו החנוכיה להדליק נרות חנוכה, כדי להניח אחר כך את החנוכיה במקומה, אלא ימנה בעל הבית “שליח” שידליק נרות החנוכה במקום הנחתם, והשליח יברך וידליק הנרות. אבל בעל הבית לא יברך, שבכל מקום העושה את המצוה הוא שמברך עליה.
- המדליק נרות חנוכה בשליחותו של בעל הבית, המנהג הוא שהשליח מברך גם כן “להדליק נר חנוכה”, ואם בירך “על הדלקת נר חנוכה”, יצא.
- אין יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה באור החשמל, שצריך להקפיד על שמן ופתילה, בדומה להדלקת המנורה בבית המקדש, שבה נעשה הנס.
- מי שהדליק נר חנוכה בשמן גזול או גנוב, יצא ידי חובתו בדיעבד, כי לא שייך איסור מצוה הבאה בעבירה במצוה דרבנן.
- אסור להשתמש לאור הנר של חנוכה, אפילו תשמיש של קדושה כגון ללמוד לאורה, אסור. ואפילו תשמיש עראי כגון לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור. ולכן נוהגים להדליק נר נוסף שנקרא “שמש” כדי שאם ישתמש לאורה, יהיה לאור הנוסף, שמדליקים אותו לאחרונה, ונוהגים לתת הנר הנוסף יותר גבוה מנרות המצוה, ורמז לדבר: שרפים עומדים ממעל “לו”, שמנין נרות המצוה בכל הלילות ביחד הם שלשים וששה כמנין “לו”. ואחר שעבר זמן מצותה, שהוא חצי שעה משעת הדלקתה, מותר לו לכבותה, וכן יכול להשתמש לאורה.
- המדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, קודם שידליק יברך שלש ברכות: אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר חנוכה, שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, שהחיינו וקיימנו והגיענו לַזְּמַן הזה. ובשאר לילות החנוכה מברך שתי ברכות.
- המדליק נרות חנוכה צריך להדליק את רוב היוצא מן הפתילה, עד שתהא השלהבת עולה מאליה ולאחר מכן לעבור לנר אחר.
- אחר שבירך והדליק נר אחד, אף על פי שהוא עדיין צריך להדליק את נרות ההידור, יש לו לומר את הנוסח של הנרות הללו אנו מדליקים וכו’, ואחר כך “מזמור שיר חנוכת הבית לדוד”.
- אם שכח לברך “להדליק נר חנוכה” ושאר הברכות, כל זמן שעדיין לא סיים להדליק את נרות ההידור של אותו לילה, רשאי לברך “להדליק נר חנוכה” ושאר ברכות ההדלקה, אבל אם השלים לגמרי הדלקת כל הנרות, אפילו אם עדיין לא הדליק את נר “השמש”, לא יברך עוד ברכת “להדליק נר חנוכה”, אבל יש לברך ברכת שעשה נסים, ושהחיינו בלילה הראשון בלבד, שהרי הוא רואה את הנרות דולקות, ולא גרע מהרואה את נרות חנוכה של חבירו, והוא לא הדליק, ולא הדליקו עליו בביתו, שצריך לברך שעשה נסים, ושהחיינו בלילה הראשון.
- אם לא בירך שהחיינו בלילה הראשון, רשאי לברך שהחיינו בליל שני והלאה בשעה שמברך ומדליק נרות חנוכה.
- מי שלא היה בביתו בלילה הראשון של חנוכה, והדליקה עליו אשתו, ובירכה כל הברכות, ובא להדליק בלילה השני, צריך לברך שהחיינו.
- מי שלא הדליק נר חנוכה, ואינו עתיד להדליק אחר כך, ואין מדליקין עליו בביתו, כשרואה נרות חנוכה, בלילה הראשון מברך שתי ברכות, שעשה נסים, ושהחיינו, ובשאר לילות ברכת שעשה נסים בלבד.
- הרואה נרות חנוכה שהודלקו בבית הכנסת, בתוך חצי שעה של זמן הדלקתם, יברך ברכות הראיה, היינו שעשה נסים ושהחיינו בלילה הראשון של חנוכה, וברכת שעשה נסים בשאר הלילות.
