הספד מאת הרה”ג אברהם אוחנה שליט”א
איתא בגמ’ (ב”מ פה ע”‘א ) במעשה דרבי דאיקלע לאתריה דר”אבר”ש ושאל על בנו של ר”א ב”ר שמעון ושמע שיצא לתרבות רעה לקחו והסמיכו לרבי (ופרש”י שיהא קורין אותו רבי כדי שיתקנא וישים ליבו על ת”ת) ומסרו לר”ש בן איסי בן לקוניא אחיו של אימו ללמדו תורה ( ופרשו המפרשים שע”ז שהוא אחינו ישים ליבו עליו ועוד שהרי רוב בנים הולכים אחרי אחי האם וישתדל אחי אימו בו שלא יצא עליו לעז) כל יום היה אומר הבן שחפץ לחזור לעירו וא”ל חכים חכים עבדו יתןיגולתאדדהבא פרסו עלך ורבי קרו לך ואת אמרת לקחתי אנא אייזל א”ל מומי עזובא דא (ופרש”י בשבועה הנחתי זאת ולא אשאל עוד לילך) כי גדל יתיב במתיבתא דרבי שמעיה לקליה אמר הא קלא דמי לקליהדר”א ברבי שמעון אמרו ליה בריה הוא קרי עליה “פרי צדיק עץ חים ולוקח נפשות חכם ) ופרש”י לוקח נפשות המלמד תורה קונהו לבן ופי’ המהרש”א “פרי צדיק עץ חיים ” דבזכות הצדיק פריו שהיה בתחילה עץ יבש נעשה לעץ חיים שנעשה בן תורה “ולוקח נפשות חכם” נפשות בל’ רבים שע”י שנעשה בעל תורה נתקיים לא ימושו מפיך וכו’ שאף נפשות שיבואו ממנו יהיו כמותו כדלקמן דמכאן ואילך תורה מחזרת אחר אכסניא שלה (ואפש”ל דאף ג’ דורות טבע הדברים שע”י שהאב ת”:ח ישמרו הבנים תומ”צוהוי לוקח נפשות) ואיתא שם עוד בגמ’ – כל המלמד את בן חברו תורה זוכה ויושב בישיבה של מעלה וכו’ ופירש המהרש”א דהוא מידה כנגד מידה שגרם שבן חבירו ישב בישיבה וילמד תורה כנגד זה יושב בישיבה של מעלה ולומד תורה מפי קוב”ה וכן איתא שם שכל המלמד את בן עם הארץ תורה אפילו הקב”ה גוזר גזירה מבטלה בשבילו שנאמר אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ופרשו המפרשים דהרי בכל צדיק כתוב צדיק מושל מושל ביראת אלו’ – שהקב”ה גוזר וצדיק מבטל ומאי רבותיה דהמלמד תורה לבן ע”ה ותירצו דצדיק אחר צריך להתפלל ולהתחנן בשביל לבטל הגזירה משא”כ המלמד לבן ע”ה בעצם זכותו מבטל הגזירה וזה מדוקדק ממש”כ חז”ל מבטלה בשבילו וזה כוונת הפס’ “אם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ” דהיינו “כפי” כצדיק האחר שצריך להעתיר ולהרבות בתפילה כדי לבטל הגזירה כך אותו מלמד תורה בעצם זכותו מבטלה ופירש המהרש”א טעם הדבר דבן ע”ה ע”פ הטבע לא יהיה בעל תורה דכל המוליד מוליד בדומה ונמצא זה החכם המלמדו תורה ביטל והפך טבעו זוכה כנגד זה שאף הקב”ה מבטל הטבע וגזירתו בשבילו
והנה לדבר על מרן זצו”קל זוהי יוהרא לחשוב שאנו מבינים מקצת ממדרגותיו שכל מי שהיה רואהו הרגיש שהיתה שכינה חופפת עליו ותחושת קדושה ויראת כבוד שרו סביבו ופשוט הוא שמה שכל ישראל שתו בצמא את דבריו אינו רק מחמת בהירותם וערבותם אלא בעיקר משום שנאמרו מאדם שכל חייו מסר נפשו על התוה”ק בעמל נורא ובהתמדה עצומה (וזכה לידיעת התורה שאינה נתפשת כלל בדורינו ושלא נשמע כמותה בדורות האחרונים)וממילא דביקותו בקב”ה (דקוב”ה ואורייתא חד הוא )אין לשער ואמרו חז”ל שכל מי שיש בו יר”ש דבריו נשמעין וכן על התורה דרשו חז”ל “יעלת חן” שמעלה חן על לומדיה ומי כמרן הרב שאצלו היתה תורה ממש “אילת אהבים” ואף יראתו היתה עצומה (שהרי היראה היא בית קיבול לתורה ולפי השגתו העצומה בתורה נודע גודל יראתו)ומחמת עוצם דביקותו בה’ היה כל העולם משתוקק לשמוע דבריו [והיה פלא שמי שהיה שומע ממרן אפי’ דברים פשוטים היו חודרים לליבו והיה מתמלא שמחה] ומי שמתבונן במשנה באבות (פ”ו מ”א)אמר ר”מ כל העוסק בתורה לשמה וכו’ רואה שנתקיימו הדברים במרן זצוק”ל בהפלגה “נקרא אהוב ,רע” (וכידוע שאף אנשים רחוקים משמירת תומ”צ אהבוהו בלב ונפש)”אוהב את הבריות”וכןמש:כ שם “ונותנת לו מלכות וממשלה”שהיה נחשב בכל העולם כמלך (וכד’ חז”ל מאן מלכי רבנן)וכל מקום שהיה הולך היה מעמד של כבוד התורה וקידוש ה’ וכן מש”כ שם
“ונהנין ממנו עצה ותושיה…והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו…ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים” [והנה מרן בענותנותו עם כל עוצם גאונותו היה יורד לפשוטי העם ומלמדם בשפה פשוטה (אך היה תמיד מלמד כל דבר בשורשו בש”ס וראשונים עד להלכה)ואף בכתביו עיקר כוונתו היה לתועלת הכלל להורות הלכה ברורה בכל חלקי השו”ע (והאיר עיני ישראל בזה) וכן להורות דרך ההוראה לאסוקישמעתתא אליבא דהלכתא וכללי פסיקת ההלכה והנה הגם שניכר בספריו של מרן שליטתו העצומה בכל מכמני התורה לרחבה ולעומקה מ”מ בענותנותו הסתיר את עוצם גאונותוודוגמא לדבר ראיתי שפתחתי דברי הרב בסוגית קנין דרבנן אי מהני לדאו’ שמרן בספרו מאור ישראל (עמ”ס פסחים)כתב ע”ז למעלה מעשרים דף וגם שם קיצר וסמך על המעייןוביביע אומר(ח”ט) כ’ מרן ע”ז שתי דפים בקיצור נמרץ ובחזו”ע (סוכות,
בהגהות) קיצר בזה עוד יותר ומתוכם מפלפל הרב בעיון עצום וחורז ש”ס ראשונים ואחרונים
והכל בלשון קצרה אך מי שפותח הדברים בשורשן (וכן בספרי השו”ת שמביא מרן )מבחין בעומקן של דבריו ואיך שלעיתים במילים קצרות(ובסוגיא הנ”ל ראיתי שאפי’ במילה א’) מישב חבילות של קו’ האחרונים וכלהרואה אומר ברקאי ומרן זצוק”ל הסתיר גאונותו עד כדי כך שהיו אנשים קלי דעת שהיו מזלזלים בדבריו הקדו’ ומי שמתבונן רואה שכמו שנתקיימו במרן לעין כל דב’ המשנה דלעיל נתקיים בו אף “ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק”וא,כ פשיטא שאין לנו כלל השגה בעמקותו והשגותיו בתוה”ק ועוד דחז” לדר’ עה,פ “עני ורש נפגשו מאיר עיני שניהם ה’ ” בעני ועשיר בתורה ואם מלמדו תורה ה’ מאיר עיניהם ומי כמרן השביע וכלכל את כל כלל ישראל בתורה פשיטא שזכה לדרגה עצומה של “מאיר עיניהם ה”] ולבד כל מדרגותיו העצומות שאין לנו בהם השגה הי’ הוא אביהן של ישראל כפשוטו שהרי אמרו חז:ל “כל המלמד בו חבירו תורה כאילו ילדו “ומי כמרן הקים עולה של תורה וידיעת ההלכה וחשיבותה בכלל ישראל [ואפשר להמליץ עליו ד’ הגמ’ בבמ’ בויכוח שהיה בין ר’ חנינאלר’ חייאותרוויהואיתנהו ביה דאי משתכחנא תורה מהדרנא לה בפלפולי (ומיכמוהו הוציא לאור תעלומה באלפי הלכות בתוה”ק ) וכן דעבידנא לתורה שלא תשתכח מישראל (שמסר נפשו על כל א’ מישראל וכתת רגליו בכל העולם ללמדם תורה וכן בכתביו האיר עיני ישראל לדורות)] וממש אפשר לקרוא עליו הפס’ “פרי צדיק עץ חיים “(אלו דב’ תורתו שפירותיו מתוקים ומענגים ומשמחים כל הלומד ומעיין בהם)”ולוקח נפשות חכם” שבחכמה עצומה קירב ישראל לאביהם שבשמים ולתוה”ק
ויה”ר שנזכה לראותו שוב בקרוב בתחית המתים בב”א.
