חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
הרב דוד אוחיון - ברכת אברהם משיב כהלכה

ארץ השואל: ישראל

שאלה:

לפני כשבוע רכשתי רחפן מקצועי לבני בן החמש עשרה, במהלך המשחק ברחפן, מסיבה שאינה ברורה, חדל הרחפן מלרחף ונפל לצערי הישר על ראשה של גברת שהלכה מעדנות עם כוס קפה בידה. הגברת נבהלה ונפלה כוס הקפה שבידיה נשפך ומשקפיה נשברו. התנצלנו מעומק הלב, הגברת התפייסה אולם דורשת תשלום על משקפיה. האם מן הדין אני חייב לשלם.

תשובה:

במידה והרחפן היה תקין ומקצועי כפי שכתבת בשאלתך, ומסיבה פתאומית שאיננה צפויה כלל נפל הרחפן, הנך פטור מתשלומי הנזק, כדין המזיק באונס גמור. אולם במידה ועלול היה לקרות איבוד שליטה או נפילה פתאומית של הרחפן, למרות שהדבר מוגדר כאונס הינך חייב כדין המזיק באונס.

 

מקורות ונימוקים:

בבא קמא דף כ”ו. אדם מועד לעולם בין ער בין ישן בין שוגג בין מזיד. כעין זה מבואר בדברי רבה בגמרא שם ב”ק כ”ז. נפל מן הגג ברוח שאינה מצויה והזיק, חייב לשלם. כלומר, האדם חייב לשלם על נזקים שגרם אפי’ באונס. כך גם פסק השולחן ערוך חו”מ סימן שע”ח.

אלא שנחלקו הראשונים האם כך הדבר גם בנוגע למזיק באונס גמור. דעת התוס’ ב”ק כ”ז. שהמזיק באונס גמור פטור, כדמוכח מדברי הירושלמי שפטר את הישן שהזיק את חבירו בשינתו אם בא השני אצלו לאחר שכבר ישן. לפיכך כתב התוס’ כי באונס גמור הדומה לגניבה פטור המזיק, ובאונס שאינו גמור הדומה לאונס אבידה חייב המזיק. מאידך הרמב”ן [במלחמות ה’ ריש פרק המניח, ובשטמ”ק לפרק האומנין בסוגיא דהמעביר חבית ממקום למקום] פליג וס”ל דאף באונס גמור חייב המזיק.

בדעת הרמב”ם והשולחן ערוך נחלקו הפוסקים, אולם הביאור המקובל בדעת הרמב”ם והשולחן ערוך הוא ביאור הט”ז והב”ח בסימן שע”ח שכתבו לבאר דס”ל לרמב”ם והשו”ע כדעת התוס’ שיש לחלק בין המזיק באונס לבין המזיק באונס גמור שפטור. שהרי כתב הרמב”ם בפרק ד’ מהלכות חובל ומזיק והביאו השו”ע להלכה, כי מי שעלה בסולם ונשמטה השליבה מתחתיו ונפל והזיק, אם לא היתה חזקה ומהודקת חייב ואם היתה חזקה ומהודקת והתליעה פטור שזו מכה בידי שמים היא, ע”כ. מבואר כי המזיק באונס גמור פטור.

ביתר ביאור הוא בדברי הרמ”א שם שכתב בהדיא לחלק בין אונס גמור לאונס שאינו גמור שחייב. בשונה מדברי הש”ך שכתב כי לדעת השולחן ערוך חייב גם באונס גמור, ובשונה מדברי הסמ”ע שכתב לחלק בין אדם שהזיק בגופו לבין אדם שהזיק בכליו.

לפיכך בנוגע לנידון השאלה, עלינו להתבונן האם נפילת הרחפן מוגדרת כאונס כעין אבידה שהמזיק חייב, או כאונס גמור כעין גניבה שהמזיק פטור.

בנידון שאלה זו, ניתן להסיק כי נפילה פתאומית בלתי צפויה של הרחפן, ללא כל התראה מוקדמת, נחשב כאונס גמור שפטור המזיק. אולם נפילה ברחפן בלתי מקצועי, או מחמת סיבה שהייתה יכולה להתגלות קודם, כדוגמת חוסר סוללה ברחפן וכדו’, אף אם הוא אונס איננו אונס גמור והמזיק חייב.

מקור להגדרת נפילה לא צפויה כלל כאונס גמור, ניתן להביא ממחלוקתם של הרמב”ם והראב”ד בדין העולה על הסולם ונשמטה השליבה ונפל והזיק. שבנידון זה דעת הרמב”ם היא, שאם השליבה הייתה חזקה ומהודקת אלא שהתליעה ומשום כך נפלה, המזיק פטור כדין אונס גמור, ורק אם הייתה השליבה רעועה תחילה ונפלה חייב המזיק. אולם דעת הראב”ד, שאין נחשב המזיק כאנוס גמור אם התליעה השליבה ונפלה, אלא אם כן נפלה השליבה בלא שהתליעה כלל.

להלכה פסק השולחן ערוך כדברי הרמב”ם שככל שהשליבה הייתה מהודקת ונפלה, אף אם הנפילה נגרמה עקב התלעה נחשב הדבר לאונס גמור והמזיק פטור. בהשוואה לנידון דידן, נראה כי אף לדברי הראב”ד נחשב נפילת הרחפן כאונס גמור, ככל שהיה הרחפן תקין ומקצועי ולא הייתה סיבה כל שהיא שיפול. שהרי הדבר דומה לשליבה מהודקת שנפלה, שלא מחמת התלעה.

לפיכך בנידון השאלה המזיק פטור, אולם בנפילת רחפן שאיננו תקין, או בנפילה מחוסר סוללה וכדו’, המזיק חייב.

שאלה:

לפני כשבוע רכשתי רחפן מקצועי לבני בן החמש עשרה, במהלך המשחק ברחפן, מסיבה שאינה ברורה, חדל הרחפן מלרחף ונפל לצערי הישר על ראשה של גברת שהלכה מעדנות עם כוס קפה בידה. הגברת נבהלה ונפלה כוס הקפה שבידיה נשפך ומשקפיה נשברו. התנצלנו מעומק הלב, הגברת התפייסה אולם דורשת תשלום על משקפיה. האם מן הדין אני חייב לשלם.

תשובה:

במידה והרחפן היה תקין ומקצועי כפי שכתבת בשאלתך, ומסיבה פתאומית שאיננה צפויה כלל נפל הרחפן, הנך פטור מתשלומי הנזק, כדין המזיק באונס גמור. אולם במידה ועלול היה לקרות איבוד שליטה או נפילה פתאומית של הרחפן, למרות שהדבר מוגדר כאונס הינך חייב כדין המזיק באונס.

 

מקורות ונימוקים:

בבא קמא דף כ”ו. אדם מועד לעולם בין ער בין ישן בין שוגג בין מזיד. כעין זה מבואר בדברי רבה בגמרא שם ב”ק כ”ז. נפל מן הגג ברוח שאינה מצויה והזיק, חייב לשלם. כלומר, האדם חייב לשלם על נזקים שגרם אפי’ באונס. כך גם פסק השולחן ערוך חו”מ סימן שע”ח.

אלא שנחלקו הראשונים האם כך הדבר גם בנוגע למזיק באונס גמור. דעת התוס’ ב”ק כ”ז. שהמזיק באונס גמור פטור, כדמוכח מדברי הירושלמי שפטר את הישן שהזיק את חבירו בשינתו אם בא השני אצלו לאחר שכבר ישן. לפיכך כתב התוס’ כי באונס גמור הדומה לגניבה פטור המזיק, ובאונס שאינו גמור הדומה לאונס אבידה חייב המזיק. מאידך הרמב”ן [במלחמות ה’ ריש פרק המניח, ובשטמ”ק לפרק האומנין בסוגיא דהמעביר חבית ממקום למקום] פליג וס”ל דאף באונס גמור חייב המזיק.

בדעת הרמב”ם והשולחן ערוך נחלקו הפוסקים, אולם הביאור המקובל בדעת הרמב”ם והשולחן ערוך הוא ביאור הט”ז והב”ח בסימן שע”ח שכתבו לבאר דס”ל לרמב”ם והשו”ע כדעת התוס’ שיש לחלק בין המזיק באונס לבין המזיק באונס גמור שפטור. שהרי כתב הרמב”ם בפרק ד’ מהלכות חובל ומזיק והביאו השו”ע להלכה, כי מי שעלה בסולם ונשמטה השליבה מתחתיו ונפל והזיק, אם לא היתה חזקה ומהודקת חייב ואם היתה חזקה ומהודקת והתליעה פטור שזו מכה בידי שמים היא, ע”כ. מבואר כי המזיק באונס גמור פטור.

