חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב מאיר פנחסי - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

המחליפים דירות לקיץ, שבתות חתן וכד’, האם מותר להם לישון בחדר או במיטות של בני הזוג?

 

תשובה:

יש להימנע מלישון במיטות של בני זוג אם מכירם, ואין חילוק בזה בין בני משפחה לאנשים זרים, ומיהו אם אינו מכיר את האשה, מותר.

 

מקורות:

א). בספר ראשית חכמה (שער הקדושה פרק ח’) כתב, דאין להסתכל במיטה שאיש ואשה ישנים בה אם מכירן כי זה יעורר תאוות היצר יותר ויותר, ולמד זאת במכל שכן מבגדי צבעונין דאי’ בגמרא (ע”ז דף כ:), ובשו”ע (אה”ע סי’ כא), דאין להסתכל בהם אפילו תלויים ע”ג הכותל במכיר בעליהם. וממ”ש “אם מכירן”, לכאו’ נראה דאפילו אינם ישנים כעת במיטתן, דאל”ה מה נפק”מ הא בכל גוונא איכא הרהור. וכן הבין בדעתו הגר”ח פלאג’י בשו”ת לב חיים ח”ג (סי’ נח). ויש לדחות. ולפי”ד על אחת כמה וכמה דאין היתר לישן ע”ג מיטת הזוג במכיר האשה, דדבר זה גורם להרהור הלב. והרואה יראה בב”י ובשו”ע (אה”ע סי’ כא) כמה הקפידו חז”ל בכל הדברים המביאים לידי הרהור עבירה אפי’ על צד רחוק, כ”ש בנד”ד.

 

ב). ואין לומר דהוי  חדשה ואין בכוחנו לגזור, זה אינו, דכל שראינו שחז”ל אסרו דבר אחד וגילו לנו טעמם, יש בכוחנו לאסור על פי סברתם, גם אם הם לא איירי להדיא על דבר זה, דזהו בכלל גזרתם, ולא בהכרח שימנו ויפרטו כרוכלא את כל הציורים והאופנים, אלא נתנו לנו דוגמא ומיניה נילף לכל דכוותא.

 

ג). ולכאו’ יש להביא ראיה לנד”ד מגמרא מסכת שבת (דף קמ:) אמר רב קטינא העומד באמצע המיטה (שאיש ואשה רגילין בה לישון, רש”י), כאילו עומד בכרסה של אשה. (דמהרהר). הרי דאיכא איסור אפילו אינו ישן עמהם אלא במיטתן, כדמדויק מרש”י שפי’, “הרגילין” לישון שם. ואע”פ שבגמ’ דידן אי’ בגירסא ע”ז, “ולאו מילתא היא”, מיהו בכמה נוסחאות ליתא להאי גירסא, ראה בגמרא הוצאת “עז והדר” (שם הערה ד’). וכן מצאתי לתרי מקמאי שלא גרסו כן, ראה בכל בו (סי’ סו) שכתב, כפשטות לשון הגמרא שאין לישון ע”ג מיטה של איש ואשה והעושה כן כאילו עומד על כריסה של אשה. וכ”כ הרוקח (סימן כ). ועכ”פ אף אם נגרוס בגמ’ כן, אין זו ראיה להתיר בנידו”ד, דשמא התם איירי באינו מכירה, או בעומד בין המיטות ולא בשוכב על מיטתה, (ואפ”ה ס”ל למר קטינא, דאיכא הרהורא), וע”ז אמרה הגמרא ולאו מילתא היא. אולם במכירה וישן על מיטתה פשיטא דאסור דלא גרע מבגדי צבעונים של אשה המכירה. וראה בר’ יונה (אגרת התשובה יט, כ), ובארחות חיים (ח”ב הל’ ביאה אסורה סי’ יג).

 

ד). וע”כ אע”ג שבשו”ת שרגא המאיר ח”ח (סימן כב אות ד’) יצא להתיר בנד”ד, והביא ראיה לדבריו מהא דכתבו כמה אחרונים להתיר לשכב על מיטת אשתו נדה, כשמחליף את המצעים. (ועי’ פת”ש סי’ קצה סק”ח). ויש להשיב בפשיטות על דבריו, דלא דמי כלל לאשתו נדה, דהתם לאו מדין הרהורא קא אתינן עלה, ואדרבה מותר להביט על אשתו נדה כדי ליהנות מיופיה וכמ”ש בשו”ע (יו”ד סי’ קצה), אלא התם אסרינן לישן על מיטתה כדי שלא יבואו לידי הרגל דבר, כיון שרגילין זה בזה, ועל כן היכא שעושה היכר, ליכא למיחש, אבל באשת איש יש לאסור מדין הרהור, ופשוט.

 

ה). והראני אחד מבני החבורה ידידי הרה”ג רבי שמואל כהן שליט”א שהרד”ל בספרו נפש דוד על הזוה”ק, הביא ראיה להיתר בנד”ד, ממה שכתוב אצל ראובן שבלבל יצועי אביו, ומבואר בזוהר, שישן על מיטתה, וציין להגמרא בשבת הנז’. אולם איכא למידחי, דשאני התם שכוונתו היתה לשם שמים וכנז’ במפרשים, וכבר כתב הריטב”א (קידושין פב.) דכל שכוונתו לש”ש, מותר בהסתכלות על נשים ובשאילת שלום, וכפי שמצאנו שעשו גדולי התנאים והאמוראים. והב”ד הפתחי תשובה (אה”ע סו”ס סי’ כא), וכ”ש בזה. ועוד איני יודע מאי ראיה איכא מהתם, דשמא בתשובתו של ראובן כלל גם דבר זה.

 

ו). ועל כן במה שמצוי הרבה במחוזותינו שמבקשים יד ושכנים, ובפרט זוגות צעירים, דירות אחד מהשני, יש להקפיד שהישנים שם לא יכירו האיש והאשה, ואין חילוק בזה אם הם קרובי משפחה או אינשי דעלמא, ואם יש תמונה תלויה בחדר וכד’, יש להסירה קודם לכן. ושו”ר שכן פסק בספר אום אני חומה ח”ב (סי’ יג) דמדינא הדבר אסור ולא מדין מידת חסידות. וכ”כ בשו”ת אלישיב הכהן ח”ג (עמ’ רצב). וכ”כ דודי הגר”י פנחסי שליט”א בשו”ת יפה תואר ח”ב (סי’ א’). ומה שרצה להתיר בזה בשו”ת יבא ידיד (אה”ע סי’ יב) להגר”ש זעפראני שליט”א, ונימוקו, לפי שהחדר כעת מושכר או מוחלף למי שנמצא כעת בבית, ולא דמי לבגדי צבעונין, דהם של אשה זרה, אבל כאן אין זרות אלא הכל שלהם. אין דבריו מחוורים לענ”ד, דאטו הכא בקניינים תליא מילתא.

 

ז). ואולם במקום הצורך יש להקל, היכא שהמטות מופרדות, ואינו יודע איזה מיטה מיוחדת לאשה, דאז גם אם מכירה אין לחוש להרהורא, והדבר מסור ללב.

 

ח). אבל לישון בחדרם שלא ע”ג מיטתם שרי ובפרט אם אינו מכיר את האשה, וראיה ממה דאי’ בעירובין (סג:) אמר רבי ברונא כל הישן בקילעא (חדר) שאיש ואשתו שרויין בה, עליו הכתוב אומר “נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה”. ומשמע, דהאיסור הוא מפני שגורם להם להתבייש לשמש מיטתם בפניו. וכן ביאר שם במהרש”א. וכ”כ המ”ב (או”ח סי’ רמ שעה”צ ס”ק לג). אבל כשאינם נמצאים שם, אין בזה בית מיחוש מצד הדין, רק שלא יהיה ע”ג מיטתם ממש וכנ”ל.

שאלה: המחליפים דירות לקיץ, שבתות חתן וכד’, האם מותר להם לישון בחדר או במיטות של בני הזוג?

 

תשובה: יש להימנע מלישון במיטות של בני זוג אם מכירם, ואין חילוק בזה בין בני משפחה לאנשים זרים, ומיהו אם אינו מכיר את האשה, מותר.

 

מקורות:

א). בספר ראשית חכמה (שער הקדושה פרק ח’) כתב, דאין להסתכל במיטה שאיש ואשה ישנים בה אם מכירן כי זה יעורר תאוות היצר יותר ויותר, ולמד זאת במכל שכן מבגדי צבעונין דאי’ בגמרא (ע”ז דף כ:), ובשו”ע (אה”ע סי’ כא), דאין להסתכל בהם אפילו תלויים ע”ג הכותל במכיר בעליהם. וממ”ש “אם מכירן”, לכאו’ נראה דאפילו אינם ישנים כעת במיטתן, דאל”ה מה נפק”מ הא בכל גוונא איכא הרהור. וכן הבין בדעתו הגר”ח פלאג’י בשו”ת לב חיים ח”ג (סי’ נח). ויש לדחות. ולפי”ד על אחת כמה וכמה דאין היתר לישן ע”ג מיטת הזוג במכיר האשה, דדבר זה גורם להרהור הלב. והרואה יראה בב”י ובשו”ע (אה”ע סי’ כא) כמה הקפידו חז”ל בכל הדברים המביאים לידי הרהור עבירה אפי’ על צד רחוק, כ”ש בנד”ד.

 

ב). ואין לומר דהוי  חדשה ואין בכוחנו לגזור, זה אינו, דכל שראינו שחז”ל אסרו דבר אחד וגילו לנו טעמם, יש בכוחנו לאסור על פי סברתם, גם אם הם לא איירי להדיא על דבר זה, דזהו בכלל גזרתם, ולא בהכרח שימנו ויפרטו כרוכלא את כל הציורים והאופנים, אלא נתנו לנו דוגמא ומיניה נילף לכל דכוותא.

 

ג). ולכאו’ יש להביא ראיה לנד”ד מגמרא מסכת שבת (דף קמ:) אמר רב קטינא העומד באמצע המיטה (שאיש ואשה רגילין בה לישון, רש”י), כאילו עומד בכרסה של אשה. (דמהרהר). הרי דאיכא איסור אפילו אינו ישן עמהם אלא במיטתן, כדמדויק מרש”י שפי’, “הרגילין” לישון שם. ואע”פ שבגמ’ דידן אי’ בגירסא ע”ז, “ולאו מילתא היא”, מיהו בכמה נוסחאות ליתא להאי גירסא, ראה בגמרא הוצאת “עז והדר” (שם הערה ד’). וכן מצאתי לתרי מקמאי שלא גרסו כן, ראה בכל בו (סי’ סו) שכתב, כפשטות לשון הגמרא שאין לישון ע”ג מיטה של איש ואשה והעושה כן כאילו עומד על כריסה של אשה. וכ”כ הרוקח (סימן כ). ועכ”פ אף אם נגרוס בגמ’ כן, אין זו ראיה להתיר בנידו”ד, דשמא התם איירי באינו מכירה, או בעומד בין המיטות ולא בשוכב על מיטתה, (ואפ”ה ס”ל למר קטינא, דאיכא הרהורא), וע”ז אמרה הגמרא ולאו מילתא היא. אולם במכירה וישן על מיטתה פשיטא דאסור דלא גרע מבגדי צבעונים של אשה המכירה. וראה בר’ יונה (אגרת התשובה יט, כ), ובארחות חיים (ח”ב הל’ ביאה אסורה סי’ יג).

 

ד). וע”כ אע”ג שבשו”ת שרגא המאיר ח”ח (סימן כב אות ד’) יצא להתיר בנד”ד, והביא ראיה לדבריו מהא דכתבו כמה אחרונים להתיר לשכב על מיטת אשתו נדה, כשמחליף את המצעים. (ועי’ פת”ש סי’ קצה סק”ח). ויש להשיב בפשיטות על דבריו, דלא דמי כלל לאשתו נדה, דהתם לאו מדין הרהורא קא אתינן עלה, ואדרבה מותר להביט על אשתו נדה כדי ליהנות מיופיה וכמ”ש בשו”ע (יו”ד סי’ קצה), אלא התם אסרינן לישן על מיטתה כדי שלא יבואו לידי הרגל דבר, כיון שרגילין זה בזה, ועל כן היכא שעושה היכר, ליכא למיחש, אבל באשת איש יש לאסור מדין הרהור, ופשוט.