- מי שלא הדליק ואינו עתיד להדליק באותו לילה, אם אשתו מדליקה עליו בתוך ביתו, אינו מברך ברכת שעשה ניסים ושהחיינו כשרואה נרות חבירו, דאמרינן ספק ברכות להקל.
- חתן שחופתו חל בליל ראשון דחנוכה לאחר צאת הכוכבים, כיון שעד החופה נחשב סמוך לשולחן אביו, יוצא ידי חובה בהדלקת נרות שאביו מדליק בביתו. וכיון שעל פי הרוב החתן בשעות שלפני החופה נמצא בהכנות מחוץ לבית ואינו עומד בשעת הדלקה כדי לשמוע הברכות מפי אביו, לכן אף שנפטר מחיוב הדלקת נרות באותו לילה, מכל מקום למחרת בערב בצאת הכוכבים שהחתן בא להדליק בעצמו נרות חנוכה, צריך לברך גם ברכת שהחיינו.
- כיון שגם נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה מפני שאף הן היו באותו הנס, לכן אישה שנפטר בעלה בימי חנוכה, אף שבעלה ז”ל הדליק בליל ראשון נרות חנוכה ובירך שלש ברכות, בליל שני כשאלמנתו מדליקה נרות חנוכה צריכה לברך גם ברכת שהחיינו. [כמובן באופן שלא שמעה ברכת שהחיינו בליל הראשון].
- בחור ישיבה הלומד בארץ ישראל והוריו גרים בארצות הברית, והדבר ברור שבעת צאת הכוכבים בארץ ישראל, עוד לא הדליקו הוריו נרות חנוכה, רשאי להקדים ולהדליק נרות חנוכה בברכה.
מי שמתארח אצל אחרים ואין מדליקים עליו בביתו צריך שבעל הבית שלו יקנה לו במתנה חלק מהשמן של נר החנוכה. ואם יש לו פתח בפני עצמו, צריך להדליק בפתח חדרו. ובזמנינו שמדליקים בפנים, אף כשיש לו פתח בפני עצמו, אין צריך להדליק.
- בחורים שלומדים בישיבות, שהוריהם מדליקים עליהם בביתם אינם צריכים להדליק לעצמם ולא להשתתף בפרוטה.
- בן נשוי הסמוך על שולחן אביו, ויש לו חדר מיוחד בבית אביו שהוא לן שם, אינו חייב להדליק נר חנוכה בפני עצמו, וגם א”צ להשתתף בפרוטה, כי הוא יוצא י”ח בנר חנוכה שמדליק בעל הבית שהוא אביו, ואם רצה להדליק בפני עצמו, לא יברך, כי היא ברכה לבטלה.
- בני הזוג המתארחים אצל אחרים – ההורים או קרובי המשפחה אם בערב שבת יוצאים מביתם לאחר פלג המנחה כיון שהגיע זמן הדלקת נרות חנוכה, צריכים להדליק נרות חנוכה בברכה בביתם אף על פי שאוכלים וישנים בשבת אצל ההורים, (וצריך לתת שמן שיספיק להיות דלוקים חצי שעה לאחר צאת הכוכבים). אבל אם יוצאים מביתם לפני פלג המנחה, יוצאים ידי חובת הדלקת נרות חנוכה של בעל הבית כדין אכסנאי, וצריכים להיות נוכחים שם בשעת הדלקה ולשמוע את הברכות.
- בני הזוג המתארחים אצל ההורים או קרובי המשפחה בשבת חנוכה, ובמוצאי שבת מתכוננים לחזור לביתם אף על פי שאוכלים שם סעודה רביעית, אין לו להדליק נרות חנוכה אלא כשיחזרו לביתם.
- כשבני הזוג מתארחים בשבת אצל הוריהם ויוצאים ידי חובה של הדלקת נרות חנוכה בשל הסבא שהוא בעל הבית, ומכל מקום אם הבן שלהם נשאר בשבת בישיבה ולא היה איתם בבית של הסבא, הבן לא יוצא ידי חובה בהדלקת נרות של הסבא, כי הבן אין לו דין אכסנאי אצל הסבא, לכן הנכד צריך בעצמו להדליק נרות חנוכה בברכה בישיבה.
- בערב שבת טוב להתפלל מנחה קודם הדלקת נרות חנוכה, ובלבד שתהיה התפילה בצבור, אבל אם אינו מוצא מנין, יתפלל מנחה בצבור בבית הכנסת אחר שידליק נרות חנוכה בבית.
- בערב שבת נכון להדליק נרות חנוכה תחילה ואחר כך נרות שבת. ואם הזמן דחוק, די בהדלקת נר אחד למצות נר חנוכה, ושאר נרות ההידור ידליק אחר שתברך האשה על הדלקת נרות שבת ותדליק.
- בערב שבת צריך לתת שמן בנרות החנוכה שיעור שידלקו חצי שעה אחר צאת הכוכבים בליל שבת, ולכן לא יקדימו ההדלקה יותר מדאי בעוד היום גדול, אלא ידליקו נרות החנוכה כרבע שעה לפני השקיעה, כדי שישארו הנרות דולקים חצי שעה אחר צאת הכוכבים, כי אם לא יהיו נרות החנוכה דולקים חצי שעה אחר צאת הכוכבים, יש אומרים שלא יצא ידי חובתו, והברכות שבירך על הנרות הרי הן ברכות לבטלה, לכן יש להזהר מאוד בכל זה.
- בערב שבת כשמדליק נרות חנוכה סמוך לפתח הבית, יתן איזה דבר שיחצוץ בין נרות החנוכה לפתח, להגן מפני הרוח שלא יכבה את הנרות כשפותח את הדלת. ואסור לקבוע את החנוכיה שמדליקים בה נרות חנוכה בשמן בדלת עצמה, כי בפתיחת הדלת או בסגירתה מרחיק את השמן מן הפתילה שבנר, או מקרבו אליה, ויש בזה איסור מכבה או מבעיר. ואע”פ שאינו מתכוון לכך, פסיק רישיה הוא ואסור. אבל נר של שעוה מותר לקובעו בדלת.
- לפני כניסת שבת שכל אחד ואחד מן הקהל הדליק נר חנוכה מבעוד יום, ואחר כך הולכים לבית הכנסת להתפלל, המדליק נרות חנוכה בבית הכנסת יברך רק ברכת להדליק נר חנוכה, ולא יברך ברכת שעשה נסים, מאחר שכל הקהל בירכו בביתם ויצאו ידי חובה, וההדלקה והברכה נעשית שוב בבית הכנסת רק משום פרסומי ניסא.
- הרואה נרות חנוכה בערב שבת (באופן שבעצמו אינו מדליק) אף על פי שנרות הללו הודלקו מבעוד יום, מברך על הראיה שעשה ניסים אפילו קודם צאת הכוכבים, מכיון שהודלקו למצות נרות חנוכה.
- מי שצריך לטלטל את החנוכיה בליל שבת לאחר שיתכבו הנרות כי מפחד שהילדים יגעו בה ותפול החנוכיה וישברו הכוסיות, או שמחמת כל סיבה אחרת רוצה להזיזה ממקומה, יעשה תנאי מערב שבת שרוצה לטלטלה לאחר שיתכבו הנרות, ועל ידי תנאי זה מותר לטלטלה בכל אופן. ואף המדליק בחנוכיה של כסף שהיא יקרה מאוד, אין החנוכיה נהפכת להיות מוקצה מחמת חסרון כיס שהרי החנוכיה היא כלי שמלאכתו להיתר, כיון שהחנוכיה רק נעשית בסיס לדבר האסור – לשלהבת, והתנאי מתיר לטלטל את החנוכיה, על אף שנעשית בסיס לשלהבת, וגם שנשאר שמן בכוסית לאחר שנתכבו.
- המנהג שנוהגים החרדים לדבר ה’ להחמיר כדעת רבינו תם שלא לעשות במוצאי שבת שום מלאכה כלל, אלא לאחר כשעה ורבע אחר שקיעת החמה, מנהג זה אמת נכון ויציב. ולכן גם במוצאי שבת חנוכה לא ידליקו נרות חנוכה קודם הזמן הזה – (17:44), אלא ימתינו עד לאחר שיגיע זמן הנזכר ואח”כ ידליקו נר חנוכה. ויש להם להבדיל בבית קודם הדלקת נרות חנוכה. ובבית הכנסת מדליקין ואחר כך מבדילין על הכוס.
בברכת חנוכה שמח !
