חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
תיקון עם מברגה בבית

שוכר שתיקן בעצמו דבר מה בדירת המשכיר, האם רשאי לדרוש מהמשכיר תשלום?

הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

אני שוכר דירה ותיקנתי דבר מה בבית בעצמי, לאחר שבעל הבית אישר לי להביא בעל מקצוע על חשבונו. האם מותר לי לגבות מבעל הבית את עלות הזמן שלי שהשקעתי בתיקון + עלות החלקים?

 

תשובה:

ככל שהדבר הדרוש תיקון היה דבר שלתיקונו לא נדרש בעל מקצוע מיוחד, או לחילופין במקרה בו נדרש איש מקצוע מיוחד אולם הינך בעל הכשרה מתאימה לזה. הינך רשאי לדרוש מבעל הבית את הסכום המקובל בשוק עבור התיקון כולל החלקים שרכשת. אולם במידה והתיקון דורש איש מקצוע ואינך בעל הכשרה מתאימה ובהתאם לכך בעל הבית לא היה מעוניין שאתה תבצע את התיקון, אינך רשאי לקבל אלא את ההוצאות שהוצאת עבור רכישת החלקים והזמן שהקדשת לתיקון.

חשוב לציין כי הדברים אמורים במקרה בו מתחילה דעתך הייתה לתקן על דעת ליטול שכר, אולם במידה ומתחילה חשבת לתקן על דעת שלא ליטול שכר על התיקון אלא רק על החלקים שרכשת, אינך רשאי לאחר מכן להעלות דרישה לשכר על התיקון.

הטוב ביותר הוא, שתאמר למשכיר שתיקנת את הדבר הדרוש תיקון בעצמך ותגיע איתו להבנות על גובה הסכום אותו הוא ישלם לך.

 

מקורות:

בגמרא בב”מ דף ק”א. איתא היורד לשדה חבירו שלא ברשות, כלומר שנטע נטיעות בשדה חבירו שלא על דעתו, אם השדה עשויה ליטע, ישלם לו בעל השדה כפי עלות נטיעת שדה המקובל בשוק, אך אם השדה אינה עשויה ליטע שמין לו וידו על התחתונה ומקבל את השבח או את ההוצאה לפי הנמוך מביניהם. כך גם פסק השו”ע להלכה חו”מ סימן שע”ה סעיף א’.

במקרה שלפנינו, לאור הסכמת בעל הבית לשלם עבור התיקון, התיקון נחשב כיורד לשדה ה’עשויה ליטע’. השאלה היא האם השוכר שתיקן בעצמו ולא על ידי איש מקצוע, נחשב כיורד ברשות או כיורד שלא ברשות.

התשובה לשאלה זו, תלויה בסוג התיקון הנדרש, כאשר במידה ולתיקון הנדרש מקובל לקחת איש מקצוע בעל הכשרה מתאימה כגון חשמלאי או איש אלומיניום וכדו’, והשוכר איננו בעל מלאכה מתאים, הרי שהוא יורד שלא ברשות, שהרי לו היה נשאל בעל הבית אם ירצה לשלם לאדם שאיננו בעל מקצוע עבור התיקון היה מסרב. אולם אם סוג התיקון הנדרש הינו כזה שלא נדרש עבורו הכשרה מיוחדת, או לחילופין השוכר הינו בעל הכשרה מתאימה לזה, הרי מוגדר הוא כ’יורד ברשות’.

הואיל וכך, במידה והשוכר בעל הכשרה מתאימה לתיקון, שמוגדר הוא כיורד ברשות, רשאי ליטול על כך שכר כפי המקובל בשוק על תיקון מעין זה. אולם במידה ואיננו בעל הכשרה מתאימה ומוגדר כיורד שלא ברשות, רשאי ליטול שכר על ההוצאות בלבד דהיינו עלות החלקים אותם רכש ועבור הזמן אותו הקדיש לתיקון, ולא כפי עלות תיקון המקובל בשוק.

