שאלה: האם יש מנהג בירושלים שלא עושים קריעה כשאתה הולך לכותל ביום
שלא אומרים תחנון? אם כן, מה יהיה המקור לכך?
תשובה: גם בימים שאין אומרים בהם תחנון, אם אינם מוגדרים כ”ימים טובים”, חובה לקרוע בהם, ורק בימים טובים, נהגו שלא לקרוע, וכן בער”ש אחר חצות היום.
מקורות:
דהנה יש מקום לדמותו לענין קריעה על מקום המקדש בער”ש אחר חצות, דמצד דיני אבלות, כל דיני אבלות וקריעה נוהגים עד ער”ש ממש לאחר שקיבל ע”ע את השבת, וכמבואר בשו”ע (יו”גד סי’ ת) ובנו”כ שם, וע”ע בספר חזו”ע ח”ג (עמ” פב) שהוסיף, דיש להתפלל מנחה ורק אח”כ להחליף בגדיו.
ומ”מ לגבי קריעה על מקום המקדש רבים כתבו שהמנהג להקל בקריעה זו בער”ש אחר חצות היום שהוא הזמן שאין אומרים תחנון, וכמ”ש בספר ארץ ישראל (פכ”ב או’ יא), ובספר הר הקודש (עמ’ יא) בשם גדולי ירושלים. וכ”כ בשו”ת בצל החכמה ח”ה (סימן יב) שהמנהג ידוע דאין קורעים על מקום המקדש בערב שבת ויערב יו”ט אחר חצות. ושה”ה דפרוז המגיע לירושלים ביום ט”ו אע”פ שלא התחייב כדין מוקף, אינו קורע. (ואע”פ שאבלות נוהגת בו).
אלא שיש שפקפקו על מנהג ירושלים בזה, וכן כתב בשו”ת תשובות והנהגות ח”א (סימן שלד) שהחזו”א צווח על מנהג ירושלים זה שלא נהגו לקרוע בער”ש. וגם בשו”ת אגרות משה (חיו”ד ח”ג סימן נב או’ ב’) כתב, שאינו רואה טעם למה לא לקרוע אלא שאם יש מנהג ברור, יש להשאירם במנהגם. ומרן זצ”ל בספר חזון עובדיה ד’ תעניות (עמ’ תמ) הביא בשם ספר זכרון בצלאל (עמ’ קיב) שיצא בחזקה למחות במנהג זה, ושיש למחוק דבר זה מספרי הקיצורים ושמנהג זה טעות גמור, וכ”כ בשו”ת תשובות והנהגות ח”א (סי’ שלד), ונראה שלזה דעתו נוטה.
ולפי”ז לדבריהם ה”ה בשאר ימים שאין אומרים בהם תחנון שאינם ימים טובים, כגון בימים אלו עד י”ב סיון שהם ימי השלמה לעצרת, שיש לקרוע בהם, ואפילו לפוסקים דס”ל שבער”ש נהגו שלא לקורע, אין זה אלא מכח המנהג, ובימים אלו, שאין בהם מנהג ברור וידוע, יש לקרוע, וכמדומה שכן נהגו המדקדקים לקרוע גם בימים אלו. וכן יש להורות.