רכישת כרטיס טיסה במחיר מוזל עקב טעות באתר החברה

שאלה:

שלום הרב, הזמנתי את טיול הקיץ שלי בישראל ומצאתי “תקלה” באתר דלתא. הם רשמו את מושב המחלקה הראשונה כמחיר למושב סטנדרטי. מיד קניתי את כרטיס המחלקה הראשונה כי זה היה המחיר הזול ביותר אך ורק בגלל תקלה זו.

שעה לאחר מכן התקלה תוקנה עם זאת קיבלתי את כרטיס המחלקה הראשונה שלי וקניתי
אותו תמורת 600 דולר כאשר העמלה הייתה צריכה להיות 3500. האם זו גניבה?

האם נחשב שגנבתי בגלל התקלה הזו?

תשובה:

ראשית, כל הכבוד לך על ההוגנות והישרות.

מבחינת ההלכה כאשר מוכר מתמחר לך את המוצר במחיר שהוא נובע מטעות באופן ברור, [כמו במקרה שלך שניכר שהייתה טעות באתר וניתן מחיר למחלקה הראשונה כמו למחלקה הרגילה]. במקרה כזה קביעת המחיר אין לה תוקף, והמוכר רשאי לבטל את המקח או לבקש את הפרש המחיר, לפי החלטת הקונה.

אולם הואיל ולפי הוראות החוק האזרחי החברה מחויבת למחירים המופיעים באתר שלה, ואיננה יכולה לבטל את המכירה אם הקונה רכש במחיר המופיע באתר. והואיל והחברה פועלת לפי הוראות החוק האזרחי. לכן גם מבחינת ההלכה עסקת הרכישה נעשתה בהתאם לכללים בחוק, ולמכירה יש תוקף, ואינך נדרש לשלם את הפרש המחיר או להמיר את הכרטיס במושב במחלקה רגילה.

נוסף על כך, למיטב ידיעתי החברה היא בבעלות גויים, ומבחינת ההלכה טעות הגוי מותרת, ואינך חייב להשיב.

יתר על כן, בנידון שאלתך המקרה קל יותר, הואיל ולא מדובר בטעות שלא הובאה לידיעת החברה, אלא החברה גילתה את הטעות ובכל זאת לא פנתה לרוכשים בבקשה להמיר את הכרטיס למחלקה רגילה. לכן יש לראות בכך את הסכמתם למכירה, ואת המחילה על זכותם ‘ככל שישנה’ לפנות אליך לבטל את המכירה.

בברכת טיסה נעימה וחופשה מהנה

ברוך הבא לארץ ישראל

הרב דוד אוחיון

ירושלים עיר הקודש

מקורות ונימוקים:

אין אונאה בדבר שאין לו מחיר אחיד בשוק

קודם לכל דיון בנידון השאלה, חשוב להדגיש שלא שייך לבטל את המקח משום דיני אונאה, לא רק בגלל שהמקח נקנה על דעת כללי החוק ובחוק אין דיני אונאה בשתות וכו’, אלא גם משום שאף על פי ההלכה אין דיני אונאה במקח שאין לו שער אחיד.

כפי שכתב ערוך השולחן בחושן המשפט סימן רכ”ז סעיף ז’ להוכיח מדברי הרא”ש בזה”ל, עוד נראה לי דבר אחד מדבריו [של הרא”ש] לקולא במיני סחורות שאין כל בעלי חנויות מוכרין אותם בשוה שיש משתכר הרבה בסחורה זו ויש שמסתפק במועט אין שייך כלל אונאה למי שמשתכר הרבה כיון שדרך המסחר כן הוא כיון שיש שמוכרים במקחים כאלו. דהא הרא”ש ז”ל לא תלה הספק אלא משום דלפעמים הלוקח חפץ במקח זה דאז יש סברא לאסור ומשמע להדיא דאין כאן מוכרין במקח כזה אבל כשיש מוכרין במקח כזה אין בזה צד אונאה ופשיטא שאין להביט על אותם החנונים המזלזלים במקחים ומוכרין בזול שמקלקלים לעצמם ומקלקלין דרכי המסחר והם ישאו עון וכבר אמרו חז”ל [ב”ב צ”א א] מתריעין על פרקמטיא שהוזלה ואפילו בשבת וכמ”ש באו”ח סי’ תקע”ו, עכ”ל.

לכן בנידון השאלה לא שייך לבטל את המקח מדיני אונאה, הואיל ומחיר כרטיסי הטיסה משתנה ביותר בין חברה לחברה ומשתנה גם כן בין תקופה לתקופה, ויש בדבר מבצעים ושינויי מחירים במאות אחוזים. לכן בלי ספק שאין מחיר כרטיס טיסה נקרא מין סחורה שנמכרת בשווה בכל החנויות.

מוכר שתמחר מקח בטעות הנראית לעין הקניין בטל

כתב הרמב”ם בהלכות מכירה פרק ט”ו הלכה א – ב’, וכן פסק השולחן ערוך חו”מ סימן רל”ב סעיף א’, המוכר לחבירו במדה ובמשקל או במנין, וטעה בכל שהוא, חוזר לעולם, שאין אונאה אלא בדמים אבל בחשבון חוזר. כיצד, מכר לו מאה אגוזים בדינר ונמצאו מאה ואחד אגוזים או תשעים ותשעה אגוזים, נקנה המקח ומחזיר הטעות ואפילו אחר כמה שנים. וכן אם נמצאו המעות חסר או יתר מהמנין שפסקו, חוזר. ואפילו לאחר שקנו מידו שלא נשאר לו אצל חבירו כלום, חוזר, שקנין בטעות הוא.

בדברי הרמב”ם והשולחן ערוך מבואר שטעות בקניין איננו חל, ולכן גם אם קנו מידו שלא נשאר לו כלום אצל חבירו, הואיל וברור לכל שהייתה טעות בתמחור המקח, הקניין הוא בטעות והמקח בטל, או שישלים הקונה את ההפרש.

לכן גם בנידון השאלה, הואיל וניכר שהמחיר נקבע בטעות, וניתן באתר מחיר של כרטיס במחלקה רגילה לרכישת כרטיס במחלקה הראשונה. התמחור הוא טעות והקניין בטל, כדין קניין בטעות.

עסקאות באינטרנט כיום נעשות על דעת כללי החוק האזרחי

למרות האמור, הואיל ורוב העסקאות כיום נעשות על דעת כללי החוק האזרחי, בוודאי כאשר מדובר בעסקאות באינטרנט הגלויים לעין כל ומדווחות לכלל גופי החוק, שבוודאי נעשה הכל על דעת ובכפוף להוראות החוק. לכן גם מבחינת ההלכה הכללים הקובעים בעסקאות אלו הם כללי החוק, הואיל ונחשב הדבר כאילו התנו ביניהם הקונה והמוכר שמבצעים את העסקה על דעת החוק.

כפי שכתב בשו”ת רב פעלים חלק ב’ אבן העזר סימן ט”ז בזה”ל, ומלתא אגב אורחאי מודענא, דאין להקשות, מאחר דהעלינו כל מידי דלית ביה הנאה למלך לא אזלינן בתר דינא דמלכותא, אלא בתר דין תורה, א”כ איך אנחנו הולכין בדיני ישראל בתר מנהג הסוחרים… הנה דע כי בדברים אלו, אין אנחנו מקיימים אותם בדיני ישראל מכח דד”ד, כדי שתאמר דבעינן שיהיה הנאה למלך בדבר זה, אלא הטעם דאנו אזלינן בתרייהו, משום דהם מנהגי הסוחרים אשר סברו וקבלו בחוקים אלו, כי הסוחרים יכולים לעשות מנהגים חדשים בענייני המסחר בשביל תיקון העולם, בהיכא דכולם סברו וקבלו בזה, דהא קי”ל בממון האדם יוכל לחייב עצמו גם בדבר שאינו חייב בו, ולהכי כל שהוא מנהג קבוע, וידוע אצל הסוחרים, אמרינן כל הנושא ונותן ע”ד אותו המנהג הוא עושה, והו”ל כאלו קבל עליו בפירוש דבר זה, וכיון שנכתבו דברים אלו בקאנון של מנהגי הסוחרים נעשה מנהג קבוע וברור בכך, דאז כל הנושא ונותן ע”ד כן הוא עושה, ולכן גם ב”ד הצדק דנין ע”פ אותו המנהג אם הוא ברור ונודע, והשי”ת יאיר עינינו באור תורתו אכי”ר, עכ”ל.

לכן בנידון השאלה, המקח קיים כפי הוראות החוק המחייבים את החברה לעמוד במה שמכרה לפי המחיר שנקבע באתר.

טעות הגוי מותרת

נוסף לאמור עד כה, הרי המקרה שלפנינו עוסק בחברת תעופה בבעלות גויים, והרי פסק הרמב”ם הלכות גזלה ואבדה פרק י”א שטעות הגוי מותרת. כן פסק גם השולחן ערוך להלכה. ואף לגבי מומר מחלל שבת בפרהסיא כתב השו”ע חו”מ ס’ רס”ו ס”ב דהאוכל נבילה להכעיס הרי זה אפיקורס מישראל והאפיקורסים והעובדי ע”ז וישראל מחללי שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה כגוי. ועיין בזה עוד בשו”ת תשובות והנהגות כרך א’ סימן תתט”ז.

נוסף על כך הואיל ובנידון דידן אין זה טעות שלא נודעה לגוי, אלא מדובר בטעות שהובאה לידיעת החברה, שהרי לאחר שעה תיקנו את התקלה, והובאה לידיעתם התקלה והעובדה שנמכרו כרטיסים במחיר מוזל בעקבות התקלה. שתיקת החברה מהווה מחילה, שהרי אילו היה להם זכות או רצון לתבוע היו תובעים, ושתיקתם לאחר שנודעה להם התקלה מגלה שהם מחלו על זכותם לביטול המקח [במידה ויש להם זכות כזאת]. וכבר כתב הש”ך חו”מ סימן רל”ב ס”ק ב’ שהמלוה לחבירו ואינו תובע הלוואתו אין הלווה חייב לשלם לו מאיליו דהואיל ואינו תובע במתנה במקיש ליתן לו, גם אם דבריו אינם שייכים בכל מלווה ולווה, פשיטא ששייכים הם כאן בנידון השאלה.

על כן מכל אלו הטעמים יחד ולחוד, בוודאי שאינך צריך לשלם לחברה סכום מעבר למה ששילמת על הכרטיס ואינך צריך לנסות להמיר את הכרטיס בכרטיס למחלקה רגילה.