צעדים ראשונים במקרים של צרות ויסורין ח”ו
בראש ובראשונה, תמיד צריכים לזכור ש”תשובה ותפילה וצדקה מעבירים את רוע הגזירה”[1], ובפרט בנושא התשובה כדאי לפשפש במעשים כיון שנראה דהקב”ה “מאותת” לנו ולכן כל פעם מגיעה הצרה ממקום אחר כדי שתשים לב שיש כאן ענין שמיימי.
וכמובן במקרים כאלו כדאי מאוד לבדוק גם את המזוזות בכל חדרי הבית (וגם בעסק או במשרד אם הם בבעלותך).ומומלץ גם לעשות פדיון נפש.
וכמו כן, יבדוק אם חלילה ישנו איזה אדם שיש לו “הקפדה” עליך, ובפרט אם הוא יתום או אלמנה, ויפייסנו.
פסוקים ותפילה מספר החיים
ויאמר פסוקי תהילים אלו ותפילה זו מספר החיים[2], שנוסדה למי שמבחין שמתחילים להתעורר עליו צרות יסורין ובפרט חולאים לו ולבני ביתו:
תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי-יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ: יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא: אַל-תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ | מִמֶּנִּי֮ בְּי֪וֹם צַ֫ר לִ֥י הַטֵּֽה-אֵלַ֥י אָזְנֶ֑ךָ בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי[3]:
וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה מָגֵ֣ן בַּעֲדִ֑י כְּ֝בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי: ק֭וֹלִי אֶל-יְהוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה[4]:
בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי | אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי[5]:
אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה | יְהוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי: הַקְשִׁ֤יבָה | לְק֬וֹל שַׁוְעִ֗י מַלְכִּ֥י וֵאלֹהָ֑י כִּֽי-אֵ֝לֶ֗יךָ אֶתְפַּלָּֽל[6]:
אֲנִֽי-קְרָאתִ֣יךָ כִֽי-תַעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַֽט-אָזְנְךָ֥ לִ֝֗י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי[7]:
בַּצַּר-לִ֤י | אֶֽקְרָ֣א יְהוָה֮ וְאֶל-אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו | תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו[8]:
שְׁמַע-יְהוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי[9]:
אֲ֭נִי אֶל-אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַ֝יהוָ֗ה יוֹשִׁיעֵֽנִי[10]:
שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י הַ֝קְשִׁ֗יבָה תְּפִלָּתִֽי[11]:
חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל-הַיּֽוֹם: שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא: כִּֽי-אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב-חֶ֝֗סֶד לְכָל-קֹרְאֶֽיךָ: הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי: בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִי[12]:
ק֭וֹלִי אֶל-יְהוָ֣ה אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗י אֶל-יְהוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן: אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד[13]:
אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל-תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא-נִסְתָּֽרָה[14]:
חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י | וּפְשָׁעַ֗י אַל-תִּ֫זְכֹּ֥ר כְּחַסְדְּךָ֥ זְכָר-לִי-אַ֑תָּה לְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהוָֽה[15]:
תְּ֭פִלָּה לְעָנִ֣י כִֽי-יַעֲטֹ֑ף וְלִפְנֵ֥י יְ֝הוָ֗ה יִשְׁפֹּ֥ךְ שִׂיחֽוֹ: יְ֭הוָה שִׁמְעָ֣ה תְפִלָּתִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י אֵלֶ֥יךָ תָבֽוֹא: אַל-תַּסְתֵּ֬ר פָּנֶ֨יךָ | מִמֶּנִּי֮ בְּי֪וֹם צַ֫ר לִ֥י הַטֵּֽה-אֵלַ֥י אָזְנֶ֑ךָ בְּי֥וֹם אֶ֝קְרָ֗א מַהֵ֥ר עֲנֵֽנִי[16]:
וְאַתָּ֣ה יְ֭הוָה מָגֵ֣ן בַּעֲדִ֑י כְּ֝בוֹדִ֗י וּמֵרִ֥ים רֹאשִֽׁי: ק֭וֹלִי אֶל-יְהוָ֣ה אֶקְרָ֑א וַיַּֽעֲנֵ֨נִי מֵהַ֖ר קָדְשׁ֣וֹ סֶֽלָה[17]:
בְּקָרְאִ֡י עֲנֵ֤נִי | אֱלֹ֘הֵ֤י צִדְקִ֗י בַּ֭צָּר הִרְחַ֣בְתָּ לִּ֑י חָ֝נֵּ֗נִי וּשְׁמַ֥ע תְּפִלָּתִֽי[18]:
אֲמָרַ֖י הַאֲזִ֥ינָה | יְהוָ֗ה בִּ֣ינָה הֲגִֽיגִי: הַקְשִׁ֤יבָה | לְק֬וֹל שַׁוְעִ֗י מַלְכִּ֥י וֵאלֹהָ֑י כִּֽי-אֵ֝לֶ֗יךָ אֶתְפַּלָּֽל[19]:
אֲנִֽי-קְרָאתִ֣יךָ כִֽי-תַעֲנֵ֣נִי אֵ֑ל הַֽט-אָזְנְךָ֥ לִ֝֗י שְׁמַ֣ע אִמְרָתִֽי[20]:
בַּצַּר-לִ֤י | אֶֽקְרָ֣א יְהוָה֮ וְאֶל-אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו | תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו[21]:
שְׁמַע-יְהוָ֖ה קוֹלִ֥י אֶקְרָ֗א וְחָנֵּ֥נִי וַעֲנֵֽנִי[22]:
אֲ֭נִי אֶל-אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַ֝יהוָ֗ה יוֹשִׁיעֵֽנִי[23]:
שִׁמְעָ֣ה אֱ֭לֹהִים רִנָּתִ֑י הַ֝קְשִׁ֗יבָה תְּפִלָּתִֽי[24]:
חָנֵּ֥נִי אֲדֹנָ֑י כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֶ֝קְרָ֗א כָּל-הַיּֽוֹם: שַׂ֭מֵּחַ נֶ֣פֶשׁ עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י אֵלֶ֥יךָ אֲ֝דֹנָ֗י נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא: כִּֽי-אַתָּ֣ה אֲ֭דֹנָי ט֣וֹב וְסַלָּ֑ח וְרַב-חֶ֝֗סֶד לְכָל-קֹרְאֶֽיךָ: הַאֲזִ֣ינָה יְ֭הוָה תְּפִלָּתִ֑י וְ֝הַקְשִׁ֗יבָה בְּק֣וֹל תַּחֲנוּנוֹתָֽי: בְּי֣וֹם צָ֭רָתִ֥י אֶקְרָאֶ֗ךָּ כִּ֣י תַעֲנֵֽנִיי[25]:
ק֭וֹלִי אֶל-יְהוָ֣ה אֶזְעָ֑ק ק֝וֹלִ֗י אֶל-יְהוָ֥ה אֶתְחַנָּֽן: אֶשְׁפֹּ֣ךְ לְפָנָ֣יו שִׂיחִ֑י צָ֝רָתִ֗י לְפָנָ֥יו אַגִּֽיד[26]:
אֲֽדֹנָי נֶגְדְּךָ֥ כָל-תַּאֲוָתִ֑י וְ֝אַנְחָתִ֗י מִמְּךָ֥ לֹא-נִסְתָּֽרָה[27]:
חַטֹּ֤אות נְעוּרַ֨י | וּפְשָׁעַ֗י אַל-תִּ֫זְכֹּ֥ר כְּחַסְדְּךָ֥ זְכָר-לִי-אַ֑תָּה לְמַ֖עַן טוּבְךָ֣ יְהוָֽה[28]:
הָרַב כְּבָסֵנִי מֵעֹנִי וּמָחָאתִי טַהֲרָנִי. אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד. לְמען שִׁמְךָ יְיָ וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא. אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר-יָהּ מִי יַעֲמֹד. לֹא כַּחֲטָאֵינוּ תַּעֲשֶׂה לָנוּ וְלֹא כַּעֲוֹנֹתֵינוּ תִּגְמֹל עָלַינוּ. אִם עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְיָ עֲשֵׂה לְמען שִׁמְךָ. כִּי עֲוֹנִי אַגִּיד אֶדְאַג מֵחַטָּאתִי. מִכָּל פְּשָׁעַי הַצִּילֵנִי חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי. אֲנִי אָמַרְתִּי יְיָ חָנֵּנִי רְפָאָה נַפְשִׁי כִּי חָטָאתִי לָךְ. חָנֵּנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶּךָ כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי[29].
כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד[30].הִסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵחֲטָאָי וְכָל עֲוֹנֹתַי מְחֵה. דִּבְרֵי עֲוֹנֹת גָּבְרוּ מֶנִּי פְּשָׁעֵינוּ אַתׇּ תְּכַפְּרֵם[31]. וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֹן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כָּל חֲמָסוֹ[32].
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד-שְׁמֶךָ וַהֲצִלֵּנוּ וְכַפֵּר עַל חַטָּאתֵנוּ-לְמַאַן שְׁמֶךָ[33].
אָוֶן אִם -רָאִיתִי בְלִבִּי לֹא יִשְׁמַע אֲדֹנָי. אָכֵן שָׁמַע אֱלֹהִים הִקְשִׁיב לְקוֹל תְּפִלָּתִי. יְיָ אַל-בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנִי. חָנֵּנִי כִּי אֻמְלַל אָנִי רְפָאֵנִי יְיָ כִּי נִבְהֲלוּ עֲצָמָי. וְנַפְשִׁי נִבְהֲלָה מְאֹד וְאַתָּה יְיָ עַד-מָתָי [34]
שׁוּבָה יְיָ חַלְּצָה נַפְשִׁי הוֹשִׁיעֵנִי לְמָאן חֲסָדֶיךָ. עֵינַי כָּלוּ לִישׁוּעָתֶךָ וּלְאִמְרַת צִדְקֶךָ[35]. וִיבֹאֻנִי חֲסָדֶךָ יְיָ תְּשׁוּעָתְךָ כְּאִמְרָתֶךָ. לְכוּ וְנָשׁוּבָה אֶל-יְיָ כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ[36].
וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב- חֶסֶד וֶאֱמֶת[37]. פְּנֵי אֵלַי וְחָנֵּנִי תְּנָה- עֻזְּךָ לְעָבְדְךָ וְהוֹשִׁיעַ לְבֶן אֲמָתְךָ. אַתָּה סֵתֶר לִי מִצַּר תִּצְּרֵנִי רָנֵּי פַלֵּט תְּסוֹבְבֵנִי סֶלָה[38].
בִּטְחוּ בַּיִיָּ עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ יְיָ צוּר עוֹלָמִים[39].
יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם[40].
יְיָ צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ[41].
יְיָ הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנו[42]ּ.
אֲדוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי צֶדֶק מִשְׁפָּטֶיךָ, וְדַנְתָּ אוֹתִי וְלֹא נִמְצֵאתִי זַכַּאי לְפָנֶיךָ לְהָגֵן בַּעֲדִי נֶגֶד דִּינְךָ, וְעוֹרַרְתָּ נַפְשִׁי לָשׁוּב אֵלֶיךָ, וְהִנֵּה קִדַּמְתִּי לְפָנֶיךָ בְּאִמְרֵי קָדָשֶׁיךָ, לְתַקֵּן בִּתְפִלָּתִי מָזוֹר לְדִינְךָ, לִהְיוֹת דִּין הַקָּשֶׁה נָד מִמֶּנִּי בַּחֲסָדֶיךָ, וַתֹּאמֶר לְמַלְאַךְ הֶרֶף יָדֶךָ, וּמְחוֹל לִי עַל כָּל פְּשָׁעָי כְּרוֹב רַחֲמֶיךָ, כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי עַל יֶרֶךְ סָפַקְתִּי, נִחַמְתִּי כִּי עָשִׂיתִי, בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי חָטָאתִי עָוִיתִי פָּשַׁעְתִּי. וְלָשׁוּב אֵלֶיךָ מִהַרְתִּי. וְאַתָּה ה’ רְאֵה בְּצָרָתִי, וְתַחְשֹׁב לְכַפָּרָתִי וְחוֹסֶה נָא עָלַי וְעַל בְּנֵי בֵּיתִי, וְתֹאמַר דַּי בְּשֵׁם אֵל שַׁדַּי לְצָרָתִי, וַהֲפֹךְ לְטוֹבָה גְּזֵרָתִי (ואם אשתו החולה יאמר: רַחֵם נָא עַל אִשְׁתִּי. ואם אחד מבניו החולה יאמר במקום אשתי: בְּנִי אוֹ בִּיתִי). כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה וּשְׁלַח לִי (\לָהּ\לוֹ) רְפוּאָה שְׁלֵמָה בִּמְהֵרָה עִם כָּל שְׁאָר חוֹלֵי יִשְׂרָאֵל. וַעֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה. רַחֵם נָא עָלַי לַמָּאן שְׁמֶךָ, כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חֲסָדֶיךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ, וְאוֹדְךָ יְיָ לְעוֹלָם וַאֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתָךָ, וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ יְיָ וַאֲכַבְּדָה לִשְׁמֶךָ. בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.
דברים המסוגלים למתק את הדינים:
ובאופן כללי, כאשר ישנם סוגים שונות של צרות, זה מראה על כך שמידת הדין מתוחה, ובמקרים כאלו כדאי להקפיד על הדברים דלהלן:
- הגאון בעל ה”בן איש חי”[43] כתב רשימת דברים עבור מי שמידת הדין מתוחה עליו (כגון מי שאשתו מפלת נפלים עיי”ש), והדברים שכתב שם נכונים כאן לענין דנן, עיין שם.
- סגולה להמתקת הדינים מפי מוהר”ר יוסף חיים זוננפלד זצ”ל: לחפש בכל דבר (אפי’ דבר שהוא לכאו’ צרה) את חסד ה’ הטמון בזה, ולהודות להקב”ה על זה.
- בכל צרה שקוראת עם האדם, לא תלות את הצרה בסיבות טבעיות, אלא להפנים שהכל מהבורא יתברך שמו שהוא סיבת כל הסיבות, ועי”ז ממתק את הדינים וקרוב יותר לישעות ה’[44].
- לעשות חסד בגופו ובממונו, שעל ידי שיתנהג במידת החסד עם האחרים, גם הקב”ה יתנהג עמו בחסד ויתמתקו הדינים[45].
- יקרא כל יום פרשת העקדה, שבזה ממתק את הדינים. ומה טוב ומה נעים אם יוכל לקרוא ז’ פעמים ברצף[46].
- ללמוד בכל יום שני הלכות לשון הרע.
- להתנהג במידת הענווה.
- לנהוג עם הזולת “לפנים משורת הדין”.
- להתרגל “ללמד זכות” על כל אחד מישראל.
- סגולה להמתקת הדינים (וכביכול “לפייס” את הקב”ה), ללמוד משניות לעילוי נשמת כל היהודים שנספו בשואת יהדות אירופה[47].
- להקפיד לקרוא כל לילה תיקון חצות ולבכות על גלות השכינה, ודבר זה מסיר כל הדינים בעהי”ת.
- יקפיד לעבוד את ה’ “בשמחה”, כי העצבות מעוררת את הדינים ח”ו, וכל שכן הכעס.
- המים מסמלים החסדים, לכן הטבילה במקווה ממתק את הדינים (ויכוין בזה בעת טבילתו, שהמים הם בחינת רחמים וע”י הטבילה רוצה למתק את הדינים בחסדים), ומי שיש לו צרות ומחלות ח”ו, ע”י טבילה במקווה “בכל יום” אפי’ ע”י שליח יכול להועיל למיתוק הדינים[48]. ואף בעת ששותה מים, יכוין בשתייתו למתק את הגבורות שבגופו[49]. וגם בברכת “שהכל נהיה בדברו” ממתק דינים[50].
להשיג מליצי יושר בשמים
וכדאי גם “לקנות” לעצמו מליץ יושר גדול בשמים. והוא ע”י שילמד בקביעות כמה דקות כל יום את הספר של אחד הצדיקים הגדולים הנפטרים זצ”ל, כגון ספר אור החיים על הפרשה, ועי”ז אותו פוסק ימליץ טוב עליו בשמים להינצל מצרותיו[51]. והוא הדין אם יעשה לעצמו קביעות ללמוד תמיד באחד מספרי מהפוסקים זצ”ל (א”ה לדוגמא שו”ת יביע אומר), ובפרט אם תמיד ינסה ליישב קושיות על דבריו[52].
[וישנם גם מחברים זצ”ל שעוד בחיי חיותם הודיעו מפורש שישתדלו להמליץ טוב בשמים על הלומד בספרם (ובפרט בקביעות), וכגון בעל הספר הפלא יועץ, ובעל הספר יסוד ושורש העבודה, ובעל הספר זרע שמשון, ועוד. וגם אני שמעתי מנאמני ביתו של מרן רבינו עובדיה יוסף זצק”ל, שפעם אחת בסוף ימיו אמר בפני קהל ועדה, שאחרי פטירתו, הוא יהיה עם מי שילמד את ספריו בעיון (כלומר ימליץ טוב עליו בשמים), והבאתי את הדברים בשם אמרם בהקמה לקובץ “בתורתו” חושן משפט].
פסוקים מרבינו יהודה החסיד להינצל מכל צרה בע”ה
ועוד עצה פשוטה עבור מי שיש לו צרות שונות וצריך לישועות, דהנה מרן החיד”א[53] מביא “קבלה מרבינו יהודה החסיד זצ”ל שכל האומר ג’ פסוקים אלו, שסימנם אב”י, ביושר ולמפרע, בכל יום, ניצול מכל צרה” עכ”ל (וכמובן אינו “מובטח” ממש שינצל מכל צרה אך יש בזה כדי להועיל, וכאמור צריך שיקרא “בכל יום”), ואלו הם שלושת הפסוקים (ישר והפוך):
אַתָּ֤ה | סֵ֥תֶר לִי֮ מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה:
סֶלָה תְּסוֹבְבֵנִי פַלֵּט רָנֵּי תִּצְּרֵנִי מִצַּר לִי סֵתֶר אַתָּה:
בִּטְחוּ בַיהֹוָה עֲדֵי עַד. כִּי בְּיָהּ יְהֹוָה צוּר עוֹלָמִים:
עוֹלָמִים צוּר יְהוָה בְּיָהּ כִּי עַד עֲדֵי בַיהוָה בִּטְחוּ:
יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן. יְהֹוָה (יפסיק מעט) יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:
בַשָּׁלוֹם עַמּוֹ אֶת יְבָרֵךְ יְהֹוָה יִתֵּן לְעַמּוֹ עֹז יְהֹוָה:
סגולה לעל צרה מרבי יעקב אבוחצירא זיע”א
ולסיום, נביא בזה סגולה בלתי ידועה (בינתיים) לכל סוגי הישועות, מכתב יד קודשו של המקובל הגדול מוהר”ר יעקב אבוחצירא זלה”ה[54], והיא: כל מי שדחוק לו השעה, יבקש רחמים מהקב”ה בזכות רבי יהודה וראובן ויזמאן ורבי מוסא וראובן ויזמאן זיע”א. (ומהלשון שם משמע שיש גם לבקש מנשמות הצדיקים האלו שיתפללו, וכמובן כדי לבקש בזכותם נכון להדליק נר לעילוי נשמתם ולומר כמה פרקי תהילים לעילוי נשמתם).
שיהיו בשורות טובות, ישועות ונחמות, לכם ולכל עם ישראל בעהי”ת.
מקורות:
[1] נוסח ונתנה תוקף.
[2] לאנדסהוט, סדר ביקור חולים סי’ ג’, ומשם נדפס ג”כ באוצרות חיים ועוד ספרים.
[3] מזמור ק”ב.
[4] מזמור ג’.
[5] מזמור ד’.
[6] מזמור ה’, בהיפוך סדר הפסוקים.
[7] מזמור י”ז.
[8] מזמור י”ח.
[9] מזמור כ”ז.
[10] מזמור נ”ה.
[11] מזמור ס”א.
[12] מזמור פ”ו.
[13] מזמור קמ”ב.
[14] מזמור ל”ח.
[15] מזמור כ”ה.
[16] מזמור ק”ב.
[17] מזמור ג’.
[18] מזמור ד’.
[19] מזמור ה’, בהיפוך סדר הפסוקים.
[20] מזמור י”ז.
[21] מזמור י”ח.
[22] מזמור כ”ז.
[23] מזמור נ”ה.
[24] מזמור ס”א.
[25] מזמור פ”ו.
[26] מזמור קמ”ב.
[27] מזמור ל”ח.
[28] מזמור כ”ה.
[29] מזמור נ”א
[30] מזמור נ”א
[31] מזמור ס”ה
[32] מזמור ע”ח
[33] מזמור ע”ט
[34] מזמור ו
[35] מזמור קי”ט
[36] הושע ו,א
[37] מזמור פ”ו
[38] מזמור ל”ב
[39] ישעיהו כ”ו
[40] מזמור כ”ט
[41] מזמור פ”ד
[42] מזמור כ’
[43] בספרו כתר מלכות (הוא אחד מהספרים שהוציא לאור בעילום שם) אות קנ”ט, ומובא גם בספרו לשון חכמים ח”ג סי’ ע”ב.
[44] ספר קול דודי דופק ארלנגר עמ’ נ”ו.
[45] והאריך בעניינים אלו הגאון החפץ חיים בספרו אהבת חסד.
[46] מוהר”א חמווי זלה”ה בספר ימלט נפשו סי’ י”א אות ג’ כתב וז”ל: “לאיש אשר נמצא בצרה גדולה, יאמר אותה [פרשת העקידה] שבע פעמים בכוונה עצומה ובדמעות שליש, עם ה”יהי רצון” כמו שנדפס בסידורים, ויושיעהו ה’ מצרתו. וכו’.” עכ”ל. [ובספר ילקוט יעקב (היו”ל מכת”י של חכם תימני רבי יעקב בן יעקב יוסף זצוק”ל) עמ’ תע”א נקט דאין צורך ב”דמעות שליש” ממש אלא סגי בלב נשבר, וז”ל: “מי שהוא בצרה גדולה, סגולה שיאמר שבע פעמים בכוונה ובלב נשבר פרשת העקדה, ויוושע מצרתו.” עכ”ל]. וע”ע בימלט נפשו בהמשך שם שכתב: “[פרשת העקדה] מבטלת מיתה מבני אדם, ובפרט בזמן שחולאים רעים ח”ו מצויים בעולם, זכות קריאתה הוא כתריס לפניהם.” עכ”ל.
[47] מכת”י הצדיק הנסתר רבי אברהם חי זצ”ל, ומובא בספר בסתר עליון.
[48] עיין ספר מגילת סתרים אייבשיץ דף מ”א ע”א בשם הבעל שם טוב זיע”א ועוד מגדולי החסידות.
[49] מוהר”ח פלאג’י זלה”ה בספר עיני כל חי דף פ”ה.
[50] ובספר וזאת ליהודה מובא על הרה”ג ר’ יהודה צדקה זצוק”ל שמטעם זה היה נוהג לברך “שהכל” על סוכריה לפני שאומר “מי שברך” לחולה וכדומה.
[51] עיין שם הגדולים ערך מוהר”ר משה אלשיך, ובכה”ח פלאגי’ סי’ ל”א סע’ נ”ה, ובפלא יועץ ערך שפתי ישנים.
[52] הגאון בעל קהילות יעקב קנייבסקי זצ”ל, ומבוא בספר טובך יביעו ח”א עמ’ רמ”ט.
[53] בספרו יוסף בסדר סי’ ח’.
[54] כתב היד מובא בספר גאוני משפחת אבוחצירא.