 

ה). והראני אחד מבני החבורה ידידי הרה”ג רבי שמואל כהן שליט”א שהרד”ל בספרו נפש דוד על הזוה”ק, הביא ראיה להיתר בנד”ד, ממה שכתוב אצל ראובן שבלבל יצועי אביו, ומבואר בזוהר, שישן על מיטתה, וציין להגמרא בשבת הנז’. אולם איכא למידחי, דשאני התם שכוונתו היתה לשם שמים וכנז’ במפרשים, וכבר כתב הריטב”א (קידושין פב.) דכל שכוונתו לש”ש, מותר בהסתכלות על נשים ובשאילת שלום, וכפי שמצאנו שעשו גדולי התנאים והאמוראים. והב”ד הפתחי תשובה (אה”ע סו”ס סי’ כא), וכ”ש בזה. ועוד איני יודע מאי ראיה איכא מהתם, דשמא בתשובתו של ראובן כלל גם דבר זה.

 

ו). ועל כן במה שמצוי הרבה במחוזותינו שמבקשים יד ושכנים, ובפרט זוגות צעירים, דירות אחד מהשני, יש להקפיד שהישנים שם לא יכירו האיש והאשה, ואין חילוק בזה אם הם קרובי משפחה או אינשי דעלמא, ואם יש תמונה תלויה בחדר וכד’, יש להסירה קודם לכן. ושו”ר שכן פסק בספר אום אני חומה ח”ב (סי’ יג) דמדינא הדבר אסור ולא מדין מידת חסידות. וכ”כ בשו”ת אלישיב הכהן ח”ג (עמ’ רצב). וכ”כ דודי הגר”י פנחסי שליט”א בשו”ת יפה תואר ח”ב (סי’ א’). ומה שרצה להתיר בזה בשו”ת יבא ידיד (אה”ע סי’ יב) להגר”ש זעפראני שליט”א, ונימוקו, לפי שהחדר כעת מושכר או מוחלף למי שנמצא כעת בבית, ולא דמי לבגדי צבעונין, דהם של אשה זרה, אבל כאן אין זרות אלא הכל שלהם. אין דבריו מחוורים לענ”ד, דאטו הכא בקניינים תליא מילתא.

 

ז). ואולם במקום הצורך יש להקל, היכא שהמטות מופרדות, ואינו יודע איזה מיטה מיוחדת לאשה, דאז גם אם מכירה אין לחוש להרהורא, והדבר מסור ללב.

 

ח). אבל לישון בחדרם שלא ע”ג מיטתם שרי ובפרט אם אינו מכיר את האשה, וראיה ממה דאי’ בעירובין (סג:) אמר רבי ברונא כל הישן בקילעא (חדר) שאיש ואשתו שרויין בה, עליו הכתוב אומר “נשי עמי תגרשון מבית תענוגיה”. ומשמע, דהאיסור הוא מפני שגורם להם להתבייש לשמש מיטתם בפניו. וכן ביאר שם במהרש”א. וכ”כ המ”ב (או”ח סי’ רמ שעה”צ ס”ק לג). אבל כשאינם נמצאים שם, אין בזה בית מיחוש מצד הדין, רק שלא יהיה ע”ג מיטתם ממש וכנ”ל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

נהר נחל מים
הרה"ג ר' אליהו ברכה

נהר סמבטיון בזמן הזה

מקורות והרחבת העניין מקור הדבר בגמ’ ופירוש השם ‘סמבטיון’ וזיהוי מקומו א. בגמרא סנהדרין (סה: ובמוסגר נביא את פירש”י) שאל

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש