חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב מאיר פנחסי - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ארצות הברית

שאלה:

האם מותר לי למעוך תפוחי אדמה בשבת?
 

תשובה:

מותר למעוך תפוחי אדמה בשיני המזלג בשבת, והוא הדין למעוך בננות, אבוקדו וכיוצא בזה.
 

מקורות:

מרן בשו”ע (סי’ שכ”א סי”ב) פסק וז”ל: המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן, והוסיף שם הרמ”א דה”ה דאסור לחתוך גרוגרות וחרובין לפני זקנים, והוא מתוספתא (פרק ט”ו דשבת) שהובאה בב”י (ד”ה כתב), וע”ש במגן אברהם שתמה על הרמ”א דבתוספתא כתוב שאסור לרסק הגרוגרות לפני הזקנים, ומנא ליה להרמ”א שגם לחתכם אסור. ומוכח דיש איסור ריסוק פירות וירקות בשבת. אולם כבר כתבו האחרונים ג’ היתרים בדבר:

כל שעושה כן כדי לאוכלו לאלתר, והיינו תוך חצי שעה לאכילתו מותר, וכמ”ש הרמ”א (סי’ שכא סעיף יא).
כיון שעושה כן דרך שינוי בשיני המזלג שאין זה דרך כתישה, יש להקל. וכ”כ בשו”ת אור לציון ח”א (או”ח סי’ כח), וח”ב (פמ”ז או’ כו) גבי ריסוק תפוחי אדמה. והביא דבריו להלכה מרן בספרו חזון עובדיה ח”ד (עמוד רסה).
כיון שהתפוחי אדמה רכים לאחר בישולם, אין בהם איסור ריסוק, ודמי למ”ש מרן הב”י (סו”ס שכא) בשם הרמב”ם (פרק כא הלכה יג) וז”ל: לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות [חטים מרוסקות, ומשום טוחן קאתינן עלה] בעץ הפרור בתוך הקדירה בשבת אחר שמורידין אותה מעל האש. ע”כ. וכן כתב עוד בתשובה (ירושלים תרצ”ד סימן סג, והובאו דבריו בבית יוסף סוף סימן שכא), שאלה, קדירה של דייסא שמשהין אותה על גבי כירה בשבת, למחר כשמורידים את הקדרה מעל הכירה מכניסין בה עץ הפרור, ומגיסין בה הרבה, ומערבין אותה וכו’, עד שמתערב הבשר והריפות והמים ותסמך ותעשה כולם גוף אחד, כל אלו המעשים אסור או מותר? תשובה, ודאי כל זה מותר הוא, שהרי בפירוש תנינא, השום והבוסר וכו’, ולפיכך מותר לעשות כל אלו המעשים אחר שמורידין הקדרה מעל הכירה, שאין כאן אלא שחיקה וכתישה בלבד. דכיון שהריפות נתבשל כל צורכו מותר להגיס בו. וסיים שם הבית יוסף: ואפילו לפי מה שכתבתי בסימן שיח שכל שהקדרה רותחת אסור משום דמגיס הוי כמבשל, הכא מיד “אחר שמורידין אותה מעל האש” מותר להגיס בה, כיון שכבר נתבשלה כל צרכה. עכ”ד.

הרי שרק מדין בישול אסר הדבר ולא מדין שחיקה, וכן פסק האגרות משה ח”ד חאו”ח (סי’ עד או’ ה’) להתיר מטעם זה לרסק תפוחי אדמה בשבת.

 

שאלה:

האם מותר לי למעוך תפוחי אדמה בשבת?

 

תשובה:

מותר למעוך תפוחי אדמה בשיני המזלג בשבת, והוא הדין למעוך בננות, אבוקדו וכיוצא בזה.

 

מקורות:

מרן בשו”ע (סי’ שכ”א סי”ב) פסק וז”ל: המחתך הירק דק דק חייב משום טוחן, והוסיף שם הרמ”א דה”ה דאסור לחתוך גרוגרות וחרובין לפני זקנים, והוא מתוספתא (פרק ט”ו דשבת) שהובאה בב”י (ד”ה כתב), וע”ש במגן אברהם שתמה על הרמ”א דבתוספתא כתוב שאסור לרסק הגרוגרות לפני הזקנים, ומנא ליה להרמ”א שגם לחתכם אסור. ומוכח דיש איסור ריסוק פירות וירקות בשבת. אולם כבר כתבו האחרונים ג’ היתרים בדבר:

  • כל שעושה כן כדי לאוכלו לאלתר, והיינו תוך חצי שעה לאכילתו מותר, וכמ”ש הרמ”א (סי’ שכא סעיף יא).
  • כיון שעושה כן דרך שינוי בשיני המזלג שאין זה דרך כתישה, יש להקל. וכ”כ בשו”ת אור לציון ח”א (או”ח סי’ כח), וח”ב (פמ”ז או’ כו) גבי ריסוק תפוחי אדמה. והביא דבריו להלכה מרן בספרו חזון עובדיה ח”ד (עמוד רסה).
  • כיון שהתפוחי אדמה רכים לאחר בישולם, אין בהם איסור ריסוק, ודמי למ”ש מרן הב”י (סו”ס שכא) בשם הרמב”ם (פרק כא הלכה יג) וז”ל: לפיכך מותר לגמור שחיקת הריפות [חטים מרוסקות, ומשום טוחן קאתינן עלה] בעץ הפרור בתוך הקדירה בשבת אחר שמורידין אותה מעל האש. ע”כ. וכן כתב עוד בתשובה (ירושלים תרצ”ד סימן סג, והובאו דבריו בבית יוסף סוף סימן שכא), שאלה, קדירה של דייסא שמשהין אותה על גבי כירה בשבת, למחר כשמורידים את הקדרה מעל הכירה מכניסין בה עץ הפרור, ומגיסין בה הרבה, ומערבין אותה וכו’, עד שמתערב הבשר והריפות והמים ותסמך ותעשה כולם גוף אחד, כל אלו המעשים אסור או מותר? תשובה, ודאי כל זה מותר הוא, שהרי בפירוש תנינא, השום והבוסר וכו’, ולפיכך מותר לעשות כל אלו המעשים אחר שמורידין הקדרה מעל הכירה, שאין כאן אלא שחיקה וכתישה בלבד. דכיון שהריפות נתבשל כל צורכו מותר להגיס בו. וסיים שם הבית יוסף: ואפילו לפי מה שכתבתי בסימן שיח שכל שהקדרה רותחת אסור משום דמגיס הוי כמבשל, הכא מיד “אחר שמורידין אותה מעל האש” מותר להגיס בה, כיון שכבר נתבשלה כל צרכה. עכ”ד.

הרי שרק מדין בישול אסר הדבר ולא מדין שחיקה, וכן פסק האגרות משה ח”ד חאו”ח (סי’ עד או’ ה’) להתיר מטעם זה לרסק תפוחי אדמה בשבת.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

סימן שאלה
במעגל החיים

קבורת שלייה

מקורות ונימוקים: בשו”ת אגרות משה (יורה דעה חלק א סימן רלא) הביא בשם הנו”ב תנינא (סי’ רט) שכתב בפשיטות שליכא

לתוכן המלא »
אברכים לומדים 6
הרה"ג מאיר פנחסי

גיוס בני ישיבות

מקורות וביאורים: תלמוד בבלי מסכת סוטה (דף כא עמוד א): א”ר יוסף: מצוה, בעידנא דעסיק בה – מגנא ומצלא, בעידנא

לתוכן המלא »

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש