Segoula le jour du jeûne d’Esther – Lire le Tehilim “Ayelet Hacha’har” et faire sa demande
Le contenu de la Segoula et sa source
Dans le livre “Kav Hayachar” il est écrit que le jour du jeûne d’Esther (13 Adar) est un jour de délivrance et cela en faisant une prière qui contient trois étapes :
- Lire le chapitre 22 du livre de Tehilim (rapporté dans la suite).
- Demander à Hachem sa propre demande.
- Demander à Hachem qu’Il accepte sa prière “par le mérite de Morde’hay et Esther”.
Certains ajoutent qu’il est bien de donner de la Tsedaka et d’allumer une bougie pour l’élévation de l’âme de Morde’hay et Esther. C’est sûr que cela ne peut qu’apporter plus, mais ce n’est pas une partie indispensable de la Segoula.
Nous vous rapportons ici la Segoula telle qu’elle est écrite dans le livre “Kav Hayachar (chapitre 96) du Mékoubal Rav Tzvi Hirsch Koydinover zatsal :
“Parce que ce jour [le jeûne d’Esther], est spécialement bien pour l’acceptation de nos prières par le mérite de Morde’hay et d’Esther. Quiconque a besoin de miséricorde pour une chose qu’il a besoin de prier, doit prendre le temps le jour du jeûne d’Esther pour dire le Psaume 22 du livre de Tehilim, qui parle de la “Ayelet Hacha’har – la gazelle du matin”, puisque nos sages disent qu’Esther est comparée à la Ayelet Hacha’har. Ensuite il priera à D. et demandera sa demande en mentionnant le mérite de Morde’hay et Esther, afin que par leur mérite, Hachem lui accordera sa requête, lui ouvrira les portes de la miséricorde et sa prière sera acceptée de bon gré.”
Certains comprennent de ce qu’a écrit le “Kav Hayachar” que cette Segoula est valable même le jour de Pourim, et pas seulement pendant le Jeûne d’Esther.
Pour votre commodité, nous vous rapportons ici le texte intégral de la Segoula :
לַ֭מְנַצֵּחַ עַל-אַיֶּ֥לֶת הַשַּׁ֗חַר מִזְמ֥וֹר לְדָוִֽד: אֵלִ֣י אֵ֭לִי לָמָ֣ה עֲזַבְתָּ֑נִי רָח֥וֹק מִֽ֝ישׁוּעָתִ֗י דִּבְרֵ֥י שַׁאֲגָתִֽי: אֱֽלֹהַ֗י אֶקְרָ֣א י֖וֹמָם וְלֹ֣א תַעֲנֶ֑ה וְ֝לַ֗יְלָה וְֽלֹא-דֽוּמִיָּ֥ה לִֽי: וְאַתָּ֥ה קָד֑וֹשׁ י֝וֹשֵׁ֗ב תְּהִלּ֥וֹת יִשְׂרָאֵֽל: בְּ֭ךָ בָּטְח֣וּ אֲבֹתֵ֑ינוּ בָּ֝טְח֗וּ וַֽתְּפַלְּטֵֽמוֹ: אֵלֶ֣יךָ זָעֲק֣וּ וְנִמְלָ֑טוּ בְּךָ֖ בָטְח֣וּ וְלֹא-בֽוֹשׁוּ: וְאָנֹכִ֣י תוֹלַ֣עַת וְלֹא-אִ֑ישׁ חֶרְפַּ֥ת אָ֝דָ֗ם וּבְז֥וּי עָֽם: כָּל-רֹ֭אַי יַלְעִ֣גוּ לִ֑י יַפְטִ֥ירוּ בְ֝שָׂפָ֗ה יָנִ֥יעוּ רֹֽאשׁ: גֹּ֣ל אֶל-יְהוָ֣ה יְפַלְּטֵ֑הוּ יַ֝צִּילֵ֗הוּ כִּ֘י חָ֥פֵֽץ בּֽוֹ: כִּֽי-אַתָּ֣ה גֹחִ֣י מִבָּ֑טֶן מַ֝בְטִיחִ֗י עַל-שְׁדֵ֥י אִמִּֽי: עָ֭לֶיךָ הָשְׁלַ֣כְתִּי מֵרָ֑חֶם מִבֶּ֥טֶן אִ֝מִּ֗י אֵ֣לִי אָֽתָּה: אַל-תִּרְחַ֣ק מִ֭מֶּנִּי כִּי-צָרָ֣ה קְרוֹבָ֑ה כִּי-אֵ֥ין עוֹזֵֽר: סְ֭בָבוּנִי פָּרִ֣ים רַבִּ֑ים אַבִּירֵ֖י בָשָׁ֣ן כִּתְּרֽוּנִי: פָּצ֣וּ עָלַ֣י פִּיהֶ֑ם אַ֝רְיֵ֗ה טֹרֵ֥ף וְשֹׁאֵֽג: כַּמַּ֥יִם נִשְׁפַּכְתִּי֮ וְהִתְפָּֽרְד֗וּ כָּֽל-עַצְמ֫וֹתָ֥י הָיָ֣ה לִ֭בִּי כַּדּוֹנָ֑ג נָ֝מֵ֗ס בְּת֣וֹךְ מֵעָֽי: יָ֘בֵ֤שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ | כֹּחִ֗י וּ֖לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י וְֽלַעֲפַר-מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי: כִּ֥י סְבָב֗וּנִי כְּלָ֫בִ֥ים עֲדַ֣ת מְ֭רֵעִים הִקִּיפ֑וּנִי כָּ֝אֲרִ֗י יָדַ֥י וְרַגְלָֽי: אֲסַפֵּ֥ר כָּל-עַצְמוֹתָ֑י הֵ֥מָּה יַ֝בִּ֗יטוּ יִרְאוּ-בִֽי: יְחַלְּק֣וּ בְגָדַ֣י לָהֶ֑ם וְעַל-לְ֝בוּשִׁ֗י יַפִּ֥ילוּ גוֹרָֽל: וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה אַל-תִּרְחָ֑ק אֱ֝יָלוּתִ֗י לְעֶזְרָ֥תִי חֽוּשָׁה: הַצִּ֣ילָה מֵחֶ֣רֶב נַפְשִׁ֑י מִיַּד-כֶּ֝֗לֶב יְחִידָתִֽי: ה֭וֹשִׁיעֵנִי מִפִּ֣י אַרְיֵ֑ה וּמִקַּרְנֵ֖י רֵמִ֣ים עֲנִיתָֽנִי: אֲסַפְּרָ֣ה שִׁמְךָ֣ לְאֶחָ֑י בְּת֖וֹךְ קָהָ֣ל אֲהַלְלֶֽךָּ: יִרְאֵ֤י יְהוָ֨ה | הַֽלְל֗וּהוּ כָּל-זֶ֣רַע יַעֲקֹ֣ב כַּבְּד֑וּהוּ וְג֥וּרוּ מִ֝מֶּ֗נּוּ כָּל-זֶ֥רַע יִשְׂרָאֵֽל: כִּ֤י לֹֽא-בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹא-הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ: מֵ֥אִתְּךָ֗ תְֽהִלָּ֫תִ֥י בְּקָהָ֥ל רָ֑ב נְדָרַ֥י אֲ֝שַׁלֵּ֗ם נֶ֣גֶד יְרֵאָֽיו: יֹאכְל֬וּ עֲנָוִ֨ים | וְיִשְׂבָּ֗עוּ יְהַֽלְל֣וּ יְ֭הוָה דֹּ֣רְשָׁ֑יו יְחִ֖י לְבַבְכֶ֣ם לָעַֽד: יִזְכְּר֤וּ | וְיָשֻׁ֣בוּ אֶל-יְ֭הוָה כָּל-אַפְסֵי-אָ֑רֶץ וְיִֽשְׁתַּחֲו֥וּ לְ֝פָנֶ֗יךָ כָּֽל-מִשְׁפְּח֥וֹת גּוֹיִֽם: כִּ֣י לַ֭יהוָה הַמְּלוּכָ֑ה וּ֝מֹשֵׁ֗ל בַּגּוֹיִֽם: אָכְל֬וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֨וּ | כָּֽל-דִּשְׁנֵי-אֶ֗רֶץ לְפָנָ֣יו יִ֭כְרְעוּ כָּל-יוֹרְדֵ֣י עָפָ֑ר וְ֝נַפְשׁ֗וֹ לֹ֣א חִיָּֽה: זֶ֥רַע יַֽעַבְדֶ֑נּוּ יְסֻפַּ֖ר לַֽאדֹנָ֣י לַדּֽוֹר: יָ֭בֹאוּ וְיַגִּ֣ידוּ צִדְקָת֑וֹ לְעַ֥ם נ֝וֹלָ֗ד כִּ֣י עָשָֽׂה:
Ensuite, on demandera la demande personnelle. On vous rapporte un exemple possible de demande :
יהי רצון מלפניך ה’ אלהינו ואלהי אבותינו, שתעשה למען רחמיך וחסדיך, ולמען קדושת המזמור הזה ופסוקיו ותיבותיו ונקודותיו וטעמיו וסודותיו, ולמען שמותיך הקדושים הרמוזים בו, שתעשה (כאן יפרט כאן בקשתו…). אנא ה’, עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען זכות מרדכי בן יאיר ואסתר בת אביחיל, אמן ואמן סלה.
Dans le livre “Hemdat Yamim”, il est écrit une formule de prière spécifique à la demande de rappel du mérite de Morde’hay et Esther le jour du jeûne d’Esther. Voici la prière :
וכרחם אב על בנים רחם עלינו, ויעלה ויבא יגיע יראה וירצה זכרון אבותינו, וזכרון שני שרי צבאות ישראל – צדיק וצדק, מרדכי הצדיק ואסתר התמה, היום ברחמים, ועזוז הדר צדקתם העלה לפני הדום כסא כבודך, ויכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך, ותתנהג עמנו ה’ אלהינו בשלש עשרה מדות רחמיך אשר תקנת בתעלומות חכמה נשגבה, ואת בריתם זכו”ר האל נוצ”ר חסד, ונקה בטל אורות את רושם כתמי עונותינו אשר פיגלנו והיינו מעלי”ן בקודש ולא מורידין בעוצם אשם מעילתנו, ותעלה למעלה עזוז זכות מרדכי ואסתר בני בריתך ולהקים שדי יסודך ושביל דרכיו הסתולל ונראתה הקשת שש ומתפאר בגוונין שלו מבהיק ומבריק עד להפליא, ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת ויאבד כל זכר למו.
