תשלום דמי תיווך על מידע שפורסם באינטרנט

שאלה:

במשך תקופה ארוכה חיפשתי דירה לרכישה באזור מגורי, אפשר לומר שהכרתי כמעט את כל הדירות שהוצעו למכירה באזור. לפני כשבועיים ראיתי פרסום של מתווך באתר יד 2 על דירה ברחוב רזיאל, בגלל שאני מכירה את הרחוב הזה [הוא לא רחוב גדול], ביררתי בכל בניין אם יש מישהו שרוצה למכור את הדירה וכך התברר לי על דירה מסויימת למכירה, אחרי משא ומתן קצר סגרתי על רכישת הדירה.

השאלה שלי היא האם אני צריכה לשלם למתווך על הידיעה שקיבלתי ממנו שישנה דירה למכירה ברחוב זה, חשוב לי להדגיש שהוא לא פרסם את כתובת הדירה אלא רק את הרחוב, מעבר לזה לא קיבלתי ממנו שום עזרה, הוא כמובן פרסם באתר את הטלפון שלו בלבד, ואני לא התקשרתי אליו והוא אפי’ לא יודע שאני ראיתי את הפרסום שלו.

אשמח למענה, תודה.

תשובה:

אינך צריכה לשלם דמי תיווך על מידע שפורסם באינטרנט לעיני כל, ככל שאכן לא דיברת בטלפון עם המתווך ולא הועיל לך המתווך במסירת פרטים על הדירה וכדו’. מאחר ומידע המפורסם באינטרנט ניתן חינם לכל מעיין, ועצם הפרסום מהווה היתר להשתמש בו ללא תשלום.

אולם במידה וששוחחת עם המתווך בטלפון והלה מסר פרטים על הדירה שהביאו לכדי סגירת העסקה, צריך לשלם למתווך על המידע שקיבל מדין ‘יורד לשדה חבירו’. סכום התשלום נקבע לפי מידת חלקו בעסקה, ומשתנה ממקרה למקרה, אך אין זה המקרה בנידון השאלה.

לכן למעשה אינך צריכה לשלם למתווך כלל, ואף אין צריך להודיעו שקיבלת הנאה מהפרסום שלו באתר.

מקורות ונימוקים:

יסוד חיוב התשלום למתווך, מתחלק בין מקרה בו הזמין מבקש השירות את המתווך, שיספק לו שירותי תיווך, שאז החיוב הוא כדין שכירות פועלים. לבין מקרה בו לא פנה מבקש השירות למתווך שיספק לו שירותי תיווך, אלא המתווך מעצמו פנה והציע פרטים, שאז נדרש מקבל השירות לשלם למתווך מדין ‘יורד לשדה חבירו’. כמבואר בדברי הגאון בביאור הגר”א לשולחן ערוך חו”מ סימן קפ”ה ס”ק י”ג.

כלומר גם במקרה בו לא פנה האדם מעצמו למתווך שיציע לו דירה, אלא קיבל בדרך כל שהיא מהמתווך את פרטי הדירה בלא שביקשם ובלא שהתחייב לשלם עליהם דמי תיווך, עצם קבלת הפרטים מהמתווך מחייב אותו לשלם עבורם תשלום תיווך.

אמנם הסיבה שצריך האדם לשלם למתווך על פרטים שקיבל הימנו גם ללא פנייתו אליו, מתבסס על ‘דין יורד לשדה חבירו’ שאף כאשר ירד לשדה חבירו שלא ברשות חייב הנהנה לשלם עבור מה שקיבל מהיורד.

לפיכך כל האמור הוא כאשר היורד במעשיו לא עשה זאת כמתנה ולא הפקיר המידע שמסר לנהנה, אלא ירד לשדה חבירו והשקיע בה על מנת לקבל תמורה לעבודתו. אולם בכל מקרה בו פרסם המתווך את המידע על הדירה באינטרנט, בעצם הפרסום הפקיר את בעלותו על המידע ונתן אותו לכל דורש, כי פרסום באינטרנט דינו כ’זוטו של ים’ שלאחר הפרסום אין לאדם שליטה עליו כלל ואין לו שום יכולת אכיפה שלא להשתמש במידע זה.

למרות שבלא ספק מטרת המתווך בפרסום שם הרחוב באתר, הוא כדי להפנות אליו לקוחות ספציפיים שמתעניינים ברחוב זה, פירוש מעשיו הוא, שבחר להפקיר את המידע על כך שיש לו דירה למכירה ברחוב זה, למען המטרה שאולי מאן דהוא שמתעניין בדירה ברחוב זה יפנה אליו ויצליח לתווך לו את הדירה, שהרי רוב האנשים אינם יכולים לדעת איזו דירה מוצעת למכירה רק על סמך שם הרחוב, ללא סיוע מהמתווך.

לפיכך אין חובת תשלום דמי תיווך על מי שהשתמש במידע שפורסם באתר, אף אם נהנה ממנו. בדומה למבואר בדברי התוס’ בב”ב דף קמ”ג: כי כאשר השביחו האחים הגדולים את נכסי הירושה השבח הינו לכלל האחים, ולא דמי ליורד לתוך שדה של חבירו ונטעה שלא ברשות או לשותף שהוא כיורד ברשות, משום דשותף אינו מוחל טרחו לחברו אבל אחין מחלי אהדדי. משמע שבמקום שהיורד מחל על מה שנתן לחבירו איננו יכול לדרוש על כך תשלום.

כמו כן מבואר בדברי הרמ”א בחו”מ סימן רס”ד כי כל אדם העושה פעולה או טובה לחבירו לא יוכל לומר לו בחינם עשית עמדי הואיל ולא ציוויתיך אלא עליו לשלם לו שכר. מקור דברי הרמ”א הללו מדברי הר”ן בכתובות דף ס”ג מדפי הרי”ף, שם מבואר טעם הדבר כי כל המפרנס סתם עושה זאת על דעת הלוואה ושלא על דעת מתנה. מבואר שכאשר מהנה האדם את חבירו בדרך מתנה או בדרך זו שמפקיר את המידע שבידו שוב איננו יכול לדרוש על כך שכר.

מלבד זה, בנידון דידן, שהרוכשת לא הסכימה להשתמש במידע ממתווכים, על מנת שלא לשלם דמי תיווך, אלא התעקשה להגיע לדירות לרכישה ללא תשלום תיווך כלל, יש מקום לפטור אותה מתשלום אף אם הגיע לידה הנאה, כפי המבואר מדברי הש”ך סי’ שלה, אולם עי’ בפ”ת סי’ רסד ס”ק ג’. אכן אף בלא טעם זה, אין צורך לשלם על מידע שפורסם באתר אינטרנט כפי המבואר לעיל.