חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרה"ג אליהו בחבוט לומד

ארץ השואל: ברזיל

שאלה:

מי ששכח בשבת ויום טוב, והתחיל ‘ברוך שאמר’ מיד אחרי אמירת הודו וה’ מלך כבימות החול, האם יאמר מיד אחרי זה ‘השמים מספרים’ ושאר הזמירות שמוסיפים בהם? וכן מה יעשה מי ששכח לומר ‘נשמת’ והתחיל ישתבח, האם יאמר נשמת בסיום התפלה, או קודם יוצר?

 

 

תשובה:

מי ששכח לומר בשבת ויו”ט הזמירות קודם ברוך שאמר, יאמר הזמירות לאחר ברוך שאמר ואין בזה כל עיכוב. ומיהו אם עדיין לא התחיל ברוך אתה ה’ מלך מהולל וכו’, יפסיק ויאמר הזמירות. וכן אם שכח לומר נשמת ואמר תיכף אחר אז ישיר ישתבח, יאמר אחר ישתבח נשמת ולא בסוף התפלה, ומיהו דווקא קודם שהתחיל ברכת יוצר אור.

 

א). כתב השו”ע (סי’ נא ס”ד) צריך להיזהר מלהפסיק בדיבור משהתחיל ברוך שאמר. והוסיף הרמ”א, דאפילו לצורך מצווה אין להפסיק בין ברוך שאמר לישתבח. ועל כן יש לעיין במה שמצוי הרבה בשבת ויו”ט שמתוך הרגל אמר תיכף לאחר אמירת הודו ברכת ברוך שאמר, ואם יפסיק עתה לומר הזמירות שמא הוי הפסק.

כתב הטור (סי’ נא) ויש אומרים הפסוקים והמזמורים שמוסיפים קודם ברוך שאמר, ובאשכנז נוהגים לומר ברוך שאמר מיד ואחריו כל המזמורים בין בחול ובין בשבת. והכי מסתבר להקדים הברכה לכל המזמורים שיהא לכולם ברכה תחילה וסוף. ע”כ. אולם בני ספרד לא נהגו כן, אלא אומרים ‘הודו’ קודם ברוך שאמר ביום חול, ובשבת ויו”ט גם שאר מזמורים שנוספו נהגו לאמרם קודם לברכת ברוך שאמר. והנה בטעם מנהג בני ספרד שנהגו להצמיד אמירת ‘הודו’ ושאר זמירות לפרשיות הקרבנות, עיין בבית יוסף (סו”ס נ) משכ”ב בשם האחרות חיים מילתא בטעמא. וכן כתב רבינו האר”י בשער הכוונות (דרוש תפילת השחר (דף יז ע”א), והוב”ד בכה”ח (סי’ נ סק”ז).

ומ”מ פשוט דאין זה אלא לכתחילה, ואם שכח לאמרם, והתחיל כהרגלו בימות החול בברכת ברוך שאמר, יאמרם לאחר ברוך שאמר במקום שנזכר, וכדעת הטור ומנהג בני אשכנז, ואין זה לעיכובא אלא שכן ראוי לעשות ע”פ הסדר הטוב. והכי מוכח ממ”ש הפרי חדש (סי’ נא סק”ד), יעו”ש. וע”ע בשו”ת אול”צ ח”ב (עמ’ מד).

ומיהו אם התחיל לומר ברוך שאמר ותיכף נזכר, אם עדיין לא אמר נוסח חתימת הברכה, יפסיק ויאמר הזמירות, וכמ”ש הרב בן איש חי (ש”א פרשת ויגש או’ ט’).

ב). ולענין ישתבח, הנה כבר עמד בזה להדיא הרב ברכי יוסף (סי’ רפא סק”ב) וכתב בשם הרב תהלה לדוד, שיאמר נשמת קודם יוצר, ולא אחר התפלה. וכ”כ הרב שע”ת (שם סק”א). ולכאו’ לא גרע ממה שאנו מוסיפים אחרי ברכת ישתבח בעשרת ימי תשובה ‘שיר המעלות ממעמקים’. ועי’ באחרונים. וכ”כ הרב בא”ח (פרשת תולדות או’ ב’) אלא שהוסיף, שגם אחרי עניית ‘ברכו את ה’ המוברך’ כל שלא התחיל יוצר, אומרו שם, כדי לקבל עליו תוספת הנפש.

 

 

שאלה: מי ששכח בשבת ויום טוב, והתחיל ‘ברוך שאמר’ מיד אחרי אמירת הודו וה’ מלך כבימות החול, האם יאמר מיד אחרי זה ‘השמים מספרים’ ושאר הזמירות שמוסיפים בהם? וכן מה יעשה מי ששכח לומר ‘נשמת’ והתחיל ישתבח, האם יאמר נשמת בסיום התפלה, או קודם יוצר?

 

 

תשובה: מי ששכח לומר בשבת ויו”ט הזמירות קודם ברוך שאמר, יאמר הזמירות לאחר ברוך שאמר ואין בזה כל עיכוב. ומיהו אם עדיין לא התחיל ברוך אתה ה’ מלך מהולל וכו’, יפסיק ויאמר הזמירות. וכן אם שכח לומר נשמת ואמר תיכף אחר אז ישיר ישתבח, יאמר אחר ישתבח נשמת ולא בסוף התפלה, ומיהו דווקא קודם שהתחיל ברכת יוצר אור.

 

א). כתב השו”ע (סי’ נא ס”ד) צריך להיזהר מלהפסיק בדיבור משהתחיל ברוך שאמר. והוסיף הרמ”א, דאפילו לצורך מצווה אין להפסיק בין ברוך שאמר לישתבח. ועל כן יש לעיין במה שמצוי הרבה בשבת ויו”ט שמתוך הרגל אמר תיכף לאחר אמירת הודו ברכת ברוך שאמר, ואם יפסיק עתה לומר הזמירות שמא הוי הפסק.

כתב הטור (סי’ נא) ויש אומרים הפסוקים והמזמורים שמוסיפים קודם ברוך שאמר, ובאשכנז נוהגים לומר ברוך שאמר מיד ואחריו כל המזמורים בין בחול ובין בשבת. והכי מסתבר להקדים הברכה לכל המזמורים שיהא לכולם ברכה תחילה וסוף. ע”כ. אולם בני ספרד לא נהגו כן, אלא אומרים ‘הודו’ קודם ברוך שאמר ביום חול, ובשבת ויו”ט גם שאר מזמורים שנוספו נהגו לאמרם קודם לברכת ברוך שאמר. והנה בטעם מנהג בני ספרד שנהגו להצמיד אמירת ‘הודו’ ושאר זמירות לפרשיות הקרבנות, עיין בבית יוסף (סו”ס נ) משכ”ב בשם האחרות חיים מילתא בטעמא. וכן כתב רבינו האר”י בשער הכוונות (דרוש תפילת השחר (דף יז ע”א), והוב”ד בכה”ח (סי’ נ סק”ז).

ומ”מ פשוט דאין זה אלא לכתחילה, ואם שכח לאמרם, והתחיל כהרגלו בימות החול בברכת ברוך שאמר, יאמרם לאחר ברוך שאמר במקום שנזכר, וכדעת הטור ומנהג בני אשכנז, ואין זה לעיכובא אלא שכן ראוי לעשות ע”פ הסדר הטוב. והכי מוכח ממ”ש הפרי חדש (סי’ נא סק”ד), יעו”ש. וע”ע בשו”ת אול”צ ח”ב (עמ’ מד).

ומיהו אם התחיל לומר ברוך שאמר ותיכף נזכר, אם עדיין לא אמר נוסח חתימת הברכה, יפסיק ויאמר הזמירות, וכמ”ש הרב בן איש חי (ש”א פרשת ויגש או’ ט’).

ב). ולענין ישתבח, הנה כבר עמד בזה להדיא הרב ברכי יוסף (סי’ רפא סק”ב) וכתב בשם הרב תהלה לדוד, שיאמר נשמת קודם יוצר, ולא אחר התפלה. וכ”כ הרב שע”ת (שם סק”א). ולכאו’ לא גרע ממה שאנו מוסיפים אחרי ברכת ישתבח בעשרת ימי תשובה ‘שיר המעלות ממעמקים’. ועי’ באחרונים. וכ”כ הרב בא”ח (פרשת תולדות או’ ב’) אלא שהוסיף, שגם אחרי עניית ‘ברכו את ה’ המוברך’ כל שלא התחיל יוצר, אומרו שם, כדי לקבל עליו תוספת הנפש.

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש