שאלה: האם מותר לאשה לשאול מחברתה בגד לאירוע, כשבעלה מכיר את האישה לה שייך הבגד?
תשובה: אין לאשה לגלות לבעלה ממי שאלה את בגדיה, וכל זה דווקא אם הבעל מכיר וראה את בעלת הבגד, אפילו לא ראה אותה לבושה בהם.
א). הנה בדבר מה שנתפשט הרבה לאחרונה שנוהגות הנשים לשאול מחברותיהן או מקרובות משפחה בגדי נוי לאירועים ושמחות, והבעל מכיר את האשה לה שייכים הבגדים, ונסתפקתי אם יש לאסור בזה, דהא בגמרא ע”ז (כ:) אי’, שלא יסתכל אדם בבגדי צבע של אשה ואפילו שטוחים ע”ג הכותל, ודווקא במכיר בעליהן, ושם, אמר רב חסדא הני מילי בעתיקי אבל בחדתי לית לן בה, דאל”ה אנא מנא לאשפורי היכי יהבינן הא קא מסתכל, ולטעמיך וכו’. ועי’ רש”י שפירש, דהיינו דווקא בבגדים שרגילה ללובשן וכבר ראה אותה מלובשת בהן וכשחוזר ורואה אותן נזכר ביופיה. הרי דדוקא אם ראה אותה לבושה בהם מספר פעמים, אבל אם רק יודע ששלה הן, אין לאסור. אולם מדברי הרי”ף הרא”ש והרמב”ם שהשמיטו הא דר”ח, וגם הטור השמיטו, משמע דס”ל לכל הנך רבותא דהגמ’ חזרה בה ולמסקנא אין חילוק בין חדשים לישנים וגם בחדשים אסור, וההיתר למסור לאומן, הוא לפי שטריד באומנותו. וכן יש לפרש דברי רש”י בסוגיא, דקאי דווקא על ההו”א שם. וכ”כ להדיא המאירי (שם) דלמסקנת הגמ’ שם אין חילוק בין חדשים לישנים, ובכל גוונא אסור. והכי משמע נמי מהשו”ע (אהע”ז סימן כא סעיף א’) שכתב, אסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה אפילו אינם עליה, שמא יבוא להרהר בה. ע”כ. הרי דסתם ואסר בזה.
ב). אולם שמא יש לצדד, דווקא בבגדים התלויים יש לאסור גם בחדשים, דכיון דיודע שהם של אשה זו אתי להרהר אחריה וכמ”ש המאירי, שיבוא לצייר בדעתו כאילו היא לבושה בהם, אולם אם בגדים אלו הם על אשתו, שמא לא אתי להרהר באשה אחרת, וצ”ע. ומ”מ כיון דמספק איסור תורה של הרהורי עבירה לא יצאנו, יש להחמיר. ובפרט שמצוי שהבעל רואה את הבגדים גם כשאינה לבושה בהם, וכגון שהם תלויים ע”ג הקיר וכדו’.
