שאלה: ידוע שעפ”י הסוד יש סכנה להינשא לאלמנה, מחמת נשמת הבעל הראשון שעדיין מקושר מעט בנשמת אלמנתו. ולכך תיקן הרש”ש סדר לימוד ותפילה לסלק לגמרי נשמת הבעל הראשון, כדי לאפשר לאלמנה לישא אחר ללא חשש. האם תיקון זה מועיל אפי’ בתוך השנה הראשונה לפטירת הבעל הראשון?
תשובה: יש להקל אפי’ בשנה הראשונה.
מקורות
הנה לפום ריהטא, המשמעות העולה ביני שיטי בספרן של צדיקים היא, דשפיר מהני התיקון בתוך שנתה, כי האחרונים חביבים (כגון מרן הגרי”ח זצ”ל בשו”ת רב פעלים ח”ב סוד ישרים ס’ א’ שאלה ג’) נושאים ונותנים באמונה אי איכא סכנתא גם לאחר י”ב חודש או דילמא כל הסכנה היא רק בתוך השנה לפטירת הבעל הראשון, והגם ששלמים וכן רבים כתבו למסקנה דשפיר איכא סכנתא פורתא אף אחר י”ב, מ”מ משמע מיהא דעיקר הסכנה הידועה באלמנה היינו בתוך י”ב חודש, ולאחר י”ב חודש הסכנה היא בגדר “חידוש” שצריכים לחדש (וע”ע להגחיד”א בשו”ת יוסף אומץ סי’ מט’, ולהגר”ח פאלאג’י זלה”ה בשו”ת חיים ושלום ח”א סי’ יג’ דף לו’ ע”ג, ובשו”ת מהרש”ם ח”ב סי’ קמא’, ושאר ספרי דבי רב. וצאינה וראינה בספר ישיב רוחו דף ג’ ע”ב שתמ”ה תמ”ה קרא על האחרונים שלא הרגישו בדברי האריז”ל המפורשים בשער הפסוקים, דרק בתריסר ירחי קמאי הוא דשרי רוחא בגווה עיי”ש, וי”ל ע”ד). ועכ”פ משמע דמפשט פשיטא לכולהו רבנן דסדר התיקון אשר יסד בסודו רבינו הרש”ש זלה”ה, נועד לתקן אף בתוך שנה, דזו הרי הסכנה הידועה מעיקרא.
והבט וראה להגאון רבי ראובן מרגליות זצ”ל בספר שערי זוהר עמ’ פד’ שכתב: “ואם (וכו’) לא יוכל לחכות עד אחרי י”ב חודש, הנהיג הרה”ק מהר”ש שרעבי לומר בי עשרה תקון אלמנה, וברוך מציב גבול אלמנה.” עכ”ל. והיינו דכל עיקרו דתקנתא דארמלתא נועד דוקא בתוך שנתה. וכ”כ באסרי לגפן כרך יד’ (השני) עמ’ רסו’.
ולולא דמסתפינא היה ניתן להוסיף מעט טעם לשבח להקל בזה (אם יישר בעיני מו”ר שליט”א), דהנה התיקון של הרש”ש מבוסס בעיקר על שני דברים, מגיד מראשית, שבית דין של מטה (של י’ גוברין) גוזרין שתצא הרוח, וזאת שנית, שנותן צדקה לתלמידי חכמים שבארץ הקודש לעילוי נשמת המנוח, והנה מודעת זאת דנתינת הצדקה עושה פרי יותר בשנה הראשונה, כאשר דינה של הנשמה עודנו תלוי ועומד, כי על כן נהי דקיימת סכנה יותר תוך י”ב חודש כי אכתי תקיף רוחיה בעלמא הדין, מ”מ מאידך גיסא גם התיקון עצמו בתקופה זו מטיב לנשמה ביותר, וא”כ יתכן מאוד דיוצא הפסדו בשכרו וסליק לה להאי סכנתא, וק”ל.