למרות האמור, במקרה בו מתחילה ירד השוכר לתקן על דעת שלא לגבות שכר על פעולותיו למעט החזר עלות החלקים, איננו רשאי ליטול שכר על התיקון, אף אם הוא בעל הכשרה מתאימה. כפי המבואר בדברי התוס’ בב”ב דף קמ”ג: כי במידה והשביחו האחים הגדולים את נכסי הירושה השבח הינו לכלל האחים, ולא דמי ליורד לתוך שדה של חבירו ונטעה שלא ברשות או לשותף שהוא כיורד ברשות, משום דשותף אינו מוחל טרחו לחברו אבל אחין מחלי אהדדי. מבואר כי בכל מקום בו ה’יורד’ ירד על דעת מחילה ושלא על דעת ליטול שכר, שוב איננו רשאי לדרוש על כך שכר. כך גם פסק השולחן ערוך להלכה בחו”מ סימן רפ”ז סעיף א’.

כמו כן מבואר בדברי הרמ”א בחו”מ סימן רס”ד כי כל אדם העושה פעולה או טובה לחבירו לא יוכל לומר לו בחינם עשית עמדי הואיל ולא ציוויתיך אלא עליו לשלם לו שכר. מקור דברי הרמ”א הללו מדברי הר”ן בכתובות דף ס”ג מדפי הרי”ף, שם מבואר טעם הדבר כי כל המפרנס סתם עושה זאת על דעת הלוואה ושלא על דעת מתנה, מבואר כי במידה ומדובר בדבר שהדרך היא לעשותו שלא על דעת ליטול שכר אלא על דעת מתנה או מחילה, שוב איננו יכול לדרוש שכר.

כן העלה לדינא על מקרה כעין זה שירד אדם לעשות פעולת תיווך לאחותו שלא על דעת לקבל שכר, הגאון הרב ברוך יצחק לווין זצ”ל אב”ד לממונות ובירור יוחסין בירושלים, מובא בפסקי דין ירושלים ז’ עמוד קל”ה.

שאלה: אני שוכר דירה ותיקנתי דבר מה בבית בעצמי, לאחר שבעל הבית אישר לי להביא בעל מקצוע על חשבונו. האם מותר לי לגבות מבעל הבית את עלות הזמן שלי שהשקעתי בתיקון + עלות החלקים?

 

תשובה: ככל שהדבר הדרוש תיקון היה דבר שלתיקונו לא נדרש בעל מקצוע מיוחד, או לחילופין במקרה בו נדרש איש מקצוע מיוחד אולם הינך בעל הכשרה מתאימה לזה. הינך רשאי לדרוש מבעל הבית את הסכום המקובל בשוק עבור התיקון כולל החלקים שרכשת. אולם במידה והתיקון דורש איש מקצוע ואינך בעל הכשרה מתאימה ובהתאם לכך בעל הבית לא היה מעוניין שאתה תבצע את התיקון, אינך רשאי לקבל אלא את ההוצאות שהוצאת עבור רכישת החלקים והזמן שהקדשת לתיקון.

חשוב לציין כי הדברים אמורים במקרה בו מתחילה דעתך הייתה לתקן על דעת ליטול שכר, אולם במידה ומתחילה חשבת לתקן על דעת שלא ליטול שכר על התיקון אלא רק על החלקים שרכשת, אינך רשאי לאחר מכן להעלות דרישה לשכר על התיקון.

הטוב ביותר הוא, שתאמר למשכיר שתיקנת את הדבר הדרוש תיקון בעצמך ותגיע איתו להבנות על גובה הסכום אותו הוא ישלם לך.

 

מקורות:

בגמרא בב”מ דף ק”א. איתא היורד לשדה חבירו שלא ברשות, כלומר שנטע נטיעות בשדה חבירו שלא על דעתו, אם השדה עשויה ליטע, ישלם לו בעל השדה כפי עלות נטיעת שדה המקובל בשוק, אך אם השדה אינה עשויה ליטע שמין לו וידו על התחתונה ומקבל את השבח או את ההוצאה לפי הנמוך מביניהם. כך גם פסק השו”ע להלכה חו”מ סימן שע”ה סעיף א’.

במקרה שלפנינו, לאור הסכמת בעל הבית לשלם עבור התיקון, התיקון נחשב כיורד לשדה ה’עשויה ליטע’. השאלה היא האם השוכר שתיקן בעצמו ולא על ידי איש מקצוע, נחשב כיורד ברשות או כיורד שלא ברשות.

התשובה לשאלה זו, תלויה בסוג התיקון הנדרש, כאשר במידה ולתיקון הנדרש מקובל לקחת איש מקצוע בעל הכשרה מתאימה כגון חשמלאי או איש אלומיניום וכדו’, והשוכר איננו בעל מלאכה מתאים, הרי שהוא יורד שלא ברשות, שהרי לו היה נשאל בעל הבית אם ירצה לשלם לאדם שאיננו בעל מקצוע עבור התיקון היה מסרב. אולם אם סוג התיקון הנדרש הינו כזה שלא נדרש עבורו הכשרה מיוחדת, או לחילופין השוכר הינו בעל הכשרה מתאימה לזה, הרי מוגדר הוא כ’יורד ברשות’.

הואיל וכך, במידה והשוכר בעל הכשרה מתאימה לתיקון, שמוגדר הוא כיורד ברשות, רשאי ליטול על כך שכר כפי המקובל בשוק על תיקון מעין זה. אולם במידה ואיננו בעל הכשרה מתאימה ומוגדר כיורד שלא ברשות, רשאי ליטול שכר על ההוצאות בלבד דהיינו עלות החלקים אותם רכש ועבור הזמן אותו הקדיש לתיקון, ולא כפי עלות תיקון המקובל בשוק.

למרות האמור, במקרה בו מתחילה ירד השוכר לתקן על דעת שלא לגבות שכר על פעולותיו למעט החזר עלות החלקים, איננו רשאי ליטול שכר על התיקון, אף אם הוא בעל הכשרה מתאימה. כפי המבואר בדברי התוס’ בב”ב דף קמ”ג: כי במידה והשביחו האחים הגדולים את נכסי הירושה השבח הינו לכלל האחים, ולא דמי ליורד לתוך שדה של חבירו ונטעה שלא ברשות או לשותף שהוא כיורד ברשות, משום דשותף אינו מוחל טרחו לחברו אבל אחין מחלי אהדדי. מבואר כי בכל מקום בו ה’יורד’ ירד על דעת מחילה ושלא על דעת ליטול שכר, שוב איננו רשאי לדרוש על כך שכר. כך גם פסק השולחן ערוך להלכה בחו”מ סימן רפ”ז סעיף א’.

כמו כן מבואר בדברי הרמ”א בחו”מ סימן רס”ד כי כל אדם העושה פעולה או טובה לחבירו לא יוכל לומר לו בחינם עשית עמדי הואיל ולא ציוויתיך אלא עליו לשלם לו שכר. מקור דברי הרמ”א הללו מדברי הר”ן בכתובות דף ס”ג מדפי הרי”ף, שם מבואר טעם הדבר כי כל המפרנס סתם עושה זאת על דעת הלוואה ושלא על דעת מתנה, מבואר כי במידה ומדובר בדבר שהדרך היא לעשותו שלא על דעת ליטול שכר אלא על דעת מתנה או מחילה, שוב איננו יכול לדרוש שכר.

כן העלה לדינא על מקרה כעין זה שירד אדם לעשות פעולת תיווך לאחותו שלא על דעת לקבל שכר, הגאון הרב ברוך יצחק לווין זצ”ל אב”ד לממונות ובירור יוחסין בירושלים, מובא בפסקי דין ירושלים ז’ עמוד קל”ה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש