Question:
Is it permissible to marry between Rosh Hashanah and Yom Kippur?
Answer:
It should be known that according to Halacha it is permitted to marry every day of the year except for the days that Chazal forbade to marry, such as from Passover until lag bomer according to the Ashkenaz, or 34th of the omer according to the Sephardim because of the mourning of rabbi Akiva’s talmidim. As well as what was prohibited from marrying between 17 of Tamuz until Tisha B’Av as part of a mourning state for Jerusalem for the ashkenazi custom and for the sapardim from rosh chodesh av until Tisha B’Av. It is also forbidden to marry on chol hamoed because one cannot mix joy with another joy.
However, there are several different customs that have been practiced by different communities on all kinds of dates.
And to your question to conduct a marriage between Rosh Hashanah and Yom Kippur, see the book Netai Gabriel, who wrote this: Some say that in these ten days, you do not get married. And when necessary is allowed. And in the state of Ashkenazi they are ‘makel’ and allow to get married.
Although the opinion of the safardim, and in particular the opinion of Maren Rabbi Ovadia Yosef Z”L, that there is no impediment to marrying these days.
Sources:
להינשא בימי חודש הרחמים והסליחות:
דרכי תשובה יו”ד סי’ קע”ט סקי”ח בשם הגה”ק בעל בני יששכר זי”ע וכ”כ בשו”ת תירוש ויצהר ס קי”א כלילת חתנים פ”ב אות ק’ שכן עשה מעשה רב בעצמה ערוה”ש ס ס”ד מי”ג שו”ת מנחם משיב או”ח סי’ פ”ב שד”ח מערכת חו”כ אות כ”א ומנהגי חב”ד עמוד ע”ו וכ”כ בילקוט אגרות קודש מהרה”ק רבי שלום אליעזר מראצפערט זצ”ל שבחודש אלול אין קפידא ועושין חתונה גם בסוף החודש
וראה עוד בשדי חמד מערכת חתן וכלה סי’ כא ר”ה ולפני איזה שנים’ וגם ע”פ מגילת תענית פ”ו וז’ שהיתה גזירה שמחמתה לא נישאו ובי”ז אלול גברה ידם על היוונים ובטלה הגזרה ועשוהו יו”ט וזה גרם שיהא מזלא דנישואין בריא אף בחציו השני שאז הי’ הנס ועוד הוסיף טעם בהמשך בד”ה והנה’ דעל אדר ואלול מצאנו שהם היו ירחי כלה כדאיתא בתנחומא פ’ נח ובברכות יז ע”ב עי”ש ברש”י וברבינו ניסים ולשון כלה נופל על לשון וכיון שנתקבצו התלמידי חכמים למקום אחד מסתמא באו לשם אנשים ליקח מהם חתנים לשדך לבנותיהם וזכות לימוד התורה הועילה שיהא מזל ירחי דכלה בריא אף בזמן חיסור הירח.
שיטות האוסרים להינשא בין ראש השנה ליום כיפור.
מט”א ס תר”ב ס”ה. קשו”ע סי’ ק”ל ס”ד וחכ”ש בהגהות לסי’ תר”ב וכ”כ אגרות קודש ליובאוויטש ח”ט עמוד ר”ה.
שיטות הסוברים שמותר בשעת הדחק:
שד”ח שם, אברהם אזכור אות קכ”ג. קצה המטה שעל מט”א הנ”ל סק”ד ושו”ת לבושי מרדכי ח”ב סה קצ”ג ומסיים ע”ז שיקבל עליו בכל תוקף למנוע מחולות וריקודים.
שיטות המתירים:
שו”ת ר’ עזריאל הילדסהיימר או”ח דף קנ”ז שבארץ אשכנז לא נמנעו בכך וכ”כ בשו”ת מלמד להועיל אה”ע סה א’ מנהג זה לא נתפשט ולא נודע אף מגדולי הדור ואני בעצמי עשיתי נשואין שלי כיום ו’ תשרי שנת תרל”ג לפ”ק עיי”ש באריכות. וכ”כ בשו”ת מעיין אומר סימן עד.
ויש להביא ראיה לזה, לפי מ”ד שסובר שבכ”ה באלול נברא העולם, מבואר שאדם הראשון נולד בב’ בתשרי ואז נולדה חוה, ונשא אותה לאישה אמנם ללא קידושין, אבל זכר לדבר ודאי יש בזה שמותר לעיקר הדין להינשא בימים אלו.
