פיוט מרגש ומלא געגועים לגאולה,
שחיברו מרן פאר הדור רבינו עובדיה יוסף זצ”ל, בהיותו בן ח”י שנים,
ונדפס בספר שירה ורינה (ירושלים תשכ”ו) אות קי”ז. הלחן במקאם חג’אז.
פזמון: רעיה אגאלך שובי אהלך, סתרך ואורך למעוני, אוציאך לרויה.
לך קויתי ה’ רועי. חמול נא וחיש להרגיעי, מגיני וקרן ישעי, גואלי שלח וחובי סלח, משגבי עיני צופיה. (רעיה אגאלך וכו’)
בך נגיל ונשמחה, ונסו יגון ואנחה, נשב בהשקט ובבטחה, קרית מלך רב אור הנערב, משגבי שלח אליה. (רעיה אגאלך וכו’)
יה פדה נא לעם אביון, בנה המקדש והאפריון, נכון יהיה בהר ציון, השב העטרה כתר תפארה, משגבי לעם עובד יה. (רעיה אגאלך וכו’)
למפתח כל הסגולות לפי סדר הנושאים, ראה כאן.
