דברי פתיחה
מעלי שבתא, יושב בסד”ר “ויתן לך את ברכת אברהם”
שנת “כולנו יתומים היינו ואין אב” (עם התיבות – תשע”ד) לפ”ק
פנה איו”ם ונורא, נגנזה המנורה, ל”ו מש ספר התורה, איה הקדוש”ה ראש העטרה, משמת רב”י בטלו שקדנים בטלה טהרה, חסרו”ן עובדי”ה משגב לעתות בצרה, יוס”ף עינינ”ו עיני נגרה, להאי שופרא דבלי בעפרא, כי ה’ הוגה אתיא גזירה, נצחו אראלים ויעלו את יוס”ף
פנה זיוה דזיו ליה כבר בתיה זיו תפארת, אורו של עולם נעד”ר בקודש האמת נעדרת, עמודי החס”ר סביב חסרון הניכר תורה מחסר”ת, עצב”ה בדד העיר תקרא קינה על גפי מרומי קרת, בחטאינו רכב ישראל עלה בצער”ה השמימה צף ארונו של יוס”ף
פנה הודה הו”ד יוס”ף איננו וצימאו”ן היננ”ו עירובי חסירו”ת, בזמן שלוקין המאורות, ויהיו כל העם כמתאונני”ם תאניה ואניה אש קולו”ת מרורות, געו כל העם בבכיה אחד האיש ואחד האשה ואלו נערות, יבכון עמיה כל מרירי ליבא בייא בייא בכיה לדורות, אין דמ”ע לפי חשבון פלגי מים מבכי נהרות, מעיין ישיתוהו מי שחין ומי בורות, כי ישרא”ל אהב את יוס”ף
פנה הדרה הדרת זקנים נאמר בו גויעה, אתיא קריעה קריעה, תחת יום ליום יביע, אין אומר ואין דברים ואין מושיע, במקום לילה ללילה יחוה דעת, החושך יכסה ארץ כיסתה הצרעת, איכה יועם השמש בצהרים והיה כאין, אש”ר הקב”ר יכס”ה בו חלקת מחוקק סמוי מן העין, אוי נא לנו כי טרוף טורף יוס”ף
פנה אל תפילת הערער הבט משמים ממעון שמיך, על עם תועה ללא רועה חוסה נא למען שמך, בזכותיה דיוס”ף שלח נא ביד תשלח משי”ח לפי תומו, ישי בראש הקריבהו נא בענן ויתיצב עמו, כי תבנה בית חדש ביתך כבתחילה, והעיר על תילה, ירושלים הרים סביב לה, למה לנצח תשכח עשתרות צאנך, נחה את העם העז את מקנך, נוהג כצאן יוס”ף
ויקוים בנו וחסדי מאיתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט,
הכו”ח לכבודה של תורה הצעיר אליהו בחבוט,
סין טין וקטין
