הפרשת תרומות ומעשרות כשלא מבין נוסח ההפרשה

שאלה:

בדיעבד, כאשר אדם מפריש תרומות ומעשרות, ואינו הבין את הנוסח.
וכאשר יש לו מנוי לאחד מהקרנות של מעשרות.

אזי מה הדין לגבי כל אחד מהמקרים הבאים.
1) האם בדיעבד יוצא ידי חובה?
2) האם יש הבדל בין פירות טבל לדמאי? [ ביחס לזה שלא הבין את הנוסח, האם זה משנה סוג הפירות].

3). כשמבין שמעשר ראשון הולך ללוי, ותרומה גדולה לכהן, אבל לא הבין את כל הנוסח על בוריו.

תשובה:

הפרשה ללא הבנה:

החזון איש (דמאי סי' טו או' ו') כתב דמי שיש לו נוסח כתוב של הפרשת תרו"מ, רשאי לומר כשאין לפניו את הנוסח שהכל יחול כמו שכתוב בסידור. ודימה למה דאי' בסנהדרין (ס.) שהעד שאמר אף אני כמוהו, כשר. אולם דעת מרן בספרו חזון עובדיה – תרו"מ (עמ' קצב) שלא מהני. לפי שבעינן פיו וליבו שווים. וכן דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל הוב"ד בספר אור לציון כתובות ח"א (סימן נט או' ג') שיש לו להבין את הנוסח של ההפרשה.

ולפי"ז אם הפריש בצורה הזו או כשלא הבין את הנוסח שאמר, יש לחזור ולהפריש, אך מספק לא יברך דסב"ל.

בפירות דמאי:

ויש להבין גם בפירות שהם דמאי, דסו"ס חיוב הפרשתם מדרבנן, ואין חילוק בזה. אלא שבפירות דמאי בדיעבד שכבר הפריש, יש לסמוך על דעת המקילין, שהרי הוי ספק ספיקא.

ואם הבין את עיקר הנוסח ולמי מתחלק כל דבר לכל הדעות מהני. ואף החזו"ע לא התיר אלא במי שקורא "ואינו מבין כלל", כיעו"ש.