ביתר ביאור הוא בדברי הרמ”א שם שכתב בהדיא לחלק בין אונס גמור לאונס שאינו גמור שחייב. בשונה מדברי הש”ך שכתב כי לדעת השולחן ערוך חייב גם באונס גמור, ובשונה מדברי הסמ”ע שכתב לחלק בין אדם שהזיק בגופו לבין אדם שהזיק בכליו.

לפיכך בנוגע לנידון השאלה, עלינו להתבונן האם נפילת הרחפן מוגדרת כאונס כעין אבידה שהמזיק חייב, או כאונס גמור כעין גניבה שהמזיק פטור.

בנידון שאלה זו, ניתן להסיק כי נפילה פתאומית בלתי צפויה של הרחפן, ללא כל התראה מוקדמת, נחשב כאונס גמור שפטור המזיק. אולם נפילה ברחפן בלתי מקצועי, או מחמת סיבה שהייתה יכולה להתגלות קודם, כדוגמת חוסר סוללה ברחפן וכדו’, אף אם הוא אונס איננו אונס גמור והמזיק חייב.

מקור להגדרת נפילה לא צפויה כלל כאונס גמור, ניתן להביא ממחלוקתם של הרמב”ם והראב”ד בדין העולה על הסולם ונשמטה השליבה ונפל והזיק. שבנידון זה דעת הרמב”ם היא, שאם השליבה הייתה חזקה ומהודקת אלא שהתליעה ומשום כך נפלה, המזיק פטור כדין אונס גמור, ורק אם הייתה השליבה רעועה תחילה ונפלה חייב המזיק. אולם דעת הראב”ד, שאין נחשב המזיק כאנוס גמור אם התליעה השליבה ונפלה, אלא אם כן נפלה השליבה בלא שהתליעה כלל.

להלכה פסק השולחן ערוך כדברי הרמב”ם שככל שהשליבה הייתה מהודקת ונפלה, אף אם הנפילה נגרמה עקב התלעה נחשב הדבר לאונס גמור והמזיק פטור. בהשוואה לנידון דידן, נראה כי אף לדברי הראב”ד נחשב נפילת הרחפן כאונס גמור, ככל שהיה הרחפן תקין ומקצועי ולא הייתה סיבה כל שהיא שיפול. שהרי הדבר דומה לשליבה מהודקת שנפלה, שלא מחמת התלעה.

לפיכך בנידון השאלה המזיק פטור, אולם בנפילת רחפן שאיננו תקין, או בנפילה מחוסר סוללה וכדו’, המזיק חייב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לתשומת לב הגולשים:

אין ללמוד הלכה ממקרה אחד למקרה אחר, אלא על כל מקרה לגופו יש לשאול שוב ולקבל תשובה ספציפית, כיון שהדין עלול להשתנות בשל שינויים קלים בנידון. ובאופן כללי, עדיף תמיד ליצור קשר אישי עם רבנים, ולברר את ההלכות פנים אל פנים, ולא להסתפק בקשר וירטואלי ו\או טלפוני.
כל התשובות הינם תחת האחראיות הבלעדית של הרב המשיב עצמו, ולא באחראיות האתר ו\או ראש המוסדות.

פרסם כאן!
כל ההכנסות קודש לעמותת 'ברכת אברהם'. גם צדקה מעולה, גם פרסום משתלם לעסק שלכם.

לא מצאתם תשובה?

שאלו את הרב וקבלו תשובה בהקדם.

נהנתם? שתפו גם את החברים

מאמרים אחרונים

בטח יעניין אתכם!

צור קשר

מזכירות:

סגולת מרן החיד"א זצ"ל להרמת המזל

הגאון ראש המוסדות שליט”א ביחד עם עשרות תלמידי חכמים מופלגים יעשו עבורכם סגולת החיד”א להקמת המזל, בעת פתיחת ההיכל.

בחסדי ה’ רבים נושעו מעל הטבע!

השאירו את הפרטים ובע”ה נחזור אליכם

הרב והאברכים בפתיחת ארון קודש