יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל אִילָנוֹת הָאֶתְרוֹג לְהוֹצִיא פֵּרוֹתֵיהֶם בְּעִתָּם, וְיוֹצִיאוּ אֶתְרוֹגִים טוֹבִים יָפִים וּמְהֻדָּרִים, וּנְקִיִּים מִכָּל מוּם, וְלֹא יַעֲלֶה בָּהֶם שׁוּם חֲזָזִית, וְיִהְיוּ שְׁלֵמִים וְלֹא יִהְיֶה בָּהֶם שׁוּם חֶסְרוֹן וַאֲפִלּוּ עֲקִיצַת קוֹץ, וְיִהְיוּ מְצוּיִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, לְקַיֵּם בָּהֶם מִצְוַת נְטִילָה עִם הַלּוּלָב בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתֶךָ עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדְּךָ “וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל”.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתַּעַזְרֵנוּ וּתְסַיְּעֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ שֶׁל נְטִילַת לוּלָב וַהֲדַס וַעֲרָבָה וְאֶתְרוֹג כְּתִקְנָהּ, בִּזְמַנָּהּ בְּחַג הַסֻּכּוֹת שֶׁיָּבֹא עָלֵינוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב, וְתַזְמִין לָנוּ אֶתְרוֹג יָפֶה וּמְהֻדָּר וְנָקִי וְשָׁלֵם וְכָשֵׁר כְּהִלְכָתוֹ.
וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּבָרֵךְ כָּל מִינֵי הָאִילָנוֹת וְיוֹצִיאוּ פֵּרוֹתֵיהֶם בְּרִבּוּי, שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, וּתְבָרֵךְ כָּל הַגְּפָנִים שֶׁיּוֹצִיא עֲנָבִים הַרְבֵּה שְׁמֵנִים וְטוֹבִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַיַּיִן הַיּוֹצֵא מֵהֶם מָצוּי לָרֹב לְכָל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְקַיֵּם בּוֹ מִצְוַת קִדּוּשׁ וּמִצְוַת הַבְדָּלָה בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, וְיִתְקַיֵּם בָּנוּ וּבְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: “לֵךְ אֱכֹל בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשְׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ כִּי כְבָר רָצָה הָאֱלֹקִים אֶת מַעֲשֶׂיךָ”, “בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה, אָרִיתִי מוֹרִי עִם בְּשָׂמִי, אָכַלְתִּי יַעְרִי עִם דִּבְשִׁי, שָׁתִיתִי יֵינִי עִם חֲלָבִי, אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים”. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה’ צוּרִי וְגֹאֲלִי.
תפילה לט”ו בשבט
תפילה נאה לאמרה ביום ט”ו בשבט, קודם אכילת הפירות, מספר ואני תפילתי
אָנָּא ה’ רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁלֹּא הֶחְסַרְתָּ מֵעוֹלָמְךָ דָּבָר, וּבָרָאתָ בּוֹ אִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם, אָנָּא זַכֵּנוּ לִטְּעֹם מִנֹּפֶת צוּף פֵּרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים, אֲשֶׁר פֵּאַרְתָּ בָּהֶם עוֹלָמְךָ, זַכֵּנִי לְהֶאָרַת הָרָצוֹן שֶׁבְּפֵרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר בָּהּ יִתְרוֹמְמוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת אֵלֶיךָ בְּאַהֲבָה, זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹעֲמִים בְּיּוֹם זֶה מִשֶׁפַע מִינֵי פֵּרוֹתֶיךָ לִרְאוֹת בְּתִּקּוּן כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. אָנָּא, זַכֵּנוּ לְכַוֵּן לִטְעֹם פֵּרוֹתֶיךָ בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה לְשֵׁם שָׁמַיִם, לְתַקֵּן שָׁרְשָׁם כְּפִי שֶׁהָיָה בְּגַן עֵדֶן מִקֶדֶּם, בְּשָּׁעָה שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן: “מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכַל”. זַכֵּנִי לַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַנּוֹרָאִים הַגְּנוּזִים בְּכָל פְּרִי וּפְרִי, לִסְגֻלַּת הֱיוֹתוֹ כְּלִי נִפְלָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, לִדְבֵקוּת עִלָּאִית, לָאוֹר אֵין סוֹף, כַּאֲשֶׁר הֵאִיר עֲדַיִן הָאוֹר הַגָּנוּז, וְאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְזֻמָן לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה גִּלִּיתָּ לָנוּ עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁגַּם עַכְשָׁו אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְכָל זֶה, וְדַוְקָא עַל יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה נִמְשָׁכִים מַקִּיפִים נִפְלָאִים, שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאָכִים אֵינָם מַשִּׂיגִים אוֹתָם. עַל כֵּן בָּאנוּ עַתָּה לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אָבִינוּ אָב הַרֲחֲמָן, שֶׁנִּזְכֶּה בַּאֲכִילַת פֵּרוֹתֶיךָ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, שֶׁתָּאִיר לָנוּ בְּהֶאָרַת הָרָצוֹן, בְּהֶאָרַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִכְּסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד אֵלֶיךָ בְּרָצוֹן מֻפְלָג, אֲשֶׁר יוֹצִיא אוֹתָנוּ מִגַשְׁמִיוּתֵנוּ לְגַמְרֵי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה מִן הַמַּלְאָכִים, כִּי עֲתִידִים צַדִּיקִים, שֶׁתְּהֵא מְחִיצָתָם לִפְנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, הַשּׁוֹפֵעַ וּמֵאִיר בְּפֵּרוֹתֶיךָ, זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשֶׁכֶת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדְךָ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַבְּרִיאָה, שֹׁרֶשׁ כָּל עֲשֶׂרֶת הַמַּאֲמָרוֹת, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ. אָנָּא זַכֵּנוּ עַל יְדֵי טְעִימַת פֵּרוֹתֶיךָ לִזְכּוֹת לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, לַחְזוֹת בְּנֹּעַם ה’ וּלְהַכִּיר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה’ אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה’ כָּל יְמֵי חַיָּי, לַחֲזוֹת בְּנֹּעַם ה’ וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ.